ציור ורישום רחובות: פרספקטיבה

פרספקטיבה ברישום וציור: גישה בין תחומית

 פרספקטיבה, אבן יסוד של רישום וייצוג חזותי, עוסקת בדרך בה אנו מתארים עומק ויחסים מרחביים על משטח שטוח. בקורס ציור, הבנת פרספקטיבה חיונית ליצירת יצירות אמנות מציאותיות ומשכנעות. אבל מהי הפרספקטיבה בבסיסה? האם זו השתקפות של המציאות עצמה, תוצר לוואי של ביולוגיה, מבנה נוירולוגי של המוח האנושי, או תופעה תרבותית נלמדת? בחינת נקודות מבט אלו מגלה את מורכבות הפרספקטיבה ומעשירה את יישומה באמנות.
בקורסי הרישום והציור ברחובות של הסדנה לתהליכים יצירתיים, אנו רואים בפרספקטיבה יותר מטכניקה - זו עדשה שדרכה אנו חוקרים מציאות, ביולוגיה, נוירולוגיה ותרבות. היא משקפת חוקים פיזיקליים אך מפשטת אותם, נובעת מההרכב הביולוגי שלנו אך משתנה בין המינים,  תוצר של תהליכים מוחיים אך יכולה לעוות את הראייה והתפיסה, ומושפעת בצורה דרמטית על ידי למידה תרבותית. כאמנים, אימוץ נקודות המבט השונות הללו מאפשר לנו להפעיל פרספקטיבה לא רק ככלי, אלא כגשר בין העולם, הביטוי השפה האישית הייחודית שלנו.  אעבור לרגע מכובע המורה לאמנות לכובע הפסיכולוג, מרטין היידגר בספרו 'הוויה וזמן' מגדיר את ההבנה העצמית של האדם לא כתוצר של התבוננות אובייקטיבית, אלא כסוג של יצירה המבוססת על פרשנות אקטיבית מתמשכת. אנחנו יוצרים את עצמנו הן כ-אמנים, הן כצופים, והן כיצירה עצמה.

קראו גם:
 פרספקטיבה ונקודת מבט: אמנות, פסיכולוגיה ופילוסופיה.

נקודת מבט-קרוב-רחוק.

נקודת המבט והמספר בזיכרון.

הפסיכולוגיה של המרחק הנכון

רישום: קורס, חוג, לימודים
קורס רישום למתחילים: חומרים
הפסיכולוגיה של רישום:
רישום ופיסול -אנטוני גורמלי
לימודי רישום וציור-הנוירולוגיה
רישום כתרפיה
ללמוד רישום מציירים-דיוויד שריגלי

פרספקטיבה כחלק מהמציאות

האם פרספקטיבה היא חלק מהמציאות? במובן מסוים, כן. חוקי האופטיקה מכתיבים כיצד האור מתכנס ומתפצל, ויוצר את התופעות החזותיות שאנו מייצגים בפרספקטיבה.  אובייקטים נראים קטנים יותר כשהם מתרחקים, ונראה כי קווים מקבילים מתכנסים (התכנסות לעבר נקודת מגוז). כנגד זאת-זוהי הנחה המתבססת על  מציאות אוקלידית, אשר עשויה שלא לתפוס במלואה את מורכבות היקום. מחקרים כמו אלה ב-Edumatika Jurnal Riset Pendidikan Matematika על גיאומטריה לא אוקלידית מצביעים על כך שהתפיסה שלנו לגבי יחסים מרחביים עשויה לפשט יתר על המידה מציאות מורכבת יותר. לפיכך, בעוד פרספקטיבה משקפת היבטים של המציאות, היא עשויה להיות הבט אחד וייחודי של המציאות ולא אמת מוחלטת. יותר מכך, התפיסה שלנו את התופעות הללו אינה תיעוד ישיר ואובייקטיבי. במקום זאת, הוא נבנה באופן פעיל על ידי המוח שלנו. מחקרים בתחום הפיזיקה והפסיכולוגיה שואלים שאלות לגבי עצם הגדרת המציאות שלנו וכמה היא קשורה לעולם אובייקטיבי הנמצא שם בחוץ.

מאוריץ קורנליס אֶשֶר-עולים ויורדים:

האם פרספקטיבה היא תוצר של ביולוגיה?

