ה"סדנה" - חוגי ציור למבוגרים

"הסדנה" מציעה חוגי ציור למבוגרים, למתחילים ולאומנים פעילים הרוצים להעשיר את מגוון הטכניקות ולהוסיף ולפתוח את התהליך היצירתי.

"עד גיל 40 לערך, המוח שלנו מתחדד על ידי הידוק וחיזוק הקשרים המוחיים שלנו, וסילוק קשרים שהובילו לתוצאות גרועות בעבר - תהליך 'ניכוש עשבים' שמוביל אותנו במהירות לתגובה תואמת סיטואציה", הוא מסביר. "אחרי גיל 40, אנחנו מתחילים להיפרם מחדש. הקשרים בין תאי המוח שלנו עלולים להיחלש, וייתכן שכאשר אנחנו מחלישים את הקשרים הקיימים, הדבר מקל על יצירת קשרים חדשים, שחלקם עשויים להיות יצירתיים".

המוח המבוגר מכיל רעיונות רבים, מידע רב, והשילוב הזה בין מידע רב לבין זרימה חופשית יכול להוביל ליצירתיות. "זה לא הרעיון הגדול המנצח, אלא זרם של רעיונות שהם וריאציה על הקיים. אולי לא המצאת החיסון לפוליו, אלא היצירתיות של מוזיקאי הג'ז", אומר יונג. "אנחנו רואים אנשים פונים ליצירתיות בגיל הפנסיה. אולי זה לא רק משום שיש להם יותר זמן פנוי להגשים חלומות ישנים, אלא כי הם מזהים בעצמם רעיונות יצירתיים שלפני כן לא היו זמינים להם, כי המוח שלהם פעל אחרת".

פרופ' רקס יונג-גלובס-31.05.2019

"לפני שאתה מנסה להיות אמן, עליך לצאת לעולם וללמוד עליו... " 

עולם האמנות וההגדרה של האמנות, עברו שינויים גדולים כל כך במאה השנים האחרונות שנידמה לי שאף אחד לא מתיימר יותר להגדיר מהי אמנות. מהו ציור טוב, ומהו פיסול ואיך מפסלים.

למרות הביקורת שיש ושחלקה מוצדק על עולם האמנות, שאם נרצה או לא, הוא חלק מהמציאות הכללית המשתנה במהירות ומושפעת מהרשתות החברתיות ובכלל מהצורה המהירה של השתנות המציאות שלנו, ישנן גם משמעויות חיוביות בשינויים הללו. האמנות והמציאות  (וגם האמת במובנים מסויימים) , התפצלו למאות קולות המדברים זה לצד זה. המון צורות אמנות קיבלו לגיטימציה והכרה במקביל. 

אחת המשמעויות הללו היא יצירת מקום לאמן והצייר הבוגר ולקול שלו. נכון שהתרבות שלנו מקדשת את הנעורים, אבל בדיוק לכן ישנו צמאון להתבוננות הנובעת מעומק ההתנסות של הצייר המבוגר או הפסל הבוגר.

 "למרות הכל, אקום שוב; אני אקח את העיפרון שלי, אשר נטשתי באכזבתי הרבה, ואמשיך בציור שלי".

- וינסנט ואן גוך

פסיכולוגיה של יצירתיות בגיל מאוחר

ככל שהמרקם הדמוגרפי של החברה משתנה עם מספר גדל והולך של אנשים שחיים בשנות ה50, 60, 70 וה-80 לחייהם ואילך, יש עניין גובר בפוטנציאל ליצירתיות וביטוי אמנותי בגילאים מבוגרים. בניגוד לסטריאוטיפים מיושנים המקשרים הזדקנות עם ירידה ביכולות הקוגניטיביות והיצירתיות, מחקרים עדכניים מראים שגילאי התבונה  יכולים להיות תקופה עשירה באפשרויות לביטוי יצירתי וחדשנות." את/ה לא מבוגר/ת מידי  להתחיל ללמוד אמנות ולעסוק באמנות."

