התמודדות נפשית עם סרטן
כפסיכולוגים תל אביב ב"סדנה", חלק גדול מהמטופלים שלנו מגיעים בעקבות טלטלות נפשיות שמחלות גורמות. התמודדות עם מחלות סופניות או כאלו שיש בהן סיכויי הישרדות קטנים מעלה שאלות רבות שאנשים שונים מתמודדים איתן בדרכים מגוונות. בכל הדרכים הללו המרכיב של איזו תקווה או אמונה בתקווה הוא מרכיב מרכזי. קשה מאוד להתמודד עם ההווה ללא עתיד. כל סיפור אישי של התמודדות עם מחלה כרוך בדרכים ליצירת משמעות לאותה התמודדות.
קורסי פיסול למבוגרים: Lieven Demunter -פסיכולוגים בתל אביב: התמודדות עם מחלות סופניות
נוירולוג מתכונן למוות
כפסיכולוג בתל אביב המתעניין בחקר המוח נחשפתי לפני שנים רבות לפרסומיו של ד"ר דיוויד ג'יי לינדן.
לינדן הוא נוירולוג בולט הידוע במחקריו בתחום מדעי המוח, וההתנהגות האנושית. תחומי המחקר שלו כוללים נושאים מגוונים כגון:
נוירוביולוגיה של הכאב: מחקרים על המנגנונים העצביים של תפיסת כאב. עבודתו חקרה כיצד המוח מעבד ומווסת אותות כאב, כולל תפקידם של אנדורפינים ונוירוטרנסמיטורים.
"ניסויים שהומצאו כדי לגרום אפילו לכאב חברתי קל (כמו הדרה ממשימה קבוצתית או בגידה על ידי שותף במשחק הימורים) הוכיחו הפעלה משמעותית של הסינולה ושל הקורטקס הקדמי. כאב רגשי הוא לא רק מטפורה: מבחינת הפעלת המוח, הוא חופף חלקית לכאב פיזי"- דיוויד ג'יי לינדן, המצפן של העונג.
נוירופלסטיות: הוא תרם להבנת הנוירופלסטיות, שהיא היכולת של המוח להתארגן מחדש ולהסתגל. או במילים אחרות ליצור את עצמו מחדש. מחקריו בדקו כיצד המוח משתנה בתגובה ללמידה, פציעה והתנסות (ראו נוירופידבק).
המדע החדש של האינדיבידואליות האנושית -Carola kastman :קורסי ציור
חוש המגע: המחקר של ד"ר לינדן התעמק בחוש המישוש ובמסלולים העצביים העומדים בבסיסו. הוא חקר כיצד המוח מעבד מידע הנוצר על ידי מגע ואת תפקיד המגע בתפיסה אנושית ובאינטראקציות חברתיות. (כפי שהוא אומר בהרצאת טד שלו, עיוורים או חרשים יכולים להסתדר היטב ללא חושים הנתפסים על ידנו ראשוניים. לעומת זאת אם תינוקות גדלים ללא מגע גופני בגיל קריטי של עד שנתיים, הנזק שנגרם להתפתחותם -לא ניתן לתיקון).
התמכרות והתמכרות לסמים: עבודתו התמקדה גם במדעי המוח של התמכרות והתמכרות לסמים. הוא בחן את המעגלים והמנגנונים המוחיים המעורבים בהתמכרות, שיש לה השלכות על פיתוח טיפולים והתערבויות.
"מעולם לא הרגשתי טוב יותר. מעולם לא הייתי בריא יותר…. אני רץ ארבעה או חמישה קילומטרים, ארבע או חמש פעמים בשבוע, אבל פגעתי בשתי הרגליים שלי בריצה יותר מדי פעמים בקיץ האחרון. היו לי שברי מאמץ בשתי השוקים שלי בגלל שרצתי יותר מדי. אתה יודע, ברגע שאתה מכור, אתה תמיד מכור, אז זה שמצאתי משהו טוב לעשות לא אומר שאני לא הולך לפגוע בעצמי כשאני עושה את זה".- דיוויד ג'יי לינדן, המצפן של העונג.
נוירוביולוגיה של הנאה ותגמול: ד"ר לינדן חקר את הבסיס העצבי של הנאה ותגמול, במיוחד בהקשר של האופן שבו המוח מעבד חוויות מהנות ומניע התנהגות.