מבנה העיניים שלנו, סידור קולטני האור (photoreceptors),והאופן שבו המוח שלנו מפרש אותות חזותיים תורמים כולם לתחושת הפרספקטיבה שלנו. מבחינה ביולוגית, הראייה הדו-עינית שלנו - שתי עיניים הפועלות יחד - יוצרת תפיסת עומק, בסיס לפרספקטיבה. תכונה אבולוציונית זו המאפשרת לנו להעריך מרחקים, קריטית להישרדות. מחקר מ-2024 מדגים כיצד שינויים קטנים בתמונת הרשתית של עין אחת יכולים לשנות את הצורה הנתפסת של אובייקט מאוד מוכר.  מחקרים אחרים מראים כיצד הפערים בתפיסה בין שתי העיניים מעצבים את ההבנה התלת-ממדית שלנו.  לדוגמה, מחקר על התפתחות תפיסת עומק אצל תינוקות מראה שאפילו בני אדם צעירים מאוד מפגינים מודעות ליחסים מרחביים. המחקר מצביע על מנגנונים ביולוגיים מולדים בתפיסת הפרספקטיבה. מחקרים על תפיסה חזותית בבעלי חיים מגלים כי למינים שונים יש דרגות שונות של מודעות לפרספקטיבה,  לא כל היצורים תופסים עומק באופן זהה - חלקם מסתמכים על תנועה או רמזים חד-קולריים. טורפים עם עיניים הפונות קדימה (למשל, בני אדם) מצטיינים בשיפוט עומק, בעוד שחיות שעשויות להיטרף (למשל, ארנבות) נותנות עדיפות לראייה היקפית. אילוצים ביולוגיים מגדירים אפוא את גבולות החוויה התפיסתית שלנו. מה שמצביע על כך שבעוד שהביולוגיה משפיעה על הפרספקטיבה, היא אינה מקובעת באופן אוניברסלי על פני מינים.

האם הפרספקטיבה האנושית היא תוצר נוירולוגי של המוח?

בשנים האחרונות מחקרים בתחומי הנוירולוגיה והפסיכולוגיה כמו הפסיכולוגיה של הרגשות מדגישים את ראיית המוח כמכונת חיזוי הפועלת באמצעות יצירת דפוסים. המוח בונה באופן פעיל פרספקטיבה על ידי שילוב קלט חושי. מחקרים נוירולוגיים, כמו עבודתם זוכת פרס נובל של הובל וויזל על נוירונים חזותיים של קליפת המוח, מדגימים כיצד המוח מעבד רמזים של עומק וגבולות. האונה העורפית משלבת אותות מהעיניים, בעוד שהאונה הקודקודית מפרשת יחסים מרחביים. פגיעה באונה הקודקודית או העורפית, כמו במקרים של אגנוזיה, יכולה לפגוע במודעות המרחבית (Hubel & Wiesel, 1962) לשבש את תפיסת העומק, מה שמראה שנקודת המבט תלויה בחיווט עצבי. עם זאת, עולה השאלה: אם הפרספקטיבה היא מבנה מוחי, האם היא קיימת באופן עצמאי, או שמא היא רק צורה בה אנחנו מפרשים את המציאות? מחקרים על דפוסי חשיבה לחשל מראים כיצד דפוסי החשיבה שלנו יכולים לשנות אפילו את הביולוגיה שלנו.

האם פרספקטיבה נלמדת ומוצר תרבותי?

מבחינה תרבותית, פרספקטיבה כפי שאנו מכירים אותה באמנות - פרספקטיבה ליניארית עם נקודות מגוז - צצה במהלך הרנסנס, בעיקר עם פיליפו ברונלסקי. לפני כן,  גם תרבויות מפותחות כמו התרבות המצרית או היוונית לא פיתחו פרספקטיבה ברישום וציור, מה שמרמז על כך שלפחות הצגת פרספקטיבה אינה מולדת אלא נלמדת. אשליית Müller-Lyer, שמערביים תופסים בצורה חריפה יותר מחברות לא מערביות, מדגישה כיצד חשיפה תרבותית לסביבות זוויתיות משפיעה על התפיסה (Segall et al., 1963). מסורות אמנות כמו קנה מידה היראטי מצרי (קנה מידה היראטי הוא קנה מידה המבוסס על חשיבות יחסית. כלומר, ככל שדמות חשובה יותר, כך היא גדולה יותר ביחס לדמויות הסובבות אותה). או ציור הדיו הסיני שוללות פרספקטיבה לינארית, ומעדיפות יחסים מרחביים סמליים או סיפוריים. זה מרמז שהפרספקטיבה באמנות היא מוסכמה נלמדת כמו רפלקס ביולוגי.

