זמן: מדע, פסיכולוגיה, סוציולוגיה

כיצד אנו חשים זמן?

לאורך ההיסטוריה, אנשים שאלו שאלות על טבעו של הזמן והאופן שבו אנו, כבני אדם, חווים את התקדמותו. אנשים מרדו כנגד הזמן, ניסו לרמות את הזמן, לגנוב זמן וכמובן ניסו לעשות מסע בזמן. תפיסת הזמן היא חלק מהחוויה האנושית, הפסיכולוגית והגופנית; הוא חיוני להתנהגות היומיומית ולהישרדותו של האורגניזם האינדיבידואלי. עם זאת, ובאופן מפתיע, הבסיס העצבי של הזמן עדיין מעורפל. במצבים מסוימים, אנו חווים מרווחי זמנים, הנמשכים רק שניות ארוכים כחיים עצמם. או להיפך את החיים עצמם כקצרים מדי. החלטות יומיומיות ואימפולסיביות שאנו מקבלים, כמו המתנה למעלית או עלייה במדרגות, מבוססות על הערכת הזמן הצפוי . במצבים נוירולוגיים נדירים שבהם חולים מדווחים על התקדמות מואצת של הזמן, הם מדווחים על בעיות באינטראקציה נאותה עם הסביבה, למשל נהיגה במכונית או מעבר בדלת מסתובבת.

אין לנו חוש זמן, במובן של איבר חישה. באותו אופן שבו יש לנו עיניים ואוזניים - וקליפת המוח המותאמת ומגיבה - לזיהוי אור וקול.  המדע עדיין לא יודע להגדיר האם הזמן הוא אובייקט חומרי של העולם שעבורו יכולה להיות לנו מערכת קולטנים ייחודית, או לא. עם זאת, כאשר אנו מדברים על תפיסת הזמן ('הזמן עף'), אנו משתמשים במבנים לשוניים המתייחסים לאירועי תנועה ולמיקומים ומידות במרחב ויש הרואים בכך אינדיקציה נוספת לכך שהזמן עצמו אינו תכונה בעולם האמפירי.

האופן שבו אנו חווים את הזמן תלוי בגורמים רבים, כמו רמת הקשב שלנו, רמת העוררות, הרגשות והזיכרונות שלנו והדרך שבה אנו מעבדים אותם.
 גיל, שעמום, אימפולסיביות, כמיהה, פעילות פיזית ותשוקה-כמו שאנו יודעים, כפסיכולוגים בתל אביב, משפיעים גם הם. גם כמה אנו חשופים לטבע סביבנו-וכמה גבוה אנו גרים, למרבית הפליאה.
 תפיסת הזמן מושפעת גם מתרבות וחברה, מהאנשים סביבנו. במה אנו צופים, ומה אנו שומעים (צלילים חזקים מעוותים את תפיסת הזמן) אפילו מעד כמה מהירה המכונית או הטיסה שלנו. הזמן נוזלי ומגוון כל כך שאולי עלינו לדבר על זמנים שונים בחיינו במקביל- כמו קהלת.

מושג הזמן ותפיסת הזמן אינם מקובעים לאזור אחד במוח שלנו. הם מערבים חלקים שונים במוח, כגון ההיפוקמפוס, המוח הקטן, קליפת המוח הקודקודית, גרעיני הבסיס והקורטקס הקדמי.

אנו חשים בזמן דרך הגוף שלנו (אבל גם דרך השנויים בטבע ובעולם סביבנו). יש לנו כמה חוויות זרימת זמן שונות במשך כל יום, אנו עשויים להרגיש אנרגטיים, ישנוניים או רעבים. זה נובע מהקצב הצירקדי של הגוף שלנו, הידוע גם כמחזור השינה והערות הביולוגי של הגוף שלנו המשתרע על 24 שעות ביממה, ועוזר לנו לשמור על מודעות לזמן הספציפי,  איזון גופני ונפשי ולשלוט בתפקודים החיוניים הקבועים של הגוף שלנו.

קורס ציור: Stockton Asylum - Monica Lundy. שימוש בחימר, טרה קוטה, כדי ליצור ציורי קיר-המעבירים תחושת זמן שחלף

השפעת תפיסת הזמן:

לתפיסת הזמן שלנו יש השפעה גדולה על הפעולות וההחלטות שלנו, על הדרך שבה אנו קונים, חושבים, חוסכים, מסתכנים או אוהבים.

האם חיות חוות זמן כמונו?

