עבודות פיסול בחימר- הסו יונגסו

יריד האמנות ארט באזל מציג עבודות פיסול בחימר- הסו יונגסו

כשאני מסתכל בעבודות הפיסול הקרמי של הסו יונגסו ( Hsu Yunghsu) אני מרגיש שאני מבין ולא מבין .  כלומר עלי לעשות תנועה נפשית שהיא מעין לימוד שפה זרה כדי להבין אותו, ואולי זו המהות של אמנות וגם מהותו של טיפול פסיכולוגי כפי שאני מבין אותו , הקשבה דרך חיפוש פנימי שהוא תרגום פנימה של החוץ והאחר דרך הדהוד רגשי פנימי.  הבנה דרך הבטן של האחר. מפגש בזר.  יונגסן מדבר על "התעלות מעל החיים דרך החיים, התעלות על היצירה האמנותית דרך היצירה האמנותית, ולבסוף התעלות על החיים דרך היצירה האמנותית". אני מבין זאת כמתיחת החומר  מעבר לגבולותיו עד המקום שנראה שהוא עושה דברים כנגד עצמו -עד הפרדוקסליות שלו -כנגד הדרך הטבעית שאנו מבינים אותו. הוא מצליח להפוך את החימר הכבד לקווים וצורות עדינות . יצירות הקרמיקה שלו מעוררות יראה, "גדולות" אך "רזות" בצורה יוצאת דופן. הוא אמן גופני כלומר המגע הפיזי שלו בחימר הוא מהות האמנות שלו. בהתייחסות לגוף ככלי יצירתי, הסו מבטא התמסרות מלאה לתחום האמנות הקרמית. הוא מדגיש את הדיאלוג בין הגוף ליצירותיו, ומתעמת עם החימר על ידי שילוב הנושא עם הגוף. יצירות האמנות שלו נוצרות על בסיס משחק הגומלין בין העולם לתפיסתו, כמו גם על הסתירה שבן  חוש המישוש והראייה בתוך המבנה המבוסס על חימר.

 

סדנאות פיסול בחימר -הסו יונגסו -הפסכולוגיה של מתיחת מיגבלות החומר לקצה.

הסו הוא מסוג האמנים שעבודתם מרגשת את הצופה ממבט ראשון, המושג "מבט" מטעה כאן -כיוון שלעבודות שלו יש נוכחות פיזית שהיא מעבר למבט -זהו מפגש בלתי אמצעי במציאות של אדם אחר. זה לא רק בגלל התהודה האסתטית הייחודית שמקרינה צורות היצירות שלו, אלא גם בגלל שאתה תוהה -איך הן אפשריות. הן משמשות שאלה ותשובה על הניסיון הקשה שעל האמן לסבול כדי לחקור ולהתגבר על גבולות אנרגיית החיים והיצירתיות שלו.

לשימוש באדמה, בעפר  או בחימר כחומר יצירתי יש היסטוריה ארוכה בציוויליזציה האנושית. למעשה מאז התקופה הפרהיסטורית. מבחינה היסטורית, אמנות הקרמיקה שמשה במקור  בעיקר ליצירת כלי בית לשימוש יומיומי וכלי עבודה פולחניים; רק עם עלייתה של האמנות המודרנית החלה יצירת היצירה הקרמית לסטות אל הלא מעשי והלא שימושי- אל היצירה האמנותית. בטייוואן, לאמנות הקרמיקה יש היסטוריה ארוכה. חפצים מאתרים ארכיאולוגיים רבים המעידים על השימוש בכלי חרס בטייוואן הפרה-היסטורית, בתרבות הילידים הטיוואנית, כלים עשויים חימר קיבלו משמעויות פונקציונליות וטקסיות . במהלך כמה מאות שנים מהתקופה המוקדמת של נדידת האן ועד סוף הכיבוש היפני, מעמדם של כלי החימר השתנה מכלים שימושיים  לחיים יומיומיים לחפצי אומנות; החל מאמצע המאה ה-20, מאז שהחברה הטייוואנית נתקלה בהשפעה של האמנות המודרנית, המושג של יצירת כלי חרס התרחב עוד יותר ממעמד של מלאכה לזה של אמנות פלסטית.

קורס פיסול קרמי-הסו יונגסו -הגוף ככלי יצירתי

בתוך הגל האסתטי הזה שבו האמנות המודרנית הפכה  לאמנות העכשווית, הסו יונגסו,  יליד 1955 נכנס לתחום היצירה הקרמית במהלך החלק האחרון של שנות ה-80.

החלק המרכזי של שש העבודות שלו המוצגות ביריד האמנות ארט באזל הונג קונג, בימים אלו- הוא  "2021-3", פסל חימר  עם קטעים מתערבלים דמויי פקעת שהסו יצק וסחט בכוח, לא רק של אצבעותיו, אלא תוך שימוש  בכל הגוף שלו. היצירה בגובה של כ-3 מטרים ורוחב של 2 מטרים, מורכבת משני חלקים במשקל של 300 ק"ג  מוערמים אנכית זה על זה..

