הנרי דרג'ר (1892-1973)  צייר נאיבי 

וסופר אמריקאי מתבודד שעבד כסניטר בבית חולים בשיקגו אילינוי.

הוא התפרסם אחרי מותו עם גילוי מחברת  כתב יד, בת 15000- עמודי ציור שנשאה את השם: " הסיפור של

נערות וויאן או המציאות של הלא מציאותי בסופת המלחמה הגלנדו אנג'ליאנית,

שנגרמה ממרד הילדים העבדים"

דרג'ר מעולם לא למד ציור  ופיתח סגנון עבודה משלו שכלל שילובים של צבעי מים, קולג'ים, העתקה ועוד.

גיבורות הציורים הן האחיות וויאן, המגינות על עולם הילדים ומנהיגות את כוחות הטוב.

רבות מהתמונות כוללות סצנות אימה בהם ילדים  מעונים ונטבחים.

"האמנות  הנאיבית של דרג'ר עשירה במרקמים, היא גסה וצבעונית, אבל עם תחושה מתמדת ברקע של אפלה מוקפת בתמימות."-פיליפ כהן סולל.

 כתבתי שכפסיכולוג התשובה שלי לשאלה מה הופך אותנו לשפויים?  היא שיש לפחות אדם אחד שאנחנו בוחרים להראות לו את כל חוסר השפיות שלנו ושהוא גואל אותה על ידי אהבה וקבלה. אדם אחד הרואה אותנו בדרך הנכונה.  לדרג'ר לא היה אדם כזה. השפיות שלו וחוסר השפיות שלו הן האמנות. "אמנות כערובה  לשפיות."

כשלא עבד, דרג'ר בילה את רוב זמנו לבדו בדירתו הניו יורקית, אותה שכר במשך 43 שנים  מהצלם והמעצב -נתן לרנר  ואשתו קיוקו, לאורך עשורים הוא יצר עולם פנטזיה משלו, יקום פנימי נרחב אותו שמר ניסתר עד למותו. על מיטת מותו בבית החולים בשנת 1973 הוא אמר לנתן וקיוקו שהם יוכלו לעשות כרצונם בכל מה שימצאו בדירה. לרנר נדהם מהתגלית יוצאת הדופן. עבודת חייו של הנרי דרג'ר כללה מאות ציורים  כולל המחברת, ספר- המודפסת ביד- של "המציאות של הלא מציאותי". אחרי מותו דרג'ר הפך לאחד מאמני השוליים והציירים הנאיביים הידועים ביותר ועם זאת השנויים במחלוקת ביותר, בגלל התכנים העולים בעבודתו. עידן התקינות הפוליטית-הפך לכאורה את ציוריו -למוקצים. 

בשנת 2003 המוזיקאי פיליפ כהן סולל- (Philippe Cohen Solal), גילה את יצירותיו של דרג'ר בעת סיור בארצות הברית שעשה עם להקתו גוטן פרוג'קט (Gotan Project). בעת ביקור במוזיאון לאמנות עממית בניו יורק עמד נפעם מול הציורים הפנורמיים של הצייר-ושם לב שאלו הושאלו למוזיאון על ידי קיוקו לרנר, שאותה אמור היה לפגוש למחרת. צירוף מקרים זה הוביל לתחילתה של הרפתקה מוזיקלית חדשה אלבום שנקרא-האאוטסיידר. 

"הייתי מעורב כמעט שני עשורים במערכת יחסים קרובה עם לרנר ועם עבודתו של דרג'ר. ב2008 ביליתי שבוע בדירתו של הנרי, מוקף בציוריו, במילים שלו על מיקרופיש , מדבר עליו ואיתו בארוחת בוקר, צהריים וערב. אלו היו הזרעים ליצירה המוזיקלית."

פילפ הלחין את המילים של הנרי דרג'ר .

"אני מרגיש שאני מכיר את דרג'ר , לאורך שנים ארוכות כל כך קראתי את ספריו, וחייתי את עבודתו ואת המילים שלו. אני מרגיש קרוב איליו גם בגלל הילד שהיה. הייתה לו ילדות איומה, טראומטית. כשהייתי ילד חשבתי שאני משוגע, כולם חשבו שהנרי משוגע, באמת."

"האאוטסיידר" הוא אלבום עם אלמנטים תיאטרליים, אגדת ילדים, נוסטלגיה, פנטזיה, ותמימות-לעיתים אפילו תחושה דתית. אמנות מספרי הסיפורים. מסע בעולם של המציאות הלא מציאותית.

גבריאל ג'קל (Gabriel Jacquel) יצר את האנימציה המלווה את הסרט תוך שהוא משתמש בציוריו של הנרי דרג'ר.

האמנות הנאיבית וסיפור החיים של הנרי דרג'ר השפיע רבות על אמנים רבים. אחד האמנים שהושפע עמוקות מעבודותיו של דרג'ר הוא דניאל ריכטר הגרמני. ריכטר בונה את ציוריו, תוך שימוש ברקע מופשט בסגנון פסיכודלי עליו הוא מצייר עלילה. כדי ליצור את הרקע הצבעוני מאוד, הוא משתמש בטכניקות שונות, בניהן שימוש בשרף אפוקסי ובפיגמנט לאפוקסי היוצרים מרקמי צבע יוצאי דופן. הוא מדבר רבות על הצורך לספר סיפור, וליצור אמירה בעבודותיו.