סקירה משנת 2002 של מחקרים רבים על תפיסת הזמן של בעלי חיים הובילה את הפסיכולוג וויליאם רוברטס לקבוע כי "לבעלי חיים אין תחושת זמן ולכן אין להם זיכרון אפיזודי (היכולת להיזכר מתי והיכן אירועים התרחשו) או יכולת לצפות לטווח ארוך- אירועים עתידיים", וכי "נראה שקיים הבדל עמוק בין אנשים ובעלי חיים. בעלי חיים עשויים להיות מודעים רק להווה תמידי, בעוד שאנשים רואים בקלות את העולם מהרבה נקודות מבט". גם המחקר של כריסטוף הורל וטרזה מקורמיק טוען שבעלי חיים מודעים רק לרגע הנוכחי, אם כי ניתן לשזור זיכרונות של אינטראקציות מהעבר בחוויית ההווה שלהם ולהשפיע על פעולותיהם. מאידך ג'ררדו ויירה ואריק מרגוליס פרסמו סקירה שכותרתה "בעלי חיים אינם תקועים קוגניטיבית בזמן", אשר טענה בדיוק את ההפך.

מאמר שפורסם ב-1974 על ידי הפילוסוף תומס נגל שכותרתו "איך זה להיות עטלף?" טען שמכיוון שהתודעה היא סובייקטיבית - וזו חוויה אישית בלבד - לעולם לא ניתן להסביר את התודעה במלואה באמצעים אובייקטיביים, כמו ניתוחים מדעיים. המדע לעולם לא יוכל לקבוע איך מרגישה תודעת בעל חיים או אדם אחר (כולל איך היא תופסת את הזמן), מכיוון שלמדענים יש רק פרספקטיבה אנושית.

גם מבלי להיות מסוגלים להבין את מושג הזמן, בעלי חיים כמו, דולפינים, דגי זהב, עורבים, תוכים ועטלפים חולדות, וכלבים, יכולים לחוש בזמן; למרות שכנראה חווית הזמן שלהם שונה. חיות קטנות חיות בעולם בהילוך איטי. "על ידי התבוננות במגוון כה רחב של בעלי חיים, משפיריות ועד כוכבי ים, הממצאים שלנו מראים שתפיסת הזמן של המין עצמו קשורה לכמה מהר הסביבה שלו יכולה להשתנות. זה יכול לעזור לנו להבין את האינטראקציות של טורף וטרף או אפילו כיצד היבטים כמו זיהום אור עשויים להשפיע על מינים מסוימים יותר מאחרים." כותב דר' קווין היילי במחקר.

קורס פיסול -Liu Wei-האדם כבריה בזמן

מה זה בדיוק זמן?

הזמן קיים בכל , החל מהשינויים בסביבתנו, כמו שינוי אקלים, שינוי עונתי וזריחת השמש ושקיעתה המשפיעים על השינה.
 ועד לתפקודי הגוף שלנו, כמו תהליך ההזדקנות הביולוגי. הזמן זורם קדימה, מהעבר להווה ואל העתיד. הזמן יכול להיחשב כממד הרביעי של המציאות, המשמש לתיאור אירועים במרחב תלת ממדי.

חץ הזמן:

משוואות בפיזיקה נכונות באותה מידה בין אם הזמן נע קדימה אל העתיד (זמן חיובי) או אחורה אל העבר (זמן שלילי). עם זאת, לזמן במציאות שלנו יש כיוון אחד. השאלה מדוע הזמן בלתי הפיך היא אחת השאלות הבלתי פתורות הגדולות ביותר במדע.

הסבר אחד הוא שעולם הטבע פועל לפי חוקי התרמו-דינמיקה. החוק השני של התרמו דינמיקה קובע שבתוך מערכת מבודדת, האנטרופיה של המערכת נשארת קבועה או עולה. אם היקום נחשב למערכת מבודדת, האנטרופיה (דרגת האי-סדר) שלו לעולם לא תוכל לרדת. במילים אחרות, היקום אינו יכול לחזור בדיוק לאותו מצב שבו היה בנקודה מוקדמת יותר. הזמן לא יכול לנוע לאחור. נראה שהזמן זורם אחרת ברמה הביולוגית לעומת הרמה הקוסמית.

