פול בלום: עונג, מוסר ורגש.

"אהבה היא הגזמה גסה של ההבדלים בין אדם אחד לכל אחד אחר."-איך העונג עובד-פול בלום.

פול בלום הוא פסיכולוג ומדען קוגניטיבי בעל שם שמחקרו מתמקד בהצטלבות של קוגניציה, מוסר ורגש אנושיים. הוא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל ופרסם מספר ספרים ועבודות מחקר משפיעות בתחום הפסיכולוגיה.

בדף האישי שלו ב"ייל" הוא כותב:

"אני מתעניין בהתפתחות ובאופי ההבנה ההגיונית שלנו את עצמנו ואנשים אחרים. חלק גדול מהמחקר שלי בוחן את הפסיכולוגיה המוסרית - התבוננות במוסר אצל תינוקות, את האינטואיציות המתפתחות שלנו לגבי אחריות מוסרית, והתפקיד שממלאים כעס, גועל ואמפתיה בחיינו המוסריים. פרויקטים מתמשכים אחרים חוקרים את אמונותיהם של ילדים ומבוגרים לגבי גורל ורצון חופשי; הקשר בין חשיבה על אוכלוסיות וחשיבה על תוחלת חיים; הפסיכולוגיה של אתאיסטים; ודואליזם הגיוני. ואני תמיד מעורב באיזשהו מחקר הנוגע להנאה, במיוחד ההנאה שאנו מקבלים מסיפורת. רוב הפרויקטים הללו הם ביוזמת סטודנטים לתארים מתקדמים, וכל העבודה במעבדה שלי היא בינתחומית מאוד, ועוסקת בתיאוריה ומחקר מתחומים כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית, חברתית והתפתחותית, תיאוריה אבולוציונית, כלכלה התנהגותית ופילוסופיה."

הסדנה" -היא מרכז לטיפול פסיכולוגי ואמנות, המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים,  והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אנו רואים ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." 'הסדנה' מציעה גם טיפולי נוירופידבק ברחובות בתל אביב וראשון לציון כאפשרות לטיפול קצר מועד או משלים לפסיכותרפיה.

חוגי פיסול -Lidó Rico-"ברוך הבא לגן עדן"- פסיכולוג רחובות על הפסיכולוגיה של המוסר: "לדוגמה, כולם מסכימים שחברה צודקת מקדמת שוויון בין אזרחיה, אבל דם רב  נשפך על הויכוח איזה סוג של שוויון עדיף מבחינה מוסרית: שוויון הזדמנויות או שוויון התוצאה"- פול בלום, רק תינוקות: מקורות הטוב והרע.

'היד הנעלמה' של השוויון"

"אורח החיים השוויוני של ציידים-לקטים, קיים מכיוון שלפרטים בכל חברה שהיא- אכפת מאוד ממעמד. אנשים בחברות האלה בסופו של דבר  שווים בערכם מכיוון שכולם נאבקים להבטיח שאף אחד לא יקבל יותר מדי כוח עליו או עליה. זו 'היד הנעלמה' של השוויון".- פול בלום, רק תינוקות: מקורות הטוב והרע

אחת התרומות המשמעותיות ביותר של פול בלום  כאמור היא מחקריו על טבעו של המוסר האנושי. בספרו "Just Babies: The Origins of Good and Evil", פול בלום בוחן את השאלה כיצד בני אדם מפתחים חוש מוסר. בלום טוען שבניגוד לאמונה הרווחת, ההיגיון המוסרי שלנו אינו תוצר של תרבות או חינוך, אלא יכולת מולדת שמתגלה בשלב מוקדם בחיים.

קורסי פיסול תל אביב: טכניקה מעורבת. חימר, חוטי ברזל, עץ, שעווה. פסיכולוגים תל אביב על הפסיכולוגיה של העונג. "כמה מאכלים ומשקאות נפוצים מאוד הם בעלי ריח רע. מעטים האנשים שנהנים בהתחלה מקפה, בירה, טבק או פלפל צ'ילי. הנאה מכאב היא תכונה אנושית ייחודית. אף חיה אחרת לא אוכלת מזונות כאלה ברצון כאשר יש אלטרנטיבות. פילוסופים חיפשו לא פעם את התכונה המגדירה את  בני האדם - שפה, רציונליות, תרבות וכו'. הייתי נשאר עם ההגדרה הבאה: האדם הוא החיה היחידה שאוהבת רוטב טבסקו."- פול בלום, איך העונג עובד.

