הזר בתוכנו-אמנות ופסיכותרפיה הומניסטית
"כשאנחנו מוצאים נקודות חיבור לזר אנחנו מסוגלים לצמוח".אלן דה בוטון, אמנות כתרפיה.
" לראות הכל מחדש כל הזמן, להתחיל באופן בלתי פוסק מאפס, משמעו להרפות מגרסאות בנויות של העצמי, כך שהאדם יוכל להיסחף." מייקל אייגן -פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי -"תחושת המוות הנפשי".
הזר הוא ה"לא אני", האחר, הלא רצוי, הלא מובן, המורחק, מעורר הסלידה והמאיים. במובן הפסיכולוגי אלו אותם חלקים דחויים שלנו, המפחידים אותנו, ה'צל' כפי שכינה אותו יונג. מי שאנו פוחדים להיות, מי שהזהירו אותנו מפניהם. אותם חלקים המעוררים בנו גועל, דחייה ופחד. המיניות האחרת שלנו, הילד החלש הבכיין עם הנזלת, הילדה השמנה שעשו עליה חרם, הרכיכה שאנו מרגישים בפנים, הבלתי ראוי למאכל.
"הקוטביות של חוזק חולשה-טעונה מאוד בחברה. טוב להיות חזק ורע להיות חלש....עם זאת ישנו חוזק בחולשה וחולשה בחוזק-'בסערה, עץ האלון נשבר, קנה הסוף מתכופף', מציע הטאו-טה-צ'ינג. ויתכן שאחת מזעקות הקרב הגדולות שבכל הזמנים היא 'הענווים (והחלשים) המה ירשו את הארץ.'...עלינו להקדיש תשומת לב למושג התולעת. כאשר אנו חושבים על חולשה אנחנו חושבים על תולעת. 'חתיכת תולעת' אנחנו זועקים בשאט נפש. זעקה של דחייה לגלגנית. התולעת מקושרת עם השפלה, תוקפנות ערמומית, תחושה של להיות בלתי ראוי."-מייקל אייגן
הזרים בתוכנו- הג'וקים, התולעים, החולדות, הנחשים, הקרונה. כל מה שעלול להיכנס לנו לבית, ונצטרך לחטא אותו אחריו. העובדים הזרים, הפליטים, האתיופים, אבל גם הקופאיות הרוסיות, וגם הדוסים עם הבגדים השחורים החמים האלו-איזה ריח יש להם. ( לא אכפת לי שיהיה לי ילד הומו, אבל שלא יחזור בתשובה).
והזר הוא גם זה שבחוץ והחוץ שבפנים-החופש, האפשרות של חופש: את זוכרת אחרי הצבא? שכל מה שרצינו זה לנסוע למקום אחר, לברוח מכאן, לא לעצור, להמשיך לנסוע לנצח, להיות זרים לנצח, משוחררים. התרחקנו מכל מי שהיה ישראלי. חיפשנו חופש אמתי, ורק הזרות סיפקה את זה, הזרות המוחלטת שהיא החופש המוחלט. לעמוד בשדה תעופה בקצה העולם לבחור טיסה לפי הצליל של המקום, לרדת מהאוטובוס בעיר צדדית, לחיות בחדר להשכרה, לשכוח איך לדבר עברית, להיות לא שייך. להישכח, חסר שורשים, שייך לעצמך בלבד ("זו לא ההצגה שלנו-אתה מבין?"), לחשוב שיכולת להישאר כאן בכפר הזה לתמיד, בשלווה הזו, להתחתן עם מקומית, לגדל כאן ילדים, לא לחזור לעולם. "זר שוכב מאחורי עיניי, אני לא יודע מה הוא רוצה; מוכר לי חלומות, מספר לי סיפורים, ובעזרת האמת, הוא רודף".- אקאש מנדל. פסיכולוג תל אביב על-הזר כחלק חיוני של הנפש.
הפסיכולוגיה של הזר בתוכנו- הטלפון. "הבדידות אינה אף פעם היכן שאתה נמצא; היא תמיד איפה שאתה לא, וזה אפשרי רק בנוכחות של זר; לא משנה מה המקום או מי הוא האדם, הוא חייב להיות כזה שאינו יודע לחלוטין עליך דבר, גם אתה אינך יודע מי או מה אתה, באותה מידה, כך שהרצון והתחושה נשארים מושעים ומבולבלים בחוסר ודאות מעורר חרדה, תוך הפסקה של כל אישור מצדך, התודעה הפנימית שלך פוסקת באותו הזמן. הבדידות האמיתית נמצאת במקום החי חיים משלו, אבל שעבורך הוא אינו מציג שום טביעת רגל מוכרת, מדבר בקול לא ידוע, ובהתאם לכך, הזר הוא אתה עצמך".- לואיג'י פירנדלו, אחד, אף אחד ומאה אלף. פסיכולוגים בתל אביב על הבדידות כדרך להכיר את הזר הפנימי.