בנוסף למחקריו המדעיים, ד"ר לינדן כתב ספרי מדע פופולריים, כגון "מצפן העונג", החוקר את מדעי המוח מאחורי הרצונות והתשוקות שלנו. "המוח המקרי: איך האבולוציה המוחית העניקה לנו אהבה, זיכרון, חלומות ואת אלוהים", "ייחודי- המדע החדש של האינדיבידואליות האנושית" ועוד.
קורסי רישום: מאבק אחר חיפוש משמעות וחיפוש תכלית בפני אפשרות המוות.
מעבר למחקרים וספרים אלו, אני חובב נלהב של עצם הגישה הצבעונית החותרת תחת אמיתות מקובלות של דר לינדן בנושאים רבים. החל מגזענות, אינדיבידואליות, היחס בין תורשה לסביבה ועוד. להלן כמה ציטוטים שלו על הבדלים אינדיבידואליים מהפודקאסט שלו עם אלן הוברמן :
"רוב המדע מתוכנן לחיפוש אחר עקרונות כללים של תפקוד המוח ושל פיזיולוגיה ולהתעלם מהבדלים אינדיבידואליים. אבל להבדלים אלו יש חשיבות עצומה לעצם ההתנסות האנושית שלנו ולאבולוציה שלנו כמין…כשאנו מסתכלים על ההבדלים האינדיווידואליים העצומים בינינו-זה בעיני מפליא שאנו בכלל מסוגלים להסכים על מכנה משותף כלשהו בעצם הגדרת המציאות ".
"הגינום- כל מאגר הדנ "א שלנו הם אינם תוכנית (בלו פרינט) להתפתחות המוח והגוף… הם הרבה יותר מעין מתכון מעורפל. תאומים זהים אינם זהים -לא בגופם ולא באופיים... הבדלים נובעים מהשינויים האקראיים בהתפתחות".
"תורשה היא מערכת הגנים שלך. את המילה סביבה -הייתי מחליף במושג התנסות . התנסות במובן הרחב ביותר של המילה, לא רק התנסות חברתית אלא גם המזון שאמך אכלה בהריון, המחלות שחלית בהם, הבקטריות במעיים שלך. אם כך התנסות כוללת את כל הגורמים שהשפיעו עליך החל משלב ההיווצרות שלך עד יומך האחרון… ויש לי בעיה עם הרעיון שהם מנוגדים, חשוב להבין שתורשה והתנסות מתייחסים ומגיבים זה לזה במגוון של דרכים חלקם מנוגדים וחלקם מחזקים זה את זה... וכל אלו מסוננים דרך מערכת של שינויים אקראיים."
קורס ציור למבוגרים- Carola kastman- קשה מאוד להתמודד עם ההווה ללא עתיד
"האם מדען מוח יכול להילחם בסרטן רק באמצעות מחשבה?
במאמר שפרסם דר לינדן בניו יורק טיימס הוא מדבר על הקשרים האפשריים בין גוף לנפש במלחמה במחלה הנוראית שפקדה אותו. אין לי את היכולת להעריך מדעית את טיעוניו (למרות שאני חושב שהוא עושה עבודה טובה בהגדרת רמת ספקנות בריאה כלפי סיסמאות ניו אייג' וגם משכנע אותי לפחות שיש מנגנונים ביולוגים בהם הנפש יכולה להשפיע על התפתחות המחלה). אבל מעבר לכך בעיני זהו מסמך אנושי מרתק אודות מאבק אחר חיפוש משמעות וחיפוש תכלית בפני אפשרות המוות.
"לפני 23 חודשים עברתי ניתוח להסרת מסה ענקית מהלב. בעוד שהמנתח הצליח לכרות את רובה, חלק בערך בגודל של משמש נשזר בדופן הלב שלי ולא ניתן היה להסירו.
לאחר שחזר הדוח הפתולוגי על הרקמה שנכרתה, והראה סוג של סרטן ממאיר שנקרא סרקומה סינוביאלית, קיבלתי הקרנות וכימותרפיה. נאמר לי על ידי האונקולוג שלי שאפילו עם אותם טיפולים, אני יכול לצפות לחיות שישה עד 18 חודשים נוספים.
אלו מכם שעושים קצת חשבון בראש, יבינו שכבר עברתי במשחק הסרטן הזה סיבוב נוסף. אני בר מזל: בדיקת ה-CT האחרונה שלי הראתה ששארית הגידול לא התרחבה, ולא התפתחו גרורות. וכך, בגיל 61, אני מוצא את עצמי במצב מוזר ולימינלי של מחלה סופנית אבל מרגיש בסדר ואין לי איום מיידי על הבריאות שלי.
