קבלת החלטות בקבוצות :מודלים

 כיצד אנחנו מחליטים? מה ההשפעה של קבוצות על ההחלטות שלנו? כיצד קבוצות עושות החלטות?

"הנה כיצד אנחנו יודעים שאנו חיים: אנחנו עושים טעויות." פיליפ רות, פסטורלה אמריקנית.

שמי זיו אייל. אני פסיכותרפיסט, בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי אונליין. אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית. " להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." הסדנה מציעה גם טיפולי נוירופידבק כטיפול קצר מועד בלווי פסיכותרפיה או כטיפול בלעדי.-למידע נוסף על אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ על התצלום המשמש קישור:

שתי מגמות סותרות, נדמה לי, מסתמנות מבחינה חברתית בשנים האחרונות. מצד אחד החברה כמרקם חי ותומך מתפוררת או משתנה-זה תלוי בנקודת ההשקפה שלך, בכל מקרה הבדידות היא עובדה . אנחנו בודדים יותר, או מודעים לבדידותנו יותר.

מאידך עם עליית הרשתות החברתיות והאינטרנט בכלל, מושג הרשת הפך להיות מרכזי. אנחנו יותר מאשר אינדוואליים ,חלק מרשת, חלק מעדר, העושה  החלטות ובחירות בצורה הנראית לפעמים מטורפת. המושג "חוכמת ההמונים"-הפך להיות למעשה ברירת המחדל שלנו בכל נושא. בין אם מדובר באיזו מכונית לבחור?, האם לקנות דירה והיכן? מה ללמוד? אבל גם האם להתחסן? האם להתחתן ועם מי?. מחקרים רבים מראים לנו שתחושותינו מחשבתנו ואפילו ממדים לכאורה אובייקטיבים כמו השמנה, ולחץ דם- מושפעים מהאנשים סביבנו דרך מנגנון שאנו מכנים "הדבקה חברתית". "סיעור מוחות" הופך לתקופת למילת  באזז.  היצירתיות הופכת ממרכיב המגדיר את האינדיבידואל, למושג בעל משמעות כלכלית,  יצירתיות הופכת לתת נושא של יצרנות. או אם תרצו הגדרה פחות אקדמית-של היכולת ליצור כסף. והכסף נוצר בחברות וארגונים, לפיכך היצירתיות לכאורה נעה מהיחיד אל הקבוצה.

פסיכולוגיה של חשיבה קבוצתית-ימי גיבוש

אם לקבוצות בהם אנחנו חברים כזו השפעה על ההחלטות שלנו, כיצד אנו יכולים להיות משוכנעים שהם אכן עושות את ההחלטות הנכונות?

במאמר זה שנכתב על ידי ג'ושוע הולדן , ראש הקתדרה לחדשנות במדע, הנדסה ומתמטיקה ופרופסור למתמטיקה במכון הטכנולוגי של רוז-הולמן. הוא בוחן מה גורם להחלטות קבוצתיות להשתבש. או להיות נכונות-דרך מודלים מתמטיים.

בשנות ה-70, הפסיכולוג אירווינג ג'ניס היה חלוץ במחקר על תופעה העונה לשם שרוב האנשים מכירים, וכנראה מבינים באופן אינטואיטיבי (ואולי חוו באופן אישי). אני מדבר על "חשיבה קבוצתית". ג'ניס ראה את התוצאות של חשיבה קבוצתית בשורה של החלטות קולקטיביות רעות שחקר. הוא הסתקרן במיוחד מהתקלות בקבלת ההחלטות בבית הלבן, כמו פלישת מפרץ החזירים וההסלמה של מלחמת וייטנאם, אבל זיהה גם תקלות חשיבה קבוצתית באסון מעבורת החלל צ'לנג'ר. ג'ניס כינה זאת "הידרדרות ביעילות המנטלית, במבחני שיפוט המציאות ובשיפוטים המוסריים כתוצאה מלחצים קבוצתיים".

