פסיכולוג משפחתי ברחובות: הורות ואושר?
מה הורות עושה לאושר שלך באמת.
"דרך הקהות המטושטשת תהיתי אם אני לבדי או שהורים אחרים מרגישים כמוני - שכל מה שמעורב בילדים שלנו כואב באיזשהו אופן. הרגשות, בין אם הם של שמחה, צער, אהבה או גאווה- כל כך עמוקים וחדים שבסופו של דבר הם משאירים אותי כפצע חי, חשוף וכואב. הלב האנושי לא תוכנן לפעום מחוץ לגוף האדם ובכל זאת, כל ילד מייצג בדיוק את זה - לב חשוף של הורה , פועם לנצח מחוץ לחזה שלו". דברה גינסברג
שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי מרחוק (פסיכולוג אונליין). אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית. "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." 'הסדנה' מציעה גם טיפולי נוירופידבק ברחובות בתל אביב וראשון לציון כאפשרות לטיפול קצר מועד או משלים לפסיכותרפיה.
למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ על הצילום המשמש קישור:
"אנחנו לא מאבדים את עצמנו בהורות. אנחנו מוצאים חלקים בעצמנו שלא ידענו על קיומם".- ל.ר. קנוסט. פסיכולוג רחובות על משמעות והורות.
האם הורות עושה אותנו מאושרים?
מעט בחירות חשובות משמעותיות יותר וישפיעו יותר על חיינו יותר מאשר ההחלטה להיות הורים ולהביא ילדים לעולם, פסיכולוגים וחוקרים מתחום מדעי החברה חקרו את המשמעות וההשפעה של הבאת ילדים על האושר שלנו.
יש קולות בתחום הטוענים שאם אתה רוצה להיות מאושר, עדיף להיות חשוך ילדים. אחרים מצביעים על כך שהרבה תלוי במי שאתה ובמקום שבו אתה חי. אבל השאלות והתשובות על הנושא רחבות ועמוקות יותר: ומשליכות על עצם הדרך בה אנו מודדים אושר או מבינים מהו? ועל הדרך שבה אנו מבינים את החיים עצמם, ועל ההורות בתקופה שבה האינדיבידואליזם והגשמת העצמיות עומדים במרכז.
חוגי פיסול רחובות-הפסיכולוגיה של הורות. "אתה לא רואה איך זה אצל חלק מההורים. לא רק שהם חייבים לאבד את הילדים שלהם, הם חייבים לאבד אותם לדברים שהם לא מבינים". קאזואו אישיגורו, ארוחה משפחתית. פסיכולוגים רחובות על הורות כתליך מתמיד של אובדן.
המחקרים בתחום אומרים לכאורה אמירה חד משמעית: הבאת ילדים לעולם מזיקה לאיכות החיים.
במחקר אחד ביקשו הפסיכולוג דניאל כהנמן ועמיתיו מכ-900 נשים עובדות לדווח בסוף כל יום על כל פעילות שלהן וכמה הן מסופקות ומרגישות שמחה כשהן עשו אותן. הם דיווחו על השהות עם ילדיהן כמהנה פחות מפעילויות רבות אחרות, כמו צפייה בטלוויזיה, קניות או הכנת אוכל.
מחקרים אחרים מגלים שכאשר ילד נולד, ההורים חווים ירידה ברמת האושר שלא עוברת לאורך זמן, בנוסף לירידה בסיפוק מהזוגיות שבדרך כלל לא מתאוששת עד שהילדים עוזבים את הבית. הפרופסור דן גילברט מהרווארד ניסח זאת יפה , "הסימפטום היחיד של תסמונת הקן הריק הוא חיוך ללא הפסקה."
חוגי פיסול קרמי-הפסיכולוגיה של הורות. "שתי התמונות השונות האלה שלה חרוטות בזיכרוני: האחת כאמא האידיאלית הזו, והשנייה כמעין לחץ המכביד עליי - אהבה נשית אובססיבית".- בננה יושימוטו, האגם. פסיכולוג רחובות על המורכבות של יחסי הורים וילדים.
