הפסיכולוגיה של הסקרנות כמפתח יצירתי.

"אנחנו ממשיכים להתקדם, לפתוח דלתות חדשות ולעשות דברים חדשים, כי אנחנו סקרנים והסקרנות מובילה אותנו לדרכים חדשות". וולט דיסני

ב-7 בינואר 1918 בהיפודרום בניו יורק  הקוסם הארי הודיני  הציג את אחד הטריקים המפורסמים ביותר שלו - הפיל הנעלם - מול אלפי צופים.

לפי הדיווחים, החיה המדוברת, ג'ני, שקלה 5 טון . היא הרימה את  החדק שלה בברכה, לפני שעוזרו של הודיני  הוביל אותה לתוך ארון ענק וסגר את הדלתות . לאחר  תיפוף דרמטי, הדלתות נפתחו  שוב - והארון היה ריק כעת. לאלפי הצופים נראה היה שהיא נעלמה באוויר.

איך יכול היה הודיני להעלים חיה ענקית כזו ? אף אחד באותה תקופה לא יכול היה לספק הסבר למה שקרה, למרות שיש תיאוריה אחת דומיננטית.

נגלה מה היא  לפני סוף המאמר, אבל אולי כדאי להימנע מהפיתוי של לדלג ישר לחלק זה - שכן שפע של מחקרים מדעיים מראים שלאפשר לסקרנות שלך להתעורר בדרך זו יכולה להיות השפעה מדהימה על המוח שלך. מחקרים מראים שאי ידיעת התשובה לחידה מסקרנת יכולה, למשל, להגביר את היצירתיות שלך במשימות הבאות, כמו גם לקדם  למידה בצורה יעילה. סקרנות במקומות עבודה, מגבירה על פי מחקרים  את המעורבות וההנאה מהעבודה שלנו ומפחיתה את הסיכון לשחיקה.

"הסדנה" - היא מרכז לאמנות ולטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים, והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו. אנו מציעים גם טיפול פסיכולוגי מרחוק (פסיכולוג אונליין).

 לימודי ציור- קאראווג'ו הפסיכולוגיה של הסקרנות האנושית

"הסקרנות היא הפתיל בנר הלמידה". ויליאם ארתור וורד

"מדע הוא כיף. מדע הוא סקרנות. לכולנו יש סקרנות טבעית. מדע הוא תהליך של חקירה. זה הצגת שאלות והמצאת שיטה. זה התעמקות." סאלי רייד

מגבירת זיכרון: 

"סקרנות היא התנהגות של בני אדם ובעלי חיים, אשר מניעה מחקר ולמידה"- כך מגדירה ויקפדיה., לכן לא מפתיע  שמחקרים רבים  עסקו בחשיבותה של הסקרנות בתהליך הלמידה והחינוך.  מחקרים שונים הראו שסקרנותם של אנשים יכולה לחזות את הצלחתם בלימודים, ללא קשר  לרמת האינטליגנציה המדידה שלהם (ה-IQ שלהם).

מחקר עדכני ביותר מצביע על כך שהתועלת של סקרנות בתהליך למידה עשויה לנבוע משינויים ברמה הנוירולוגית. כאשר אנו מרגישים סקרנים לגבי נושא מסוים, העובדות שאנו לומדים מוטבעות ומקודדות בצורה עמוקה יותר , ונגישות יותר  לשליפה כאשר יש צורך בהן מאוחר יותר.( כולנו מכירים את הלמידה למבחני הבגרות בנושאים שלא מעניינים אותנו אשר נשכחת רגע לאחר המבחן).

קורס פיסול בחימר תל אביב- הפסיכולוגיה של האדם כחקר הסקרנות

במחקר באוניברסיטת קליפורניה   משנת 2014. חוקרים ביקשו תחילה מכל משתתף לדרג את סקרנותו לגבי  ידיעת התשובות לסדרה של שאלות, כגון  "מה בעצם אומר המונח 'דינוזאור'?" לאחר מכן, המשתתפים עברו סריקת  מוח בfMRI  כאשר אותן שאלות הוצגו, ולאחר מכן זמן קצר לאחר הוצגו להם  התשובות. המשתתפים נבחנו לאחר מכן על כדי לבחון את זכרונם לגבי העובדות כעבור שעה.

השפעות הסקרנות על היזכרות מאוחרת יותר היו בולטות. כשהמשתתפים היו סקרנים מאוד לגבי עובדה, היה להם סיכוי גבוה ב-30% לזכור אותה. ונראה שהדבר  מקביל לפעילות מוגברת באזורים של המוח האמצעי המשחררים את הנוירוטרנסמיטר דופמין. דופמין קשור בדרך כלל לתחושת תגמול, אך מחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שהוא יכול גם לשפר את היווצרותם של קשרים עצביים חדשים. זה נראה כאילו תחושת הסקרנות עוזרת להכין את המוח לקלוט ולעבד את המידע החדש והחשוב, וזה מביא גם לזיכרון יציב יותר.