וגם הערים הגדולות באמת, ניו יורק, ברלין, לפעמים גם תל אביב. בהן אתה מבין שכמעט כולם זרים. המבטא המקומי הוא העיוות הזר. זו לא העברית המשובשת של הילד העולה החדש בכיתה שגורמת לך לחשוב שהוא מפגר, אלא האנגלית-צרפתית, שבה אתה מתאהב, כי הבחורה ממול כל כך יפה, והשפה הזו שהיא בליל של שפות, נשמעת לך הדבר הכי סקסי ששמעת אי פעם. הערים הגדולות שנותנות לך את החופש להמציא את עצמך מחדש, בלי מבטים מקבעים שליוו אותך כל חייך, בלי ציפיות שגורמות לך לרוץ כמו משוגע,. בלי מי שהיית בבית ספר ובצבא. בלי ליל הסדר וכינוסים משפחתיים. להיות זר זה להיות חדש, להיות אחר, להיות חופשי.
"הוא זר, הוא משום מקום, הוא מכל מקום, אזרח העולם, קוסמופוליטי, אל תשלח אותו חזרה לשורשים."
"להישלל מהורים, האם משם מתחיל החופש?"
"או האם עלי להכיר בזה, שבחרתי להיות זרה בארץ אחרת, כיוון שאני כבר זרה מבפנים?" -ז'וליה קריסטבה-זרים לעצמנו.
אז זו עסקת החבילה? המתח שבן המוכר והבטוח לזר, התנועה המתמדת בן לבנות לעצמך בית, לבן לנסוע בפנים לארצות אחרות, ליפול ולעוף לתהומות וגבהים. מושג הזר כרוך במושגים אחרים-הכנסת האורחים, ההתמסרות , ההיעדר. ובמושג היצירתיות כשלעצמו. "את המונח התמסרות, surrender ,טבע, כידוע עמנואל גנט. גנט תופס את הצורך הבסיסי האנושי ביותר כצורך למפגש עמוק, מרחיב, טרנספורמטיבי, עם האחר, או יותר נכון, עם האחרות. זוהי שאיפה לפגוש את מה שמעבר, את מה שמחוץ לי, על מנת לפגוש באופן מלא וחופשי את עצמי ואת מכלול מה שאני."-בעז שלגי
הפסיכולוגיה של הזר בתוכנו. "אי שפיות היתה פעם זר שחי בצידו השני של העולם. עכשיו הוא עבר לבית הסמוך. זה רק עניין של זמן עד שהוא יהפוך לחבר לצוות, מאהב, עצמי, אני". אליוט שרפר, החושך שמחוץ לנו-פסיכולוגים תל אביב על הפחד מהשיגעון כזר המוחלט המשתלט על הנפש.
אמנות, כל אמנות, היא דרך לגלות את הזר לפתוח לו דלת להכניס אותו פנימה. דרך לספר לעצמך על על עצמך, להמציא את מי שאתה במובן מסוים, לקחת בעלות על עוד חלקים ממך. הזר הוא במובנים רבים המפתח ליצירתיות-כיוון שהוא החדש, האחר, אפשרות למציאות חדשה.
למעשה לא היו לנו את הרגשות שאמרנו שיש לנו עד שלא אמרנו אותם. לפחות לי לא היו , לנסח אותם היה להמציא אותם, כך הם הפכו שלי" -פיליפ רות- שלום קולומבוס.
הייחוד של האמנות הפלסטית , של הציור, הפיסול- שאולי גם משותפת עם אומנות התנועה, זה המסלול עוקף מילים. מילים יכולות להיות בעיה, הן מפגישות, בצורה מנוסחת מידי לפעמים, עם המפחיד. ציור או פסל יכול להתפרש בצורות רבות, אנחנו לא תמיד מבינים מה יצרנו, או מבינים רק בדיעבד. וה"שהייה" הזו משחררת אותנו מהצנזורה הפנימית. לכן אפשר להגיע רחוק ועמוק יותר.
