המתח בית -עבודה כתהליך דינמי 

מעט נושאים נותחו כמו האיזון בין עבודה לחיים. השאיפה להגיע למצב מעורפל  זה שלטה בשיח סביב קריירה במשך שנים - במיוחד עבור הורים עובדים ובאופן קיצוני יותר עבור אמהות עובדות. המושג מוצג לעתים קרובות כמשהו שצריך להשיג, או כמטרה להגיע אליה. ואחרי שהגעת אליה , מזל טוב: הצלחת; את  סטריאוטיפ אדם מצליח של המאה ה-22. כבר כתבתי במקום אחר שאני מאמין שצריך להחליף את מושג האיזון במושג המתח. גם בתחום זה נדמה לי שהמושג נכון יותר.

לעתים קרובות אנחנו אומרים לעצמנו: "'אני הולכת  להשקיע שמונה שעות עבודה, ואז אני הולכת להשקיע בעצמי זמן של שמונה שעות, שיכלול את המשפחה שלי, שלי, התחביבים, הפעילות הגופנית שלי, כל מה ששלי'", אומרת ענת לכנר, פרופסור לניהול באוניברסיטת ניו יורק. "אני לא חושבת שזו נוסחה פשוטה כל כך".

ציור תוך שימוש באפוקסי במסגרת סדנאות האמנות- פסיכולוגיה של מתח מול פסיכולוגיה של איזון

שמי זיו אייל (יולי) . אני פסיכותרפיסט, אמן ומורה לאמנות. מנהל "הסדנה" -מרכז לאמנות ולטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים, והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אני בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים).  בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול מרחוק (שירות "פסיכולוג אונליין"). אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."

איזון כתהליך דינמי

מחקרים פסיכולוגיים  חדשים תומכים ברעיון זה.  כמה חוקרים מעודדים אותנו כעת להפסיק לחשוב על האיזון בין עבודה לחיים כעל הישג שאתה מגיע אליו או לא. במקום זאת, הם מציעים לחשוב עליו כתהליך למשך החיים - תרגיל מתמשך, בלתי נגמר, הדורש ערנות, מודעות עצמית ותיקונים מתמידים בזמן.

 החוקרות יואנה לופו מבית הספר לעסקים ESSEC בצרפת ומאירה רואיס-קסטרו מאוניברסיטת רוהמפטון בבריטניה טוענות שאיזון בין עבודה לחיים הוא " תהליך מעגלי, לא הישג".

במחקרן משנת 2020, החוקרות  ראיינו כ 80 עובדים בשתי חברות בלונדון - מספר שווה של גברים ונשים בין הגילאים 30 עד 50, כולם עם לפחות ילד בגילאים צעירים- שעבדו בתפקידי ניהול בינוניים או בכירים.

למרות שנשמע שלנשאלים היה הרבה במשותף, הנה מה שהפריד ביניהם: כ-30% מהגברים ו-50% מהנשים דיווחו על התנגדות לעבודה במשך שעות ארוכות. שאר המשיבים עבדו שעות ארוכות כי הם חשבו שזה מה שאנשי מקצוע מצליחים צריכים לעשות. ברגע שלופי ורואיז-קסטרו הסתכלו על אלה שהתנגדו לשעות העבודה הארוכות, הם גילו שלעובדים האלה יש למעשה אסטרטגיות דומות להפליא לשמירה על האיזון בין העבודה לחיים. הם השתמשו יותר ב"רפלקסיביות" (חשיבה על הדרך בה אני חושב) - יכולת לשקף ולפקפק בהנחות היסוד הפנימיות והחיצוניות דרך מודעות העצמית - ונקטו בקביעות בצעדים כדי להתאים את הדברים שעומדים בדרכם לאיזון הנכסף בין עבודה לחיים. הם השתמשו בעקרונות הפסיכולוגיה היצירתית.

פיסול בטכניקה מעורבת-חוג פיסול נס ציונה-הפסיכולוגיה של האיזון.

השאלות החשובות

עובדים אלו עצרו והטילו ספק בהנחות על המציאות ועל אילוצי המציאות הפנימית והחיצונית שלהם - הם בחנו את הרגשות והמציאות , ואז איתרו את המחסומים הספציפיים שלהם המונעים איזון בין עבודה לחיים. עריכת חשבון נפש ו"התביעה  למרחב פנימי המנטלי הדרוש  כדי להשיג ראיה נכונה לגבי מה הם רוצים לעצמם היא הצעד הראשון לקראת זיהוי ויישום דרכים חלופיות בעבודה ובחיים", אומרת רואיז-קסטרו.

לופו ורואיז קסרו זיהו חמישה שלבים פסיכולוגיים שהמשיבים במחקר, שהיו בעלי איזון טוב יותר בין עבודה לחיים, השתמשו בהם בעבודתם.

ראשית, הם דחו וביטלו  תפיסות ואמונות כמו "אני מקצוען, אז אני צריך לעבוד, לעבוד, לעבוד", ושאלו את עצמם שאלות כמו, "מה כרגע גורם לי ללחץ?".

שנית, לאחר שזיהו את הסיבה, הם התעניינו ברגשותיהם כתוצאה מהמצב - האם הם הרגישו כועסים, עצובים, נמרצים?

 שלישית, הם בחנו את סדר העדיפויות שלהם , ושאלו, "האם שווה לי לעבוד שעות רבות על חשבון הזמן עם המשפחה?", למשל.

רביעית, הם שקלו את האלטרנטיבות שלהם: האם יש משהו בעבודה שניתן לשנות כדי להתאים אותה לסדרי העדיפויות החדשים הללו?

