מדוע אנשים לא מבינים זה את זה.

"הבעיה הגדולה ביותר בתקשורת היא האשליה שהיא התרחשה."- ג'ורג' ברנרד שו.

כשאני מלמד אמנות ובוחן ציור של תלמיד ואומר שאני אוהב אותו, פעמים רבות אני שומע תגובות כמו "אתה לא מרוצה באמת נכון?." או  "תגיד את מה שאתה חושב באמת".  הבעת פני כשאני מתרכז וחושב נתפסת על ידי אחרים כהבעה של חוסר מרוצות או ביקורת. 

שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וייעוץ פסיכולוגי בזום. אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." 'הסדנה' מציעה גם טיפולי נוירופידבק כאפשרות לטיפול קצר מועד או משלים לפסיכותרפיה.

למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ  על הצילום המשמש קישור:

פסיכולוג תל אביב על מרכזיותה של התקשורת : "כל דבר שהוא אנושי ניתן לדבר עליו, וכל דבר שניתן לדבר עליו יכול להיות בר ניהול. כשאנחנו יכולים לדבר על הרגשות שלנו, הם הופכים פחות מכריעים, פחות מטרידים ופחות מפחידים. האנשים שאנחנו סומכים עליהם בשיחה החשובה  הזו יכולים לעזור לנו לדעת שאנחנו לא לבד".- פרד רוג'רס

ד"ר היידי גרנט הלבורסון פסיכולוגית חברתית בבית הספר לעסקים בקולומביה שחקרה כיצד אנשים תופסים אחד את השני, עסקה בנושא הקצרים בתקשורת ברב מכר שכתבה  בשם "אף אחד לא מבין אותך ומה לעשות בקשר לזה" .

הסיטואציה אותה תארתי מעלה, לוכדת את אחת הבעיות העיקריות שלנו כבני אדם:  אנחנו, המילים שלנו, הפעולות שלנו -נתפסים בצורה אחרת על ידנו ועל ידי אחרים.

אנחנו עשוים לחשוב, למשל, כי על ידי מתן עזרה לעמית לעבודה , אנחנו  מראים נדיבות. אבל אותו עמית עשוי לפרש את הצעתנו כחוסר אמון ביכולותיו.

אי הבנות מסוג זה מובילות לא פעם לקונפליקטים וטינה לא רק בעבודה, אלא גם בבית. 

חוג פיסול בתל אביב -אנתוני גרומלי-מדבר על האדם כאי,  "אני כל הזמן מנסה לתקשר משהו שלא ניתן למסור, להסביר משהו בלתי מוסבר, לספר על משהו שאני מרגיש רק בעצמות שלי ושאפשר לחוות רק שם, בעצמות האלה. בעצם זה לא משהו אחר מהפחד הזה שדיברנו עליו כל כך הרבה, אבל הפחד התפשט לכל דבר, פחד מדברים גדולים כמו מהקטנים, אימה, פחד המשתק מעצם הגיית מילה, למרות שהפחד הזה אולי לא רק פחד אלא גם כמיהה למשהו גדול מכל מה שמפחיד".- פרנץ קפקא, מכתבים למילנה. פסיכולוג תל אביב: תקשורת נושאת עימה פחד. בעקבות תקשורת נראה. לחלקנו ואולי במובן מסויים לכולנו-לא להראות במלואנו, היה עניין הישרדותי. ברמה הקיצונית מדובר על הישרדות פיזית ונפשית. ברמות מתונות יותר מדובר על חלקים של הנפש שנתפסו כלא ראויים. 

רוב הזמן, אומרת הלבורסון, אנשים לא מובנים בדרך בה הם מרגישים, או רוצים להיות מובנים. "אם אשאל אותך," כותבת הלבורסון, "כיצד  אתה רואה את עצמך - אילו תכונות היית אומר שמתארות אותך? - ולעומת זאת הייתי מבקשת ממישהו המכיר אותך היטב לרשום את התכונות שלך, המתאם בין מה שאתה אומר לבין מה שחבר שלך אומר יהיה איפשהו בין 0.2 ל-0.5. יש פער גדול בין איך שאנשים אחרים רואים אותנו לבין איך שאנחנו רואים את עצמנו".