סטיבן הוקינג ניסה להסביר את הסתירה והחפיפה בין החץ התרמו דינמי של הזמן ובין  החץ הפסיכולוגי של הזמן - ב"קיצור תולדות הזמן"

קורס פיסול רחובות: Seyo Cizmic: המרקם הממשי של המציאות

הרחבת הזמן:

בפיזיקת המכניקה הקלאסית הזמן זהה וקבוע בכל מקום. איינשטיין הציג את תורת היחסות הכללית שלו ב-1905, והוכיח שהזמן אינו ליניארי ואינו מוחלט. הזמן תלוי במסגרת בנקודת המבט וההתייחסות של הפרט. ככל שתנוע מהר יותר, הזמן שלך יתארך או יתרחב. ההשפעה הופכת בולטת יותר ככל שמתקרבים למהירות האור. שעונים במטוסי סילון או בחלליות מתעדים זמן איטי יותר מאלה שבכדור הארץ, חלקיקי מיאון מתפוררים לאט יותר בעת נפילה. הניסוי של מיכלסון-מורלי אישר את התכווצות והתרחבות הזמן.

 המרקם הממשי של המציאות:

בתיאוריה של איינשטיין -זמן ומרחב מחוברים זה לזה ויוצרים מארג מרחב-זמן אחד, המטמיע יחד את כל מה שמכיל היקום הזה. מארג זה רציף, חלק, גמיש ומתכופף סביב אנרגיה או חומר. לכן, השמש, המייצרת כמות עצומה של אנרגיה, מסוגלת לכופף את קרני האור ומארג המרחב-זמן, ויוצרת כוח משיכה וכתוצאה מכך כוכבי הלכת מסתובבים סביבה. ברצף המרחב-זמן, הזמן יחסי. העכשיו שלי שונה באופן מובהק מהעכשיו שלך. תורת היחסות הכללית של איינשטיין קובעת שאין עכשיו מוחלט.

קונפליקטים בפיזיקה המודרנית:

מאז שהוצגה מכניקת הקוונטים, היא יצרה פריצות דרך משמעותיות, המסבירות כיצד העולם מתפקד ברמה של חלקיקים זעירים- קטנים מהאטום, עם זאת, היא גם יצרה שאלות וסתירות. הזמן מוחלט וקבוע בתיאורית מכניקת הקוונטים, בעוד שהזמן משתנה ויחסי בתורת היחסות הכללית. לפיכך, שתי תיאוריות הפיזיקה המרכזיות סותרות זו את זו.

עד סוף המאה ה-20, פיזיקאים הציגו תיאוריות חדשות שנועדו להסיר את הסתירה. המרכזית בינהן היא כבידה קוונטית בלולאה, הנחשבת לפתרון היציב והאמין ביותר. עם זאת, לא מושלם, מכיוון שהזמן אינו קיים בלולאת הכבידה הקוונטית.

הזמן כהבניה חברתית:

זמן הוא אחת הדוגמאות הבסיסיות ביותר להבניה חברתית. אנו יוצרים ביחד את משמעות הזמן - אין לו משמעות ידועה מראש עד שאנו נותנים לו משמעות. כפסיכולוג בתל אביב, אני לא מתכוון להגיד שהזמן לא קיים או שהוא רק אשליה, אלא שבני אדם יצרו מערכות של משמעות שיוצרות את מושג הזמן האנושי. סיבוב כדור הארץ סביב השמש , מחזור היום לילה ועונות השנה- עזרו לעצב את המשמעות הזו. אבל אנחנו עוברים משעון קיץ לשעון חורף בשל הסכמים חברתיים, ופוליטיים , אנחנו מודדים זמן לא רק במונחים של דקות ושניות, אלא במונחים של מושגים כמו "מוקדם", "מאוחר" - או, לצורך העניין, מה הוא "איחור אופנתי". או מה אורכו של "יום עבודה"? בארצות הברית, אירופה ויפן תקבלו שלוש תשובות שונות לכך.

תפיסות תרבותיות של הזמן:

לתרבויות שונות יש נקודות מבט ועמדות שונות כלפי מושג הזמן המושפעות מגורמים כמו דת (נצרות, הינדואיזם, אסלאם ויהדות-הן בעלות תפיסת זמן שונה), פילוסופיה, תרבות פופולרית, גיאוגרפיה, מסורת, פיתוחים טכנולוגיים ותנאים כלכליים ופיזיים.

בתרבויות המערב, הזמן נתפס לעתים קרובות כמושג ליניארי, עם התחלה, אמצע וסוף ברורים. זמן גם נתפס כמשאב מוגבל שיש להשתמש בו ביעילות כדי להגביר פריון או במילים פשוטות כדי לעשות כסף ("זמן הוא כסף"). לעומת זאת, תרבויות מזרחיות רבות רואות את הזמן כמחזורי, עם התמקדות ברגע הנוכחי ודגש על חיים בהרמוניה עם המקצבים הטבעיים של היקום.

