פיסול גדרה: חוגים, קורסים, לימודים
כפר גיבתון
נוצרנו כדי ליצור
שלום, שמי זיו אייל, רוב האנשים מכנים אותי "יולי". אני אמן פעיל ומלמד אמנות כבר למעלה מ30 שנה.
בוגר תואר שני באמנות (Master of Fine Arts) ובפסיכולגיה- -תהליכים יצירתיים -אוניברסיטת קורנל בניו-יורק.
אני מציע דרך אחרת ללמוד פיסול ואומנות . דרך השמה דגש הן על יכולות טכניות והן על התהליך הנפשי והיצירתי
שעובר אמן ויוצר, וכל האמנים התחילו כחובבים.
"יצירתיות היא התהליך של גילוי רעיונות מקוריים, בעלי ערך. זהו תהליך, זה אינו מקרי"-קן רובינסון
עוד על הפעילויות שלנו
אנחנו מציעים גישה קצת שונה ללימוד פיסול-הן מבחינת התהליך והן מבחינת הגיוון והאפשרויות. תוכלו לקרוא על כך
במאמרי התוכן. תחת הכותרת חוגי פיסול ומאמרים
להלן כמה טכניקות בפיסול שאנו מציעים:
פיסול בחימר ופיסול קרמי
חוגי קרמיקה -נס ציונה
קורסי פיסול בחימר בשילוב של טכניקות שונות מעולם הפיסול והציור
פיסול בבטון על גבי פוליסטרן-
פיסול בבטון על גבי רשת מתכת חוג פיסול רחובות
פסלים סביבתיים
פיסול בבטון תוך שימוש ביציקה-(תבנית)
פיסול בנייר ובעיסת נייר
פיסול בחוט ברזל וברשת חשופה
שרון בן יהודה-חוג פיסול נס ציונה
פיסול שקוף-אפוקסי אקריל, פוליאסטר
סדנאות פיסול בחימר בצירוף טכניקות של אפוקסי וחוטי ברזל
פיסול בבד וחומרים גמישים
פיסול בסיליקון
פיסול בבד וסיבים
אפוקסי לעץ-שולחן אפוקסי- אנו מקיימים קורסי אפוקסי ייחודיים ומוכרים אפוקסי ליציקה על עץ במחיר זול.
ועוד טכניקות רבות
יציקות פוליסטירן ופוליטרן -בשילוב עם חומרים נוספים.
מקס ארנסט עושה אהבה עם פסל
אני מאמין שתחושת התקיעות היא חוויה אוניברסלית-איזו אחייניות קרובה של תחושת הכישלון ,
ובתחום האומנות אני לא מאמין באומנים שלא מתמודדים עם התחושה הזו
(שעליה יכולתי לדבר שנים,על התחושה שזו שמנקודת המבט שלך אתה אותו סיבוב,
את אותה מערכה בפעם האלף, שלא ניצחת שום מערכה ואם ניצחת זהו ניצחון קטן ולא משמעותי ואתה למעשה נצא בסיבובו ספירלי של אותו מהלך)
"כבר ימים קודם לכן הרגשתי את סוף דרכי בהפשטה. הרגשתי כמעלה גירה אנוכית,הרגשתי גועל,
כי לפתע פתאום התחוור לי שמה שצפיתי כ"שחרור צורות," מנקודת המבט שלי,לא היה אלא
צורה אחת שחזרה על עצמה."
(אביגדור אריכה בן שמונים-מאמר בהארץ 1.05.09)
"יצירתיות כמו החיים האנושיים עצמם מתחילים בחשכה" ג'וליה קמרון
ג'קומטי בפריס
אני מפרק עבור התלמידים שלי, את המערכה לקרבות בודדים, את הקרב הבודד למס' מהלכים,
בסופו של דבר זה מתמצה בזה -עכשיו את תנסי להזיז את הרגל-צעד אחד קטן את מוכרחה.
ואפילו אותו צעד בודד, קשה כל כך ובעייתי כל כך(איך אתעורר משנתי ואין בלבי אמונה).
