החוויה הפנימית של חיים עם ADHD

פסיכולוג רחובות: חיים עם הפרעת קשב וריכוז:

"זה לגדול אחרת. זו רגישות יתר קיצונית. זה בור ללא תחתית של הרגשה שאת כישלון, אבל שלושה ימים לאחר מכן, את מרגישה שאת יכולה לעשות הכל... זה לא ללמוד מהטעויות שלך. זה חוסר אמון באנשים כי נפגעת מספיק. זה רגעים של ידיעה שהכאב שלך נגרם מעצמך, ואחריו האשמת העולם. זה לרצות להקשיב, אבל אתה פשוט לא יכול יותר כי החיים שלך היו מלאים באנשים ששפטו אותך. זה להלחם להיות צודק; כי אז פעם אחת בחייך מישהו יכבד וישמע אותך לשם שינוי. אלו חיים מעייפים של משחקים אינסופיים עם אנשים, במטרה לחפש גירוי. זה היפר מיקוד, כל כך אינטנסיבי לגבי מה שמפריע לך, שאתה לא יכול לשים לב לשום דבר אחר, במשך זמן רב. זו שגרה בלתי נגמרת של שכחת דברים. זה שעמום וחוסר שביעות רצון שגורמים לך לרוץ אל זרועותיו של כל מי שיש לו מספיק סבלנות להישאר בסביבה. זה שוחק אותך. זה שוחק את כולם. זה גורם לך לפקפק בתוכניתו של אלוהים. אתה מפרש הכל בצורה לא נכונה, ואתה מאפשר למוח היצירתי שלך למלא את החסר באותן שלשלאות ישנות שקושרות אותך. זה מצמצם את החזון שלך לגבי מי אתה מכניס לחייך. זה לדבר ולפעול בלי לחשוב. זה ניתוק מאלה שאתה אוהב כי המוח שלך החזיר אותך למה שאתה לא יכול לשחרר. זו לקיחת סיכונים, חיפוש ריגושים ומצבי רוח שלא נגמרים. אתה תולה את תקוותך ב"סימנים" ונוטש את הסיבה לתיקון. ההתמסרות למתנות והכישרונות שניתנו לך היא שמספקת הקלה זמנית. זוהי ההיצמדות לקבלה של אחרים --- כמו ילד מפוחד שננטש על מדרכה. זה דרייב שאין לו סוף, שבלי מיקוד לא לוקח אותך לשום מקום. זה הכעס העמוק ביותר כאשר מישהו שאתה אוהב פוגע בך, והאהבה הגדולה ביותר כאשר הוא לא. זה יופי כשיש לו מטרה. זה ייסורים כשלא. זה נקרא הפרעת קשב".- שאנון ל. אלדר.

 "הסדנה" -היא מרכז לטיפול פסיכולוגי יצירתי ואמנות, המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים,  והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אנו רואים ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."

לצייר הפרעת קשב- פסיכולוג רחובות: יש להגדיר הפרעת קשב וריכוז כעודף קשב ולא כהיעדרו, כחוסר יכולת לשלוט בקשב. 

מי אנחנו, האנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז?

 אנחנו פרדוקס מהלך-דיסוננס מתמיד. אנחנו המתח כנגד האיזון.  אנחנו הבחירה להיות חי-זר ולא רובוט. אנחנו סירת מפרש בסערה.

 אנחנו הילד הבעייתי, הכבשה השחורה, המאכזבים הסדרתיים.  גם כשאוהבים אותנו זה למרות מה שאנחנו. אנו לעולם הפוטנציאל הבלתי ממומש.  אנחנו אלו שלא סיימו את התואר, או את מסלול ההכשרה כי נשאר להם קורס אחד, או עבודה אחת שלא הגישו.

אנחנו אלו עם הרעיונות המבריקים בעבודה ,בהם עושים אחרים שעוקפים אותנו בקידום שימוש-  כדי להצליח,  כי מבחינתנו הרעיון היה העניין ושכחנו אותו כבר.

 אנחנו פעמים רבות בודדים ומנודים- עם מיעוט או קושי בקשרים חברתיים, כי כללי ההתנהגות המקובלים בעייתיים עבורנו וכי מי מסוגל לסבול את התנודות הרגשיות שלנו.

 אנו מועדים לגירושין, לפשיטות רגל, לתאונות.  אם חברות הביטוח היו עושות אבחון ADHD  היינו כנראה משלמים סכומי עתק.

לעתים קרובות אנו עלולים להיות אלו שהלכו לאיבוד במערכת, המוחמצים, המכורים, הבלתי מתאימים, המובטלים והפושעים.

וולפנג אקרט 2019- לפסל הפרעת קשב. פסיכולוגים תל אביב: ADHD כסוג של תסיסה פנימית. השמרים היצירתיים המאפשרים לאנושות להיות חסרת מנוחה ויצירתית.  

