לימוד ציור | סדנאות חוגים לציור ורישום

לימוד ציור כתהליך נפשי

לימוד ציור- חורג מלימוד טכניקות לציור ורישום, ושליטה בהן. מדובר בהסתכלות בדרך בה אנחנו רואים, בדרך בה אנו חווים את העולם, וכיצד אנחנו מפענחים אותו.

עוד על עקרונות ותהליך הלימוד כאן,

ולאינדקס נושאים ומאמרים אודות לימוד ציור כאן

לימוד ציור כתהליך יצירתי

יצירתיות היא הדופק השקט שפועם ומפעיל את ליבת החיים, יכולת מולדת שנמצאת בלב החוויה האנושית, על פני המרקם העצום של הקיום. זהו מאפיין מכריע של המין האנושי, המוטבע עמוק בפסיכולוגיה שלנו, והוא משמש ככלי להישרדות, הסתגלות וצמיחה. בריקוד המורכב הזה של העולם החיצוני והפנימי כאחד, יצירתיות היא לא רק מאמץ אמנותי - היא מהות ההוויה והקיום . ציור הוא אחד המדיומים האמנותיים העתיקים ביותר. הוא קשור ליכולת היצירתית ליצור הפשטות ולהעביר את העולם שבחוץ לאיכות דו מימדית. זהו תהליך הכרתי עמוק ומורכב שיש לו קשר ליכולת האנושית ליצירת סמלים, שפה ותקשורת. לימוד ציור נוגע בשורשי היצירתיות .

לימוד ציור כתהליך פסיכולוגי וקוגנטיבי

המוח האינטואיטיבי הוא מתנה קדושה והמוח הרציונלי הוא משרת נאמן. יצרנו חברה שמכבדת את המשרת ושכחה את המתנה" - אלברט איינשטיין

לימוד הציור הוא יותר מרכישת מיומנויות טכניות והבנה של תורת הצבע והקומפוזיציה. זוהי אפשרות לפתח דרך גישה עמוקה אל התפיסה, הרגש וההכרה שלנו. עיסוק יצירתי בציור מציע קשת של יתרונות פסיכולוגיים ומטפח איכויות המשתרעות הרבה מעבר לקנבס או לדף הנייר. כאן- אנו בכובענו כפסיכולוגים בתל אביב שעוסקים באמנות אבל גם כמורים לאמנות ואמנים המסתכלים באמנות מתוך פרספקטיבה רחבה -נציג על קצה המזלג- איכויות פסיכולוגיות מרכזיות שלימוד ציור יכול לפתח.

התבוננות ותפיסה

אמנות הציור היא אחת מצורות הביטוי האנושי העתיקות ביותר. היא המשמשת כלי עבודה ומדיום עמוק להתבוננות והכרה בעולם הסובב אותנו. צורת אמנות זו קשורה באופן מהותי להבנה הפסיכולוגית והפילוסופית שלנו את העולם.

לימוד ציור עוסק בהתבוננות במציאות- בין אם היא חיצונית ובין אם היא פנימית ודורש ומפתח חוש התבוננות חד. לא במקרה "התבוננות" ברמה המילולית קשורה ל"תובנה" ו"בינה". התבוננות היא ערש המדע והאמנות גם יחד. אמנים לומדים לראות את העולם בצורה חריפה יותר, הם שואלים שאלות על הדרך בה אנו רואים. מבחינים במורכבות של אור, צל וצורה שאחרים עלולים להתעלם ממנה. תפיסה מועצמת ומוגברת זו משתרעת לתחומי חיים אחרים, כאשר בעצם תהליך לימוד הציור כמו במעין התנסות עמוקה במדיטציה -אנו פורמים את תפיסת המציאות שלנו לפרטים המרכיבים אותה ודרך זה לומדים להתכוון ולהקשיב יותר לפרטים וליופי בסביבות היומיומיות שלנו.

הדמיית השפעת האמנות: עדכון והשוואה של מודלים פסיכולוגיים נוכחיים של חווית אמנות

מתיו פלובסקי, פטריק ס.מרקי, ג'ון או.לורינג, הלמוט לדר.

