פסיכותרפיה וטיפול פסיכולוגי כטיפול בחשיפה

במאמר זה אני רוצה להציג תפיסה של פסיכותרפיה וטיפול נפשי כטיפול בחשיפה הדרגתית.  מחקרים מראים כי האופן שבו אנו מגיבים לרגשות שליליים הוא זה שקובע אם חוויותינו מתפתחות לאירוע של משבר. אחת הדרכים להתמודד עם רגשות שליליים ותחושות שליליות אצל כולנו -היא ניסיון להימנע מהם. הימנעות מהתחושות הקשות  בטווח הארוך רק דוחה אותן ומתגברת אותן. פסיכותרפיה עובדת כסוג של חשיפה הדרגתית ושינוי היחס אל אותן תחושות.

נוירוטיות

 מושגים ואבחנות פסיכולוגיות מעוררים בי אי נוחות מסיבות רבות. כל אבחנה שכזו יוצאת מעולם תרבותי ומושגי מסוים ומתיימרת לתאר תופעה כלל אנושית- יומרה שלא פעם מתבררת כבעייתית, מונחים ואבחנות כאלו מבטאים הנחות מוקדמות לא מנוסחות רבות על הטבע האנושי ומה הוא אידיאל השפיות הרצוי. ביקורת רבה נכתבה במשך השנים על הממסד הפסיכולוגי כמנגנון שימור של נורמות יותר מאשר כמנגנון המוביל לשינויים חברתיים .   יותר מכך- למילים ומונחים (כמו גם לסיפורים) יש מצד אחד יכולת להבהיר ולחדד, לגרום לנו לראות דברים שלא ראינו קודם. ומאידך אותו מנגנון עצמו יכול לשמש אותנו כמנגנון הטעיה וטשטוש. לא פעם עושים שימוש במונחים פסיכולוגיים  כקופסאות לאריזה של טבע אנושי מורכב שאריזתו בקופסא והדבקת תווית עליו בעצם נועדה להרחיק אותנו מהתמודדות עם תוכנו.

ההקדמה הארוכה הזו נועדה לסייג את המושג המרכזי עליו רציתי לכתוב כפסיכולוג תל אביב ב"סדנה לתהליכים יצירתיים", הגדרה שהיא במובן מסוים יסודית והיסטורית ונעשתה כבר על ידי פרויד ומשמשת אותנו עד היום,  בטיפול הפסיכולוגי ובפסיכותרפיה. מושג ה"נוירוטיות".

נוירוטיות היא אחת מחמש תכונות אישיות רחבות המשמשות בדרך כלל פסיכולוגים בתל אביב לאפיין ההבדלים בין אנשים. אנשים שונים מאופיינים במידה רבה בדרך בה פועלים רגשותיהם השליליים. סביר להניח שכולנו מכירים אנשים שלא מושפעים בקלות או מאוד מאירועים עם פוטנציאל שלילי ומלחיץ- אלו מוגדרים כבעלי נוירוטיות נמוכה. 

מצד שני, סביר להניח שאנחנו מכירים גם מישהו המגיב בצורה קשה ללחצים, מרגיש רגשות שליליים בעוצמה רבה ולוקח לו זמן רב להירגע - בסולם הנוירוטי הוא מפגין נוירוטיות גבוהה. אלו בעלי הנוירוטיות הגבוהה יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מגוון של מצבים נפשיים שליליים ובעלי פוטנציאל של כאב נפשי , כולל הפרעות דיכאון וחרדה. נטייה זו עשויה להשפיע גם על האופן שבו אנשים מתפקדים במערכות היחסים ובעבודה, ואפילו על בריאותם הגופנית. ( שימו לב איך היה משתנה יחסכם לתיאור זה אם הייתי מחליף את המילה 'נוירוטיות גבוהה' במילה 'רגישות', ואת הנוירוטיות הנמוכה במילה -'רדידות רגשית' -אני לא טוען לזהות בן המושגים-אני רק רוצה לחדד את העובדה שכל מושג ואבחנה כזו מקפלת בתוכה תפיסת עולם ערכית שלמה. ).

אם נוירוטיות או רגישות היא אמנם תכונת אישיות בסיסית- נטייה לחוות את המציאות הפנימית והחיצונית בדרך עזה יותר (שיש לה צדדים טובים ורעים -צריך לזכור), כיצד הופכת תכונת אישיות זו, נטייה זו של רגישות יתר- למצב בריאות נפשי? 

