"הסדנה לתהליכים יצירתיים" - פסלי חיות מקרמיקה -חתולים -

פסלי חיות מקרמיקה -חתולים

חתולים בלתי ניתנים לאילוף ולכן צריך לצייר או לפסל אותם מקרמיקה. זו הדרך היחידה לאחוז בהם,
לרשום קו סביבם, או לכייר אותם ולהניח אותם בלי שיזוזו על מדף.
"אולי אחת הסיבות שבגללן אנו מוקסמים מחתולים היא שחיה קטנה כזו יכולה להכיל כל כך הרבה
עצמאות, כבוד עצמי וחופש רגשי. שלא כמו כלב, אישיות החתול לא נשענת על האדם,
היא דורשת קבלה בתנאיה שלה." כותב לויד אלכסנדר.

פסלי חיות מקרמיקה, חוג פיסול בחימר נס ציונה -רונית לחמי

כלבים ממאדים וחתולים מנוגה.

הדרך שבה בני אדם מסתכלים בחתול מביעה תמיד תסכול מצד אחד והתפעלות מחוסר התלות שלו מצד אחר.
חתולים מאמצים אותנו ולא אנחנו אותם.
יש להם סבלנות אדירה לאילוף שלנו, למרות שבינם לבן עצמם הם מחייכים וקורצים זה לזה, על החיה המוגבלת שהם בייתו.
אם אתה רוצה ללכת על בטוח לך על כלב, אם אתה צריך מורה לחיים- עדיף חתול, הוא אחראי על הקסמים.

אני לא חושב שהיו אלים כלבים- היו רק כלבי עבודה. לעומת זאת חתולים היו אלים בכמה תרבויות והם
לא מתכוונים לתת לנו לשכוח את זה.
חתולים הם חיה אנטי קפיטליסטית אבל גם אנטי סוציאליסטית - הם לא מקבלים את הרעיון של המחיר ושל החוב.
הם לא מתכוונים לשלם עבור המזון שלהם בתלות, הם לא מוכנים לקבל מגבלות כי יש להם בית, זה לא סחר חליפין. ובטח שהם לא מוכנים לשלם מחיר על אהבה.
החתול הוא תמיד הזר שמפתיע, הכלב הוא המוכר.
החתול, החתולה ליתר דיוק, היא דימוי נשי, היא נוחתת תמיד על הרגליים ויש לה תשע נשמות.
החתולה היא מהות הפיתוי: היא נמצאת אבל לא שייכת, אי אפשר לקשור אותה, היא שייכת לעצמה.
אם יש כבר גבר חתול, הוא חתול אשפתות.
פצוע מקרבות ייחום, משוטט בחוץ בלילות, שיכור, מיילל על פחי האשפה.
מי צריך אחד כזה?

אורית כהן-חוג פיסול בחימר ראשון לציון

תרבויות קדומות והחתול האלוהי

פסלוני באסט מצריים (בערך 3000 לפנה"ס - 30 לפנה"ס):

אולי הייצוגים האייקונים ביותר של חתולים באמנות עתיקה מגיעים ממצרים. חתולים היו נערצים כחיות קדושות, הקשורות לאלה באסט, שתוארה כלביאה או כאישה עם ראש של חתול. פסלי חתולים נוצרו למטרות דתיות, שנמצאו לעתים קרובות במקדשים או כחלק מחפצי קבורה. הפסלים הללו נעו בין קמעות קטנים לפסלים בגודל טבעי, עשויים מחומרים כמו חימר, ברונזה, זהב או עץ.

פסלי חתולים סיניים ויפניים מקרמיקה (אלף א' לפנה"ס - האלף הראשון לספירה):

במזרח אסיה, חתולים נתפסו לעתים קרובות כסמלים של מזל טוב ושגשוג. פסלים מאזורים אלה תיארו לעתים חתולים בתנוחות שובבות או כמגנים מפני רוחות רעות. ה-maneki-neko, הידוע גם בתור החתול מסביר הפנים, חתול המזל, חתול הכסף, החתול המאושר והחתול המבקש, מתוארך למאה ה-17 ומאז הפך לאחד המאפיינים הפופולריים ביותר בעסקים באסיה.