"תנאי הכרחי לאותה תנועה נפשית שאותה מנסה לשרטט אייגן הינו אובדן הצורה, אובדן העצמי, אבדן הקיים. אין זה מקרי כי שלושה מתוך שבעת הפרקים התאורטיים של הספר מוקדשים לתורתו של ביון ולניסיון הבלתי פוסק בה לנוע בין קיום לחוסר קיום. את הפרק הראשון פותח אייגן במשפט המוקשה מעט, המהדהד לכל אורך הקריאה בספר: " מבחינתו של ביון, המונח ש'אינו דבר' משמש כשומר של חיי הנפש" בועז שלגי-הקדמה למייקל אייגן
הדס דאימונט, חוג פיסול רחובות -פיסול בבטון."מודעות חדה לאחרות, לעולם הבלתי נראה שאליו הוא יכול לחזור במהרה, הפכה לנסבל יותר את הכיעור הקפדני של עולם זה, שבו הוא מצא את עצמו עכשיו ושבו, למרות כל השנים שעברו, הוא לא הפסיק להיות זר, פולש."- אנטוניו מוניוז מולינה, בליל הזמן. פסיכולוגים רחובות על הזרות כתעודת ביטוח בפני המציאות המוכרת . כזהות אלטרנטיבית המציעה הבטחה לעולם אחר.
"לא במקרה אני מבינה את מי שמחפשים את דרכם-כמוני שהשקעתי מאמצים לחפש את שלי. וכפי שהיום אני מחפשת בקדחנות ובתוקף את אופן הקיום המתאים לי ביותר, את השביל שלי, משום שאני כבר לא מעיזה לדבר על דרך. אני שכל כך רציתי לחפש את הדרך, נאחזת היום בפראות בחיפוש אופן הליכה, צעד בטוח. אבל את השביל עם הצללים המרעננים והשתקפות האור בן העצים, את השביל שבו לבסוף אהיה עצמי, אותו לא מצאתי. אבל דבר אחד אני יודעת-הדרך שלי היא לא אני, היא האחר, היא האחרים, כשאוכל להרגיש את האחר במלואו, ארגיש שניצלתי, שהנה נמל המבטחים שלי."
"חיפוש האחר"-20.7.1968, קלריס ליספקטור
חוג פיסול תל אביב-פיסול בבטון "אני יודע שלא משנה על איזו דלת תדפוק בכפר בכרתים, היא תיפתח עבורך. לכבודכם תוגש ארוחה, ותישנו על מיטב הסדינים בבית. בכרתים, הזר הוא עדיין האל הלא ידוע. לפניו נפתחים כל הדלתות וכל הלבבות". ניקוס קזאנצאקיס-פסיכולוג רחובות על הפסיכולוגיה העמוקה מאחורי מנהג הכנסת האורחים. הזר כאורח המייצג אפשרות של הארה.
פיסול בבטון -"המוות דומה יותר מכל לנביא חסר כבוד בארצו או למשורר זר בעמו". חליל ג'יבראן-פסיכולוגים במזכרת בתיה על המוות כזר המוחלט סביבו אנו בונים את חיינו דרך עקיפתו. החיים כאי פתיחת דלת. "אמות אבל לא היום."
"אנשים משתנים עם הזמן. יש דברים שקרו לאדם בילדותו וכעבור שנים הם נראים לו זרים ומוזרים. אני מנסה לפענח את הילד הזה. לפעמים הוא זר לי. כשאתה חושב על עצמך כשהיית בן 14, אתה לא מרגיש ניכור מסוים?" גינטר גראס,
טכניקה מעורבת, פיסול בעיסת נייר, חימר, אפוקסי.
"רק המחשבות הבסיסיות של האדם עצמו מכילות אמת וחיים. כי את אלה הוא מבין באמת במלואם . לקרוא את מחשבותיהם של אחרים זה כמו לקחת שאריות של ארוחה של מישהו אחר, כמו ללבוש בגדים זרוקים של זר." ארתור שופנהאואר פסיכולוג ביבנה על דחיית הזר כדרך לבסס את העצמי. אנו משליכים ומסננים מתוכנו בגיל מסוים את כל האחרים כדי להגדיר את עצמנו. זהו תהליך של גיזום המאפשר צמיחה נפשית. עם זאת זהו קוטב אחד כאשר הקוטב השני מנוגד ועוסק בהכנסת הזר פנימה.
טכניקה מעורבת, פיסול בעיסת נייר, חימר, אפוקסי.
"תשע-עשרה מאות היו שוות מעט מאוד אם לא היינו מתקדמים בקבלת פני הזר, בהאכלת הרעבים, בהלבשת עירומים ובטיפול באסירים". אדוארד אוורט הייל, פסיכולוג אשדוד על ראיית האבולוציה וההיסטוריה האנושית כהתקדמות בקבלת הזר. האתנוצנטריות של הזמן המודרני. האדם רואה תמיד בתקופתו את מרכז היקום ושיא ההתפתחות ורואה בתקופות אחרות את הזר.
הסדנה לתהליכים יצירתיים" -היא מרכז לאמנות וטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד פסיכולוגים בתל אביב, פסיכולוגים ברחובות, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים-- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אנו רואים ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית. "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." אנו מספקים גם שירות פסיכולוג אונליין לטיפול מרחוק.