הנטייה לחוות רגשות שליליים בעוצמה רבה, היא תנאי הכרחי חשוב - הכרחי, אך לא מספיק.   מחקרים מראים כי האופן שבו אנו מגיבים לאותם רגשות שליליים הוא זה שקובע אם חוויותינו מתפתחות לאירוע של משבר עד כדי הפיכתם להפרעת חרדה או דיכאון (פרויד עצמו חווה מחזוריות של גאות ושפל מידי כמה שנים, מחזוריות שתרמה ליצירתיות שלו).

התמודדות עם רגשות שליליים:

 אחת הדרכים להתמודד עם רגשות שליליים ותחושות שליליות אצל כולנו -היא ניסיון להימנע מהם-דרך הימנעות מהמצבים שיוצרים אותם.  אנו מתייחסים לרגשותינו  כסימנים לכך שאנו פגומים, חלשים, חולים, לא שפויים, נמצאים בסכנה אמתית, או פשוט  במצב לא נעים, או בלתי נסבל-ומי רוצה להרגיש כך?.

 (למשל, אם בחינות גורמות לי חרדה ודפיקות לב, אחשוש שאתפרק אם אתמודד אותן ולכן לא אגש אליהן). התגובות השליליות שיוצרות חוויות רגשיות חזקות מובילות בתורן למאמצים להימנע מהן או לדכא אותן. למרות שזה עשוי לספק הקלה קצרת טווח (ברגע שלא הלכתי לבחינה אני מרגיש מיד הקלה), ישנן עדויות רבות לכך שהימנעות מהתחושות הקשות  בטווח הארוך רק דוחה אותן ומתגברת אותן, זהו מעגל אכזרי של רווח בטווח הקצר ונזק מתגבר בטווח הארוך (כל בחינה שאני נמנע ממנה רק מגבירה את עוצמת החרדה כשמדובר בבחינה הבאה) . טכניקה של הימנעות יכולה להפוך מצבים של דיכאון וחרדה למצבים כרוניים. עוד מחיר הוא הצטמצמות של המרחב הנפשי והמנעד הרגשי, וחוסר היכולת להפוך את המרחב הזה לגמיש ויצירתי. במקום לגדול נפשית אנחנו קטנים.

חרדה ודיכאון-טיפול רגשי ופסיכותרפיה-רחובות, נס ציונה, גדרה.-ציור של דניאל ריכטר. ציור אפוקסי

שאלה העולה תמיד בטיפול היא האם זה באמת יכול להשתנות? האם אני יכול להשתנות? התשובה שלי וגם זו העולה ממחקרים-היא כן.

התמודדות עם חרדה

הדרך המקובלת לעבודה על חרדה ממוקדת היא על על ידי חשיפה ישירה והדרגתית  למקור היוצר את החרדה. כך אדם עם פוביה מנחשים , ייחשף בתחילה לשיחות עליהם, ותיאורים כתובים, לאחר מכן יידרש לדמיין אותם, ייחשף  לצילומים, לאחר מכן לאובייקטים דמויי צינורות, נחשי פלסטיק, נחשים בכלוב זכוכית ולבסוף יחזיק נחש אמתי ביד. הדרגתיות, טכניקות של ריחוק והתקרבות וטכניקות של הרגעה עצמית- יאפשרו שליטה רגשית בתהליך. (ראה עיקרון "המרחק הנכון" שאנו משתמשים בו בחוגי ציור ובחוגי פיסול).

במובן מסוים פסיכותרפיה עובדת בדרך דומה. אנחנו מתקרבים בצורה הדרגתית לרגשות, מחשבות, דימויים ותחושות המעוררות בנו בחילה ,אימה או תחושות שליליות. אותן תחושות שאין אנו מעיזים להביט בהן, שאנו מדחיקים והולכים סביבן. הפיל בחדר הפנימי שלנו שעליו אין אנו מדברים. טיפול נפשי עוסק בגילוי וחשיפה של אותם "נחשים" פנימיים בשינוי היחס אל אותם חומרים רדיואקטיביים נפשיים (נחשים הם גם סמל הרפואה וסמל ההתחדשות והבריאה של העצמי מחדש -הנחש המשיל את עורו מעליו). חרדה למשל היא רגש קשה ,כאב נפשי,  היא מבודדת אותך מהסביבה, גורמת לתחושת בדידות נוראית, בלתי ניתנת להמשגה למי שלא חווה אותה וכל זה בלשון המעטה. אולם חרדה יכולה להיות והיא באמת- הלכה למעשה- אחת האמוציות המניעות ביותר, היא גורמת לנו להתאמץ יותר, מניעה אותנו לצאת מעצמנו אל טריטוריות חדשות, לקחת סיכון עצמי-וכפי שהיא מבודדת היא יכולה להניע לחיפוש של קשרים(גם אם מתוך תחושת בדידות וייאוש).  

להחזיק מים -עבודה יציקה באפוקסי-סדנאות אפוקסי