אבל מתי בדיוק, חשיבה קבוצתית משתלטת והורסת את תהליך קבלת ההחלטות של ועדה, גוף שלטוני או חברה? כמה מעט חשיבה עצמאית צריכה להיות כדי שההתלבטות הקולקטיבית תלך לכיוון הרסני ? ואיזה תפקיד ממלאת החשיבה מחדש על הדעות שלך? מאמר שנערך לאחרונה מאת ויקי צ'וקיאו יאנג ועמיתיו, שפורסם בכתב העת Proceedings of the Academy of Sciences, חוקר את השאלות הללו בדיוק.

יאנג הוא מתמטיקאי יישומי החוקר התנהגות אנושית קולקטיבית במכון סנטה פה, מקום שמפגיש חוקרים מכל הסוגים כדי לקדם את מחקר המערכות המורכבות. כדי להבין כיצד קבלת החלטות קולקטיבית בין שתי אפשרויות יכולה להגיע לתוצאה הגרועה יותר, הצוות של יאנג המציא מודל פשוט הכולל שני סוגי לומדים - אינדיבידואליים וחברתיים. לומדים אינדיוודואליים חושבים בעצמם בעוד שלומדים חברתיים מקבלים את הכוונה שלהם מאחרים. יאנג אומר שלומדים חברתיים הם "נושא מרכזי לדאגה" במערכות חברתיות מכיוון שכמה מהאתגרים הדחופים והקיצוניים ביותר העומדים בפני האנושות - כמו שינויי אקלים ומגפות - דורשים חשיבה ופעולה משותפת כדי לפתור אותם. לומדים חברתיים הם מכשול פוטנציאלי: "שאלת מפתח הנוגעת להחלטות קולקטיביות היא האם מערכת חברתית יכולה להסתפק באפשרות הטובה ביותר הזמינה כאשר חלק מהחברים לומדים מאחרים במקום להעריך את האפשרויות בעצמם."

קורס פיסול בחימר, הפסיכולוגיה של החשיבה הקבוצתית

המודל של יאנג מתחיל בכך שכל הלומדים, אינדיבידואליים וחברתיים, מחזיקים בהעדפות אקראיות בין שתי אפשרויות. נניח שאתה ו-19 מחבריך מנסים להחליט איזה סרט ללכת לראות בסוף השבוע הבא: באטמן או סופרמן (רק כדי להיות ברור, המצאתי את הכותרות האלה, לא יאנג.) לפני שמישהו יקרא את הביקורות, חצי מהקבוצה עשויה להעדיף סרט אחד וחצי אחר. עם זאת, 80 אחוז מהמבקרים באינטרנט מסכימים שלבאטמן  יש עלילה טובה יותר, משחק טוב יותר , ואפקטים מיוחדים טובים יותר. ככל שעובר הזמן, הלומדים הבודדים מבין חבריך מקבלים את החלטותיהם הסופיות על סמך המחקר שלהם, בעוד שהלומדים החברתיים מחליטים על סמך מה שהם שומעים מאחרים בקבוצה. מה הסיכויים שהרוב ייבחרו בסרט שקיבל ביקורת טובה יותר? או, במונחיו של יאנג, "האופציה בעלת הערך הגבוה יותר".

חוג פיסול בחימר, הפסיכולוגיה של החשיבה הקבוצתית

החוקרים שיחקו עם כמה משתנים: היחס בן הלומדים החברתיים והאינדיבידואליים בקבוצת החברים שלך, כמות הלומדים האינדיווידואליים שיחליטו בסופו של דבר על, למשל, באטמן על פני סופרמן, וחוזק הקונפורמיות החברתית בקבוצת החברים.

גורם אחרון זה תלוי בדרכים השונות בהן לומדים חברתיים יכולים להתנהג. במחקרים של קבוצות מסוימות הבחינו בחוזק נמוך של קונפורמיות, כלומר, לומדים חברתיים לא ישנו את דעתם אלא אם כן שאר חברי הקבוצה אומרים שהם צריכים. חוקרים תיארו זאת כ"קונפרמיות אינפורמטיבית", מכיוון שנראה שהלומדים החברתיים מחכים שהקבוצה תעשה שיקול דעת מושכל. אם רבים מהחברים שלך הם אנשים עסוקים שאכפת להם מסרטים אבל פשוט אין להם זמן לקרוא את כל הביקורות, הם עשויים להיות קונפורמיסטים אינפורמטיביים.

