"יש אנשים, אני אחת מהם שקוראים גם בעיניים. אנשים שיש להם עיניים שמחזירות את המבט, שאי אפשר להיכנס לשם, אנשים עם מבט קר. אנחנו יודעים את זה. היה כאב ומשהו שלא החזיר את המבט בביון הצעיר הזה".-'העיניים של ביון, הטקסטים של הפסיכואנליזה'- האמנית מיכל היימן משוחחת עם ד"ר ענר גוברין

אפשר לצייר פנים  בדרכים שונות,, אפשר להתחיל מהחוץ, קודם כל גבולות,

לסמן איפה ממוקמים תווי הפנים, זו הצורה הקלאסית של ציור דיוקן,

קודם מחלקים את האדמה, ורק אחר כך בונים בתים.

 אבל כנראה שאצלי אם חופרים קצת מגלים נוער גבעות, אני מעדיף קודם להקים התנחלות,

ואחר כך בואו נראה מה יהיה עם הגבול.

אני מעדיף  להתחיל מבפנים, קודם כל תוכן: פה,  אף,  עיניים -שסביבם הכל מתארגן,

כמו שעושה לוסיין פרוייד, לא לחפש את האובייקטיביות אלא להפך-לחדד את הסובייקטיביות.

 לצייר פנים זה בסופו של דבר מבחן האישיות הקלסי -אורלי תמיד מתחילה בעיניים,

אם העיניים חיות , הן מושכות אחריהן את שאר התווים.

 לציורי עיניים יש תכונה מוזרה לעתים-הם עוקבים  אחריך לכל מקום שאתה הולך,

אני זוכר אישה אחת שהייתה מכסה את  הציורים בחדר כשעשתה

מעשים מבישים לדעתה, וכל מי שעשה פעם סקס עם מישהו מזדמן או חדש

(אני חס וחלילה לא רומז שמישהו כאן-עשה ), יודע  או זוכר כמה המבט הוא נושא טעון.

"בעבר, כן בעבר זה היה-שכבתי עם גבר שלא היה מסוגל להביט בי בשעה שחדר אל גופי. אם נניח, הוא גהר מעלי (היה לו כושר גופני גבוה), הרי שהיה מזדמן מאיליו מפגש עיניים. אלא שכאשר נתקלו עיניו בעיני היה מחייך חיוך נחמד, מנומס, כאילו אנחנו עומדים בתור לאיזה סרט, ומיד מסיט את עיניו, על פי רוב עוצם אותן. כשפקחתי את עיני והתבוננתי בו והוא קלט את מבטי היה מחייך שוב, ומסמיק, ואז מרחיק  מעלי את פלג גופו העליון לגובה. הוא היה מפתל, כן ממש מפתל את פלג גופו העליון כך שינסוק לגובה, ועוצם את עיניו בעודו מחייך חיוך נעים. אני מניחה שכל המאמץ הזה היה שקול להוראה שלי בזמן שאני מתפשטת: "אל תסתכל בי." אני פשוט פחות מנומסת." (אסתר פלד -פתח גדול מלמטה)

וכמובן עניין הפרטיות -בעידן הזה, עיניים בכל מקום, חשיפה מרצון בכל מקום

(אורלי אברהמי-שלושה שלבים בעבודה על ציור פנים)

יעל אומרת שעם העיניים אתה נולד אבל את הפה אתה רוכש, אבל  גם העיניים משתנות עם השנים

תהילה סיטבון -חוג ציור לילדים ונוער

מעיין כתה ג' חוג ציור לילדים ונוער

אפי -כתה ה' חוג אמנות לילדים ונוער

הדימוי השחוק מעט, של העיניים כראי הנפש מקבל בשנים האחרונות משמעות חדשה בשורה של מחקרים.

אחד הידועים שבהם נערך בקיימברידג  שם פיתח סימון בארון כהן, (Simon Baron-Cohen)

מבחן בשם RMET

 Reading the Mind in the Eye Test , --

כהן מודד את היכולת של אדם לקרוא את מצבו הנפשי של אדם אחר דרך העיניים, , העיניים על פי כהן הם גשר

ישיר למוחו ולנפשו של אדם אחר. המחקר שלו מתעד אינפורמציה שאנשים מסוגלים לצבור על מצבו הרגשי והנפשי של אחר דרך הסתכלות בעיין וסביבתה. התופעה ייחודית לבני האדם ( למעט כמה כלבים וחתולים ), בהשוואות לפרימטים אחרים , העין האנושית משמשת ובנויה בצורה שונה מכל מין אחר. היא בנויה לאורך יותר מכל מין אחר , וכמות הרקמה הגלויה בה מחוץ לגלגל העין.

(מה שנקרא סקלרה אומר  דר' שלמה מלמד שמנהל את מרכז הגלאוקומה ובתל השומר.) היא הגדולה ביותר..

אנחנו המין היחידי שבו הסקלרה לבנה. בהשוואה למין הקרוב לנו ביותר מבחינה גנטית -השימפנזה, בני אדם ממקדים את מבטם באזור העיניים באחוזים גבוהים לאין שיעור, למעשה מינים אחרים חולפים על העיניים ומבט ישיר מתפרש לא פעם כאיום, או כהזמנה-תלוי במין שלך- בעצם -שוב פעם הרסתי לעצמי את הטיעון, אין בנושא הזה אבחנה-בן חיות

לבני אדם במיוחד לא בשכונות מסוימות.

  מגיל 14 חודשים הילד האנושי מחפש כמעט בצורה אקסקלוסיבית את העין של האדם הקרוב.

  תינוקות מגלים העדפה ברורה לפנים עם עיניים פקוחות מאשר לאלו עם עצומות.

ומעדיפים פנים עם עיניים במבנה המוכר לנו לעומת עיניים עם מבנים אחרים.

בסריקות מוח מתגלה שהאזור הפעיל אצל תינוקות כשהם מביטים בעניים של אחרים,

הוא אותו אזור המעורב אצל בוגרים בעיבוד מצבו הרגשי של האחר.

בגיל שבעה חודשים כבר מגיב התינוק אחרת למבט ישיר או חולף ,של פנים אחרות,

על בסיס לובן העין..

 עליה ברמת האוקציטוסין (אותו הורמון היקשרות ואהבה מפורסם) נמדדה כשתינוק

זיהה פנים עם מבט ממוקד בו.

ירידה ברגישות להופעת עיניים ומבט אצל תינוקות -הוא הסימפטום  המנבא הראשון

בו ניתן להבחין לאוטיזם.

אפרת- כיתה ט'  -ציורי דיו  ועפרונות צבעוניים.

שרי בכרך

עיניים של איש הציפורים.

סמואל בקט- 

" כל טיפש יכול להסתכל בעיניים עיוורות, אבל מי יודע מה היען רואה באדמה?

" כן, החיים שלי, כיוון שחייבים לקרוא להם ככה, היו שלושה דברים, חוסר היכולת לדבר, חוסר היכולת לשתוק ובדידות, אלו היו החומרים איתם הייתי צריך לעבוד."