באופן מסקרן, החוקרים מצאו כי עליית הדופמין, הנובעת מסקרנות ראשונית, יכולה אפילו לשפר את הזיכרון של מידע מקרי שלא היה לו רלוונטיות ישירה לשאלה העיקרית. כדי להדגים זאת, הם הציגו פרצופים אקראיים לצד התשובות לשאלות ושעה לאחר מכן בדקו האם המשתתפים עדיין מזהים את הפרצופים. הניתוחים הראו שלמשתתפים יש סיכוי גבוה יותר לזכור את הפנים אם אלו הוצגו בו זמנית עם אחת  משאלות הטריוויה שעוררו את סקרנותם.

חיזוק הזיכרון הנוסף והבלתי צפוי הזה יכול להיות שימושי ביותר בכל פעם שאנו מנסים ללמוד משהו חדש ומסובך. לא סביר, אחרי הכל, למצוא כל מרכיב בלימודים שלנו מרתק. אבל אם נוכל לטפח קצת סקרנות לגבי לפחות חלק מהעובדות, נוכל לגלות שגם שאר החומר הנלמד מעובד ונכנס לזיכרון  יותר בקלות.

פסיכולוגים בתל אביב:  החפיפה בן האמנות והמדע דרך הסקרנות.

"הרוח האנושית היא היכולת להתמודד עם חוסר הוודאות של העתיד  על ידי סקרנות ואופטימיות. זו האמונה שניתן לפתור בעיות וליישב  הבדלים. זהו סוג של ביטחון עצמי. והוא  שביר".  ברנרד בקט

סקרנות יכולה גם להגביר את הסבלנות  והסובלנות שלנו למצבי חוסר ודאות. מחקר שנערך לאחרונה,( ושטרם פורסם), של אביגיל הסיונג, דוקטורנטית  מאוניברסיטת דיוק, הראה שסקרנות מוגברת פירושה שאנשים היו מוכנים יותר לחכות כדי לגלות את פתרון לחידה. אנשים פחות סקרנים, לעומתם, היו חסרי סבלנות יותר ורצו רק לעבור את המשימה במהירות, ולכן ביקשו לקפוץ ישר לתשובות. "סקרנות גבוהה פירושה שאנשים רוצים לחוות את רגע המימוש והגילוי בעצמם", אומרת הסיונג.

 קישור רעיונות:

תוצאות דומות ניתן למצוא במחקרים על פתרון בעיות יצירתי.  יש עדויות לכך שהסקרנות עוזרת לאנשים ליצור רעיונות מרגשים ומקוריים יותר.

עדות לתהליך זה מוצגת  במחקר העושה שימוש  בסיפורו של הפיל הנעלם. בסדרה של ניסויים, החוקרים חשפו את המשתתפים לאחת משתי גרסאות של הסיפור. מחצית מהם נחשפו לגרסה שהעצימה את אלמנט המסתורין - דרך העובדה שקוסמים אחרים עדיין לא מבינים איך הטריק התבצע. לאחר מכן התבקשו המשתתפים הללו לתאר כיצד לדעתם הודיני החביא את ג'ני. לא משנה מה תשובתם, נאמר להם שהם "קרובים אבל לא לגמרי צודקים", מה שהותיר פער בידע שלהם, ויצר אי ודאות נוספת.

שאר חברי הקבוצה קראו תיאור פחות מסקרן של הטריק של הודיני, בו  הובנה היטב את הדרך בה בוצעה  האשליה (רמזו שהודיני החביא את הפיל מאחורי וילון בארון. וזו, אכן, התיאוריה המועדפת.)

לאחר מכן, המשתתפים דירגו את הסקרנות שלהם  על הטריק של הודיני. הם קיבלו כמה דקות לעצב  את הגרסה שלהם  לדרך בה הודיני ביצע את הקסם. הפתרונות שלהם דורגו מאוחר יותר על ידי שופטים עצמאיים.

החוקרים גילו שהמשתתפים שקראו את הגרסה הראשונה והמסתורית יותר של הסיפור אכן היו סקרנים יותר, וזה הביא ליצירתיות וחדשנות משמעותית יותר במהלך הצעת פתרונות  לדרך בה בוצע הקסם לאחר מכן. נראה היה שזה בא דרך תהליך שנקרא "קישור רעיונות", שבו המשתתפים פיתחו ללא הרף את מחשבותיהם הראשוניות באמצעות תהליך של איטרציה .

פסיכולוג רחובות: להסתכן בסקרנות-כלימודי רישום

אלה שראו את הגרסה הפחות מסקרנת של סיפור הודיני, לעומת זאת, נטו להסתפק רק ברעיון הראשון שצץ להם בראש, שבדרך כלל היה פחות שאפתני או מעניין.