ציור כעיבוד המציאות

כפסיכולוג בתל אביב העוסק ביצירתיות ורואה בה את ליבת יכולת העיבוד שלנו את המציאות : ציור הוא שפה ויזואלית המתקשרת את פעולתו הפנימית של המוח האנושי. תהליך הציור לוכד לא רק את מה שאנחנו רואים אלא את הדרך ואיך שאנחנו רואים ומבינים. הציור כתהליך פסיכולוגי וקוגניטיבי פועל ומעסיק את מסלולי התפיסה של המוח, ומאפשר חקירה מפורטת של החוויות החזותיות שלנו. הציורים, כתוצאה מכך, הופכים לתיאור של חוויות נצפות ולהשתקפות של התהליכים הקוגניטיביים שמאחוריהם.

תהליכים רגשיים

אינטליגנציה רגשית:

תהליך הציור יכול להיות תהליך רגשי עמוק. הוא מאפשר ביטוי של רגשות שאולי קשה לבטא במילים. הפסיכולוגית אנליטיקאית מריון מילנר דיברה על תהליך הציור כתהליך עיבוד רגשי המקביל לחלימה שבו חלקים לא מודעים וכאוטיים שמקבלים צורה פיגורטיבית ונרטיבית. על ידי תרגום רגשות על בד, ציירים מפתחים לעתים קרובות הבנה עמוקה יותר של הנופים הרגשיים שלהם, ומעצימים את האינטליגנציה הרגשית שלהם.

הבעה, תקשורת רגשית

במחקר בשם

Empathy, engagement, entrainment: the interaction dynamics of aesthetic experience-שפורסם ב2017 -כותב אינגר ברינק: "אני טוען שחוויה אסתטית נובעת מעיסוק גופני ורגשי עם יצירות אמנות… שני התהליכים גורמים לצופה וליוצר לנוע גופנית ורגשית עם יצירות אמנות ולהתרגש מהן, וכתוצאה מכך לזהות אוריינטציה פסיכולוגית אחרת משלו, מה שמסביר כיצד אמנות יכולה לגרום לתחושות של תובנה או יראה ולחשוף היבטים של החיים שהם לא מוכרים או חדשים לצופה וליוצר." ברינק מדגיש את המרכיב הגופני של הציור ומחבר אותו למרכיבים רגשיים, אולם עיקר הדגש הוא על תהליך הציור כתקשורת רגשית של האדם עם עצמו וכתוצאה מכך עם הצופה.

עוד על אמנות כתקשורת אישית וחברתית כאן: למה אמנות טובה? הערך החברתי-אפיסטמי של האמנות

אלכסנדרה שרמן וקלייר מוריסי.

לימוד ציור כפעולה מדיטטיבית ומצב תודעה אחר

"נקודת הסיום של הרציונליות מאפשרת להדגים את גבולות הרציונליות" - בלייז פסקל

פעולת הציור יכולה להיות תרגול מדיטטיבי המקדם מיינדפולנס ומפחית מתח. אבל מעבר לכך אמנות מדגימה גם את מגבלות התפיסה הרציונלית ומאפשרת יצירת מצבי תודעה אחרים. תלמידים אמרו לי לא פעם ששיעורי הציור מאפשרים להם להניח את עצמם ואת המחשבות שלהם בצד לשעתיים ובצורה פרדוקסלית בו בזמן להרגיש חיבור עמוק לעצמם. המיקוד והריכוז הנדרש כדי לצייר במכחול על קנבס יכול להוביל למצב זרימה, שבו דאגות חיצוניות מונחות לרגע בצד, והמוח שקוע כולו בפעילות שלפנינו.

.The mind on art: cognitive functions and states associated with aesthetic engagement

Ameer Shaheed-April 2021

Engagement with the visual arts increases mindfulness -Lydia G. Fogo

גמישות קוגניטיבית ופתרון בעיות

ציור הוא תרגיל בפתרון בעיות, שבו אמנים חייבים כל הזמן לקבל החלטות ולהתאים את גישתם בתגובה לעבודה המתפתחת. זה מטפח גמישות קוגניטיבית, משפר את יכולתו של הצייר להסתגל למצבים חדשים ולחשוב בצורה יצירתית בהיבטים אחרים של החיים.