שינוי ביצירתיות בשנים מאוחרות יותר

יצירתיות, כמבנה פסיכולוגי, אינה נחלתם הבלעדית של הצעירים או אנשים בגיל העמידה. זהו תהליך רב-גוני הכולל את היכולת ליצור רעיונות חדשים ושימושיים כאחד. יצירתיות של סוף החיים חוצה לעתים קרובות את גבולות החידוש והפונקציונליות, ומשקפת סינתזה של חיים שלמים של חוויות, ידע ועומק רגשי. אמרה לי בת של תלמידת ציור מבוגרת: "היא כל החיים שלה לא האמינה בעשייה לא מעשית, או בלימודים שלא מביאים תועלת מעשית שניתן למדוד-והנה כאן היא פתאום גילתה את את הנאת היצירה לשם יצירה."  

יסודות קוגניטיביים ורגשיים

המוח המזדקן נתפס באופן מסורתי ככזה שנמצא בדעיכה, אך פרספקטיבה זו אינה שלמה. מחקרים מצביעים על כך שבעוד שסוגים מסוימים של מהירות עיבוד קוגניטיבית וזיכרון עשויים להגיע לשיא מוקדם יותר בחיים, אינטליגנציה גבישית, הכוללת ידע וניסיון מצטברים, ממשיכה לגדול או נשארת יציבה גם בגיל מבוגר (Horn & Cattell, 1967).

יתר על כן, "אפקט החיוביות", כפי שתועד על ידי קרסטנסן ומיקלס (2005), מצביע על כך שמבוגרים נוטים להתמקד יותר בחוויות ובתוצאות משמחות רגשית, מה שמוביל כנראה לתהליך יצירתי עמוק ועשיר יותר מבחינה רגשית. התמקדות זו בסיפוק רגשי עשויה לתרום לעיסוק בפעילויות יצירתיות כמקור לשמחה והגשמה בשנים מאוחרות יותר. מילים שאמרה לי רינה ושכפסיכולוג בתל אביב שמעתי פעמים רבות מנשים ומגברים מבוגרים או לא מאוד מבוגרים: "אני מרגישה שעכשיו אני- עד עכשיו היית משועבדת לחובות לאחרים, עכשיו אני מעמידה את עצמי במרכז, אני חושבת שבצורה אבסורדית בזה- אני גם תורמת לילדים, בזה שאני נותנת לעצמי. אני משחררת אותם להתרכז בעצמם-לא לעסוק באשמה. לחיות את חייהם."

תפקיד ניסיון החיים

ניסיון חיים הוא מרכיב קריטי ביצירתיות בסוף החיים. זיכרון אוטוביוגרפי ועושר החוויות שנצבר במהלך החיים יכולים לשמש מאגר עצום של חומר לביטוי יצירתי (Singer & Bluck, 2001). ברוח זו, מחקר הצביע על "גבשושית הזיכרונות", תופעה שבה לאנשים יש נטייה להיזכר במספר לא מבוטל של חוויות אישיות מגיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת (Rubin, Rahhal, & Poon, 1998). באר עשירה זו של זיכרונות יכולה להוות השראה לעבודה יצירתית בהמשך החיים.

יצירתיות בגיל מאוחר בפועל

דוגמאות מפורסמות של אנשים שהמשיכו או החלו במאמצים יצירתיים בשנותיהם המאוחרות בשפע. לדוגמה, הצייר קלוד מונה המשיך לייצר כמה מיצירותיו המפורסמות והחדשניות גם בשנות ה-70 וה-80 לחייו. באופן דומה, פרנק לויד רייט עדיין עיצב באופן פעיל אדריכלות בשנות ה-90 לחייו, וג'ורג'יה אוקיף המשיכה לצייר למרות לקות הראייה עד שנות ה-90 המאוחרות לחייה. האמנית לואיז בורז'ואה יצרה את מיטב עבודותיה בגילאי ה 90, 80 ויש עוד רבים ורבות. 

דוגמאות אלו, אף שהן יוצאות דופן, משקפות יכולת יצירתיות שאינה בהכרח פוחתת עם הגיל. למעשה, התפוקה היצירתית של אמנים רבים בשנותיהם המאוחרות מאופיינת לרוב בחופש מהמגבלות של סגנונות ומוסכמות קודמות, מה שמוביל ליצירות שהן גם חדשניות וגם משקפות חיים של התפתחות אמנותית. אמר קלינט איסטווד שממשיך לביים אל תוך שנות התשעים שלו: "מה הם כבר יכולים לעשות לך כשאתה נכנס לשנות השבעים שלך?"

