סדנת ציור למתקדמים: חזרה ומעגליות

חזרה ומעגליות בציור ופיסול

מהספירלות ההיפנוטיות של "לילה כוכבים" של וינסנט ואן גוך ועד לתבניות הקצביות של האשליות האופטיות של ברידג'ט ריילי ויאיוי קוסמה החזרות והמעגליות מטילות כישוף מהפנט על אמנים וקהל במשך מאות שנים. למוטיבים הפשוטים לכאורה הללו יש כוח ייחודי למשוך אותנו פנימה, להפנות את מבטנו ולעורר שאלות עמוקות על זמן, מרחב ועצם טבעה של האמנות עצמה.

ללמוד צילום כדי לצייר : אנדרי קרטיה

חזרה כקצב:

בצורתה הבסיסית ביותר, החזרה פועלת כמקצב ויזואלי, ויוצרת תחושה של תנועה ודינמיות בתוך המסגרת הסטטית של ציור או פסל. משיכות המכחול החוזרות ונשנות בעבודות האקספרסיוניסטיות המופשטות של גרהרד ריכטר פועמות באנרגיה, בעוד שהמעגלים הקונצנטריים של הפסלים המינימליים של סול לוויט משדרים תחושה של סיבוב אינסופי. החזרה הקצבית הזו יכולה להיות מדיטטיבית, מזמינה אותנו לאבד את עצמנו בריקוד ההיפנוטי של צורות, או שהיא יכולה להיות מטרידה, לרמז על כוח בלתי פוסק, בלתי ניתן לעצירה שאנו כלואים בו.

סדנאות אמנות: חזרה ומעגליות אדוארד בורטינסקי-יצור, מפעל לפירוק עופות, סין, 2005.

הקצב הוא מרכיב יסודי בציור, הקצב הוא מרכיב יסודי בהוראת ציור, הקצב הוא מרכיב יסודי בהקשבה, הקצב הוא מרכיב יסודי בפיסול, הקצב הוא מרכיב יסודי באדריכלות, הקצב הוא מרכיב יסודי במיצג, הקצב הוא מרכיב יסודי בריקוד, הקצב הוא מרכיב יסודי במוזיקה. הקצב הוא מרכיב יסודי באמנות, הקצב הוא מרכיב יסודי במציאות, הקצב הוא מרכיב יסודי בחיים ואחת הדרכים הבסיסיות ליצור קצב היא החזרה.

אנחנו חיים בתוך קצב, אנחנו פועלים בתוך מקצב. הקצב יסודי כל כך בחיים שלנו עד שאיננו מבחינים בו, כמו באוויר שאנו נושמים. הוא פס הקול של חיינו, אבן הבניין של החיים. הוא המבנה והקידוד- סכמות ודפוסים- המארגנים את העולם. מנקודת המבט של הקצב , הכל הוא שאלה של קצב- התקפת לב היא הפרעת קצב, הפרעת קשב היא הפרעת קצב, גם המוות הוא כזה. גבולות וחיים נכונים -קשורים בקצב. נשימה, גדילה וגם התמוטטות הם קצב וקריסה של קצב.

באמנות ובחיים, החזרה יוצרת דפוס, תנועה או חוסר תנועה, בלבול, מבוכה, מרד כנגד מסורת, הגדרה מחדש של הרעיון של מקור והעתק. אנו משתמשים בחזרה כדי להדגיש חלקים מסוימים בציור או בעבודת האמנות, לגרום לה להראות יותר, או להפך לטשטש אותה אל תוך הרקע. החזרה מאפשרת לשלוט ולשנות את הקשב שלנו וליצור עליו מניפולציות.

חזרה יכולה לבנות מתח, או להרגיע. לעתים כמו חידה - המעגליות מפנה את תשומת הלב דווקא אל ההבדל, אל השינוי, אל המוטציה, אל ההתפתחות. בשירה, פרוזה ותורת הנאום -משתמשים בחזרות כאמצעי פואטי להדגשה והעצמה, היא עוקפת את המודעות, ומדברת בשפת הלא מודע הקולקטיבי, נוהמת אלינו בשפת להקת הזאבים. בשפת האצטדיונים והטקסים ("מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"). חזרתיות יכולה להפחית את הערך או להגביר ולהעצים אותו. היפה הוא המוכר, הזר הוא המאיים.

"את העובדה שאנחנו מעדיפים דברים שחווינו בעבר, פסיכולוגים מבינים לפחות מאז שנות ה-60, אז הדגים רוברט זאיונץ (Zajonc) לראשונה את "אפקט עצם החשיפה". בין אם מדובר במשולשים, תמונות או מנגינות, זה לא משנה; אנחנו מייחסים בטעות את המיומנות התפיסתית המוגברת שלנו – היכולת המשופרת לעבד את המשולש או התמונה או המנגינה – לא לחוויה הקודמת, אלא לתכונה כלשהי באובייקט עצמו. במקום לחשוב: “ראיתי את המשולש הזה בעבר, לכן אני מכיר אותו", נדמה שאנו חושבים: “בחיי, אני אוהב את המשולש הזה. הוא גורם לי להרגיש חכם". ( אליזבט הלמוט מרגוליס).
לכן החזרה היא אמצעי שיווק ופרסום, אמצעי השיווק והפרסום היעיל ביותר. כמו בכלי הנשק של האויב, יוצרים השתמשו בחזרות ככלי לביקורת חברתית, כדי לדבר על ייצור המוני וכדי לבקר את תרבות הצריכה, המדיה החברתית, וההנדסה החברתית שמשכפלות אותנו למודלים זהים.