מחקרים אחרים עסקו בקבוצות שבהן חוזק הקונפורמיות גבוה, כלומר לומדים חברתיים מושפעים בקלות על ידי דעת הרוב. סוג זה של השפעה חברתית היא מה שנקרא "קונפורמיות נורמטיבית", כי נראה שהלומדים החברתיים רוצים יותר בהרמוניה קבוצתית מאשר בעשיית שיקול דעת מושכל.

לימודי פיסול, הפסיכולוגיה של חשיבה קבוצתית

נניח ש-10 אנשים בקבוצת החברים שלך הם לומדים אינדיבידואליים ו-10 הם קונפורמיסטים אינפורמטיביים, וש-8 מתוך 10 הלומדים האינדיווודואליים  מחליטים בסופו של דבר שהם צריכים לראות את ספידרמן. זה אומר, לפי הניתוח של יאנג, שרוב שאר הקבוצה גם יבחרו בסופו של דבר לראות את ספידרמן, אם כי ההצבעה צפויה להיות קרובה יותר ל-50-50 מאשר ל- 80-20. למעשה, זה יהיה נכון גם אם הדעות הראשוניות והבלתי מושכלות של הקבוצה היו בעד סופרמן.

מצד שני, אם הלומדים החברתיים בקבוצה שלך הם עצלים מעט מחשבתית  שרק רוצים להיות  נחמדים לחבריהם, התנהגות הקבוצה עשויה להיות הרבה יותר קשה לניבוי. הצוות של יאנג הראה שבמקרה זה, אם שיעור הקונפורמיסטים הוא מעל סף מסוים, אז הקבוצה הופכת לבלתי יציבה: ההחלטה הסופית עשויה להיות תלויה בדעות הראשוניות הלא מושכלות של הקבוצה ומי משנה את דעתם ומתי. אם 45 אחוז מהקבוצה שלך תחילה בעד ספיידרמן,הוא ינצח בסופו של דבר, אבל אם רק 40 אחוז יאהבו את הרעיון מלכתחילה, אז סופרמן ינצח. או שאם  סופרמן שהוביל מוקדם, ישכנע מספיק לומדים חברתיים להצביע עבורו, אז ספיידרמן לא יוכל להדביק את הפער (לא משנה כמה טוב ספיידרמן). קשה או בלתי אפשרי לחזות איזה מהם ינצח.

האיזון בין הרצון של הקונפורמיסטים לראות סרט טוב לבין הרצון שלהם שכולם יסתדרו, כמו גם היחס בין השקפותיהם של הלומדים האינדיוודואליים , קובעים את מספר הלומדים החברתיים הדרוש לחוסר חיזוי יציב. אם הלומדים החברתיים מאוזנים באופן שווה בין קונפרמיות נורמטיבית לקונפרמיות אינפורמטיבית, אזי הקבוצה תבחר כצפוי בספייידרמן אלא אם כמעט כל הלומדים הם חברתיים. ככל שהלומדים החברתיים נוטים יותר לסוג הרוצה "להסתדר" עם כולם, דרוש פחות מהם כדי להטות את הקבוצה לבלתי צפוי.

יום גיבוש חברה, יום גיבוש לחברות-הפסיכולוגיה של החלטות קבוצתיות

במציאות, כנראה שאף אחד מאיתנו אינו לומד "אינדיבידואלי" או "חברתי" טהור. כנראה שכולנו עושים קצת משניהם. אנחנו גם לא מושפעים באותה מידה מאחרים סביבנו. בנוסף, לפעמים, איננו יכולים להסביר מדוע אנו מעדיפים דבר אחד על פני דבר אחר; אנו עשויים לשנות את דעתנו בגחמנות. יאנג ועמיתיה שיקפו את האמיתות הללו בשלוש גרסאות קצת יותר מסובכות של המודל שלהם. בכל אחד מהמקרים המודל פעל באופן דומה לזה הפשוט יותר, למעט חריג אחד. אם ההסתברות שאדם ישנה את דעתו באקראי גדולה,  50 אחוז או יותר, הרעש גובר על היכולת להחליט . הקבוצה תגיע בסופו של דבר לפיצול דעות שווה ולעולם לא תוכל להחליט על סרט.

