תסכול יצירתי: טיפול פסיכולוגי ואמנות

תסכול כמניע ותנאי ליצירתיות. 

כור ההיתוך של היצירתיות: כיצד תסכול מעודד שינוי בפסיכותרפיה ובאמנות

תסכול היא  אותה תחושה מכרסמת והיוצרת לא פעם חוויה של חוסר אונים זמני, של להיות תקוע, של כמיהה להתקדמות הנראית מחוץ להישג יד.

אף אחד לא אוהב תסכול,  אבל אם נרצה או לא, רמת הסיפוק קשורה ברמת התסכול, מידת ההישג תלויה במידת הקושי.  למעשה אלו מושגים הכרוכים זה בזה, (אלא אם התסכול הופך לסוג של חוסר אונים נרכש, אלא אם הפער בן הרצון ליכולת ולמציאות, גורם לנו להפסיק לנסות, או להימנע) . אנו משתדלים להימנע מתסכול, תסכול הוא מחסום, אורח לא רצוי. עיקוף בדרך שמאיים להפוך להליכה לאיבוד. אבל ילדים שלא נחשפים לתסכול, לא יתבגרו באמת, לא יהיו ערוכים להתמודד עם המציאות. זה עלול להוביל אותנו למסקנה המוטעית שכבוגרים אנו אמורים כבר לווסת רגשית את עצמנו בצורה מושלמת ולא להפגין תסכול, ושיצירתיות ויצרנות כרוכים (Livingston 1999, Lomas, 2016, Terr, 1992) בזרימה חלקה בין מה שאנחנו רוצים, למה שאנחנו עושים.

כור ההיתוך האמנותי:

"לעולם יהיה פער בין מה שאני רואה לבן מה שאני מסוגל לצייר, הפער הזה הוא מה שממשיך להביא אותי אל הקנבס, כשאני נושא תשוקה בלתי נגמרת לבטא בצבע את מה שגורם לי להרגיש חי". סקוט ס. קריסטסן

האמנות משגשגת על גחלת התסכול, לפעמים האש כובה, לפעמים הלהבה מתגברת.  מהפסל הנאבק באבן ועד הצייר העומד מול חרדת הקנבס הלבן וחסמי יצירה וכתיבה.  תהליך היצירה הוא רק לעתים רחוקות נסיעה חלקה. המאבק לתרגם חזון לצורה, התסכול מכך של מצליחים לדייק ולהעביר מהות של רגש, יכולים ללבות את עצם האש של היצירתיות.

פיסול בחימר "...אני אגלה את מחשבותי אם אחשוב עליך שוב, ואקרע את שפתיי אם יאמרו את שמך פעם נוספת. עכשיו אם את אכן קיימת, אני אגיד לך את המילה האחרונה  בחיים האלו שלי או במותי, אני אומר לך שלום."- קנוט המסון, 'רעב'. פסיכולוגים רחובות על אהבה כתסכול ועל הכחשת התסכול כהכחשת האהבה.

חשיבות הכישלונות

חשוב להיכשל,  וחשוב להיכשל מוקדם ככל האפשר. כישלונות קטנים כמו שברי הליכה, מחזקים את העצם, בונים אותה, הופכים את ההתמודדות עם התסכול לחלק מה-דנ.א. של האישיות. יוצרים פוטנציאל גדילה טוב יותר.  הכישלון הוא במובן עמוק מאוד הדרך שבה נבנית תחושת המציאות. ללא הכישלון, המציאות נשארת לא מציאותית, ללא התקלות בקירות וחפצים קשים, אנחנו חיים בענן. אנחנו נשארים נסיכים בעלי פוטנציאל אדיר ולא ממושש בפנטזיות שלנו, אבל גם חושדים תמידית במי שאנו, זהו סוג של לימבו, ויש את אלו שתמיד יבחרו בלימבו מפחד הגיהינום ומתוך היאחזות בהבטחה ובפנטזיה של גן עדן, בתחושה שאנו יכולים לעשות הכל.