 אבל אנחנו  גם  אלו  המגדירים את היצירתיות, אנחנו השאור בעיסה המאפשר לה לתסוס ולתפוח. אנחנו היזמים הגדולים ביותר, המורדים הגדולים של המחשבה האנושית, ההוגים מעוררי ההשראה ביותר, האמנים פורצי הדרך. בינינו יש מנהיגים פוליטיים גדולים, מיליונרים ומיליארדרים שבנו את עצמם במו ידיהם; זוכי פרס פוליצר ונובל; זוכי פרסי אוסקר, טוני, אמי וגראמי; עורכי דין מובילים, מנתחי מוח, סוחרים בבורסה ובנקאי השקעות. 

 המתמטיקאי הגדול אלן טיורינג עליו נעשה הסרט "נפלאות התבונה" ושהבין משהו בלהיות יוצא דופן, תאר אותנו כשאמר, "לפעמים אלו האנשים שאיש אינו יכול לדמיין שיצא מהם משהו מהם שעושים את הדברים שאיש אינו יכול לדמיין."

הפרעת קשב וריכוז היא מצב הוויה עשיר, מסובך, פרדוקסלי, מסוכן, אך גם בעל פוטנציאל ויתרון, הרבה יותר מאשר הגרסה הפשטנית מדי המוכרת  או אפילו מהקריטריונים המפורטים של האבחון.

לצייר הפרעת קשב כסוג של חיים מתמידים בהוויה נוספת. פסיכולוג תל אביב על החוויה של חיים עם ADHD כחיפוש מתמיד אחר מציאות אחרת.

הפרעת קשב כמציאות אחרת

 "ADHD" הוא מונח המתאר דרך להיות בעולם. זהו מערך של תכונות ספציפיות היוצרות מוח ייחודי. היא יכולה להפוך ליתרון מובהק או לקללה מתמשכת, תלוי איך אדם מנהל אותה ומשתמש בה.

.הפרעת קשב וריכוז יכולה להיות שונה מאוד מאדם לאדם, עם זאת יש כמה תכונות מרכזיות המגדירות אותה והן הסחת דעת, אימפולסיביות והיפראקטיביות.

גם  לקיחת סיכונים וחשיבה לא רציונלית הם מאפייני התנהגות של ADHD. אנחנו אוהבים את הלא רציונלי. אנחנו בבית ב"חוסר ודאות". נוח לנו במקום שאחרים חרדים. אנחנו צ'רצ'יל שבשנים שלפני המלחמה לא מצא את מקומו, שתה, הימר ושקע בחובות, אבל המלחמה הייתה המקום שלו והוא הוביל את בריטניה לניצחון הגדול ביותר שלה -במלחמת העולם השנייה.

 אנחנו רגועים כשאנו לא יודעים היכן  אנחנו נמצאים או לאיזה כיוון אנחנו הולכים. אנחנו חוזרים על אותן טעויות שוב ושוב, אנחנו נכנסים עם הראש בקיר, אנחנו שונאים סמכות וחוקים גם שזו סמכות פנימית, אנחנו חיות של תשוקה וסרבני משמעת, גם כשזו משמעת עצמית.

 אנחנו נון-קונפורמיסטים ואנטי נורמליים, לא בגלל שאנחנו בוחרים בזה, אלא כי אנחנו אפילו לא שמים לב מה הסטנדרט שאנחנו אמורים לעמוד בו! אנחנו עיוורים למה שכל האחרים רואים ורואים את כל מה שהם מחמיצים.

לצייר ADHD- פסיכולוגים ברחובות על חיים עם הפרעת קשב וריכוז כחיים במתח בן קטבים ורכבת הרים רגשית.

הפרעת קשב כיצירתיות

אנשים עם ADHD נוטים לאופטימיות חסרת מעצורים. אנחנו רואים דלתות, הזדמנויות, סיכויים ומעברים וחלונות במקומות שאיש לא רואה. אנחנו נסחפים. אנחנו רואים אפשרויות בלתי מוגבלות בסדקים בקירות שאחרים רואים בהם מבואות סתומים וגבולות. אנחנו אנשים של תשוקה ולא התאפקות.

אנחנו יצירתיים, וחולמניים.  אנחנו אלו שהמציאו את הדמיון ולפעמים אנחנו מתמכרים לו, החלומות טורפים אותנו, ואנחנו בסכנה מתמדת להעדיף אותם על המציאות. היצירתיות שלנו היא דחף בלתי ניתן להדחקה להפעיל את הדמיון  כדרך קיום . אנשים עם הפרעת קשב וריכוז מרגישים צורך מתמשך - לו יש נוכחות בכל מקום - ליצור משהו. אלטרנטיבה, דרך חדשה. זה אתנו כל הזמן, התיאבון חסר השם הזה, בין אם אנחנו מבינים מה זה או לא; מעשה היצירה הוא החיים עצמם עבורנו . זה כובש אותנו, צומח בהווה, ומציב אותנו שקועים בתוך האקט היצירתי, מה שזה לא יהיה. לא פלא שג'ון לנון מהחיפושיות שסבל מ-ADHD ועקב התנהגותו המפריעה וחוסר יכולתו להתמקד בשיעורים. נשר מבית הספר בגיל צעיר- כותב את “Imagine”.