הורות הופכת אותך לבן ערובה
אחרי הכול, הבאת ילדים לעולם, במיוחד בשלבים הראשונים, כרוכה במאבק כלכלי, חוסר שינה ומתח. עבור אימהות, קיים במקרים רבים גם העומס הפיזי של הריון והנקה. ילדים יכולים להפוך זוגיות רומנטית עליזה ואוהבת לקרב הישרדותי זוגי מסביב לנושאים כמו למי מגיע לישון או לעבוד ומתי., ילדים מעוררים ויכוחים תכופים של בני זוג - "יותר מכסף, יותר מעבודה, יותר מחותנים, יותר מהרגלים אישיים מעצבנים, סגנונות תקשורת, פעילויות פנאי, בעיות מחויבות, חברים מטרידים, סקס". מי שלא מבין את זה מוזמן לבלות יום שלם עם ילד משועמם בן שנתיים (או ילד זועף בן 15)
אבל החיים כיוון שהם חיים, תמיד מורכבים ומלאי סתירות. למרות שמחקרים מסוימים סיפקו ממצאים פשוטים - במקרה הזה, "הבאת ילדים לא תעשה אתכם מאושרים" – מחקרים אחרים הגיעו למסקנות מורכבות יותר. ראשית, הירידה באושר קשה יותר עבור חלקנו שנושא בעול יותר מאשר עבור אחרים. מחקר בשם – "הגנה על הורות: ילדים קשורים ליותר שמחה מאשר אומללות" מגלה שאבות בגילאי 26 עד 62 מדווחים למעשה על עלייה באושר, בעוד שנשים חד הוריות סובלות מהירידה הגדולה ביותר.
חוגי ציור בתל אביב-הפסיכולוגיה של הורות. "רבים מאמינים שהורות עוסקת בשליטה בהתנהגותם של ילדים והכשרתם להתנהג כמו מבוגרים. אני מאמינה שהורות היא לשלוט בהתנהגות שלי ולהתנהג כמו מבוגרת בעצמי. ילדים לומדים את מה שהם חיים וחיים את מה שהם לומדים".- ל.ר. קנוסט. פסיכולוג רחובות על אושר והורות.
משתנים המשפיעים על עומס ההורות
ישנם גם הבדלים גיאוגרפיים וחברתיים .מחקר משנת 2016 שבחן את רמות האושר של אנשים עם ובלי ילדים ב-22 מדינות מצא כי המידה שבה ילדים משמחים אותך מושפעת ממדיניות הסיוע בטיפול בילדים הממשלתית כמו חופשת הורות בתשלום. הורים מנורבגיה והונגריה , למשל, מאושרים יותר מזוגות חסרי ילדים באותן מדינות - אבל הורים מאוסטרליה ובריטניה מאושרים פחות מבני גילם חסרי ילדים. המדינה עם הירידה הגדולה ביותר באושר לאחר הולדת ילדים-היא ארצות הברית.
אבל מעבר לנושאים כלכליים יש גם שאלות של הלכי רוח חברתיים ונורמות. כיוון שאני עובד כפסיכולוג ברחובות –אני שומע כמה לא פשוט להיות זוג או אישה חשוכת ילדים בשכונה צעירה בעיר. לעומת זאת בעבודתי כפסיכולוג בתל אביב-אני רואה לגיטימציה גדולה יותר לבחירה בלא להביא ילדים לעולם ,שם. ישראל באופן כללי –היא סוג של אנומליה בעולם המערבי מבחינת הקישור בתפיסה בן אושר להבאת ילדים לעולם.
ועדיין הפער בן הדיווח על רמת הירידה באושר שגורמים ילדים לבן התחושה שרובנו (בישראל) לא מתחרטים ואפילו מתארים את ההורות כ"הדבר הכי טוב שהם עשו אי פעם", מעוררת שאלות.
