חוג הפיסול מודיעין- מתקיים בשוהם או רחובות.
אני מאמין שאנחנו מספיק ייחודיים כדי שתעשו את המאמץ.
אנחנו מציעים גישה כוללת המתמקדת בתהליך היצירתי.
תוכלו לקרוא עליה כאן (כללי, ופיסול).
עוד על הפעילויות שלנו:
דיאלוג ומפגש בינינו ולא -לימוד על פי תכנית נוקשה.,
גיוון של שפות אמנותיות.
מקום לאי ידיעה -ותהליך פתוח.
הקשבה לקצב אישי.
ועוד.
אבל בלי טכניקות אי אפשר-
אז הנה כמה שבהן אנו נוגעים בסדנה:
פיסול בחימר ופיסול קרמי
פיסול בבטון בטכניקות שונות
פיסול בחומרים רכים וגמישים
יציקות ופיסול ברשת מתכת
פיסול בבטון על גבי פוליסטרן-חוג פיסול מודיעין
חוג פיסול בחימר
פיסול בבטון על גבי רשת מתכת חוג פיסול מודיעין
פיסול בבטון תוך שימוש ביציקה-(תבנית)
פיסול בנייר ובעיסת נייר
שרי בכרך פיסול בנייר מודיעין
פיסול בחוט ברזל וטכניקות מעורבות
שרון בן יהודה-חוג פיסול מודיעין
פיסול שקוף-אפוקסי אקריל, פוליאסטר
פיסול בסיליקון
אפוקסי לעץ-שולחן אפוקסי- אנו מקיימים קורסי אפוקסי ייחודיים ומוכרים אפוקסי ליציקה על עץ במחיר זול.
פיסול בבד וסיבים
ועוד טכניקות רבות
כבר דיברנו על מילים ושפה-אבל אומנות-ציור פיסול,צילום - מעלה על נס גם את אי כשירותה של השפה להעברת כל הרבדים של הקיום הרגשי שלנו. לפעמים אנחנו קורים במקום שאין בו מילים,ולפעמים חשוב להשאיר את המקום הזה לא מדובר-שתוק. כמו חור שחור שאנחנו יכולים לראות ולהרגיש איך הוא מעוות את המרחב והזמן סביבו(כל מה שהמילים יכולות לעשות לפעמים זה לסמן את מגבלותיהן) .אני אוהב את הביטוי "פואטיקה של ההיעדר"הלקוח מתורת הספרות-איך האין חשוב יותר מהיש,הדרך שבה המילים מתקבצות כדי ליצור את שתיקות בתוכן. את הצורה שבה החומר בפסל סביב -חשוב פחות מהחור או החלל שהוא מגדיר. הדרך שבה כניסה לפרטים,חידוד של פרטים במקום אחד -צועק את העדרם במקום אחר.."החיים אינם נמדדים במספר הפעמים שנשמת אלא במספר הפעמים שנעתקה נשימתך".בפיסול משתמשים בביטוי חלל נגטיבי שהדרך הטובה ביותר להסביר אותו היא בתיאור של כד שהמשמעות שלו,השימושיות לו -מהותו ,לא באה מחומר סביב אלא מהחלל התחום הריק שהחומר הזה יוצר(או חדר שמהותו היא לא הקירות אלא החלל שבין הקירות).
ויניקוט אחד מהפסיכולוגים המשפיעים ביותר על הפסיכולוגיה בימינו- סבור שהשתיקות הלא מילוליות בטיפול אנליטי עשויות להיות פוריות לא פחות מן החילופין המילוליים.-"אצל האמן מכל תחום שהוא ניתן לגלות דילמה פנימית הנובעת מקיום בצוותא של שתי מגמות,הצורך העז לתקשר והצורך העז עוד יותר לא להתגלות."
"החיים האמתיים אינם יכולים אף פעם להצטמצם למילים שאמר או כתב מישהו. החיים האמתיים מתרחשים כשאנחנו נמצאים בגפינו,חושבים ,מרגישים,אבודים בזיכרונות ,במודעות עצמית חלומית, ברגעים תת מקרוסקופיים....החיים שלו ארעו אמר ,כשישב ובהה בקיר ריק,בעודו חושב על ארוחת ערב.
ביוגרפיה בת שמונה מאות עמודים אינה אלא ניחוש גמור,הוא אמר."(דון דלילו -נקודת אומגה).
"את בטח זוכרת את הפלא הזה כשילד מתחיל לתת שמות לדברים. ובכל זאת בכל פעם שהוא למד מילה חדשה,מלה שהיא גם קצת "שלהם",של כולם,אפילו המלה הראשונה שלו,מלה יפה כמו "אור",הלב שלי גם נחמץ קצת,באפס קצהו,כי חשבתי-מי יודע מה הוא מאבד ברגע זה,וכמה אינסוף סוגים של זוהר הוא הרגיש וראה וטעם והריח,לפני שדחס את כולם לתוך התיבה הקטנה "אור",עם הריש הזאת בקצה ,כמו מתג כיבוי. את מבינה?(גרוסמן-"שתהיי לי הסכין)
"כשאני רץ אני פשוט רץ. עקרונית אני רץ בתוך ריק, אם לומר זאת במהופך , אולי עלי לומר שאני רץ כדי להשיג ריק(הרוקי מורקמי -על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה).(חוג פיסול מודיעין,חוג ציור מודיעין)