ובשיר אחר שלו "Mind Games"הוא כותב:

"אנחנו משחקים במשחקי החשיבה האלה ביחד

דחיפת המחסומים שתילת זרעים

משחק במלחמת גרילה של המוח

מזמרים את המנטרה שלום עלי אדמות

כולנו שיחקנו במשחקי החשיבה האלה נצח

כמה בחורים דרואידים מרימים את הצעיף

עושים מלחמת גרילה מחשבתית

יש המכנים זאת קסם החיפוש אחר הגביע הקדוש."

לפסל אדם מבוגר עם הפרעת קשב- פרנסיס בייקון. פסיכולוגים נס ציונה על החיים עם הפרעת קשב בבגרות כצורך מתמיד להימנע ממצב של חוסר גירוי כיוון שמצב כזה מהווה אימה נפשית- מבט אחר על הפחד האנושי מריק.

ADHD כסקרנות ושליחת ידיים

בין אם אנו ערים או ישנים- אנחנו חולמים, אנו תמיד יוצרים, גם אם אלו מגדלים באוויר, לא מגדלים -אימפריות שלמות. הרי גם וולט דיסני משלנו.  אנחנו הדמיון והסקרנות, אנחנו הילדים שמפרקים הכל כדי להבין איך זה עובד ולא מרכיבים- כי אנחנו כבר במקום אחר.  אנחנו חייבים לגלות מה היה הרעש הזה, או מה מתחפר מתחת לסלע, או מדוע צלחת הפטרי נראית שונה מזו  שעזבנו .אנחנו הילד עם הכוויה שלא יכל להתאפק מלגעת בלהבה.  אם לא היינו כל כך חולמניים וסקרנים היינו יכולים להישאר במסלול ולעולם לא לאפשר לסקרנות להסיח את דעתנו. אבל אנחנו "פומו" מוחלט -אנחנו תמיד בטוחים שהדבר הבא הוא הדבר שאסור לנו להחמיץ, ששם נמצאת התשובה.

זו הסיבה שהמילה "הפרעה" למצב שלנו היא כינוי שגוי כל כך. למעשה, אנחנו לא סובלים מחוסר בקשב. ההפך. יש לנו עודף קשב, יותר קשב ממה שאנחנו יכולים להתמודד אתו; האתגר הקבוע שלנו הוא לשלוט בו.

אנחנו החולמים בהקיץ, אנחנו בוהים ונמצאים תמיד ביותר ממציאות אחת. 

באשר לצורה בה אנו שוקעים במחשבות והרהורים. זוהי הברכה המיוחדת והקללה המרה של הפרעת קשב והריכוז.

פסל ביציקת אפוקסי שקוף במסגרת סדנת אפוקסי למתקדמים. פסיכולוג רחובות על ניווט חיים עם הפרעת קשב כניווט של ספינת מפרש או ספינת אוויר הנתונה לחסדי הרוחות.

 אנחנו אנשי החזון שקשה להם עם המציאות והמימוש. אנחנו ה"שם"  ולא ה"כאן" וברגע שהשם הופך להיות כאן הוא מאכזב אותנו, אנחנו הכמיהה שאי אפשר למלא. אנחנו מתמסרים לחזון שלנו בצורה אובססיבית  אבל אז, מה שיצרנו...מאכזב. זה לא רק מאכזב, אלא פתאום אנו  מרגישים שזה נורא, כישלון מוחלט , הגרוע ביותר אי פעם, ואנו צוללים לייאוש. ואז, באופן בלתי צפוי, משום מקום החזון חוזר. אנחנו  מקבלים השראה מחדש. אנחנו  יכולים  לראות את זה ואנחנו  רוצים את זה, אנחנו לא יכולים להתאפק. שוב אנו מתמלאים אנרגיה . שוב יוצאים לדרך - חולמים ויוצרים.

 "דמיין" -פיסול בחוט ברזל - לדמיין עולם אחר : ג'ון לנון תרגום: דן אלמגור-שיר זה נחשב אחד השירים הטובים ביותר בכל הזמנים: בשנת 2004, דורג במקום השלישי ברשימת "500 השירים הגדולים בכל הזמנים" של הרולינג סטון'- פסיכולוג רחובות- ג'ון לנון מסמל את הפרעת הקשב והריכוז כסוג של חזון ואת האדם עם ADHD  כדמות של מורד טרגי. 

"דמיין שאין גן עדן
וגם לא גיהנום
שרק שמיים תכלת
פרושים שם במרום
דמיין עולם של שקט
אין זה כבר חלום
דמיין אדם בלי פחד
חופשי מדאגות
ואנשים ביחד
זורמים ללא גבולות
פשוט חיים בנחת
עם אותן המשאלות.

אולי תגיד שרק חלמתי
אך זה כוחו של החלום
אם נדמיין אותו ביחד
נגשים אותו עכשיו היום."