כשאני רוצה שמישהו יצייר בצבעים בהירים, אני אומר לו לצבוע קודם כל את הרקע בשחור, ואז אני כמעט לא מותיר לו ברירה.

"אדם אינו הופך מואר על ידי מחשבות על אור,  אלא על ידי הפיכת החשיכה למודעת,  תהליך זה אינו נעים,  ולפיכך -לא פופולרי.-קרל יונג.

אפוקסי שחור-בהשראת גני הסלעים היפניים. כדי ליצור אפקט של החזרת אור מרבית-יש להשתמש באפוקסי קריסטלי. אנו עוסקים גם במכירת אפוקסי קריסטלי.

"שחור מסמל מוות וחושך, אבל אותי מעניינת הדרך שבה הוא יוצר אור-אור שחור"

הצייר הצרפתי פיי"ר סולאז', Pierre Soulages-מי שנחשב לאחד הציירים והפסלים המשפיעים ביותר החיים כיום, 

מדבר על סדרת ציורי Outrenoir (מעבר לשחור) שלו-

"מצאתי שהאור שמוחזר על ידי משטחים שחורים מפיק רגשות מסוימים ממני"

כשאני רוצה שמישהו יצייר בצבעים בהירים, אני אומר לו לצבוע קודם כל את הרקע בשחור, ואז אני כמעט לא מותיר לו ברירה.

אני חושב שאני ויו-טיוב מבינים זה את זה, גם אני אוהב לכתוב ככה, להתחיל עם משפט אחד על ציור וצבע של שחורים, ולהגיע למחשבות על פיסול בחורים של בייגלה, רק החורים -בלי הגלוטן והקמח והמלח והחומרים המשמרים-כי אני שומר על הבריאות.

שחור הוא מושג יחסי, כל צבעים השחורים הם למעשה כחולים כהים מאוד, שחור הוא חוסר, שחור הוא בליעת אור, כמו חור שחור, שחור הוא היעדר.

שולחן אפוקסי שחור במסגרת קורסי האפוקסי- ראה סרטון בסוף הדף.-

רישום פחם -מלכה דנוך-

יעקב גסטיגר- ציור אקריליק על קנווס-חוג הציור בשוהם

"העדר הוא הצורה הגבוהה ביותר של הימצאות"

ג'ימס ג'ויס-דיוקן האמן כאיש צעיר

Hamana Kazunori
ערים הן ריחות, עכו היא הריח של יוד ותבלינים, חיפה היא הריח של אורנים וסדינים מקומטים. מוסקבה היא הריח של וודקה על קרח, קהיר-ריח של מנגו וג'ינג'ר, ביירות ריח של שמש, ים, עשן, ולימון. פריז- ריח של לחם טרי, גבינה, והטיות של קסם. דמשק היא ריח של יסמין ופרות מיובשים. טוניס היא ריח לילי של מושק, ומלח. רבאט -ריח של חינה,קטורת, ודבש .

עיר שלא ניתנת לציור על ידי ריחותיה -אינה אמינה, לגולים יש ריח משותף, ריח של ערגה לדבר אחר, ריח שזוכר ריח אחר, ריח מתפוגג ונוסטלגי שמנחה אותך, כמו מפת תיירים בלוייה-לריח של המקום המקורי. . ריח הוא זיכרון ושמש שוקעת. שקיעה , כאן,  היא יופי שגוער בזר.

אבל לאהוב את השקיעה זה לא כמו שהם אומרים, אחת התכונות של הגלות,- הזיכרון -המוזיאון הפרטי שלך לוקח אותך לממלכה של מה שאבד, שדה של שומשום,חלקה של חסה, נענע, ושמש עגולה שנופלת לים. מה שאבד -גדל בך בשקיעה. מה שמבטיח שיישאר גן עדן לא פגיע."
אנטון שאמס.

הגלריה הלאומית של פראג,חוקי המסע,Ai Weiwei
"נער לבן התגלגל שטוח רגל על סקייט בורד, נגרר כתף אל כתף אחרי נער שחור שדיווש

על אופני פיקסי נטולי בלמים. בוקר אוגוסט כהה, עמוק בחלקה השטוח של העיר המשתפל לעבר חוף המפרץ. אוושת צמיגים. רשרוש חצצי של גלגלי הסקייטבורד כנגד האספלט. ברקלי הקיצית מדיפה כרגיל ריח של אישה זקנה, תשעה גוונים של יסמין ורסס של חתול זכר."

(מייקל שיבון-טלגרף אוויניו -שורות הפתיחה)

מוריאנדי-טבע דומם, 1954