חוגי פיסול ביבנה-הפסיכולוגיה של תקשורת בן אישית. "פעמים רבות בחיים התחרטתי על הדברים שאמרתי מבלי לחשוב. אבל מעולם לא התחרטתי על הדברים שאמרתי כמו  על המילים שלא נאמרו".-- ליסה קליפאס, 'שוגר דדי'.  פסיכולוג תל אביב: תקשורת כמו נושאים נפשיים רבים אחרים תלוייה בנקודת המבט ובפרספקטיבה של הזמן.

הפער הזה נובע, כפי שמסבירה הלבורסון בספרה, מכמה מוזרויות של הפסיכולוגיה האנושית. ראשית, רוב האנשים סובלים ממה שפסיכולוגים מכנים "אשליית השקיפות" - האמונה שמה שהם מרגישים, חושקים ומתכוונים לו- ברור לאחרים, למרות שהם עשו מעט מאוד כדי לתקשר בצורה ברורה את מה שקורה במוחם.

מכיוון שאנו  מניחים שאנו שקופים, אנחנו לרוב לא מבזבזים  את הזמן או המאמץ כדי לתקשר בצורה ברורה את כוונותינו  או את המצבים הרגשיים שאנו נמצאים בהם, וכך אנו מוסרים  מעט מאוד מידע שבאמצעותו ניתן לשפוט  בצורה מדויקת היכן אנו רגשית ומה אנו רוצים.

"רוב הסיכויים," כותבת הלבורסון, "שאיך שאתה נראה כשאתה מעט מתוסכל, אינו שונה כל כך מאיך שאתה נראה כשאתה קצת מודאג, מבולבל, מאוכזב, או עצבני. הפרצוף שלך המביע - 'אני קצת פגוע ממה שאמרת עכשיו' כנראה דומה מאוד להבעת הפנים שלך המוסרת  'אני בכלל לא נפגע ממה שאמרת עכשיו'. וברוב הפעמים שחשבת  לעצמך, 'הבהרתי את כוונותיי' או 'הוא יודע למה התכוונתי', לא הבהרת  והצד השני לא הבין."

חוגי ציור בתל אביב- הפסיכולוגיה של תקשורת בן אישית. "אנחנו מדברים לא רק כדי להגיד לאנשים אחרים מה אנחנו חושבים, אלא כדי להגיד לעצמנו מה אנחנו חושבים. דיבור הוא חלק מהמחשבה".-אוליבר סאקס, לראות קולות. פסיכולוג תל אביב, כל דיאלוג אמתי הוא גם דיאלוג פנימי.

הצד הקולט , מתמודד עם שני כוחות פסיכולוגיים רבי עוצמה המעוותים את יכולתו לקרוא אחרים במדויק. ראשית, על פי גוף גדול של מחקרים פסיכולוגיים, אנשים הם מה שפסיכולוגים מכנים "קמצנים קוגניטיביים". כלומר, אנשים הם עצלנים או חסכניים מבחינה מחשבתית.

 חתן פרס נובל דניאל כהנמן מתאר שתי דרכים שבהן המוח מעבד מידע, כולל מידע על אחרים:  הוא עושה זאת באמצעות תהליכים קוגניטיביים שכהנמן מכנה מערכת 1 ומערכת 2. "מערכות" אלו, אותן מתאר כהנמן בספרו. חשיבה מהירה ואיטית משמשת ככותרות לשני סוגים שונים של חשיבה. מערכת 1 מעבדת מידע במהירות, בצורה אינטואיטיבית ואוטומטית.כאשר אנחנו מגיבים או עוסקים בחשיבה ללא מאמץ, מערכת 1 פועלת רוב הזמן והיא ברירת המחדל שלנו, למשל בנהיגה, או בקנייה בסופר, או כשכשאנו רואים מישהו מחייך בפייסבוק וחושבים מיד שאותו אדם מאושר.

כשזה מגיע לתפיסה חברתית, מערכת 1 משתמשת בקיצורי דרך, או היוריסטיות, כדי להגיע למסקנות לגבי אחרים. ישנם קיצורי דרך רבים שהמוח מסתמך עליהם כאשר הוא קורא הבעות פנים, שפת גוף וכוונות של אחרים, ואחד החזקים שבהם נקרא "אפקט הראשוניות" אשר מסביר מדוע הרושם הראשוני הוא כה חשוב. לפי אפקט הראשוניות, המידע שאדם אחד לומד על אחר במפגש הראשוני עם אותו אדם, קובע בצורה חזקה כיצד הוא יתפס האדם הזה בהמשך.