אירופה של ימי הביניים והרנסנס

חתולים באמנות ימי הביניים (המאה ה-5-15 לספירה): בתקופת ימי הביניים באירופה, חתולים תוארו לעתים קרובות בפסלים בתערובת של חיבה ואמונות טפלות. בעוד שפסלים מסוימים הציגו אותם כבני לוויה אהובים, אחרים קשרו אותם לכישוף ולשטן. החתול השחור היה בן לוויתה של המכשפה, מסמן מזל רע ומתחיל לרכוש נשמות רבות, בניגוד אלינו בני האנוש המסכנים המיועדים למחזור .

תיאורי הרנסנס (המאה ה-14 - ה-17 לספירה): בתקופת הרנסנס, חתולים החלו להיות מתוארים בריאליזם ובחיבה רבה יותר באמנות. פסלים מתקופה זו מציגים חתולים במסגרות ביתיות, ומדגישים את תפקידם כחיות מחמד ומשק.

פרשנויות מודרניות

המאה ה-19 עד היום: המאות ה-19 וה-20 ראו שינוי דרמטי בהצגת החתולים בפיסול. אמנים החלו לחקור ייצוגים מופשטים ומסוגננים יותר, המשקפים את התנועות הרחבות יותר באמנות כמו מודרניזם ופוסט-מודרניזם פיסול עכשווי, אמנות פוסט אינטרנט ועוד.

חתולים בתרבות הפופ: ניתן לראות את השפעתם של חתולים בתרבות הפופולרית גם בפיסול עכשווי, עם ייצוגים של חתולים מצוירים מפורסמים או חתולים אינטרנטיים ויראליים. החתול באמנות זוכה לעיתים לציור נוסטלגי ולעיתים מתואר בפיסול מופשט -דרך איכויות של תנועה וצורה המנסים לזקק את ה"חתוליות" שבו.

פסלי חיות מקרמיקה, פיסול מופשט של חתול, אסתי סטימצקי- חוג פיסול ראשון לציון

תרבות עכשווית

בתרבות והאמנות העכשווית, החתול מחזיק במשמעויות וייצוגים סמליים שונים, המושפעים משילוב של גורמים היסטוריים, תרבותיים וחברתיים:

אסוציאציות חיוביות תרפוטיות

כפסיכולוגים תל אביב, נוכל לספר לכם שחתולים מקושרים לעצמאות והסתמכות עצמית, הן חיית המחמד המועדפת על רווקים/ת בתל אביב, השוהים בעבודה שעות ארוכות, בעוד שכלבים יוצרים תלות גדולה יותר ותובעים יותר טיפול : חתולים נתפסים לעתים קרובות כיצורים עצמאיים שאינם תלויים יתר על המידה באחרים. תכונה זו זוכה להערצה לעתים קרובות בתרבות העכשווית, שבה מוערכים אינדיבידואליזם וספיקות עצמית. מאידך, חתולים מייצגים גם נוחות, חום וחברות. הם חיות מחמד נפוצות במשקי בית ברחבי העולם, המוערכים בשל נוכחותם מלאת החיבה אך דלת התחזוקה. היבט זה מדגיש את הקשר בין בני אדם ובעלי חיים בחיי היומיום.

יצירתיות ומסתורין:

חתולים קשורים גם ליצירתיות ומסתורין. ההרגלים הליליים והאישיות החידתית שלהם הובילו לקשר שלהם עם הקסם והעל טבעי. תפיסה זו נובעת מהרגלי הציד הבודדים שלהם ומהאופי המרוחק, ולעתים הבלתי צפוי, של האינטראקציות שלהם עם בני אדם. הם מסמלים אישיות אניגמטית ועצמאית.

שובבות, חיבה ומגע:

כפסיכולוג בתל אביב, המטפל באוכלוסיה שעברה בשנים האחרונות כמה וכמה תקופות של מצוקה, ואשר שרויה גם באופן נורמלי תחת לחצים כמו בדידות וחרדה אני ממליץ על החזקת חיות מחמד. חתולים יכולים להיות בני לוויה שובבים ומלאי חיבה, ותעלולי המשחק שלהם יכולים להביא שמחה ושעשוע לאנשים מכל הגילאים. ליטוף ומגע יוצרים השפעה תרפויטית ואין כמו מישהו המקבל אותך בבית כשאת/ה שב/ה מהעבודה. חתולים זוכים להכרה יותר ויותר בזכות הערך הטיפולי שלהם, במיוחד בשיפור הבריאות הנפשית והרווחה הרגשית. הנוכחות שלהם הוכחה מרגיעה עבור אנשים רבים ומפחיתה מתח לחץ וחרדות.

