ציור וחלומות משתמשים בשפה דומה.

"בספר פירוש החלום כתב פרויד: "על השאלה אם ניתן להביא כל חלום לכלל פירוש יש להשיב בשלילה...גם בחלומות שפורשו בצורה הטובה ביותר יש להשאיר לעיתים קרובות מקום אחד בעלטה". משמעות היא משהו שאנו מוצאים ובוראים. לעולם אין היא מושלמת. תמיד יהיו בה חורים. אין תמימות דעים בקרב המדענים מדוע אנו ישנים ולמה אנחנו חולמים. איש אינו יודע בוודאות. חוקרי שינה מסכימים שמה שכינה פרויד "שרידי היום" (Tagereste) אכן מופיעים בחלומותנו. רבים, לא כולם, מסכימים שחלומות בדרך כלל רגשניים יותר מחיי הערות. ידוע שהחלקים הביצועיים של המוח המבקרים את תנועתנו כשאנו ערים (בקליפה הקדם מצחית) אינם פעילים כשאנו ישנים וחולמים. זה זמן רב כמה מדענים סבורים שהשינה עוזרת לגבש  את הזכרונות, אבל אחרים חולקים עליהם. אין תמימות דעים אם לחלומות משמעות כל עיקר. המדענים אף חלוקים בשאלה אילו חלקים במוח פעילים ואלו אינם פעילים, ואין הסכמה אפילו על הגדרת הפעילות. בניגוד למה שהיה מקובל בעבר, ידוע עכשיו שיש חלומות רע"מ (ריצודי עיניים מהירים, REM) ויש חלומות נטולי רע"מ. הקשר הישיר שהיה קיים בעבר בין תנועות עיניים מהירות ובין חלומות שוב אינו תקף. יש חוקרים שקבעו שחלומות הן מין פליטה כאוטית, מאגר של פסולת נטחנת והולכת שאינו כרוך בתיפקודים עילאיים יותר.  ומעצם טבעם החלומות אינם יכולים להכיל או לגלות רעיונות מורכבים. אלן הובסון מחוקרי החלומות הבולטים ביותר ואנטי פרוידיאני מושבע, דוגל בהשערת " ההפעלה והסינתזה"של החלום, ולפיה הגשרון שבגזע המוח, חלק מהמוח העתיק במובן האבולוציוני, הוא גורם מכריע בחלימה. לדברי הובסון ועמיתו רובט מקארלי, לחלומות "אין תוכן רעיוני רצוני ורגשי" הובסון אף טוען בתוקף שלעלילות החלום אין סדר לכיד ואין הן מערבות את המודעות העצמית. בניסוי אחד לקח הובסון דוחות חלימה, פרק אותם למרכיביהם וביקש מהנבדקים לשוב ולהרכיבם בסדר הנכון: התברר שזו משימה קשה מאוד.