סדנאות קבוצתיות-להציג את סיזיפוס. פסיכולוג רחובות על תיסכול כמצב קיומי."אני מרגיש כאילו הייתי כלי במשחק שח, כשהיריב שלי אומר לי: אי אפשר להזיז את הכלי הזה".- סרן קירקגור.

תסכול נכון כתהליך דינמי

תסכול נכון, כמו המרחק הנכון, שאינו גדול מידי, ואינו קטן מידי, בנוי על מתח דינמי. על תנועה מתמדת. הוא כזה הגורם לך להתאמץ ולמתוח את יכולתך, אבל לא מביא אותך לייאוש ומבוי סתום. ומכיוון שהיכולת לעמוד בתסכול היא שריר מתפתח, סוג של בניית כושר של הנפש, תסכולים צריכים להיבנות בצורה מדורגת. ליכולת הניהול הרגשית שלנו, ליכולת לנהל את התסכולים שלנו, יש חשיבות גדולה-כמו גם בבחירת סוג תהליך ההתקדמות. התקדמות מכוונת תהליך לעומת התקדמות מכוונת מטרה-היא כזו שממוקדת בהווה של העשייה ולא במיקום שלך יחסית למטרה. בצעד העכשווי- לא כמה אני רחוק ממה שרציתי (כמו בחתירה בקייק תחרותי - עדיף לחתור עם הגב למטרה). האופק בהתקדמות כזו הוא הרגע הזה, ואם חייבים להשוות ולמדוד, אז כדאי להשוות להיכן הייתי אתמול ולא למרחק מהמטרה. גוראים של ספרי עזרה עצמית וחשיבה חיובית מציעים סוג חשיבה מאגית כדרך להתמודדות עם תסכולים. דמייני את עצמך חטובה כפי שרצית, דמיין את עצמך מידי בוקר- עשיר. אם נחשוב טוב – יהיה טוב, "כדי להתגבר על תסכול, עליך להיות ממוקד בצורה אינטנסיבית בתוצאה, לא במכשולים."-ממליץ ט. פ. הודג' בספר בעל השם המצמרר "From Within I Rise: Spiritual Triumph Over Death and Conscious Encounters with "The Divine Presence". הבעיה עם חשיבה מאגית, כמו עם דיאטות, היא שהיא פשוט אינה עובדת. או אם נדייק לא עובדת עבור מרבית האנשים שלא עוסקים בכתיבת ספרי עזרה עצמית או זוכים בלוטו. תסכול נגרם כשהפער בן הציפיות למציאות גדול, יצירת ציפיות לא מציאותיות רק תגביר את התסכול, ועם זאת כולנו זקוקים מידי פעם לנחמה שבפנטזיה.

אנטוני גרומלי-פיסול. "התסכול שלנו גדול יותר כשיש לנו הרבה ואנו רוצים יותר, מאשר כשאין לנו כלום ואנו רוצים מעט. אנחנו פחות מרוצים כשחסרים לנו הרבה דברים מאשר כשנראה שחסר לנו דבר אחד בלבד".-אריק הופר. פסיכולוג רחובות על תסכול כתוצר חברתי של חברת השפע.

תסכול כמגע במציאות:

"לפני שזה נעשה יפה -זה נעשה די מכוער" (Chantelle Van Erbe)-תסכול מביא אותנו במגע עם חוסר האונים שלנו, עם הילד והתינוק חסר האונים שבנו. חווית חוסר האונים, שעבורי מתבטאת בזעם אין אונים היא אחת החוויות הקשות שלנו, אבל גם אחת האנושיות ביותר. מתחת לעור שהצמחנו, תמיד יישאר חוסר האונים של הילד מול עולם המבוגרים ואלו שלא באים במגע אתו, הופכים למכחישי מציאות, או לנשיאי ארצות הברית.
בלי תסכול אין יצירתיות. בלי מכשול-לא צריך לחשוב על דרך אחרת. בלי בעיה, אין צורך להמציא פתרונות. הניסיון לחסוך תסכול מילדים או להבנות מערכות חינוך נטולות רעש וחיכוך,  מחטיא את המטרה, (כמובן שקיצוניות הפוכה גם היא בעייתית). אבל התסכול אינו רק סיבה ליצירתיות-הוא גם חלק מהתהליך היצירתי. כפי שסארטר ראה בחרדה מרכיב אינהרנטי של העשייה, כך גם התסכול הוא מרכיב בדרך היצירתית. לא מרכיב, הוא הדרך עצמה. יוצרים רבים מספרים על כך שרק  לאחר שהתהליך מגיע למבוי סתום, רק לאחר שמגיעים לתסכול גדול-נוצר פתרון יצירתי חדש. המחסום היצירתי מאפשר חיפוש פתרונות ברובד אחר, רגעי התובנה-רגעי ההארה-לא צצים ללא תקופות ארוכות של תסכול. ללא לחץ , אין יהלומים. "כשאנחנו מרגישים מעורערים ושום דבר לא עובד, אולי עלינו להבין שאנחנו על סף של גילוי." אומרת פמה שודרון . 

סדנאות אמנות-פיסול בבד. "אני לא יכול להביס אותך ואני לא יכול להצטרף אליך."- הארפר לי, "לך להגדיר שומר". פסיכולוגים ברחובות על תסכול כמילכוד.

נסה שוב

יותר מכך, אנחנו מדברים ומהללים בצדק את היצירתיות, אבל צריך לזכור שהיא פרדוקסלית ומורכבת כמו כל התנסות אנושית. אנשים יצירתיים הם אנשים לא שלמים, ובמובן מסוים -רדופים(לחיוב ולשלילה). תחושת החוסר והתסכול הוא המנוע הדוחף אותם להמשיך.  
מונה היה ידוע בביקוריו בלובר במעיל הציירים הישן שלו, כשהשומרים הסתכלו לכיוון אחר, הוא נהג לתקן את ציוריו הישנים שנתלו שם, במכחול שהחביא.

אני מוצא את עצמי כותב על תסכול כהורה שזוכר את הילד בתוכו. צירוף נקודות המבט, מעמת את האב שהייתי רוצה עם ההורה הבלתי מושלם שאני. רציתי אבא שיודע לחלום איתי, שיודע לצאת להרפתקאות נפשיות, כמו רוב האבות הוא היה דדלוס המזהיר את איקרוס מלעוף קרוב מידי לשמש. רציתי אבא כמו בסיפורי החניכה האמריקאים, כזה שזורק אליי כדור בסיס במשך שעות, מנחם אותי בכישלונות, ואומר לי את מילות הקסם בטון הנכון-נסה שוב. אם אבא שלי אמר זאת, הוא אמר זאת בלחש, ככה שלא שמעתי. אני משער שאלו חלק מהסיבות שהניעו אותי לבחור בכיוון שבחרתי מקצועית. באשר להורה שאני, אני בעיקר שמח שיש את עדי לידי, היא הגרעין האמתי של המשפחה. היא זו אומרת לכולנו בצורה משכנעת- לנסות שוב

חוגי פיסול- לפסל את האין. "כולנו יודעים עמוק בפנים שהחיים עוסקים באותה מידה בדברים שלא קורים כמו בדברים שקורים וזה לא משהו שצריך להעלים או להכחיש, כי ללא תסכול כמעט ולא היה צורך לחלום בהקיץ. וחלומות בהקיץ מחזירים אותי לחוויה הרגשית הראשונית שלי ואני מתענג על החזיונות הראשוניים הנלהבים האלה עד שאני שוב לגמרי שוב האני הבלתי נגיש שלי. אז למרות שלפעמים זה מרגיש כאילו אפשר כמעט למות מאכזבה, אני חייב להודות שבעצם בצורה די סוטה, דווקא הדברים האלה שלא קיבלתי הם שמחזיקים אותי בחיים".- קלייר-לואיז בנט,בריכה. פסיכולוגים ברחובות על התסכול כמשאב חיים.