האם אנו זוכרים באמת את גידול הילדים שלנו?
תשובה אחת היא תופעה הנקראת עיוות זיכרון. ישנם עיוותי זיכרון רבים, באופן כללי אנחנו מבינים היום את הזיכרון כדבר שאנו מבנים מחדש כל פעם בהווה מתוך צרכים של ההווה והוא אינו בשום צורה רישום מדויק של העבר. כאשר אנו חושבים על חוויות העבר שלנו, אנו נוטים לזכור את השיאים ולשכוח את השגרה הנוראית והיומיות שביניהם. (כהנמן מנסח זאת כך: "האני החווה שלנו מדווח לחוקרים שאנחנו מעדיפים לשטוף את הכלים - או לנמנם, או לקנות או לענות על מיילים - על פני לבלות עם הילדים שלנו... אבל האני הזוכר שלנו אומר לחוקרים שאף אחד - ושום דבר - לא מספק אותנו ולא מעניק לנו כל כך הרבה שמחה כמו הילדים שלנו. זה אולי לא האושר שאנחנו חיים ביום יום, אבל זה האושר שאנחנו חושבים עליו, האושר שאנחנו מזמנים ונזכרים בו, הדברים שמרכיבים את סיפורי החיים שלנו". נוסטלגיה היא כנראה הדרך שבה אנו מתמודדים עם העבר.
פיסול בחוט ברזל-הפסיכולוגיה של הורות. "ילדים יכולים להיעלם ללא עקבות, אבל לא הורים."- איימי וויטינג, שינוי בתאורה. פסיכולוג רחובות על העול המוטל על הורים.
רוב ההורים אוהבים את ילדיהם, וזה נראה נורא להודות שיהיה לך טוב יותר אם מישהו שאתה אוהב לא היה קיים.
בשנים האחרונות נחשפים הסיפורים של ההורים שאימצו ילדים מרוסיה, פרשיות חיים שפסיכולוגים קליניים נחשפו אליהם עוד לפני שהתפרסמו בתקשורת. רוני מגיעה אלי לטיפול פסיכולוגי לאחר שזוג התאומים שאימצה מגיעים לבגרות. הם גרים בקיבוץ ועד לשנים האחרונות היא הודתה לאל על כך. הקיבוץ שילם את הטיפול הפסיכולוגי והטיפולים האחרים להם הזדקקו ויצר מערכת תמיכה לה ולבן זוגה ולילדים. אולם בגיל ההתבגרות התמכרו הבנים לסמים והחלו לפרוץ ולגנוב בבתים בקיבוץ. מערכת התמיכה הפכה לשיפוטית. והפריבילגיה של האנונימית שאולי היו מאפשרים החיים בעיר-לא קיימת בקיבוץ. רוני משלימה עם זה שבעיית ההתנהגות של הילדים תמשך לאורך חייהם. שהם יכנסו ויצאו ממוסדות טיפוליים במקרה הטוב, ומוסדות ענישה במקרה הרע לאורך חייהם. היא אומרת שאינה מתחרטת על האימוץ למרות הסבל הברור שנגרם ויגרם לה ולבן זוגה בהמשך חייהם.
אושר מול משמעות
ההתקשרות שיש לנו עם אדם יכולה לפצות על הירידה הכוללת באיכות החיים שלנו, ולכן האהבה שיש לנו בדרך כלל כלפי ילדינו פירושה שלבחירה שלנו להביא אותם לעולם יש ערך מעל ומעבר לכל השפעה שיש להם על האושר שלנו.