ולבסוף, הם יישמו שינויים, כמו לבקש מהממונה עליהם גמישות רבה יותר, או החלטה לא לקחת על עצמם כל פרויקט שנקרה בדרכם.

Zdzislaw Beksinski'-הפסיכולוגיה של האדם כמכשיר

תהליך זה בן חמשת השלבים הוא משהו שכל אחד יכול לאמץ, הן טוענות. מעבר על השלבים, ובדיקה מתמדת עם עצמך, יכול לעזור לך לשנות ולהתאים את חייך המקצועיים למשהו שישתלב טוב יותר עם החיים האישיים שלך. . "המודעות למצב הרגשי שלך חיונית על מנת לקבוע את השינויים שאת/ה רוצה לעשות בעבודה שלך ובחיים שלך", אומרת לופו.

לכנר מאוניברסיטת ניו יורק מסכימה כי מציאת האיזון הזה היא מרדף מתמשך. זה לא פשוט לחלק את השעות ביום שלך בין עבודה, חדר כושר, ילדים, מטלות ומדיטציה. כי גם אם תוודאי שהשעות מחולקות באופן שווה, אם המקורות הרגשיים הבסיסיים ללחץ עדיין קיימים - - אז הזמן שאת באמת מבלה בבית אולי לא יהיה מספק .

"אנחנו חוזרים הביתה ולמרות שפיזית אנחנו שם, מבחינה נפשית אנחנו עדיין עשויים לעבד דברים שקרו בעבודה. אנחנו לא נוכחים", היא אומרת. "לעיתים קרובות אני חושבת שהדיון על 'איזון בין עבודה לחיים' בעצם מחפה על משהו אחר. מה שאנו מכנים 'איזון בין עבודה לחיים' הוא למעשה רק מדד לתחושת סיפוק ושביעות רצון".

 מציאת המרחק הנכון צריכה להיות אמנם בראש ובראשונה משימה של האדם עם עצמו אבל המודעות לחשיבותו של איזון זה צריכה להיות במרכז החשיבה החברתית והכלכלית.

פיסול קרמי למבוגרים- הפסיכולוגיה של האיזון בן עבודה לחיים

אחריות החברה

מחקר של ארין קלי, פרופסור ללימודי עבודה וארגון במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, מראה שחברות ומנהלים יכולים לשחק תפקיד מפתח ביצירת סביבה טובה יותר לעובדים. בספרה, Overload: How Good Jobs Went Bad and What to Do About It, היא והכותבת השותפה איתה- פיליס מואן, חילקו יותר מ-1,000 עובדים  מרשימת Fortune 500 לשתי קבוצות: אחת שעבדה תחת תפיסת ניהול השמה במרכז איזון בן עבודה לחיים והשנייה שהמשיכה לעבוד  בתוך מבנה הניהול הקיים.

במסגרת תפיסת הניהול  הראשונה, ננקטו צעדים רבים כדי להבטיח איזון טוב יותר בין העבודה לחיים לעובדים ולמנוע שחיקה. מנהלים קיבלו תזכורת באופן קבוע לתמוך במפורש בהחלטות  של העובדים שלהם בכיוון זה, והעובדים הורשו לבצע שינויים, כמו ביטול פגישות בוקר בשעה 09:00. כל זה נעשה בשם הגברת שביעות הרצון מהעבודה והענקת גמישות רבה יותר לעובדים, וכדי להבטיח לעובדים כי זה היה משהו שההנהלה הייתה מחויבת אליו.

באופן לא מפתיע, קלי ומואן גילו שעובדים בקבוצה הראשונה דיווחו על פחות לחץ, פחות שחיקה, ונטו פחות לעזוב את מקום עבודתם, (במהלך ארבע השנים הבאות, היה לעובדים אלו סיכוי נמוך ב-40% לעזוב מאשר אלה שהמשיכו לעבוד במסגרת המדיניות הישנה).

לימודי ציור מופשט-האיזון בן החיים לעבודה

"איזון בין עבודה לחיים מובן כבחירה של אדם - אז [אנשים חושבים] 'זה תלוי בי כיצד אני מנהל את הטירוף של חיי העבודה שלי'", אומרת קלי. אבל ארגונים צריכים לבחון את הדרישות שהם מציבים לעובדים. "הבעיה השורשית היא לא איך שני חלקי המציאות אלו של  העבודה והחיים מתאזנים. אלא זה שיש מאתנו ציפיות לא מציאותיות לגבי מה שאנחנו מתבקשים לעשות בצד העבודה." אם מקום העבודה שלך אינו סביבה שבה איזון בין עבודה לחיים אפשרי מלכתחילה, כל צעד שתנסו לעשות לקראתו ברמה האישית יהיה לשווא.

נראה שזו תפיסה  שהולכת וצוברת תאוצה מאז שהמגיפה קרעה את ספר החוקים לגבי אופן העבודה שלנו ועיצבה מחדש את חיי העבודה שלנו. האפשרות החדשה של עבודה מרחוק, עבודה גמישה או אפילו מודלים של עבודה 'היברידית' ימלאו ככל הנראה תפקיד חשוב באופן שבו אנו מאזנים את חיינו המקצועיים והאישיים בהמשך.

ואם זה נראה כאילו האיזון המושלם נשאר חמקמק, המומחים אומרים ששמירה על פרספקטיבה מסוימת יכולה לעזור. עבור מיליוני אנשים, עבודה היא היכולת לשים אוכל על השולחן. לדבר על איזון בין עבודה לחיים "זו תפיסה  פרוולגית מאוד", אומרת לכנר. "אם אנחנו רפלקטיביים , אולי כדאי שנחשוב גם על זה".