התפתחות מוסרית:

המחקר של בלום על ההתפתחות המוסרית של תינוקות הראה שגם לילדים צעירים מאוד יש חוש מוסר בסיסי. לדוגמה, הוא גילה שתינוקות עד גיל חצי שנה מעדיפים לצפות בסצנות שבהן דמות אחת עוזרת לדמות אחרת ולא בסצנות שבהן דמות אחת מעכבת אחרת. בלום טוען שהעדפה זו מעידה על כך שלתינוקות יש תחושת צדק ואמפתיה מולדת.

מחקרו של בלום על התפתחותם המוסרית של תינוקות מצביע גם על כך שהחוש המוסרי שלנו אינו מבוסס על כללים פשוטים ואוניברסליים, אלא על רשת מורכבת של רמזים חברתיים ורגשיים. הוא מצא שתינוקות נוטים יותר לעזור למישהו שעזר להם בעבר, ופחות נוטים לעזור למי שהפריע להם בעבר. זה לטענתו -מצביע על כך שהחוש המוסרי שלנו מושפע מגורמים כמו הדדיות והכרת תודה.

פיסול בעיסת נייר -Sari Bachrach‎- פסיכולוגים רחובות על הפסיכולוגיה של המזוכיזם -"אם אתה סובל עבור משהו שבסופו של דבר יגרום עונג, במהרה הסבל עצמו יכול להפוך למשמח."- פול בלום, הנקודה המתוקה: הנאות הסבל.

בלום גם בוחן את השאלה האם החוש המוסרי שלנו מושפע מאמונותינו הדתיות. הוא טוען שבעוד שדת בהחלט יכולה למלא תפקיד בעיצוב האמונות המוסריות שלנו, היא לא הגורם היחיד. בלום מציע שהחוש המוסרי שלנו הוא ברובו מולד, ושהדת פשוט מספקת מסגרת לביטוי וחיזוק האמונות המוסריות המולדות הללו.

נושא חשוב נוסף ב "רק תינוקות" הוא הרעיון שהחוש המוסרי אינו מוגבל לבני אדם, אלא קיים גם בבעלי חיים אחרים. בלום מצטט מחקר המראה שבעלי חיים רבים, כולל פרימטים, כלבים ואפילו חולדות, מפגינים התנהגויות המצביעות על תחושה מולדת של הוגנות וצדק. הוא מציע שהחוש המוסרי שלנו אינו ייחודי לבני אדם, אלא תוצר של ההיסטוריה האבולוציונית שלנו.

"שעמום הוא סימן לכך שצרכים לא נענים. זהו אות שהסביבה שלך לא מעניינת, מגוונת ומחדשת. כשם שכאב הכוויה אומר לנו היכן הנזק ומניע אותנו להגיב כראוי, השעמום מניע אותנו לחפש גירוי אינטלקטואלי ומגע חברתי, ללמוד ולעסוק ולפעול. לחיות בלי שעמום תהיה קללה".- פול בלום, הנקודה המתוקה: הנאות הסבל והחיפוש אחר משמעות.

חוג פיסול ראשון לציון - טכניקה מעורבת. פסיכולוגים ראשון לציון על מקוריות בעבודת אמנות: "זיוף הוא רק הדוגמה הדרמטית ביותר לחשיבותו של המקור. ארתור קסטלר תיאר חברה שהיה בבעלותה ציור שבתחילה חשבה שהוא רפרודוקציה. כשגילתה מאוחר יותר שמדובר בציור מקורי של פיקאסו, היא הציגה אותו בצורה בולטת יותר וטענה שראתה אותו אחרת ונהנתה ממנו יותר. מבחינתה, הערך שלו עלה".- פול בלום, התינוק של דקארט.

איך העונג עובד:

תחום נוסף במחקר של בלום הוא הפסיכולוגיה של הנאה ואושר. בספרו "איך העונג עובד", ("How Pleasure Works"), פול בלום חוקר את טבעם של הנאה ואושר, וטוען שאלו  לא רק נושאים הנובעים  מגירוי חושי, אלא חוויה פסיכולוגית מורכבת המתעצבת על ידי מגוון גורמים, כולל הציפיות שלנו, זיכרונות והקשר חברתי.

בלום טוען שהנאה היא לא רק תגובה ישירה לגירוי מסוים. במקום זאת, זוהי חוויה פסיכולוגית המושפעת מחוויות העבר שלנו, מהציפיות שלנו ומההקשר החברתי שלנו. לדוגמה, בלום מציע שלעתים קרובות אנו מוצאים הנאה בדברים שמזכירים לנו את חוויות העבר שלנו, כמו הטעם של מאכל מסוים שנהנינו ממנו בילדותנו.

