שיעורי ציור: איך ליצור נקודת מבט אישית

"אין דבר כזה קריאה חפה מפשע, אין דבר כזה התבוננות תמימה- אנחנו חייבים לשאול  באיזו קריאה אנחנו אשמים"

לואיס אלתוסר

נדמה לי שהזמן עושה את זה, מחדד את זה.  נדמה לי שהגיל . אולי הצורך להבין את האחר -שקשור בפחד לאבד אחרים.

אולי ההבנה שלעולם לא אבין באמת את האחר, אולי ההבנה שלעולם אהיה במידה רבה  עיוור לגבי עצמי.

ושהעיוורון הזה חשוב ,שהוא מה שמאפשר לצמוח למקום חדש, שעל העיוורון הזה צריך לשמור. שאני זה האחר.

כל זה הקדמה -סתומה ומעורפלת ככל שיכולתי להרשות לעצמי-לדחף הזה שיש לי בזמן האחרון-לעסוק במושג של נקודת ראות.

יש כאן פרדוקס מסויים, ככול  שאנחנו שלמים יותר ,חיים בשלום עם עצמנו,  ככל שדרך ההיסתכלות שלנו עברה הפנמה ואינטגרציה מלאה יותר

-ככל שיש לנו יותר תשובות , כך פוחת הסיכוי שנוכל לצאת מחוץ לעצמנו , או שבכלל נוכל להבחין בנקודת המבט שלנו. אתה רוצה לדעת מה הם מים,

אל תשאל דג. אנחנו שקופים לעצמנו, רק לעיתים נדירות, במשבר או ברגעי הזייה נבחרים, אנחנו מסוגלים לראות ולהיבהל. 

אתה תמיד מצייר גם מקרוב וגם מרחוק, אתה מדבר על עצמך בגוף ראשון ובגוף שני ושלישי בו בזמן, את מפסל גם מבפנים וגם מבחוץ,

המציאות הפנימית והחיצונית מתערבבות, מקיימות מערכת יחסים של שנאה אהבה, דחייה משיכה, חפיפה חוסר חפיפה, החיים לחוד והמציאות לחוד

-כמו שפעם אמרה לי יעל.

האמנות מאז ומתמיד שאלה שאלות על המציאות, ציור המציאות על קנווס או על קירות המערה מחייב שאלות, האמנות והמדע במובן הזה קרובים יותר מכפי שנראה.

מה זה ציור נאיבי מה זו הסתכלות נאיבית?

 כל הסתכלות טומנת בתוכה הנחות מובלעות, הנחות שמשפיעות לא רק על דעתנו וריגשותנו כלפי מה שאנו רואים, אלא גם על התפיסה הפיזית שלנו של המציאות,

דרך אותה סכמה רגשית ומושגית שהפנמנו.

"הסכמה משפיעה על תהליך הקליטה, הפירוש וההבנה של המתרחש סביבנו^[5]. בעזרת תהליכים אלו הסכמות מסייעות להבנת העולם ולהתמודדות

עם היצף מידע של גירויים מהסביבה^[6]. קיימת התאמה רבה בין הסכמה ובין התפיסה. בהתאם לכך לא אחת משפיעה הסכמה על תפיסת המציאות

והבנייתה יותר משמשפיעים עליה הגירויים הממשיים אשר נקלטים במערכת החישה^[5]."

וויקפדיה-תפיסה

אולי הנושא הזה: נקודת המבט השואלת שאלות על עצמה, המודעת להיותה -לא מודעת-הוא אחד הדגשים של אמנות בת ימינו. ולא  רק של האמנות.

 ציור פיסול, צילום, וידאו ארט, מייצג, שואלים שאלות על הדרך שבה אנו חווים את המציאות, ודרך זה על הדרך שבה יכול או לא יכול להתרחש שינוי

.אבל יותר מכל אלו-צורת האמנות הפלסטית שמאז ומתמיד עסקה בנקודת מבט, ועירבה נקודות מבט שונות בו בזמן-היא הקולא'ג

אמנות עכשווית אימצה לעצמה חשדנות כלפי עצמה. ציניות כלפי עצמה וגם כלפי המציאות. שתיהן מפוקפקות באותה מידה.

לחיות אומרת אנה אחמטובה-זהו רק הרגל, 

"אם החתיכות אינן מתאימות לפאזל שלך, נסה תמונה אחרת,"

קאס ואן קרא

"אני לא חושב שזה חיוני לדעת מי אני בדיוק, העניין החשוב בחיים ובעבודה הוא להפוך להיות מישהו אחר ממי שהיית בהתחלה"
מישל פוקו

נשים ללא סודות, טריסי אמין מדברת על לואיז בורז'ואה. "כשאני מסתכלת או כשאני מדברת על עבודותיה של לואיז, אני לא מדברת מנקודת מבט של אדם משכיל, או שלמד על הנושא, אלא זו תגובה טבעית רגשית שלי לעבודה, זה מה שאני מרגישה כשאני מסתכלת בה"