קורסי פיסול קרמי-הפסיכולוגיה של התקשורת. "זה תלוי באמן, הדרך בה הוא משתמש בשפה שאפשר להבין, לא להסתיר אותה באיזה קוד פרטי. רוב הג'וקרים האלה אפילו לא רוצים להשתמש בשפה שאתה ואני יודעים או יכולים ללמוד. . . הם מעדיפים לגחך מעלינו ולהישאר זחוחים, כי אנחנו 'לא מצליחים' לראות במה הם "נוסעים". אם הם אכן נוהגים במשהו - ערפול הוא בדרך כלל המפלט של חוסר היכולת".-- רוברט א. היינליין, זר בארץ נוכריה. פסיכולוג תל אביב על יצירתיות אמנותית כתקשורת או כאמצעי כוחני המשאיר את הצופה בעמדת נחיתות.

לדוגמה, בהתייחס למחקר שנערך על אפקט הראשוניות, הלבורסון מציינת שילדים בעלי ביצועים טובים יותר במחצית הראשונה של מבחן במתמטיקה ופחות טובים במחצית השנייה, עשויים להישפט כחכמים יותר מאלה שביצועים פחות טובים בחלק הראשון. של המבחן, אבל טובים יותר בחלק השני.

 שני התלמידים יכולים להיות שווים ביכולת שלהם באופן אובייקטיבי, אבל אחד מהם ירוויח מהאופן שבו אפקט הראשוניות מטה את החשיבה. 

"ההשלכות של הממצאים האלה על אלו הפורחים מאוחר ", כותבת הלבורסון, "או  על כל מי שנאבק בהתחלה רק כדי להצטיין מאוחר יותר, מפחידות".

בטיפולים פסיכולוגיים רבים אני נתקל באפקט הראשוניות דרך תיוגים במשפחות או בקבוצות. לא פעם ה"בת החכמה" לא חכמה באמת יותר מהבת הפחות חכמה. או הבת "היפה" לא יפה יותר מהאחרת.  אחד הנימוקים המרכזיים לדרך בה עובדת מערכת החינוך האמריקאית לעומת זו הישראלית בנושא החלפת כיתות מידי שנה (במערכת האמריקאית אתה מחליף את קבוצת האנשים איתם אתה לומד מידי שנה)-היא ההימנעות מאותו תיוג הנמשך לאורך שנים, המונע ראיה אמיתית ועכשווית של החברים בכיתה. כפסיכולוג נוער בישראל, אני נתקל בזה במעבר לחטיבת הביניים- לא פעם המעבר מאפשר את אפקט "הברווזון המכוער"-הילדה הדהויה שאיש לא ראה ביסודי-מתגלה כברבור בחטיבה.

פיסול בחימר ואפוקסי- הפסיכולוגיה של התקשורת, חוגי פיסול בנס ציונה. "מה שאני חושבת הוא  שהדיון על התקינות הפוליטית הוא בעצם דיון על הכוח להגדיר. המגדירים רוצים את הכוח לתת שם לדברים. והמוגדרים לוקחים מהם עכשיו את הכוח הזה".-- טוני מוריסון. פסיכולוג תל אביב: תקשורת כהגדרת יחסים כוחניים.  בכל תקשורת יש סאב טקסט המגדיר את שני הצדדים שלה ומעמדם. בכל תקשורת יש מאבק על ההגדרה.

אנשים תופסים אחרים בשני שלבים נפרדים - שלב מהיר אך שטחי ולא פעם שגוי, ושלב רפלקטיבי שקול ומחושב.

בהשוואה לסגנון החשיבה המוטה והפגום של מערכת 1, מערכת 2 מעבדת מידע באופן מודע, רציונלי ושקול. מערכת 2 פועלת, למשל, כאשר אדם עוסק בבעיות מתמטיקה מסובכות יותר, כמו אלגברה, או כשהוא נוסע בכבישים זרים ללא וויז. בניגוד למערכת 1, שבה החשיבה היא אוטומטית וללא מאמץ, החשיבה של מערכת 2 דורשת מאמץ.  כהנמן מתייחס לחשיבה, אבל אותן מערכות פועלות גם במערכות הרגשיות שלנו. 