בלום גם בוחן את הרעיון שהציפיות שלנו ממלאות תפקיד מכריע בעיצוב חווית ההנאה שלנו. הוא מציע שלעתים קרובות אנו מוצאים הנאה בדברים העונים על הציפיות שלנו או מתכתבים איתן , בעוד שאנו עלולים להתאכזב או אפילו לחוש סלידה מדברים שאינם עומדים בציפיותינו. לדוגמה, אם אנו מצפים שארוחה מסוימת תהיה טעימה על סמך המוניטין של המסעדה, אנו עשויים ליהנות ממנה יותר מאשר אם לא היו לנו ציפיות כלל.

חוג ציור רמת גן -פסטלים יבשים. פסיכולוגים רמת גן: "חיים משמעותיים, לפחות במידה מסוימת, קשורים למה שאתה עושה ואיך אתה משפיע על אנשים." פול בלום, הנקודה המתוקה:

בנוסף, בלום מציע שההקשר החברתי שלנו יכול לעצב גם את חווית ההנאה שלנו. הוא טוען שההנאה שלנו מושפעת לעתים קרובות מנוכחותם של אחרים, ושאנו עשויים ליהנות ממשהו יותר אם נתפוס זאת כחוויה משותפת. לדוגמה, אנו עשויים ליהנות יותר מקונצרט מסוים אם אנו מוקפים באנשים אחרים שגם נהנים ממנו. (מה שיכול להסביר את החשיבות של צילומים שלנו נהנים, אוכלים, יוצאים לחופשה -באינסטגרם )

למחקר של בלום יש השלכות חשובות להבנת תפקיד הצרכנות והחומרנות בחברה המודרנית. הוא טוען שאנשים רבים רודפים אחר רכוש וחוויות חומריות בניסיון למקסם את ההנאה, אך המרדף זה מוביל לרוב לאכזבה ואומללות. במקום זאת, בלום מציע שעלינו להתמקד בטיפוח מערכות יחסים עמוקות ומשמעותיות עם אחרים, שלטענתו הם המקור האמיתי לאושר ולהגשמה.

, "איך עובד עונג" הוא חקירה מעוררת מחשבה של הטבע המורכב של הנאה ואושר. על ידי בחינת הגורמים השונים המעצבים את חווית ההנאה שלנו, בלום מאתגר את ההנחות שלנו לגבי מה שעושה אותנו מאושרים ומציעה דרכים חדשות לחשוב כיצד נוכל למצוא הגשמה בחיינו.

חוג ציור הרצליה- ציור בדיו. פסיכולוגים הרצליה על אשמה וזיכרון. "כאשר אנשים נזכרים באירועים שאותם הם עשו, הם מתארים לעתים קרובות את המעשה המזיק כקל וכנעשה מסיבות טובות. כשהם נזכרים בתקריות שבהן הם היו הקורבנות, סביר יותר שהם יתארו את הפעולה כמשמעותית, בעלת השפעות ארוכות טווח, ומונעת על ידי שילוב כלשהו של חוסר הגיון וסדיזם. המעשים שלנו שמרגיזים אחרים הם לעולם חפים מכוונה רעה או מאולצים; המעשים שאחרים עושים ומרגיזים אותנו- הם מטורפים או אכזריים."- פול בלום, כנגד האמפתיה

."כאשר אמפתיה גורמת לנו לחוש כאב, התגובה היא לרוב רצון לברוח. ג'ונתן גלובר מספר על אישה שגרה ליד מחנות ההשמדה בגרמניה הנאצית ואשר יכלה לראות בקלות את הזוועות מביתה, כמו אסירים שנורו והושארו למות. היא כתבה מכתב כועס לשלטונות המחנה: "האדם לעתים קרובות אינו מסוגל לצפות בזוועות כאלו. אני בכל מקרה חולה ומראות כאלו תובעות ממני  כל כך מאמץ נפשי שבטווח הארוך אני לא יכולה לשאת את זה. אני מבקשת דרכים אחרות לעשיית  מעשים לא אנושיים כאלה, או לפחות שיעשו במקום שלא רואים זאת". היא בהחלט סבלה מלראות את הטיפול באסירים, אבל זה לא הניע אותה לרצות להציל אותם: היא תהיה מרוצה אם הסבל הזה יימשך מחוץ לטווח עיניה".- פול בלום, נגד אמפתיה: הטיעון  לחמלה רציונלית.

פיסול בחימר-טכניקה מעורבת. "כאב יכול להקל על חרדה בכך שהוא מסיח את דעתך מהמודעות שלך."
"פול בלום, הנקודה המתוקה:

אמפתיה וחמלה:

בלום גם ערך מחקר על אופי האמפתיה והחמלה. בספרו "Against Empaty: The Case for Rational Compassion", פול בלום מערער על התפיסה הרווחת לפיה אמפתיה נכונה  ומועילה תמיד, בטענה שהיא עלולה להוביל לשיפוטים מוטעים  ואף להזיק בנסיבות מסוימות.