מחסומים ליצירתיות בגיל מאוחר

נקודות מבט חברתיות-תרבותיות

עמדות החברה כלפי הזדקנות יכולות להשפיע באופן משמעותי על ההזדמנויות והעידוד הניתנים לאנשים מבוגרים לביטוי יצירתי. גיליזם וסטריאוטיפים לגבי ירידה בתפוקה או יצירתיות יכולים להזיק.אנו מפנימים תפיסות חברתיות אל תוכנו ושופטים את עצמנו דרכן. כפסיכולוגים בתל אביב אנו שומעים אנשים מבוגרים שואלים אותנו לעיתים קרובות "זה לא פתטי?( להתאהב, לצאת לאשרם בהודו, ללמוד נגינה בפסנתר, ללמוד שפה חדשה, לחלום על קריירה שניה יצירתית).  לעומת זאת, תרבויות שמעריכות את החוכמה והתרומות  של זקנים כמו למשל התרבות היפנית -עשויות לטפח סביבה שבה יצירתיות מאוחרת בחיים נתמכת ונחגגת.

בריאות ואיכות חיים

בעוד שאתגרים בריאותיים יכולים להוות מחסומים למעורבות יצירתית, הם יכולים לשמש גם כזרזים ליצירתיות. תהליך יצירת האמנות נקשר ליתרונות טיפוליים, לרבות שיפור בתפקוד קוגניטיבי, רווחה רגשית ואפילו בריאות גופנית (כהן, 2006). פעילויות יצירתיות מציעות דרך בונה למבוגרים להתמודד עם אתגרי  החיים, האבל, האובדן וההזדקנות ולהרהר בהם. יתרה מכך יצירתיות כגרעין נפשי מבחינה רעיונית נוצרת מתוך מגבלות והצורך להתגבר עליהם. 

טכנולוגיה ממוחשבת כדרך להתגברות על מגבלות גיל.

יש לנו נטייה לחשוב על מבוגרים כמאותגרי טכנולוגיה -גישת המוח המורחב שהציגו הפילוסופים אנדי קלארק ודיוויד צ'למרס-מדברת על החשיבה שלנו כתהליך המתפרש אל תוך הסביבה שלנו . כלומר שאובייקטים בסביבתנו יכולים להפוך לחלק מתהליך החשיבה שלנו. עבור מבוגרים יותר, הדבר מרמז שמגבלות קוגניטיביות שעלולות להיווצר כתוצאה מהגיל עשויות להיות מקוזזות על ידי שילוב אלמנטים חיצוניים ביעילות בשגרה הקוגניטיבית שלהם. כולנו למשל הפסקנו במידה רבה לזכור מספרי טלפון ומסתמכים על הנייד שלנו, משתמשים בוויז כפונקצית ניווט והתמצאות. בגוגל כחלק ממאגר הזכרונות התרבותיים שלנו וכ'. הAI -הבינה המלאכותית יכולה להיות קפיצת מדרגה בדרך לעוד דרכים בהן ניתן יהיה להתגבר על ירידות קוגניטיביות -ממשקים טכנולוגיים מסובכים- לאפשר נגישות ולשמש כמנוף ליצירתיות בגילאים מבוגרים.

הפוטנציאל לצמיחה יצירתית

כפסיכולוג למבוגרים אני רואה ביצירתיות מפתח לצמיחה רגשית ויצירת חוסן בגיל מאוחר-מותר לי להגיד זאת, מבלי להסתכן באמירה פטרונית- היות ואני עצמי מתקרב לגיל זה. הסדנה לתהליכים יצירתיים מציעה תוכניות חינוכיות וקהילתיות המספקות משאבים, חינוך ותמיכה במאמצים אמנותיים ויכולות לשפר מאוד את הפוטנציאל לצמיחה יצירתית בשלב מאוחר יותר בחיים. יוזמות למידה לאורך כל החיים, שיעורי אמנות, סדנאות כתיבה ואמצעים יצירתיים אחרים המותאמים למבוגרים היכולים לעזור לטפח ולקיים את היצירתיות.

יצירתיות בגיל מאוחר היא תחום מחקר מתפתח המאתגר תפיסות מוקדמות של הזדקנות ופוטנציאל יצירתי. ככל שהמחקר ממשיך לשפוך אור על הגורמים הקוגניטיביים, הרגשיים והחווייתיים התורמים לתהליך היצירה אצל מבוגרים, ישנה הערכה גוברת ליכולתם של אנשים ליצור, לחדש ולהביע את עצמם לאורך כל החיים.