כיצד ניתן להתייחס ברצינות לרפואת נפש/גוף כאשר למנגנונים המוצעים יש שמות מדעיים, אך הם בסופו של דבר מטפורות ובלתי ניתנים למדידה? אנרגיה ותהודה הם מושגים אמיתיים בפיזיקה, אבל השימוש בהם בהסברים על המנגנונים שבאמצעותם, נניח, מדיטציה יכולה להקל על מחלות- אין שום קשר לפיזיקה. בסופו של דבר, הסברים כאלה אינם ניתנים לאימות באמצעות התבוננות או ניסוי ולכן יש לקחת אותם כתרגילים ברמת האמונה. בעוד שאנשים רבים מרגישים בנוח לחלוטין עם הפעלת אמונה ועם הסברים על טבעיים, עבור אלה מאיתנו שלא, זו הופכת דרך להוזיל את רפואת הנפש/גוף.
זה מחזיר אותי לשיחות שניהלתי עם אבי כשהייתי נער, בשנות ה-70. אבא שלי היה פסיכואנליטיקאי מהאסכולה הישנה שעסק בריפוי דרך דיבור , שיטת הטיפול המסורתית בפסיכותרפיה המעודדת מטופלים לדבר על חוויותיהם ורגשותיהם. בכל יום רביעי בערב, מימי הגן שלי ועד השבוע שבו עזבתי לקולג', הוא ואני אכלנו ארוחת ערב משותפת, שבה דיברנו על הכל, כולל התקדמות הלקוחות הפסיכיאטריים שלו (עם שמות ופרטים מזהים מעורפלים, כמובן).הייתי סקרן לדעת איך עצם השיחה יכולה להקל על הדיכאון, החרדה או הקומפולסיות שפקדו את לקוחותיו. תשובתו הייתה שכאשר ריפוי בדיבור עובד, היא לא עובד ברמת קסם -פיות אמורפי: במקום זאת, הוא פועל על ידי שינוי תפקוד המוח בדרכים עדינות. באופן דומה, הוא הסביר, כאשר תרגולים התנהגותיים מגוונים כמו מדיטציה, תפילה או פעילות גופנית יעילים מבחינה פסיכיאטרית, גם הם פועלים בסופו של דבר באמצעות ביולוגיה, לא דרך איזשהו- "אתר" על טבעי. בגיל 15, השיחה הזאת פוצצה את מוחי המתבגר ועזרה לי לעלות על הנתיב להפוך למדען מוח.
למעשה, חלק ניכר מהמוטיבציה שלי ללמוד מדעי המוח היה להבין את היסודות הביולוגיים של התערבויות התנהגותיות ברפואה. חלק מהטענות של רפואת נפש/גוף נכונות כמעט בוודאות, גם אם ההסברים הפסאודו-מדעיים המוצעים עבורן אינם נכונים.
שקלו את הרעיון שנשימה מוסדרת עשויה לעזור לשלוט בכאב כרוני. זה נראה הגיוני, ויש כמה מחקרים עשויים היטב התומכים בהשפעות כאלה. ובאופן מכריע, אפשר להעלות השערה לגבי המנגנונים העומדים בבסיס ההקלה של כאב כרוני על ידי עבודת נשימה מבלי להזדקק לעל-טבעי.דוגמה, אנו יודעים שיש מעגלים במוח השולטים ומנטרים את הנשימה, ואנו יודעים שמעגלים אלו מתחברים לאזורים אחרים במוח המשרים לכאב את הטון הרגשי השלילי שלו. לכן, גם אם איננו מבינים את כל הפרטים, נוכל להמציא ניסויים כדי לבדוק את ההשערה שתרגול נשימה יכול להחליש את תפיסת הכאב על ידי העברת אותות חשמליים ממרכזי הנשימה למרכזי הכאב הרגשיים של המוח על מנת להפחית את הפעילות במוח. אבל האם תפיסת כאב היא מקרה כללי המעיד עדות חזקה לתועלת של רפואת נפש/גוף? אחרי הכל, תפיסת כאב מתרחשת במוח, אז זו לא קפיצה מחשבתית גדולה לדמיין שהיא עשויה להיות מושפעת מאיך שאנחנו מתנהגים או חושבים. מה לגבי מחלה שעלולה להיות קטלנית והמתבטאת לעתים קרובות מחוץ למוח? האם מהלך התקדמות הסרטן יכול להיות מושפע מתרגולים התנהגותיים כמו מדיטציה או תרגילי נשימה? התשובה הקצרה היא שאנחנו לא יודעים, אבל התשובה הארוכה והמעניינת יותר היא שלפחות בחלק מהמקרים ישנן השערות