פיסול עכשווי

 10 פסלים עכשוויים חשובים 

מהו פיסול עכשווי (Contemporary Sculpture)?

הפיסול העכשווי מוגדר בעיקר על ידי הזמן וההקשר - כלומר עבודות אמנות תלת ממדיות או אובייקטים תלת מימדיים שנוצרו  מ-1950/1960 ועד היום ומוגדרים על ידי האמן או התרבות כיצירות אמנות. הפיסול העכשווי אינו מייצג שום סגנון אמנותי מסוים; במקום זאת, היא מקדם פתיחה של שדה האמנות הפיסולי עד כדי טשטוש הגבולות בין דיסציפלינות באמצעות ניסוי.

המעבר מפיסול מודרני לפיסול עכשווי עולה בקנה אחד עם עלייתה של האמנות המינימליסטית והאמנות המושגית בשנות החמישים והשישים. שתי תנועות האמנות ששינו באופן קיצוני את עולם האמנות והפיסול, בפרט והציגו חומרים חדשים, אסטרטגיות מושגיות ושילוב של רדי-מיידים (במסורת של מרסל דושאן).

מאפיינים כלליים החוזרים על עצמם בפיסול עכשווי הם:

1. הבסיס (הפוסט-רעיוני) לעתים קרובות של היצירה; 

2. השימוש במוצרים מוכנים; 

3.שימוש בחומרים וטכניקות תעשייתיות שונות; 

4. ההבחנה המתפוגגת בין פיסול לאמנות מיצב: 

5. מיקור חוץ של תהליך הפיסול והייצור, לעתים קרובות.

כתוצאה מכך, אנו נתקלים במגוון עצום של חומרים המשמשים בפיסול עכשווי. החומרים המסורתיים - עץ, שיש, חימר וברונזה - עדיין נמצאים בשימוש תדיר מאוד. עם זאת, קבוצה חדשה של חומרים שונים מצאה את דרכה לפיסול - , PVC, אפוקסי , נירוסטה, בטון, קצף ועוד הרבה חומרים נוספים - תוך הטמעת תהליכים תעשייתיים, הנדסה וטכנולוגיות חדשות - למשל הדפסת תלת מימד - מה שמביא לאפשרויות חדשות.(-Contemporary Sculpture and the Critique of Display  Dan Adler).

פיסול העכשווי הרחיב מאוד את אפשרויות ותפיסת הפיסול כצורת אמנות. אמני פיסול עכשוויים מרדו בקודמיהם והמציאו מחדש את המאפיינים, הטכניקות והחומרים של הפיסול.

היסטוריה של פיסול עכשווי

הקאנון בפיסול, שהוגדר ביוון הקלאסית נותר כמעט ללא שינוי עד סוף המאה ה-19, ראשיתה של האמנות המודרנית. עבודותיו של אוגוסט רודן בתערוכה האוניברסלית בפריז בשנת 1900 ייצגו דקונסטרוקציה של המסורת הפיסולית. אך אמנות הפיסול עברה את ההתפתחות העמוקה יותר במקביל למהפכה האוונגרדית של הציור המודרני.

האמנות המודרנית התמודדה עם מסורות בנות מאות שנים והציעה דרכים חדשות להבין את הרעיון והתפקוד של האמנות, תוך שהיא נוטשת בהדרגה את חיקוי הטבע. סוריאליזם, הפשטה, אקספרסיוניזם וקוביזם סללו את הדרך לפיסול עכשווי כפי שאנו מכירים אותו.

אמנים מודרניים כמו אלברטו ג'קומטי ואלכסנדר קלדר פרצו את הדרך לפסלים עכשוויים. האקספרסיוניזם הפיסולי של ג'קומטי מבוסס על ייצוג רגשות ולא ייצוג של מציאות אובייקטיבית. דמויותיו האנושיות המוארכות והרזות הן שיקוף פוסט טראומטי של חוויות מלחמת העולם השנייה.

האמן ומהנדס המכונות קלדר שילב אסתטיקה, תנועה, מתח ואיזון. בין יצירותיו הידועות ביותר סדרת המובייל- פסלים מופשטים שהונעו על ידי מנוע או על ידי זרמי אוויר.

יצירותיהם של ג'קומטי וקאלדר נפרדו מהמוסכמות האסתטיות של הפיסול הפיגורטיבי ופתחו אפשרויות הבעה חדשות לפיסול. השפעתם, בשילוב עם הצמיחה הכלכלית והאבולוציה הטכנולוגית לאחר מלחמת העולם השנייה, הולידו עידן חדש לאמנות הפיסול.

מאפייני הפיסול העכשווי

הפיסול העכשווי מציע הגדרה חדשה ורדיקלית של מושג הפיסול. המאפיין העיקרי של הפיסול העכשווי הוא הניתוק המוחלט מהעבר והחיפוש אחר חדשנות.

הערכים של הפיסול הקלאסי, כמו ייצוג נאמן של הטבע, חיפוש אחר יופי, איזון, סימטריה והרמוניה נזנחו. אמני הפיסול העכשוויים התרחקו מהייצוג הנטורליסטי של דמות האדם, ופנו לדמויות גיאומטריות, תנועה, מרחב, חלל, סובייקטיביות ואיכויות תקשורתיות ופוליטיות של אמנות.

גם תפקידי הנצחה, הדת והמוסר הולכים לאיבוד. פסלים עכשוויים אינם עוד כלי ההגות והאתיקה המופשטים כפי שהיו פעם. הפיסול בתקופה זו מחפש פונקציות ומשמעויות חדשות ושפות אמנותיות אחרות.

הפסלים העכשוויים החשובים ביותר

זוהי כמובן רשימה אישית מאוד ואין לה משמעות עמוקה מלבד להצביע על אמנים ידועים שעבודותיהם נמכרו בסכומים גבוהים או כאלה שמבחינה היסטורית נתפסים שמי ששינו את תפיסת הפיסול והאמנות.

סקירה זו כמובן תציג אמנים אלו בקצרה ועושה עוול לאמנים חשובים אחרים שאותם אנסה להוסיף ברשימה נוספת ומורחבת.