במוזיקה החזרה היא מרכיב מרכזי, מוזיקה היא אודות חזרות, נושא -ווריאציות. תרבויות בכל העולם יוצרות מוזיקה רפטטיבית-טראנס. אנחנו חוזרים ושומעים אותם שירים, אמנים נדרשים לחזור על הרפרטואר המוכר בהופעות, על זה שילמנו, לא כדי לשמוע שירים חדשים. בדיוק כמו הבנות שלי כשהיו קטנות, ורצו את אותם סיפורים באותן מילים עצמן, ללא שינוי מידי ערב. קורס ציור מבוגרים רחובות-אושר

מינג'יאן יאו- אושר

ליצור אלמנט חוזר ועם זאת לא לאבד עניין-זהו האתגר, כיוון שנטייתנו היא לראות במעגליות שעמום ואי התקדמות. חזרה יכולה להיות זהה וסדירה או משתנה, היא יכולה ליצור דפוס של הקרנה, כשהאלמנטים מתפשטים החוצה מנקודה מרכזית, או דפוס של צמיחה כשהחלקים החוזרים הופכים קטנים יותר או גדולים יותר. ציור העושה שימוש בדפוס של חזרות בלט במיוחד בתקופת הארט נובו, כדי להעצים ולהבליט את פני השטח של האובייקט, והשפיע גם על ציור בתקופות מאוחרות יותר למשל על דפוסי הציור הדקורטיביים אצל קלימט. החזרה היא כלי ליצירת סדר, ובמושגי הסדר והכאוס באמנות והוראת האמנות, דנתי באריכות במקומות רבים. החזרה אינה רק כלי אמנותי, כמו כלים אמנותיים רבים היא מטשטשת את הגבולות בן אמצעים וכלים למשמעות ותוכן בציור, בפיסול, או במיצג.

השעתוק, ההעתקה (copy paste) , הצילום המודרני הנשלט על ידי אפליקציות בטלפון, הרשתות החברתיות, היצור ההמוני- הופכים את החזרה, המחזור, והשכפול לקלים ופשוטים ומאפשרים להם במובנים רבים להשתלט על חיינו. אנחנו חיים בדור החזרות, בדור של הדים, בתרבות של חיקויים וסימולאקרות.

דיויד בגבי-אוויר דליל-פיסול ברשת מתכת

מעגליות כסגירה:

מעגלים, בניגוד לקווים וצורות פתוחות, טומנים בחובם את ההצעה הנפשית הטבועה של סגירת מעגל, של שלמות. כפסיכולוגים תל אביב בסדנה , אנחנו יודעים כמה כוח יש לצורך הנפשי הזה, כשאנו דנים דווקא במקומות בהן המציאות לא מאפשרת אותו-כמו ב-אובדן עמום. באמנות, המעגליות הזו יכולה לעורר תחושה של נצחיות וסדר קוסמי. "הולדת ונוס" האייקוני של סנדרו בוטיצ'לי מעורסל בתוך מעטפת מתערבלת, מה שמסמל הן את התעוררתו של האמן משינה יצירתית והן את הטבע המחזורי של החיים, הלידה והמוות. באופן דומה, המנדלות של הבודהיזם הטיבטי מציעות ייצוג חזותי של היקום, מחזור קיום בלתי נגמר.

דמיין הרסט-נקודות.

מעבר לצורה בלבד:

המשמעות של החזרה והמעגליות משתרעת מעבר לצורה בלבד. כ-פסיכולוג תל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים אני יכול לדבר על החזרתיות והמעגליות כ-כלא נפשי, המונע התקדמות. דפוס המשתלט על האדם בצורה קומפולסיבית ומניע אותו כמו צעצוע במעגלים שלעיתים הם מודעים ולעיתים לא, אך בכל מקרה, שולטים בו.

ניתן להשתמש במוטיבים אלה גם כדי לחקור נושאים ומושגים עמוקים אחרים. השימוש החוזר בחפצים יומיומיים באמנות הפופ של אנדי וורהול מותח ביקורת על ייצור המוני ותרבות הצריכה, בעוד שהדפוסים המעגליים בחדרי האינסוף של יאיוי קוסמה מתעמקים בנבכי האובססיה העצמית והאימה הקיומית.

חוגי ציור-יושי קוסמה יושי קוסמה-נקודות

אתגרים ועמימות:

עצם טבעם של החזרה והמעגליות מציב אתגר לתפיסות המסורתיות של אמנות כתוצר מוגמר. הלולאות האינסופיות והסיבובים האינסופיים מאתגרים את הצופה להשתתף באופן פעיל ביצירת המשמעות, לשבור את המחסום בין האמן לקהל. העמימות והפתיחות הזו יכולים להיות מתסכלים עבור חלק מהצופים, אבל עבור אחרים, דווקא חוסר הסגירות הזה הוא שהופך את האמנות לכל כך משכנעת.

צפייה באמנות כתהליך פעיל ודיאלוג: בסופו של דבר, כוחן של החזרה והמעגליות בציור ובפיסול טמון ביכולתם להתעלות מעל מגבלות העולם החומרי. המוטיבים הפשוטים הללו הופכים לפורטלים להתבוננות מעמיקה יותר, ומזמינים אותנו להטיל ספק בתפיסת המציאות, הזמן, החלל והמקומנו בתוך היקום. אז בפעם הבאה שאת/ה מוצא/ת את עצמך מהופנט על ידי דפוס חוזר או נמשך לתוך מערבולת ספירלית של צבע, זכור - אתה לא רק מסתכל על אמנות, אתה חווה חקירה פילוסופית, מדיטציה חזותית והזמנה לאבד את עצמך. לולאת המשמעות האינסופית.

סדנאות אמנות : מ. ס. אשר