ציור לא נוצר ברגע. זהו תהליך הדורש סבלנות ויכולת להתמיד באתגרים. ציירים מתמודדים לעתים קרובות עם תסכול וחייבים לדחוף את עצמם דרך מחסומים כדי להשלים את החזון שלהם. זה מפתח חוסן המועיל בכל תחומי החיים.

The Qualities of Quality-Understanding Excellence in Arts Education-Steve Seidel | Shari Tishman | len Winner | Lois Hetland | Patricia Palmer

חוגי ציור-שארה יוז ציור פיגורטיבי-שארה יוז

יכולתי לבחור בציירים רבים כדי להדגים את תפיסת הוראת הציור שלי , בחרתי בשארה יוז, שראיון מצולם אתה מצורף בסוף דף זה. שארה יוז, ילידת 1981 נחשבת לאחת מהנציגות הבולטות של דור האמנים האמריקאים בני זמננו. אני אוהב אצלה את אין ספור הסגנונות ואין ספור הנושאים אותם היא מציירת. היא משתנה תמידית, ועם זה יש בה צניעות וכנות שאני מרגיש שמתבטאת בעבודת הציור עצמה. יש מתח מתמיד אצלה בן יסודות מנוגדים, בן המוכר ללא מוכר, בן סיפור ועלילה- לבן הפשטה וצבע, בן תחושת הבדידות האוטיסטית כמעט לפתיחות וליד המושטת. אמנים מתחילים רבים מוטרדים מהתחושה שאין להם "סגנון" ייחודי, גם בתי הספר לאמנות דורשים לא פעם מהתלמידים להיות קוהרנטיים, סגורים על עצמם. שארה מראה כיצד חוסר הסגנון הייחודי לכאורה הוא יתרון. הוא מאפשר להשתנות ולחפש.

"האם זה נקרא חרדה? אני לא יודעת. יש לי פשוט צורך לתקן דברים בכל מיני צורות. אני עושה בלגן ומסדרת אותו, שוב ושוב.... זה מוזר לפני עשר חמש עשרה שנים, עשיתי ציורים שהיו בהם פרטים עם העתקה מציירים אחרים מההיסטוריה של האמנות, כיוון שאני כמעט לא יכולתי להחליט איזו ציירת אני רוצה להיות,. זו הייתה דרך ללמד את עצמי איך לצייר. איך לעשות שגיאות ולחיות עמן....אני תערובת של כולם, זה בלתי אפשרי לוותר על התייחסויות לציירים אחרים, אז אני מחבקת את כל ההשפעות הללו... מההתחלה היה לי עניין בשילוב של טכניקות שונות שלא אמורות לעבוד יחד. שסותרות זו את זו. איך אני בונה את העולם שלי בהרבה דרכים מיסודות שונים לחלוטין. חתיכות, דפוסים, צורות. ציורים שונים בציור אחד. לא רציתי להתמחות במיומנות אחת. רציתי את כל המיומנויות והן צריכות לעבוד יחד. אז אני משתמשת בהרבה טכניקות שונות. כמו ספרי צבע, פיגמנטים טהורים, צבעי שמן, אייר בראש, לפעמים טושים... אני חושבת שזה נותן לי חופש עצום...אני משערת שעבודת הטלאים הזו נותנת תחושה של משהו שגוי, אבל אז אני שואלת את עצמי-איך להפוך את זה לנכון, לטוב.... כשאני עומדת מול הקנבס הריק אני תמיד מנסה לעשות משהו שלא ראיתי קודם ביחס בן הצבעים השונים ,הצירוף שלהם, אולי קומבינציה של צבע שלא ראיתי בעבר בתולדות האמנות. אני מנסה תמיד להפתיע את עצמי לעשות משהו שנראה קצת מוזר. הפתרון צריך להיות משכנע אבל לא בהכרח נכון או אמתי...בפעם הראשונה שאתה מסתכל בציורים שלי,הם נראים מזמינים מאוד, אה! ותראה אלו צבעים מדהימים, אתה צריך להסתכל מקרוב כדי לראות את זה. אבל כשאתה נמצא באמת בתוך החלל הציורי שלי, זה עולם מפחיד. במובנים רבים הציורים נראים מלאי תקווה, אבל גם פחד. זו משיכה ודחייה מתמדת ."

קורסי ציור-שארה יוז