אובדן שליטה וכעס

תסכול מתבטא באובדן שליטה וכעס.  בניגוד לתהליך החשיבה המקובל המסתמך במידה רבה על שליטה קוגניטיבית, היצירתיות של הפרט עשויה להתגבר כאשר השליטה הקוגניטיבית מדוכאת. מצב אופייני בו מתרחש הוא עיכוב קוגניטיבי הוא כעס חזק. במחקר שהשווה את השפעת הכעס והשמחה על משימות יצירתיות, התוצאות גילו כי השראת רגש כעס מקדמת את החשיבה המתסעפת היצירתית יותר מאשר שמחה, וכי גם כעס וגם שמחה, הן דרכים יעילות לפתרון בעיות יצירתי. יתר על כן, הכעס הפחית את זמן התגובה, בעוד השמחה הגדילה את הדיוק בפתרון בעיות יצירתי.

היצירתיות ותפקידם של רגשות שליליים

 הפסיכולוגיה החיובית טוענת לקשר בין מצבי רגש חיוביים והיכולת שלנו לבטא את עצמנו בצורה יצירתית (Estrada et al., 1994, Isen, 1999, Isen & Daubman, 1984, Isen, Daubman, & Nowicki, 1987) ורגשות חיוביים מרחיבים את היקף הקשב וההכרה והיצירתיות (Fredrickson, 1998, 2001).
אלא שכמו במרכיבים נפשיים רבים שלנו, הקשר בין תסכול ויצירתיות הוא פרדוכסלי ומורכב  (Martin' et al.1993.)  רגשות שליליים אפילו דיכאון, יכולים גם להניע אותנו, וליצור שינוי אישי מהותי(Lomas, 2016). מחקרים מראים שרגשות שליליים עשויים למלא תפקיד חשוב (Amabile 1988, 1996) שלעתים קרובות מתעלמים ממנו,  ביצירתיות (Lomas, et al., 2020).

.מחקרים נוספים דווחו  שתסכול עשוי להגביר את היצירתיות.  נראה כי תסכול קל מגביר את ההתנהגות היצירתית בכל המרכיבים מלבד מקוריות כפי שנמדדה על ידי מבחני הטורנס של חשיבה יצירתית. למעשה נוסחה The frustration-creativity hypothesis. המגדירה קשר בין תסכול ויצירתיות.

 התסכול חיוני  ויכול להפוך מאויב לבעל ברית , זרז חזק לשינוי וביטוי יצירתי.

"תסכול הוא מצב רגשי מעניין, כי הוא נוטה להוציא את הגרוע מכל מי שמתוסכל. תינוקות מתוסכלים נוטים לזרוק אוכל ולעשות בלגן. אזרחים מתוסכלים נוטים להוציא להורג מלכים ומלכות וליצור דמוקרטיה. ועשים מתוסכלים נוטים להתנגש בנורות ולהפוך את גופי התאורה למאובקים".- למוני סניקט, "החלון הרחב". פסיכולוג רחובות על תסכול כתנאי לשינוי.