"יצירתיות דורשת אמונה, לאמונה נדרשת התמסרות" -ג'וליה קמרון
בכל כוחי (ולהפך בכל סבלנותי ואמונתי) אני מנסה ליצור אצל התלמיד דינמיקה של תנועה,של אמונה
Kazuaki Tanahashi
סיפרתי לך על קטע בחדשות שראיתי מזמן על ילדי שוליים שנפלטו מהמערכת -המראיינת שאלה שוב ושוב -
"אבל למה אתם לא עובדים, למה אתם לא עוזרים לעצמכם" ואני דווקא יכולתי להבין אותם לחלוטין -
את משבר האמונה, את התחושה שמה שאני לא יעשה, זה לא ישנה באמת -לא את העולם המחורבן,
ולא באמת את המקום שלי בו. שמעתי את המראיינת מתקוממת על הרפיסות הזו- ושמעתי את עצמי
מתקומם נגד חוסר היכולת שלה להבין ולהכיל את הרפיסות הזו- בסופו של דבר להבין את היאוש הנרכש
שבתוכו הם נמצאים,.
תיאוריות שונות מנסות להסביר את ההבדלים בין המינים בשיעורי הדיכאון. שתי תיאוריות,
הלקוחות מתחום הטיפול הקוגניטיבי בדיכאון (ניסיון לשנות את דפוסי החשיבה האופייניים
לאדם הדיכאוני מתוך אמונה שהדבר יגרום לשינוי במצב רוחו), מסייעות להבין את ההבדלים בין המינים:
תיאוריית חוסר האונים הנלמד ותאוריית חוסר התקווה הנלמד. אבי התיאוריות הללו הוא אהרון בק,
שפיתח את המודל הקוגניטיבי לטיפול בדיכאון. התפיסה שלו נבעה מתצפיתו בחשיבה השלילית
המופיעה אצל מטופלים מדוכאים. חוסר אונים נלמד נצפה לראשונה בבעלי חיים. בסוף שנות השישים
זליגמן מצא שכלבי מעבדה, שנחשפו תחילה להלם חשמלי בלתי נשלט, הראו אחר כך ליקויי
למידה רציניים.
אצל כלבים במצב שונה, שבו יכלו לשלוט בהלם. לא נמצאו ליקויים כאלה.
למעשה, כאשר בעלי החיים הוכנסו למצב החדש,
שבו לא יכלו לשלוט בהלם, נראה כי אפילו אינם מנסים ללמוד אם יש דרך כלשהי לשלוט בהלם, אלא מקבלים אותו בפסיביות גמורה."
למי שעוסק באומנות, תסכול הוא חדשות יום יומיות ולא בהכרח רעות. אם מקבלים את הכישלון כתנאי לעבודה, כמרכיב חיוני בתהליך.
הכישלון באומנות הוא מרבץ מופלא של חומרי גלם -האומנות של של המאה האחרונה
היא לפעמים, נדמה לי, סך כל המבואות הסתומים והתקועים, סך כל האין אפשרויות.
"איך שלא צריך לצייר הופכת להיות הדרך לצייר"
"היום אין לי צורך בספרים ובהתקדמות ,יש לי צורך בגורל וביגון כבד כאלמוגים אדומים."ויקטור שקלובסקי-גן חיות או מכתבים לא על אהבה".
באמנות -הכישלון בדרך כלל מעניין יותר מההצלחה, ההצלחה משכפלת,ולוכדת, מעטים מצליחים להתגבר עליה.
המוטציות הן התקווה שלנו לעתיד טוב יותר.
"הכל התבלבל לי ריצ'רד. אני כותבת על הדבר השני כדי לא לכתוב על הראשון,וגם אני זוכרת מה שלא היה כדי לא לזכור מה שהיה, הכל הולך לי בכיוון הלא נכון."
"פשוט תמשיכי כאן ברלין, כאן הכיוון הלא נכון הוא הנכון",
כולם רוצים להצליח ,אני שומע את הנהמה הזאת מסביבי לא משנה במה,לא משנה איך,
הפכה הצלחה לחזות הכל,מול הנהמה הזאת יש לי צורך להפוך להיות מאמן אישי לכישלון,