זהו נושא רחב יותר מהבאת ילדים לעולם , זה נוגע למתח שבן אושר או איכות חיים לבן משמעות. , שהיא שיש בחיים יותר מאושר. כשאני אומר שלגדל את הילדים שלי זה הדבר הכי טוב שעשיתי אי פעם, אני לא אומר שהם גרמו לי הנאה בשום מובן יום-יומי פשוט, ואני לא אומר שהם היו טובים עבור הנישואים שלי . אני מדבר על משהו עמוק יותר, שקשור לסיפוק, מטרה ומשמעות. . כאשר שואל אנשים על משמעות חייהם ותכליתם, הורים אומרים שלחייהם יש משמעות רבה יותר מאלה של אלו ללא ילדים. מחקר של הפסיכולוג החברתי רוי באומיסטר ועמיתיו מצא שככל שאנשים השקיעו זמן רב יותר בטיפול בילדים, כך הם אמרו שהחיים שלהם משמעותיים יותר - למרות שדיווחו שחייהם אינם מאושרים יותר.
פיסול בראשון לציון-חוגים-הפסיכולוגיה של הורות."אני מניח שאתה עומד להגיד שאני לא אמא טובה."
״להפך, אני חושבת שאת אמא מצוינת. אתה רואה שמצבם טוב והם מאושרים. את משגיח על התזונה שלהם ודואגת שמערכת העיכול שלהם תפעל כראוי. את מלמדת אותם להתנהג יפה ואת קוראת להם וגורמת להם להתפלל. אם הם היו חולים, היית שולחת אותם מיד לרופא ומניקה אותם בזהירות. אבל את לא עטופה בהם כמו שגריי עטופה.'
״זה מיותר שכולם יהיו כך . אני בן אדם ואני מתייחסת אליהם כאל בני אדם. אמא פוגעת בילדיה רק אם היא הופכת אותם לדאגה היחידה של חייה".- וו. סומרסט מוהם. פסיכולוגים רחובות על הדרכים השונות להיות הורה טוב.
לגידול ילדים, אם כן, יש קשר לא ברור להנאה, אך עשוי להתחבר להיבטים אחרים של החיים , הוא קשור לרעב שלנו להתקשרות ולמשמעות ולתכלית. הסופרת זיידי סמית' מנסחת זאת טוב יותר ממה שאי פעם אוכל , ומתארת את הבאת ילד כ"תערובת מוזרה של אימה, כאב ותענוג".: "האם זה לא מספיק גרוע שהאהוב, שאיתו חווית אושר אמיתי , בסופו של דבר יאבד לך? למה להוסיף לסיוט הזה את הילד, שאובדנו, אם יקרה אי פעם, פירושו לא פחות מאשר השמדה מוחלטת שלך?" כשאני חושב על הורים המאבדים את ילדם אלו המילים העולות בראשי-השמדה מוחלטת, אני תוהה איך ממשיכים בחיים אחרי אירוע כזה. איך מוצאים חיים בכלל? חברה שלי –יעל-שבחרה בחיים ללא ילדים נהגה לומר לי שילדים הם בני ערובה פוטנציאלים שאנחנו שולחים לעולם. הם מרחיבים ומעמיקים את הפגיעות שלנו מעבר לגבולנו הפיזי בצורות שקשה לדמיין. מטופלת שלי אמרה הילדים שלה הפכו אותה לאנטנה של חרדות. ילד הוא אולי הדבר האמיתי המלמד אותנו בצורה ישירה את השיעור על כך שיש דברים חשובים מאיתנו. דברים שעבורם נקריב את עצמנו.
, "דברים כואבים בדיוק כמו באותה מידה שהם שווים."- כתב הסופר ג'וליאן בארנס בהקשר אחר.
" כמו שכתב חליל ג'יבראן ב'הנביא': 'הילדים שלך הם לא הילדים שלך. הם באים דרכך אבל לא ממך. אתה יכול לתת להם את אהבתך אבל לא את המחשבות שלך, כי יש להם מחשבות משלהם. אתה יכול לשאוף להיות כמוהם, אבל אבל אל תנסה להפוך אותם לדומים לך, כי החיים אינם הולכים אחורה, ואינם מתעכבים עם האתמול".- הילרי רודהם קלינטון, "מה קרה". פסיכולוג רחובות על הקשר שבן הורים לילדים.