הנקודה החשובה לגבי מערכת 2 היא שהיא יכולה ואף נועדה לתקן את מערכת 1 על ידי הערכה שניה.  למשל, האם הרושם הראשוני שנרשם על ידי מערכת 1 הוא  שמיכאל גרוע במתמטיקה -כיוון שנכשל בבוחן הראשון . אם יש ראיות מכריעות שאומרות שצריך לעדכן את הרושם הראשוני - ומיכאל מקבל ציונים טובים  באופן עקבי במבחני המתמטיקה האחרים שלו - אז המורה תוך שימוש בחשיבה של מערכת 2  עשוי לעדכן את התרשמותו ממיכאל .

אבל מערכת 2 דורשת הרבה מאמץ ואנרגיה נפשית. אנשים צריכים להיות בעלי מוטיבציה אמיתית או לעמוד עם הגב לקיר כדי לעסוק בחשיבה של מערכת 2. לדוגמה, המורה עשוי להרגיש צורך להעריך מחדש את הביצועים של מיכאל רק לאחר שמיכאל  או הוריו מתלוננים על כך שהוא לא מקבל ציון הוגן. לגבי עצמנו אנחנו לפעמים זקוקים למשבר נפשי כדי שנחשוב באמת על חיינו ונראה שינויים שעלינו לבצע בהם . לגבי אחרים, הלבורסון מציינת שמכיוון שרוב האנשים הם קמצנים קוגניטיביים, התפיסה שלנו את האחר מסתיימת בדרך כלל במערכת 1. (גם כאן, לעיתים רק משבר כמו פרידה או מריבה, מכריח אותנו להעריך בצורה מעמיקה יותר את האחר. רוב הזמן אנחנו על "אוטומט")

דיוויד הוקני-צילום מפוצל-הפסיכולוגיה של התקשורת והתפיסה. "והתפתחה פילוסופיה חדשה בשם פיזיקת קוונטים, אשר מציעה שתפקידו של הפרט הוא לתקשר ולהיות מתוקשר. אתה באמת קיים רק כאשר אתה בשדה שיתוף המידע ומחליף מידע. אתה יוצר את המציאות שאותה אתה מאכלס."- טימותי לירי, כאוס ותרבות סייבר. פסיכולוג תל אביב: תקשורת ולהיות זמין לתקשורת נם למעשה עצם המושג של להיות קיים בעולם המודרני. מה שמתרחש מחוץ לגבולות התקשורת שלנו הוא מחוץ לגבולות הידע שלנו ולכן לא קיים עבורנו.

שתי מערכות חשיבה אלו כאמור, מובילות אנשים לתפוס אחרים בשני שלבים נפרדים - שלב מהיר אך פגום, ושלב רפלקטיבי, שקול ומחושב. מחקר של הפסיכולוג דן גילברט מאוניברסיטת הרווארד ועמיתיו מדגים את האופן שבו התפיסה מתרחשת בשני שלבים. המשתתפים נכנסו למעבדה וצפו בשבעה קטעי וידאו של אישה מדברת עם זר. בחמישה מהקליפים, האישה נראתה לחוצה ומודאגת. למרות שהסרטון היה שקט, היו כתוביות שציינו את הנושאים שעליהם דיברו האישה והזר.

גילברט ועמיתיו רצו לראות מה חושבים נושאי המחקר על אישיותה של אישה זו. בקבוצה אחת, נאמר למשתתפים שהאישה והזר מדברים על נושאים ניטרליים בכל שבעת הקליפים, כמו מסעדות וספרים. במצב השני, נאמר למשתתפים כי בחמשת הקליפים שבהם האישה נראתה חרדה, היא דיברה עם הזר על נושאים נוגעים ללב, כמו פנטזיות מיניות, סודות אישיים וכישלונות חיים. גילברט גם ביקש מכמה מהמשתתפים לשנן את נושאי הדיון שהופיעו בכתוביות. מטרת המשימה הייתה להעסיק את אותם משתתפים נפשית כך שלא יוכלו להיכנס לשלב השני של התפיסה, שמתכתב עם מערכת 2 של כהנמן.