על ידי אימוץ והקלה על יצירתיות בכל שלבי החיים, החברה יכולה לא רק להעשיר את חייהם של מבוגרים, אלא גם להפיק תועלת מהמגוון והעמוק.

ירדנה מישורי-חוג ציור למבוגרים רחובות

"בספר הילדים הפופולרי הרולד והעפרון הסגול, לגיבור בן הארבע יש את הכוח ליצור דברים רק על ידי ציורם. אין שביל ללכת בו, אז הוא מצייר שביל. אין ירח שיאיר את דרכו, אז הוא מצייר את הירח. אין עצים לטפס עליהם, אז הוא מצייר עץ תפוח. לאורך כל הסיפור, הדמיון שלו מביא דברים לידי קיום."

"לפני שאתה מנסה להיות אמן, עליך לצאת לעולם וללמוד עליו... אתה לא צריך להיות אמן בשנות העשרים שלך. יש את האמנית הזו

לואיז נבלסון, היא הפכה לאמנית כשהייתה בת שישים, אתה יכול להתחיל להיות אמן בשנות השבעים שלך, או בשנות השמונים שלך. אז עדיף לצאת למסע של חיפוש ושיפור עצמי לפני שאתה מנסה להיות אמן." -הירושי סוגימוטו- אחד האמנים היפניים הידועים של זמננו בווידאו בסוף דף זה.

"הסדנה" -הינה מרכז לימודי אמנות וטיפול פסיכולוגי יצירתי,  המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים, והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- הנהנים וצריכים ליצור עבור עצמם ועקב כך מאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בחיות בבריאות הנפשית.

אליה כהן, ציור בצבעי אקריליק, חוג ציור מבוגרים רחובות
התמקדות בתהליך היצירתי  

שוב ושוב מראים מחקרים שהיכולת להיות ב"כאן ועכשיו" של התהליך
מאפשרת להגיע למרחק גדול יותר ולעומק רב יותר מהתמקדות בתוצאות.

דיאלוג, מפגש

הלימוד בסדנה אינו על פי תכנית לימודים נוקשה.
לימוד ציור בפרט ואמנות בכלל הם פעולה של אינטראקציה.  תקשורת פנימית של האדם עם חלקיו והזר בתוכו ותקשורת של שני בני אדם לפחות(גם לקבוצה יש חשיבות) הבאים במגע זה עם זה דרך עבודה משותפת,
דרך היכולת להבין זה את זה בכמה מישורים.

גיוון

שימוש בכמה שפות של ציור ומגוון טכניקות וחומרים. 

אני מתעקש לדוגמה ללמד ציור ופיסול וגם לגעת בצילום.
פתרונות יצירתיים עובדים כפי שמטפורה עובדת בשפה: היכולת לעבור למרחב אחר של התייחסות,
לדרך אחרת של חשיבה. באמנות זה מרכיב מרכזי.

פרדוקסים, סתירות, מתח

החלפת תפיסה של איזון בתפיסה של מתח דינמי.

מרחב של חוסר ודאות

 עבודה בציור בפרט ובאמנות בכלל חייבת לכלול בתוכה את "אי הידיעה".
לדעת הכל על מה שאתה עומד ליצור - לדעת הכל על עצמך ,והעולם- זה להרוג את המרחב היצירתי.
הרס

הפחד לקלקל ולהרוס הוא אחד החסמים היצירתיים הגדולים.
מחקרים על יצירתיות מראים שמה שמאפיין אמנים הממשיכים ליצור
זו הנכונות למרוד בעצמם, למרוד בהישג שלהם. יצירתיות היא מחזוריות של הרס ובנייה.

התמסרות

היכולת היכנע לתהליך ,לצבע ,לקו, לחומר- לא לשלוט בו.

"המרחק הנכון"

להיכנס ולצאת, להחליף נקודת מבט, להתרחק ולהתקרב.
דברים שרואים מכאן לא רואים משם,
הנכונות לגמגם, למעוד ללמוד, לקחת סיכון - איך אפשר ללמוד משהו חדש בלי זה?
איך אפשר לעשות משהו חדש בלי זה?