בלום מגדיר אמפתיה כיכולת להרגיש את רגשותיהם של אחרים ולהכניס את עצמו לנעליים שלהם. לטענתו, אמפתיה יכולה אמנם להועיל במצבים מסוימים, אבל היא גם יכולה להוביל להטיות וקבלת החלטות לא רציונלית. לדוגמה, הוא מציע שאמפתיה יכולה לגרום לנו להתמקד בדחוף במקום בחשוב - בסבל המיידי של אנשים, במקום בתמונה הרחבה יותר של איך לעזור למספר הגדול ביותר של אנשים נזקקים.

בלום טוען שמה שנדרש במקום זאת הוא "חמלה רציונלית", הכרוכה בגישה חסרת תשוקה ואנליטית יותר לעזור לאחרים. הוא מציע שחמלה רציונלית כרוכה בהסתכלות על ההקשר הרחב יותר של בעיה והתחשבות במספר נקודות מבט, במקום פשוט להסתמך על התגובה הרגשית של האדם. על ידי נקיטת גישה רציונלית יותר, בלום מציע שנוכל לקבל החלטות אפקטיביות ויעילות יותר לגבי איך לעזור לאחרים.

פסיכולוג רמת גן: "ההבחנה הזו בין אמפתיה לחמלה היא קריטית לטיעון שאני מעלה לאורך הספר הזה, והיא נתמכת  על ידי מחקרים במדעי המוח. במאמר סקירה, טניה זינגר ואולגה קלימצקי מתארות כיצד את ההגיון בהבחנה זו: "בניגוד לאמפתיה, חמלה אין פירושה השתתפות בסבלו של האחר: אלא, היא מאופיינת ברגשות של חום, דאגה ואכפתיות כלפי האחר, כמו גם מוטיבציה חזקה לשפר את רווחתו של האחר. חמלה היא להרגיש בעבור ולא להרגיש יחד, האחר."-פול בלום, כנגד אמפתיה:

אחת הנקודות המרכזיות שבלום מעלה ב"נגד אמפתיה" היא שאמפתיה עלולה להוביל להטיות ולאפליה. הוא טוען שסביר יותר שנרגיש אמפתיה לאנשים הדומים לעצמנו, או שאנו תופסים כחלק מהקבוצה שלנו. זה יכול להוביל ליחס לא הוגן לאנשים ששונים מאיתנו, או שאנו תופסים כחלק מקבוצת חוץ.

בלום גם מרמז שאמפתיה יכולה להיות מתישה ועלולה להוביל לשחיקה. לטענתו, הרגשה מתמדת של הכאב והסבל של אחרים יכולה לגבות מחיר ברווחה הנפשית והרגשית של האדם. לעומת זאת, חמלה רציונלית מאפשרת לנו לעזור לזולת מבלי לחוות בהכרח את סבלם באותו אופן.

בלום טוען גם  שניתן לתמרן ולנצל אמפתיה. הוא טוען שאנשים נוטים ויכולים להשתמש בפניות רגשיות כדי להשפיע על הדעות שלנו ולהשפיע על ההתנהגות שלנו, לעתים קרובות בדרכים שאינן לטובתנו. החמלה הרציונלית, לעומת זאת, מאפשרת לנו לקבל החלטות מושכלות ומושכלות יותר, מבלי להיות מושפע מפניות רגשיות.

"נגד אמפתיה" הוא ביקורת מעוררת מחשבה על התפיסה הרווחת לפיה אמפתיה היא  מרכיב יסודי וחיוני וחיובי תמיד בטבע האנושי . על ידי בחינת המלכודות הפוטנציאליות של אמפתיה ותמיכה בגישה רציונלית יותר לעזרה לזולת, בלום מאתגר את ההנחות שלנו לגבי המשמעות של חמלה ומציעה דרכים חדשות לחשוב כיצד אנו יכולים לעשות שינוי חיובי בעולם.

פסיכולוג בצפון תל אביב: "אם אלוהים קיים, אולי הוא יכול להרגיש בו-זמנית את הכאב וההנאה של כל יצור חי. אבל עבורנו, בני התמותה, אמפתיה היא למעשה זרקור. זהו זרקור שיש לו מיקוד צר, כזה שמאיר בצורה בהירה ביותר על אלה שאנו אוהבים ומתעמעם עבור אלה שהם מוזרים, או שונים, או מפחידים".- פול בלום, כנגד האמפתיה.