סבירות וניתנות לבדיקה כיצד זה עלול להתרחש. הסבר ביולוגי פוטנציאלי אחד הוא שסוג כלשהו של אות חייב להישלח מהמוח לתאי הסרטן בגוף. הדרך העיקרית שבה המוח מתקשר עם הגוף היא דרך סיבי עצב היוצרים נתיבים מהמוח לגוף כדי להוליך אותות חשמליים, שבתורם משחררים מולקולות נוירוטרנסמיטור בקצותיהן. (המוח יכול גם לתקשר עם הגוף באמצעות מולקולות המופרשות לזרם הדם.) בשנים האחרונות למדנו שסוגים מסוימים של סרטן בגוף מקושרים לסיבי עצב, שמקורם במוח ומועברים לגוף באמצעות אותות אלקטרוכימיים העוברים בשרשרת מנוירון לנוירון. גידולים אלה כוללים גידולים של הריאה, הערמונית, העור, השד, הלבלב ומערכת העיכול. עצבוב זה של גידולים תורם לעתים קרובות לגדילה והתפשטות של סרטן. ברוב המקרים, אם אתה חולה סרטן והגידול שלך עצבני, אז הפרוגנוזה שלך גרועה יותר. עם זאת, סיבי עצב מגיעים בכמה סוגים ויש כמה מהם שעשויים להאט את התקדמות הסרטן ועוד אחרים שאין להם השפעה.
חוגי פיסול-הגוף האנושי-תקווה יחד עם סקרנות
הבנת המנגנונים התאיים והמולקולריים שבאמצעותם המערכת העצבית תורמת לצמיחת הגידול והתפשטות הגידול היא תחום חקירה פעיל ומבטיח. דו"ח מחקר אחרון בהובלת המעבדה של סבסטיאן טלבוט באוניברסיטת קווינס בקינגסטון, אונטריו, הראה שלעיתים קרובות מלנומה מועצבת על ידי סיבי עצב המפרישים שליח כימי. תרכובת זו, CGRP, פועלת על סוג מסוים של תא חיסון, ומעכבת את יכולתו להילחם בגידולים.
כאשר סיבי עצב אלה הושתקו בעכברים נושאי מלנומה, מה שעצר את הפרשת CGRP, צמיחת המלנומה הופחתה מאוד, מה שהוביל לשילוש של שיעור ההישרדות של העכברים. משמעות הדבר היא שחסימת הפעילות החשמלית של סיבי עצב אלו אפשרה לתאי החיסון לעזור להכניע את הסרטן.
ממצא זה ואחרים דומים לו טומנים בחובם הבטחה לפיתוח טיפולי סרטן משופרים שאמנם אינם מרפאים בפועל, אך יכולים לשפר את תוחלת החיים והבריאות של אנשים הסובלים מסרטן. אבל תידרש חקירה מדוקדקת של גידולים עצבניים שונים כדי להבין את המנגנונים המולקולריים הפועלים בכל אחד מהם. ככל הנראה כל טיפול חדש מבוסס עצבים ישמש בשילוב עם הטיפולים הטובים ביותר שיש לנו כיום, כולל ניתוח, הקרנות, כימותרפיה ואימונותרפיה.
בעיני, הקשר בין מערכת העצבים של גידולים ותפקידה בהתקדמות הסרטן מעידים על השערה מעניינת ברפואת הנפש/גוף. אם תרגולים התנהגותיים כמו מדיטציה, פעילות גופנית, עבודת נשימה או אפילו תפילה יכולים להחליש או להפוך את ההתקדמות של סוגי סרטן מסוימים (וכן, זה אם עצום), אז אולי הם עושים זאת, בסופו של דבר, על ידי שינוי הפעילות החשמלית של תאי העצב היכולים להעיר גידולים. זהו רעיון פרובוקטיבי וניתן לבדיקה גם בבני אדם וגם בעכברי מעבדה.
הסדנה לתהליכים יצירתיים" -היא מרכז לטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד פסיכולוגים בתל אביב, פסיכולוגים ברחובות, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים-- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אנו רואים ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית. "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." אנו מספקים גם שירות פסיכולוג אונליין לטיפול מרחוק.