פרספקטיבה וטיפול פסיכולוגי

כפסיכולוג, המאמין שיצירתיות היא מרכיב מרכזי ביכולת שלנו להתמודד הן עם העולם הפנימי והן עם המציאות החיצונית, טבעה הרב-גוני של הפרספקטיבה המתואר במאמר עוסק בעולם הרגשי בדיוק כפי שהוא עוסק בציור, פיסול או באמנות באופן כללי. כשם שהפרספקטיבה בציור משקפת משחק גומלין של מציאות, ביולוגיה, נוירולוגיה, תרבות וביטוי אישי, נקודות המבט שהמטופלים שלי מביאים לטיפול מעוצבות על ידי חוויות חייהם, מצבים פיזיולוגיים, תהליכים מוחיים והשפעות חברתיות. תפיסתו של אדם פוסט טראומטי את הטראומה, עשויה להיות מושרשת ביולוגית בפעילות מוגברת של האמיגדלה ,  מסוננת תרבותית באמצעות מנגנוני התמודדות נלמדים (Culturally Informed Manifestations of Trauma) וקשורה עמוקות למרכיבים ביולוגיים, גנטיים,( The Molecular Biology of Susceptibility to Post-Traumatic Stress Disorder:) אך גם להתנסויות שלו ליכולת שלו לגייס דמיון ויצירתיות בדרכי ההתמודדות (Using imagination in response to stress and uncertainty) , לקשרים החברתיים והרגשיים שלו ולדיאלוג שלו עם אחרים במהלך ואחרי הטראומה. הבנת הרבדים הללו - בדומה ליכולות לראות בו זמנית מנקודות מבט מרובות - עוזרת לי להתאים התערבויות, בין אם הן מתייחסות לתפיסות עצמיות מעוותות או טיפוח נקודות מבט חדשות, העושות שימוש בשבר וההרס כדרך לבנות דבר מה חדש. בדיוק כפי שאמנים לומדים לייצג את העולם באמצעות נקודות מבט שונות, אנו כפסיכולוגים ברחובות מנחים את המטופלים שלנו לחקור את הנופים הפנימיים שלהם. דרך עדשה של הבנה וחמלה עצמית,  על ידי הארת ההשפעות המגוונות המעצבות את תפיסותיהם - נטיות ביולוגיות, דפוסים נוירולוגיים, התנהגויות נלמדות ונרטיבים אישיים ותרבותיים - אנו מאפשרים ליצור להם הבנה עשירה יותר, בעלת גוונים מורכבים יותר של המציאות שלהם, למען ריפוי וצמיחה. 

פרופסור שלמה מלמד -פרספקטיבה . "רומא היא העיר של  הדים, העיר של אשליות, העיר של ערגות." גיאוטו דב בונדון.

 פרספקטיבה כפי שאנו מכירים אותה היא תוצר תרבותי, אפילו יותר מזה תוצר עירוני. אחרי הכול פרספקטיבה תלויה בקווים ישרים - או ליתר דיוק באיזומטרית הקובייה. כדי ליצור פרספקטיבה אנו כולאים עצמים בתוך קוביות. פרספקטיבה מערבית היא דרך חשיבה ליניארית העוסקת בקווים ישרים  ודרכים סלולות- כיצד תרבות המודדת מרחק על ידי ימי הליכה יוצרת פרספקטיבה, כאשר הזמן הוא  שמודד מרחקים ועומק?

אני חושב על הפרספקטיבה של מספר סיפורים,  'לפני הרבה הרבה שנים בארץ רחוקה', פרספקטיבה מפותלת , שבורה, נעה במעגלים פנימה והחוצה. זו הפרספקטיבה  העמוקה יותר-הקדמונית יותר. זו שציירה את העולם כסדקית שטוחה על גבי צבי ענק,  אפולו נוהג את מרכבת השמש, "בראשית ברא אלוהים". מה אנו מפסידים  כבני אנוש ואמנים  כשאנו מאמצים פרספקטיבה אחת על העולם?

שיר אדלר חוג ציור ופיסול לנוער-חוט ברזל על פרספקס וצבעי זכוכית.

"הסתבכותו ניכרת בו מיד, כמו מצמוץ או קרחת, ונראית כמו משהו ישן, ישן מאוד, מעט מרופט, אבל עם הדר מסוים שיש בו מניחוח המורשת, הנכסים שהצטברו, עם השנים כך הוא אומר לעצמו, נהייתה ההסתבכות מן שם נרדף לתחושת השייכות והקרבה שיש לו לעצמו. הוא מזהה את עצמו בה מיד, מתמקם בתוכה, כמו בנעלי בית או בכורסה, מכוערות אך נוחות. עם השנים נדבק אליו ההסתבכות כמו עור שני, חיץ בינו לבן העולם, בן העור הראשון לעולם. הוא אינו זוכר כבר מה עורו הראשון. לכאורה תולדות חייו. עם השנים סופחת אותה ההסתבכות את תולדות חייו, אלה שקדמו להסתבכות, אלה שהתהוו לצידה, אלה שיש בהן עתיד ומחשבת עתיד. הוא לא מתקדם. ליתר דיוק הוא מתקדם בתוך ההסתבכות כמו מישהו שהולך בתוך הים. הים הוא הסיפור שלו. אפשר לצאת ממנו ולהיכנס אליו מאלפי, רבבות מקומות. מקום אחד טוב בדיוק כמו האחר."-רונית מטלון-"שלג".

לימוד רישום- -שמיים-רנה מועלם

"די להמציא ולשקר טוב? היינו שם פעם."

"זה לא שקר, עמי, רק מראית עין של אמת". היא נשאה עיניה. "זה הרבה מראית עין של אמת."

קורס פיסול וקרמיקה -עמליה לוין