יש הבדל טכני, תרבותי ורגשי בין תפיסת הזמן כמושג כמותי, מושג איכותי, כרונולוגי, או נרטיבי- שבה הזמן נתפס כסדרה של אירועים המתרחשים בסדר מסוים- בעל משמעות ותוכן.

תרבויות מסוימות מאורגנות סביב זמן מונוכרוני בעוד שאחרות מעדיפות פוליכרוני.

גישה מונוכרונית לזמן כרוכה בעשיית דבר אחד בכל פעם, הקפדה על לוחות זמנים ותכנון יסודי. המצדדים בגישה זו הם מוכווני משימה ורואים באיחור ואי עמידה בזמנים (מה שאומר באי השגת יעדים)-פגם מוסרי ואישיותי. מונוכרוניים שייכים בדרך כלל לתרבויות מערביות ומדינות במזרח אסיה כמו יפן, דרום קוריאה וטאיוואן (אם כי מדינות אחרונות אלו משלבות בדרך כלל אלמנטים של גישות מונוכרוניות ופוליכרוניות כאחת).

גישה פוליכרונית לזמן:
 זמן הודו, הוא מושג ריגשי, תרבותי, מעשי וכלכלי: "חיים מדיטטיביים נצחיים בתוך עולם זמני". הוא גם מתאר התנהלות גמישה של התייחסות לזמן וחוסר ארגון. כפסיכולוג ברחובות שאוהב לשוטט ומעריך הליכה לאיבוד, אני חושב שהחופשות והמסעות האמיתיים הם לזמן אחר כמו "זמן סיני" או "זמן דרום אמריקה".

בתרבויות פוליכרוניות יש פחות דגש על עמידה בלוחות זמנים. אנשים עושים כמה דברים בבת אחת מבלי לשים לב יותר מדי לזמן. יש דגש גדול יותר על החוויה האנושית, ולכן חיי המשפחה והחברה מוערכים לעתים קרובות לפני העבודה. זהו גם מיקוד בתהליך ולא בתוצאה והאמונה שלכל פעילות או אירוע צריך להיות התחלה וסוף אורגני הצומח מתוכם ולא קבוע. כפסיכולוגים בתל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים, אנו חשים שהמתח הדינמי בין הזמן הפוליכרוני למונוכרוני משפיע על צדדים רבים בחיינו. איזון בית ועבודה, בין חשיבה יצירתית ויצירתיות ליצרנות או בין הצטיינות(לפתור נכון מבחן) לפוריות יצירתית לאורך החיים.

Luise Kaish-פיסול בחימר ,יציקה בברונזה, המלאך של יהושע. הזמן ביהדות והנצרות

עיוותי זמן בהכרה:

הפיזיקה המודרנית ובעיקר תורת היחסות מספרת לנו שלתפיסת וחווית הזמן שלנו במוח, אין קשר לאיכות הפיזיקלית של הזמן ושתפיסת הזמן האנושית היא סוג של אשליה.

האם אי פעם הרגשת כל כך שקועה במשהו עד שנראה שהזמן לא חולף בצורה שונה ? או שנרדמתם וחלמתם במשך מה שנראה כמו שעות, אבל כשאתם מתעוררים, אתם מבינים שנרדמתם רק לדקה או שתיים? בכל החוויות הללו, אנו מאבדים את תחושת הזמן שלנו או שאנו מרגישים עיוות בזמן. עיוותי זמן יכולים להיות תוצר של מצבים פסיכוטיים כהתקף סכיזופרניה או בהפרעות, כמו .O.C.D ומחלות נפשיות כמו מאניה דפרסיה (הפרעה דו-קוטבית), דיכאון או חרדה.

"עיוורון זמן"- מתרחש במצב הקשב האוטומטי. אנשים עם ADHD, במיוחד צעירים עם הפרעת קשב, חווים אותו לעיתים קרובות, קשה להם לעבור למצב קשב ישיר, אם הם עושים משהו שהם נהנים ממנו, למשל לשחק במשחקי וידאו או להיות בטלפונים שלהם, הם הופכים לעיוורים לזמן. עיוורון זמן יכול גם לפגוע באנשים באבל ואובדן, היתמכרות, לחץ וחרדה, חוסר שינה, סכנה, או בידוד (חטופים, כליאה, אפילו חופשה).