בסוף הניסוי, המשתתפים נשאלו האם האישה הזו היא "אדם חרד" או לא. כאשר המשתתפים לא הוסחו על ידי משימת השינון, הם דירגו אותה בצורה צפויה: הם חשבו שהיא חרדה כשהיא דנה בנושאים ניטרליים והתנהגה בלחץ, והם דירגו אותה כלא חרדה כשהיא דנה בנושאים מלחיצים ופעלה בצורה חרדה. נבדקי מחקר אלו הצליחו להיכנס לשלב השני של התפיסה על ידי התחשבות במצבה של האישה. סביר להניח שכל מי שנשאל על הפנטזיות המיניות שלו- ירגיש לא בנוח. אבל אלה שהיו עסוקים נפשית,  הגיעו למסקנה שונה מאוד לגבי אישיותה של האישה הזו. לא משנה באיזה מצב היא הייתה, הם הגיעו למסקנה שהיא אכן "אדם חרד". עבור האנשים האלה, התנהגות חרדה שוות ערך -להיות חרדה.

קורס פיסול בחוט ברזל-הפסיכולוגיה של התקשורת. "היה שם דבר שהיה חשוב; משהו, עטוף בפטפוטים, מושחת, מעורפל בחייה, היא מניחה לו  ליפול כל יום בשחיתות, שקרים, פטפוטים. את זה היא שימרה. המוות היה התרסה. המוות היה ניסיון לתקשר; אנשים חשים את חוסר האפשרות להגיע למרכז שבאופן מיסטי התחמק מהם; קרבה התפרקה; ההתלהבות דעכה, האדם היה לבד. היה חיבוק במוות".- וירג'יניה וולף, גברת דאלווי. פסיכולוג תל אביב על הצורך שלנו בתקשורת כדי לדבר על הצורך שלנו בחוסר תקשורת.

התפיסה מתעוותת גם על ידי החוויות, הרגשות וההטיות של התופס עצמו, מה שגם תורם לאי הבנות בין אנשים. כדברי הלבורסון, לכל אחד יש אג'נדה כאשר הם מתקשרים עם אדם אחר.דרך האג'נדה הזו  בדרך כלל הוא מנסה לקבוע שלוש פיסות מידע על הנתפס: האם אדם זה אמין? האם האדם הזה שימושי עבורי? והאם האדם הזה מאיים על ההערכה העצמית שלי?

האופן שבו הקולט עונה לעצמו -על השאלות הללו יקבע אם היא שופט את האדם האחר בצורה חיובית או שלילית. לדוגמא: הערכה עצמית. חוקרים גילו זה מכבר שאנשים צריכים לשמור על תחושה חיובית של עצמם כדי לתפקד היטב. כאשר התחושה החיובית של מישהו כלפי עצמו מאוימת, נניח כשהוא מקיים אינטראקציה עם מישהו שלדעתו טוב ממנו בעבודה ששניהם חולקים, הוא שופט את האדם הזה בצורה שלילית. מחקר מצא, למשל, שמועמדים אטרקטיביים מבחינה חיצונית לעבודה נשפטו כפחות מוכשרים על ידי בני אותו המין מאשר על ידי בני המין השני. המדרגים שהיו בני אותו המין, גילו החוקרים, חשו איום על ההערכה העצמית שלהם על ידי המועמדים האטרקטיביים לעבודה בעוד שבני המין השני לא חשו איום על ההערכה העצמית שלהם.

בהתחשב במכשולים הרבים לתפיסה מדויקת, מה אנשים צריכים לעשות כדי שאחרים יבינו אותם- בדרך  לה הם מתכוונים?

"אנשים מרבים להשתיק את עצמם, או "מסכימים לא להסכים" מבלי לחקור במלואה את טבעה האמיתי של אי ההסכמה, כדי להגן על מערכת יחסים ושמירה על קשר. אבל כשאנחנו נמנעים משיחות מסוימות, אנו לעולם לא לומדים לגמרי איך האדם האחר מרגיש לגבי כל הנושאים.  אנחנו בסופו של דבר מניחים הנחות שלא רק מנציחות אלא גם מעמיקות אי הבנות, ושיכולות ליצור טינה".ברנה בראון, Braving the Wilderness: The Quest for True Belonging והאומץ לעמוד לבדו.