הקבוצה של יאנג ניסתה גם וריאציה נוספת על הדגם. הם הפכו את אחת האפשרויות ל"דביקה" יותר מהאחרת, כלומר לומדים אינדיווידואליים המעדיפים אותה נוטים פחות לשנות את דעתם ללא קשר להשפעות הלמידה האחרות. הפסיכולוג אדם גרנט בספרו Think Again מכנה זאת "להיתקע על הר הטיפשות". "הגורם החשוב ביותר להצלחה של חזאים [בבחירות]", הוא כותב, "היה התדירות שבה הם עדכנו את אמונותיהם".

אם יש לך, למשל, גרעין מושבע של מעריצי סופרמן שראו כל סרט של סופרמן  שנעשה אי פעם והם אינם מתכוונים להפסיק עכשיו. אז סביר שזו תהיה בחירת הקבוצה. ולהפך. יש לציין שלא הלומדים החברתיים הם הבעיה כאן: לומדים אינדיווידואליים  שלא ששים לשנות את דעתם הם הבעיה.

אם התוצאות הללו - התיאורטיות בשלב זה, הנבדקות מתמטית ובסימולציות ממוחשבות - אכן תואמות לחיים האמיתיים? ומה הן מציעות? 

אנשים רבים שיערו ששינויים במדיה החברתית ישפרו את התהליך הדמוקרטי, (כמו שבירת מרחב ההידהוד החברתי, כדי לוודא שמשתמשים רואים פוסטים של אנשים שהם לא מסכימים איתם). 

אבל, נראה כי הגרסה של המודל שבה כל לומד חברתי מושפע מכל לומד אחר אינה מתנהגת בצורה שונה בהרבה מהגרסה המגבילה את התקשורת בין הלומדים. מה אנשים מעלים לרשת חשוב יותר מאשר אלו אנשים רואים איזה פוסט.

מספר קריטי של אנשים, בכל סוג של ארגון שאתה חושב עליו  צריכים להעריך את הראיות בעצמם, אבל הם גם צריכים להיות גמישים לגבי ההערכה הזו. הסיבה לכך היא, כפי שמצאו יאנג ועמיתיו, "אם לומד אינדיבידואלי לעולם לא ישנה את דעתו בהתבסס על ראיות חדשות, האפשרות שנבחרה עלולה להתפשט ברחבי הרשת החברתית". וזה גם אומר לטוב ולרע, ז ש"מיעוטים מחויבים יכולים להיות בעלי השפעה חשובה על תוצאות הבחירות הדמוקרטיות".

חשיבה קבוצתית יכולה להיות סוג של עצלות אינטלקטואלית, אך לא כל עצלות אינטלקטואלית חייבת להוביל לחשיבה קבוצתית, ולא כל למידה חברתית היא עצלנית אינטלקטואלית. הקבוצה של יאנג הראתה שהתאמה אינפורמטיבית יכולה להיות אסטרטגיה יעילה לקבלת החלטות עם מאמץ מופחת, ואפילו קונפורמיות נורמטיבית יכולה להיות יעילה בכמויות מתונות. הבעיה האמיתית היא כאשר חברי הקבוצה אינם מוכנים או אינם מסוגלים לשקול מחדש את דעתם לאור מידע חדש.

יום גיבוש לצוות, ימי גיבוש לצוותים-הפסיכולוגיה של החלטות קבוצתיות

המחקר של יאנג מראה שחוסר חשיבה מחדש מקלקל את ההצלחה לא רק של יחידים אלא של הקבוצות שאליהן הם משתייכים. "הסימפטומים של חשיבה קבוצתית", ציינה ג'ניס, "מתעוררים כאשר חברי קבוצות מקבלי החלטות מקבלים מוטיבציה להימנע מלהיות נוקשים מדי בשיפוטיהם על הרעיונות של מנהיגיהם או עמיתיהם". קבוצות מצליחות מעודדות תרבות שבה הן, כפי שניסח זאת גרנט, "מאמצים  את ההנאה שביכולת לטעות", וחושבות שוב.

ג'ושוע הולדן הוא הקתדרה המוענקת לחדשנות במדע, הנדסה ומתמטיקה ופרופסור למתמטיקה במכון הטכנולוגי של רוז-הולמן ומחבר הספר "המתמטיקה של הסודות: קריפטוגרפיה, מצפני קיסר להצפנה דיגיטלית".