ברגע שאנו מאמינים בעצמנו, אנו יכולים להסתכן בסקרנות, פליאה, הנאה ספונטנית או כל חוויה שחושפת את הרוח האנושית. ה. ה. קאמינגס

מעורבות ורווחה.

היתרונות של הסקרנות לא מסתיימים כאן. בספרו האחרון אמנות חוסר הכפיפות (The Art of  Insubordination), טוד קשדן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון בפיירפקס, וירג'יניה, ארה"ב, מציין שסקרנות רבה יותר יכולה גם לגרום לאנשים להיות פתוחים יותר לשמוע דעות של אחרים, גם אם הן שונות מהדעות שלהם. פתיחות זו חיונית אם ברצוננו לקיים חילוקי דעות פרודוקטיביים ולהימנע מבעיות כמו הטיית אישור וחשיבה קבוצתית.

אפוקסי ליצירה-פיסול שקוף ביציקה. חקר הפסיכולוגיה של הסקרנות.

המחקר של קשדן עצמו הוכיח שסקרנות מביאה יתרונות מקיפים למקום העבודה. המחקר כלל יותר מ-800 משתתפים מארה"ב וגרמניה ממגוון תעשיות, אשר דירגו שורה של הצהרות על חוויות הסקרנות שלהם בחיי היום יום, כגון:

אני נרגש מהמחשבה  על התנסות ברעיונות שונים

אני לא נרתע מהלא נודע או הלא מוכר גם אם זה נראה מפחיד

המשתתפים מילאו גם שאלונים על שביעות רצון ומעורבות בעבודה, היחסים החברתיים שלהם עם עמיתיהם, תחושות השחיקה שלהם והשימוש שלהם בחדשנות בעבודה. בכל אחד מהמדדים הללו, המשתתפים הסקרנים יותר נטו לדווח על חוויות טובות יותר, בהשוואה למשתתפים הסקרנים פחות.

"מהי צומת המפגש  בין טכנולוגיה, אמנות ומדע? סקרנות ופליאה, כי הן מניעות אותנו לחקור, כי אנחנו מוקפים בדברים שאנחנו לא יכולים לראות." לואי שוורצברג

טיפוח סקרנות.

לדברי קשדן והריסון, ארגונים יכולים לעודד סקרנות רבה יותר אצל העובדים עם כמה שינויים בתרבות הארגונית שלהם. מנהלים עשויים לשקול לתת לעובדים שלהם קצת יותר עצמאות. מחקרים שונים מראים שתחושת אוטונומיה מגבירה את הסקרנות. גם אם יש רק מספר מצומצם של אפשרויות זמינות, סביר יותר שפרויקט יעורר עניין של אדם אם הוא בחר בו מרצונו, במקום שהבחירה תיכפה עליו על ידי מישהו אחר. במקרים רלוונטיים, כפי שעושה גוגל,  מעסיקים עשויים גם לעודד עובדים להסתכל מעבר לגבולות הצרים של המומחיות העיקרית שלהם. "אנחנו באמת צריכים להיפטר מהמושג הזה של 'להישאר ממוקד  בדרך  שלך'", מציע קשדן. העניין המוגבר בתחום החדש יכול לזלוג לאזור נוספים, הוא אומר, להמריץ את החשיבה ולאפשר לזהות קשרים וקווי חקירה חדשים.

פסיכולוגים תל אביב: פטרישיה פיצ'יניני -"תומס הכפול", פיסול היפר ריאליסטי, הפסיכולוגיה של הילדות כסקרנות בריאה.

ברמה האישית, יש גם כמה ראיות לכך שאנו  יכולים לאמן את הסקרנות שלנו באופן פעיל. הצעד הראשון הוא להפוך אותה לרלוונטי אישית; מחקר של ראצ'יט דובי , פסיכולוגית קוגניטיבית מאוניברסיטת פרינסטון, הראה שכשמזכירים  לאנשים את התועלת של הידע החדש  זה יכול להגביר את הסקרנות שלהם.

ניתן ליצור  רשימה של נושאים שמעניינים אותנו ושנרצה לחפש עליהם מידע בימים או בשבועות הבאים. מחקרים מראים שהשלב הפשוט הזה של זיהוי החורים הנוכחיים בידע שלנו מעורר באופן טבעי יותר סקרנות, ואחר כך מעורבות  בנושאים הרלוונטיים. השאלות שלך לא צריכות להיות מעמיקות: אין דבר כזה שאלה טיפשית כל עוד השאלה שלך מעוררת רצון לדעת יותר.

הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן אולי ניסח זאת בצורה הטובה ביותר כשאמר: "כמעט הכל מעניין באמת, אם נכנסים לעומק העניין".