מחקר שפורסם ב-1998 ב-Personity and Social Psychology Bulletin, מרמז על תשובה אפשרית. נבדקי מחקר נכנסו למעבדה כדי לנהל משא ומתן מדומה עם אדם אחד אחר. כל צד בחר מטרה ספציפית למשא ומתן. מטרות כמו "להשיג את חיבתו של האדם האחר" או "להחזיק בדעות האישיות שלי גם בסוף התהליך". את המטרות  הם ניסו להשיג במשא ומתן, אך לא בהכרח חשפו בפני האדם האחר. לאחר המשא ומתן, כל אחד מהצדדים נשאל מהי מטרתו של האדם האחר, מה שהיה אינדיקציה למידת שקיפות של  האדם השני. נבדקי המחקר ניחשו נכון את המטרה של בן הזוג שלהם רק ב26 אחוזים מהמקרים. בינתיים, יותר ממחציתם חשבו שהם מעבירים בבירור את המטרות והכוונות שלהם לאדם השני. הלקח של המחקר הזה הוא שאנשים עשויים לחשוב שהם ברורים, אבל הם לא.

קורסי רישום-הפסיכולוגיה של שקיפותו של האחר. "שתיקה יכולה להוות מרחב נשימה ולהביא לשחרור ובריאות בתקופה של התנפחות מחרידה של מילים. אבל השתיקה עשויה להיות זועקת בצורה בלתי נסבלת, אם היא פירושה היעדר תקשורת, חוסר בחברות וחסך רגשי. ("פער של שתיקה")"-אריק פברנג'י. פסיכולוג תל אביב: לשתיקות כמו לחוסר תקשורת יש תפקיד נפשי חשוב בדיאלוג, אבל לאדם בעל היסטוריה שבה הוא לא נשמע על ידי הסובבים אותו,  המצפה להיות בלתי נשמע ובלתי מובן, לשתיקות יכולה להיות משמעות המשאירה אותו בבדידות ממנה הוא מנסה להימלט. טיפול פסיכולוגי תמיד צריך לשמור על מתח בן שתיקה ודיבור. בן תקשורת לחוסר תקשורת.

"אם אתה רוצה לפתור את בעיית התקשורת ", אומרת הלברסון, "הרבה יותר פרקטי עבורך להחליט להתאמץ לתקשר טוב מאשר לקוות שהצד השני יכנס לשלב השני של התפיסה. זה לא ריאלי לצפות מאנשים לעשות את המאמץ הזה. האם אתה יכול לדמיין כמה מתיש זה יהיה לשקול כל מוטיבציה אפשרית של אדם אחר? בנוסף, אתה לא יכול לשלוט במה שקורה במוחו של אדם אחר, אבל אתה יכול לשלוט באיך אתה מתקשר".

אנשים שקל להבין  אותם - אנשים ששולחים אותות ברורים לאחרים, כפי שהלבורסון מציעה לאנשים לעשות - הם, מצאו חוקרים, בסופו של דבר מאושרים ומרוצים יותר ממערכות היחסים, הקריירה והחיים שלהם, מאשר אלה שקשה יותר לקרוא אותם. קל להבין מדוע: הרגשה שאתה מובן על ידי האחר היא צורך אנושי בסיסי. כשאנשים מספקים את הצורך הזה, הם מרגישים שלמים יותר עם עצמם ועם האנשים סביבם, שרואים אותם קרוב יותר לאופן שבו הם רואים את עצמם.

פסיכולוג תל אביב: תקשורת עם הזר היא חלק מהיכולת להיות יצירתי.  "אנחנו לא יכולים לשלוט באופן שבו אנשים מפרשים את הרעיונות או המחשבות שלנו, אבל אנחנו יכולים לשלוט במילים ובטונים שאנחנו בוחרים כדי להעביר אותם. שלום בנוי על הבנה, ומלחמות בנויות על אי הבנות. לעולם אל תזלזל בכוחה של מילה אחת, ולעולם אל תזרוק מילים בפזיזות. מילה אחת שגויה, או ביטוי שגוי, יכולים לשנות את המשמעות של משפט שלם ולהתחיל במלחמה. ומילה אחת נכונה, או מילה טובה אחת, יכולה להעניק לך את השמים ולפתוח דלתות."-― סוזי קאסם, 'קום והצדיע לשמש: כתבי סוזי קאסם'. פסיכולוגים תל אביב: האמונה בכוחה של התקשורת היא אמונה בך שבני האדם כולם שוחרי טוב מטבעם ויבחרו בשלום ודו קיום על פני מאבק ומלחמה.