תסכול, אי ודאות, אקראיות ,כאוטיות ומרד

כבר דיברתי הן בכובעי כפסיכולוג תל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים והן כאמן ומורה לאמנות, על חשיבות אי הידיעה ואי הודאות בתהליכים יצירתיים, כמו גם על מקומם של תהליכים וטכניקות יצירתיות המשתמשות באקראיות ומקריות, ויתור על שליטה, ותהליכים לא מודעים. תסכול הוא אותו קיר העומד בפנינו ומחייב אותנו להרפות, להישאר כאוטיים ולא לסדר,  להתרחק ולחפש נקודת מבט ופרספקטיבה חדשה, ולפעמים להיכנס עם הראש בקיר. כפסיכולוגים בתל אביב אנו  יודעים שיש לפסיכולוגיה המודרנית נטייה להיסתכל מלמעלה בביטול, על אקטים של ביטוי תסכול כפתרון בעיות. אבל לפעמים דפיקה על השולחן חיונית ואכן פותחת דרך. אמנים כמו ג'קסון פולק, ואן גוך, או מונק, דפקו את ראשם כנגד הקיר הנפשי שלהם ויצרו מהפכות במציאות של האמנות העכשווית. יותר מכך יצירתיות ואמנות, או צמיחה נפשית, הן פעמים רבות פעולות של מרד או מחאה הנובעים מתסכול או מבטאים אותו. מחקרים מצביעים על יחסים דו כיווניים מורכבים, בין  למידה, תסכול, אי ודאות, חקירה וסקרנות. 

לעיון נוסף: Conflict, Arousal and Curiosity - Berlyne, D. E 

אורלי אברהמי טכניקה מעורבת-חוג ציור נס ציונה. "מצוקה  מאובדן אובייקט יכולה להיות תסכול מהמסתורין האינטלקטואלי של ההיעלמות כמו גם צער האובדן עצמו." -אלן דה בוטון-פסיכולוג ראשון לציון על הבנה סיבתית, רציונלית וקיומית כדרך להתמודד עם אובדן.

איזון, ויסות רגשי, הרס, תוקפנות, אמנות ויצירתיות.

האדם הבריא נפשית על פי התפיסה הפסיכולוגית חי במין איזון מושלם עם העולם ומשתמש בוויסות רגשי המרחיק אותו מקונפליטים הרסניים. הוא מחייך אל העולם והעולם מחייך אליו בחזרה. אלא שמה שמשאיר אותנו יצירתיים לאורך החיים- הוא פעמים רבות כעס וחוסר השלמה, היעדר וחוסר. 
יזמות, חדשנות וחשיבה יצירתית נובעים מסערות, תשוקה גדולה ורעב ולא משלווה ושובע.
מחקר שבדק כיצד משפיע הרגש על ביצועים יצירתיים שונים? מצא  מתאם שלילי בין רגש חיובי לחשיבה מסתעפת גמישה ויצירתית . חשיבה יצירתית קשורה יותר לרמת עוררות רגשית וחוויה של חוסר איזון. יותר מכך, להרס והתוקפנות שהתסכול מעורר, יש קשרים ליצירתיות.

מים-יציקת אפוקסי בטכניקה של התקשות למחצה. סדנת אפוקסי נתן לוי, אנו מציעים קורסים ובסדנאות מקצועיות בתחום האפוקסי והחומרים הפלסטיים, וכמו כן מציעים אפוקסי קריסטלי למכירה.

"המוות רחום יותר מהתקווה עצמה! אין בכך שום דבר מפתיע, שכן המוות נקבע על ידי אלוהים, בעוד שתקווה היא יצירת האיוולת האנושית. שניהם מסתיימים בתסכול. האם נגזר עלי לחיות חיים של תסכול אינסופי? -(ההתחלה והסוף)"-– נגיב מחפוז. פסיכולוגים רחובות על הקשר בן תקווה וציפיות לתסכול.

שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, מנהל הסדנה לתהליכים יצירתיים.  בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי אונליין. 

למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ  על הצילום המשמש קישור:

כל סיפורי האהבה הם סיפורי תסכול... להתאהב זה להיזכר ולחזור אל התסכול שלא ידעת שיש לך (אל התסכולים המעצבים של האדם, ואל ניסיונות הריפוי העצמי של האדם אותם); רצית מישהו, הרגשת שחסר לך משהו, ואז נראה שהוא שם. ומה שמתחדש באותה חוויה זו עוצמה של תסכול, ועוצמה של סיפוק"-אדם פיליפס-פסיכולוג קליני רחובות, על תסכול כרגש חיובי.