"2021-3" אופיינית לאמנות הלא שגרתית שהסו יונגסו בן 67, ידוע בה, והדרך שלו לעצב, לסלסל ולשרוף אותה.  בתערוכה מוצגים  שני פסלי חימר נוספים ושלושה פסלי קרמיקה מאת הסו, באורך או גובה של פחות ממטר אחד ועד כמעט חמישה מטרים. לכולם  יש מוטיב דומה: מסות מסתחררות של מה שניתן לראות כקבוצת תאים, כאשר אור וצל מרקדים בעשרות זוויות.

הפסל "2021-3", שכותרתו אומרת בפשטות כי זוהי יצירת האמנות השלישית שהסו יצר בשנת 2021, דומה לספוג ענקי, גלי עם גוש של שונית אלמוגים. הטכניקה שלו בולטת וכתובה בגדול, היא מורכבת מאלפי טביעות אצבעות שלו המכסות את פני השטח הזורם, נילושות  לתוך החימר. האליפסות והקימורים המדורגים מוערמים, אבל עובי חלקים מסוימים הוא רק כסנטימטר, והם יוצרים גוף עדין שנראה כמנוגד לכוח המשיכה.

חוג פיסול בחימר-הסו יונגסו -תיעוד מערכת היחסים הגופנית עם החומר.

"אני תמיד רוצה להשתמש בגוף שלי כדי להביע את הרעיונות שלי, ובאמצעות חזרה והערמה, השאיפה שלי היא לזהות כמה רחוק אני יכול לדחוף את עצמי ואת החומר", אמר הסו בראיון . "אני יוצר חורים במבנה שוב ושוב בידיים חשופות. העבודה הזו מתעדת את מערכת היחסים שלי עם החימר ואת ההתמסרות שלי ליצירת רגע  של 'וואו' ויזואלי עבור הצופה".

הסו הוא דוגמה לאמן המורד בעצמו תמיד. המדגים את היצירתיות כסוג של אומץ ונכונות להשתמש בסיכון והרס  ככלים יצירתיים  בקריירה של 40 שנה. הוא נולד ב-1955 בקאושיונג, טייוואן.  הסו סיים את לימודיו בקולג' למורים בשנות ה-70 ועבד כמורה ומוזיקאי מקצועי, והפך למומחה  של הגוז'נג, הציתר הסיני הקלאסי. לאחר 22 שנות הוראה בבית ספר יסודי וממש מעט  לפני פרישה, הוא עזב את ההוראה (ב-)1998, ובשנת 2003 החל ללמוד קרמיקה באוניברסיטה הלאומית לאמנויות בטאינאן.

פיסול בחימר למבוגרים -הסו יונגסו-אמן מרכזי שהחל דרכו אחרי גיל 50.

מאז שהחליף מקצוע, הסו קיבל רזידנסי (שהות אמן) בטייוואן, דרום קוריאה, סין, יפן וארצות הברית, ועבודותיו הוצגו בעולם. הוא זכה לשבחים, כולל זכיה בגראנד פרי בתחרות הקרמיקה הבינלאומית 2008, יפן. "מה שמייחד את הסו  מאמנים אחרים הוא האופן שבו הוא משתמש בגופו, והחזרה והערימה מראה את כוח הרצון שלו ואת הפיזיות הצרופה הנדרשת  כדי ליצור את העבודות שלו, אבל גם יש קלילות בכל זה", אמר וונג שו- יינג, אוצר התערוכה  "המצאה במינימליזם", תערוכת סוף שנה בגלריה ליאנג שתכלול את הפסלים של הסו. "כל מי שיעמוד מול כל אחת מיצירותיו של הסו יהיה המום מהגודל והפרוט של האפשרויות באמנות הקרמיקה".

אדלין אוי, מנהלת אסיה ב'ארט באזל', אומרת על פסליו של הסו- "זה נראה פשוט בצורה מטעה, אבל תהליך היצירה שלו עם חימר הוא קפדני ותובעני".

קורס קרמיקה:הסו יונגסו-"פשוט בצורה מטעה"

הטכניקות של מר הסו נעות בין שיטוח משטח חימר על ידי זריקת כל משקל גופו לתוכו ועד צביטה של עשרות - או אפילו מאות - חלקים יחד בעדינות. כמו "2021-3", לרבות מיצירותיו מהשנים האחרונות מבנה של מכלים מתערבלים וריקים הנותנים תחושה בטוחה ומזמינה. הם הפכו לדימוי המרכזי שלו.

"אנשים עשויים למצוא את הגודל מאיים ויפחדו שהוא יתמוטט, אבל הנפח העצום של היצירה והעדינות של כל הזוויות מאפשרים לצופה להרגיש את האנרגיה שלה", אומר הסו,. "אבל אני רואה את הכל כמתאר לא רק את המגבלות של עצמי ושל החומר, אלא גם את החוזקות של שנינו שלפעמים יכולות להפתיע."