מרק גטלר: ציור בצבעי שמן, חוג ציור מבוגרים ראשון לציון

אנשים שונים רואים את המציאות בדרכים שונות. חלק ממה שחשוב לי לעשות הוא

לחדד את נקודת המבט האישית שלך כיוצר, לאבחן ולהעלות לפני השטח כחלק

מהתהליך הלימודי את הקול הפרטי שלך. לתת לו עוצמה, להצביע על הגוונים.

אבל גם לעבוד על תקשורת בין הצופה לבין המציאות שלך כיוצר .

נדמה לי שהמרכז בצורת הוראת הציור עבורי הוא אותו מתח שבין סדר לכאוטיות יצירתית.

בין היכולת לפשט ולהראות לתלמיד את הדרך הקצרה בין שתי נקודות, לעשות סדר בבלגן,

לחפש תבניות שמארגנות את הכאוטיות של המציאות בצורה יעילה, לבין הצורך ההפוך -

לערבב את הקלפים מחדש כל פעם, לחפש צרופים חדשים שלא חשבת עליהם.

הליכה לאיבוד, אובדן שליטה, בלגן, אי סדר, ציור הוא תהליך של חיפוש מתמיד.

אני מאמין בגם וגם, במתח בין קטבים, לא באיזון בהכרח.

טכניקה מעורבת-שרון בן יהודה -חוג ציור רחובות

רישום בדיו ופחם -ירון ארוך

רישום בפחם -מוריה לוי

סטיב מילר שבא רחוק מהצפון כדי לצייר

רישום פסטלים ופחם- תום

ציור בשמן  [(פרופ') עמוס דברת - חוג ציור למבוגרים רחובות]

לו רציתי להציג אפילו חלק קטן מעבודותיו של עמוס, הייתי צריך לשכור את האצטדיון

ברמת גן...ציורי השמיים שלו. 

אחד הדברים שאי אפשר לשים עליהם יותר מידי דגש בלימוד ציור ראליסטי הוא הצל,

זהו אחד הנושאים היותר מורכבים בציור (הצל באובייקט עצמו והצל שהאובייקט מפיל)

-בלעדיו הציור (והמציאות) נתפסים דו ממדי. אור וצל הם בעצם תמצית הציור והראייה.

עוד על ציור צל

ציור אקריליק ושמן - טכניקה מעורבת [זרח מנוחין ז"ל, חוג ציור רחובות - ציור אחרון]

אומנות בגיל מאוחר - אומנות בגיל הזהב, אומנות לאנשים מבוגרים

קרא כאן-אמנות במבוגרים

ציור בשמן אביב גולן (חוג ציור שוהם)

ציור מופשט הנעשה בעזרת אפוקסי קריסטלי ופיגמנטים לאפוקסי . אפוקסי קריסטלי נקרא גם זכוכית נוזלית, או אמייל קר. זהו  חומר שקוף כזכוכית וקשה כמעט כמוה, המגיע בצורה נוזלית כשני מרכיבים ומתקשה לאחר ערבוב היוצר ריאקציה ביניהם. אחד השימושים האופנתיים בו הוא כאפוקסי ליציקה על עץ ליצירת שולחנות. הסדנה לאמנות מציעה סדנאות אפוקסי ייחודיות השמות דגש על שימוש בפיגמנטים שונים וצבעים, וכן מציעה אפוקסי קריסטלי למכירה-ואפוקסי למילוי עץ במחיר מבצע.

ישנן טכניקות רבות לערבוב צבע 

בציור והנחת צבע-למעשה זו היא אחת מטביעות האצבע של הצייר שקשה מאוד לחקות

 כיוון שהיא קשורה למרכיב פיזי של טמפרמנט ותפיסה (רמברנט ,ואן גוך ). בציור הזה

 אביב משתמש בטכניקה אימפרסיוניסטית של ערבוב אופטי. הערבוב נוצר רק שהצופה

 מתרחק מהתמונה. הצייר צריך תוך כדי עבודה ולהתקרב ולהתרחק בלי הפסקה - שיטה

שמומלצת בעיני בכל סוג של ציור מכיוון שהיא מאפשרת סוג של מרחק לא רק פיזי אלא

 גם פסיכולוגי מהציור.

על המרחק הנכון קרא כאן