קבלת החלטות במצב של חוסר ודאות

בעולם יותר ויותר מורכב ובלתי צפוי, המחקר על האופן שבו בני אדם מקבלים החלטות בתנאי אי ודאות רלוונטי יותר מאי פעם. כפסיכולוגים תל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים אנו מתעמקים במאמר זה בתהליכים הפסיכולוגיים העומדים בבסיס הבחירות שלנו כאשר התוצאות אינן ידועות, תוך הסתמכות על גוף מחקר עשיר כדי לפענח את ההיבט המורכב הזה של התנהגות אנושית. סובלנות לאי הידיעה והיכולת להכיל אותה הם מרכיבים מרכזיים ביצירתיות-מה שמאפשר להמשיך ליצור,  אבל כאן נעסוק בנושא דווקא דרך הפן הנגדי -הצורך למצמצם את חוסר הוודאות ולמצוא החלטה רציונלית. 

הבנת אי ודאות בקבלת החלטות

אי ודאות מתעוררת כאשר לאנשים חסר מידע מלא על תוצאות החלטותיהם. תרחיש זה הוא מאפיין נפוץ בתחומים החל מפיננסים ובריאות ועד לבחירות בחיי היומיום. עבודתם פורצת הדרך של כהנמן וטברסקי על "תיאוריית הערך" (שהביאה לכהנמן פרס נובל בכלכלה) הדגישה כיצד אנשים מעריכים רווחים והפסדים בצורה שונה, מה שהוביל להטיות החלטות תחת סיכון ואי ודאות. עבודתם, שפורסמה ב"אקונומטריקה" (Kahneman & Tversky, 1979), נותרה אבן יסוד בכלכלה התנהגותית ופסיכולוגיה כלכלית.

תפקידן של הטיות קוגניטיביות

תחת אי ודאות, הטיות קוגניטיביות משפיעות באופן משמעותי על קבלת ההחלטות. דוגמה ידועה אחת היא היוריסטית הזמינות- הנטייה להעריך יתר על המידה את הסבירות לאירועים הנזכרים בקלות או זמינים בזיכרון.

 הטיה זו עלולה להוביל להערכות סיכונים מוטות, כפי שמפורט במחקרם של טברסקי וכהנמן (Tversky & Kahneman, 1973). באופן דומה, הטיית ביטחון עצמי עודף, שבה אנשים מעריכים יתר על המידה את הידע או את יכולות הניבוי שלהם, ממלאת לעתים קרובות תפקיד בתרחישים לא ודאיים, כפי שהודגש על ידי הניתוח של אודין בקבלת החלטות פיננסיות (Odean, 1998).

הטיות נפוצות אחרות  בקבלת החלטות תחת אי ודאות הן:

הטיית העיגון: הנטייה לשים דגש רב מדי על פיסת המידע הראשונה שנתקלת בה, מה שמוביל להערכות לא מדויקות של המידע הבא.

הטיית האישור: הנטייה לחפש ולהעדיף מידע המאשש אמונות קיימות, תוך התעלמות או הנחה של מידע שסותר את האמונות הללו. (להבדיל מגישת האישור העצמי שהיא תהליך של חשיבה פנימית והגדרה מחודשת של הערכים והחוזקות האישיים של האדם על מנת להגביר את תחושות הערך העצמי ולהפחית מתח.)

אפקט המסגור: הנטייה להיות מושפעת מאופן הצגת המידע, כאשר מסגורים שונים מובילים להחלטות שונות גם כאשר המידע הבסיסי נשאר זהה.

 

גם לקבוצה אליה אנו שייכים יש השפעה גדולה על קבלת ההחלטות שלנו בתקופת חוסר ודאות, אנו מחפשים מפלט בחשיבה קבוצתית למרות שאנו יודעים שלא פעם דווקא בתקופות של משבר-קבוצות פועלות כעדר מבוהל. 

השפעת הרגשות

כ-פסיכולוג בתל אביב אני רואה את המרכיב הרגשי בקבלת ההחלטות דומיננטי יותר מהמרכיב הרציונלי.  המודעות העצמית  שלנו לעולם לא מלאה. אנו מסתירים מעצמנו עולם רגשי שלם. וכפי שטוען הפסיכולוג ג'ונתן היידט כולנו עוסקים בהונאה עצמית. 

 רגשות הם גורם קריטי המשפיע על החלטות תחת אי ודאות. המחקר של לרנר, לי, ולדסולו קסאם ב-"Journal of Personality and Social Psychology" (לרנר וחב', 2015) חוקר כיצד רגשות ספציפיים, כמו פחד וכעס, יכולים לעצב את תפיסת הסיכון. הממצאים שלהם מצביעים על כך שרגשות יכולים להוביל להערכה מעוותת של הסתברויות, ולעתים קרובות התוצאה היא קבלת החלטות לא אופטימלית.

השפעת לחץ נפשי ולחץ זמן

לחץ נפשי ולחץ זמן יכולים להחמיר את הקושי בקבלת החלטות תחת אי ודאות. מחקר של סטראק וברנד ב-"Neuroscience & Biobehavioral Reviews" (Starcke & Brand, 2012) מצביע על כך שמתח חריף יכול לשנות את שקלול הסיכון והתגמול, ולעתים קרובות מוביל להחלטות אימפולסיביות יותר.

אסטרטגיות לקבלת החלטות טובה יותר

הכרת ההטיות וההשפעות הללו היא הצעד הראשון לקראת קבלת החלטות משופרת תחת אי ודאות. התערבויות התנהגותיות, כמו תורת הדחיפה, מצביעות על שינויים עדינים באופן הצגת הבחירות שיכולות להשפיע באופן משמעותי על תוצאות ההחלטות, כפי שדנים ת'אלר וסונשטיין ב"דחיפה: שיפור החלטות לגבי בריאות, עושר ואושר" (Thaler & Sunstein, 2008).

סיכום

הפסיכולוגיה של קבלת החלטות תחת אי ודאות היא תחום עשיר בתובנות לגבי התנהגות אנושית. על ידי הבנת ההטיות הקוגניטיביות הבסיסיות, ההשפעות הרגשיות וההשפעה של לחץ, אנשים וארגונים יכולים לקבל החלטות מושכלות יותר ורציונליות יותר גם כאשר הוודאות אינה בהישג יד.

מאמר זה מספק הצצה לתחום עצום ודינמי, כזה שמתפתח ללא הרף ככל שהחוקרים חושפים יותר כיצד אנו מנווטים באי הוודאות של החיים.