עיוותי זמן יכולים להיות גם תוצר של רגשות עזים, הנאה ומצבים רגשיים חיוביים שחלקם הגדול קשור לחוויית ההתמסרות. התאהבות, יחסי מין, שמיעת מוזיקה, יצירה אמנותית, סמים פסיכדליים וכדומה.

המצב הפיזי שלנו משפיע על חווית הזמן שלנו (אפילו אם אנחנו רק מדמיינים תנועה) ללב ולמוח יש השפעות שונות. ולהפך חווית הזמן משנה את הביולוגיה שלנו-בהחלמה, במחלה, בדרך שבה אנו גדלים, מזדקנים או מתים.

קורס פיסול נס ציונה: Henrique Oliveira: הזמן כגידול סרטני המכלה אותנו

עיוותי זמן במצב של זרימה:

הפסיכולוג ההונגרי המנוח מיהאי צ'יקסנטמיהאיי, טבע לראשונה את המונח "זרימה" והרחיק לכת וכינה אותו "הסוד לאושר".

צ'יקסנטמיהאיי החל את חקירותיו בשנות ה-70, לאחר שראיין מאות משתתפים על העליות והמורדות של חייהם. הוא גילה שתחושות הנאה כרוכות לרוב ברמות גבוהות מאוד של מיקוד נפשי. הפעילות הספציפית לא הייתה חשובה - היא יכולה להיות פעילות ספורטיבית, משחקי מחשב, נגינה או האזנה למוזיקה, או פעילות קוגניטיבית מאומצת. מה שחשוב היא תחושת השקיעה בפעילות, התמסרות לה והשליטה בה. "הרגעים הטובים ביותר", כתב מאוחר יותר בספרו "Flow: The Psychology of Happiness", "מתרחשים בדרך כלל כאשר גופו או נפשו של אדם נמתחים לגבולותיו במאמץ מרצון להשיג משהו קשה וכדאי".

ממאפייני הליבה המסמנים את החוויות האופטימליות הללו הן רמת ריכוז גבוהה, חוויה של שליטה, עם מטרה ברורה ומשוב מידי וחווית זמן וחלל אחרת, שבה הזמן מאט או נראה שהוא נעצר לחלוטין.

קורס ציור רחובות: Vilhelm Hammershøi , ציור שמן על בד 1930-חדרים בהם הזמן עומד

השפעת הטכנולוגיה על תפיסת הזמן:

הטכנולוגיה הממוחשבת, וטכנולוגיות התנועה (הטיסה בעיקר) והתקשורת (הן ברמת הסמארטפון והן התקשורת הדיגיטלית ההמונית והעיתונות) בעידן הפוסט אינטרנט- הכניסו ממד חדש לאופן שבו אנו מבינים ומתקשרים עם הזמן.

בעידן הדיגיטלי של היום, נראה שהזמן מאיץ בקצב מהיר יותר מאי פעם. ניתן להגדיר טכנולוגיות בזמן אמת (real time) ככלים המאפשרים תקשורת מיידית ושיתוף פעולה עם מספר אנשים הנמצאים בקרבת מקום או רחוק באמצעות חילופי נתונים של קול, טקסט ותמונה. בעבר, עיכובים של עד 10-15 שניות נחשבו מקובלים. ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות שינו את ההבנה שלנו לגבי מהו זמן אמת, כאשר תוכניות כגון Google Docs או זום מאפשרות עדכונים מיידיים ללא עיכוב, ומשנות את מרקם החיים כולו, הפסיכולוגיה והבריאות הנפשית שלנו (כולל כלים טיפוליים כפסיכולוג אונליין, טכניקות פידבק- כנוירו-פידבק. מתי צריך טיפול? הצורה בה אנו מחפשים ומוצאים פסיכולוג, מגדירים מהי מטרת הטיפול ואיך הוא עובד, מתי טיפול מצליח או נכשל, מהי הזהות שלנו (המוח, המחשבות, הרגשות, הפעולות והיעדים שלנו), הכלכלה, צורת העבודה, האמנות והיצירתיות, הכתיבה, העיצוב, הקולנוע ועוד.

קורס פיסול ראשון לציון: דמיין הירסט-אובדן אהבה. ניסיון להחזיק בזמן רגשות שאבדו.

שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, מנהל הסדנה לתהליכים יצירתיים.  בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי אונליין.