חן ויופי:

לעתים קרובות מעריצים חתולים בשל החן, הזריזות והיופי שלהם. גופם המלוטש ועיניהם האקספרסיביות נתפסים לעתים קרובות כסמלים של אלגנטיות ועידון.

אסוציאציות שליליות

ריחוק וקור:

ניתן לראות בחתולים גם יצורים מרוחקים וקרים. תכונה זו מתפרשת לעיתים כחוסר אמפתיה או היקשרות רגשית.

שובבות והרס:

חתולים יכולים להיות שובבים והרסניים, במיוחד כאשר הם משועממים או נשארים לבד לתקופות ממושכות. התנהגות זו עלולה להיות מתסכלת עבור בני לוויה האנושיים.

אמונות תפלות:

בתרבויות מסוימות, חתולים קשורים למזל רע או לכישוף. אמונות תפלות אלו יכולות להוביל ליחס שלילי כלפי חתולים.

בסך הכל, הסמליות של חתולים בתרבות העכשווית היא מורכבת ורבת פנים. לעתים קרובות הם נתפסים כיצורים של דואליות, המייצגים תכונות חיוביות ושליליות כאחד. הדואליות הזו היא אולי השתקפות של טבעם המורכב והעצמאי, שיכול גם לרתק וגם לתסכל בני אדם.

הנה כמה דוגמאות ספציפיות לאופן שבו חתולים מיוצגים בתרבות העכשווית:

ממים ותרבות אינטרנט: חתולים הם נושא פופולרי לממים וצורות אחרות של הומור אינטרנט. הבעות הפנים וההתנהגויות האקראיות לכאורה מספקות לעתים קרובות מזון לשעשוע וליצירתיות.

סמלים של תרבות פופולרית: ישנם סמלים רבים של תרבות פופולרית שהם חתולים, כגון גארפילד, הלו קיטי וחתול צ'שייר מ"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות". דמויות אלו עזרו לגבש את דמותו של החתול כיצור שובב, אוהב לשחק, ולעיתים מסתורי.

אמנות וספרות: חתולים הם נושא חוזר באמנות ובספרות במשך מאות שנים. מפסלים מצריים עתיקים ועד ציורים של פיקאסו, חתולים הוצגו כסמלים של יופי, מיניות, מסתורין וכוח.

בעלות על חיות מחמד: חתולים הם אחת מחיות המחמד הפופולריות ביותר בעולם, ויש הרבה בתי קפה לחתולים, תערוכות חתולים ואירועים ועסקים אחרים הקשורים לחתולים. זה מצביע על הפופולריות המתמשכת של חתולים כבני לוויה וכמקורות שעשועים.

סיכום:

ההיסטוריה של פיסול החתולים מגוונת וחידתית כמו החיות עצמן. מסמלים עתיקים של אלוהות והגנה ועד ביטויים מודרניים של יצירתיות, משחקיות וחיבה, פסלי חתולים כבשו ללא הרף את הדמיון האנושי. הם לא רק משקפים את היחסים המתפתחים בין בני אדם לחתולים, אלא גם מציעים תובנות לגבי המגמות התרבותיות, הפסיכולוגיות והאמנותיות של תקופות שונות.

הסמליות של חתולים בתרבות והאמנות העכשווית היא עשירה ומגוונת. הם נתפסים כיצורים של עצמאות וחיבה כאחד, מיניות, מסתורין ושובבות ,אי ודאות וחוסר שליטה, הפסיכולוגיה של ליד הבית והרחוב(חתולי הרחוב שאנו מאכילים)והפסיכולוגיה של ציור הבית . הפופולריות המתמשכת שלהם באמנות, בספרות ובתרבות הפופולרית מדברת את יכולתם לכבוש את דמיוננו ולרתק אותנו בשילוב התכונות הסותרות והייחודי שלהם.