12 כללים לחיים , מעבר לסדר, ג'ורדן פיטרסון

כבר כתבתי לא פעם שאני מאמין בפרדוקסים וסתירות,  שזו השקפתי על  המורכבות של החיים והקיום האנושי בתוך המציאות . "אני מאמין שלאמת יש רק פן אחד, זו של סתירה אלימה"-כותב ג'ורג באטיל-ואני מזדהה עימו.

אלא שאנו כבני אדם מחפשים באופן מתמיד מערכת קוהרנטית של אמונות ותפיסות-הן לגבי עצמנו והם לגבי המציאות. המפגש בן שתי המציאויות הללו אלו יוצר לא פעם משבר נפשי- כשאנחנו לא מצליחים לשקם או ליצור מחדש מבנה משמעות קוהרנטי לקיום שלנו מול המציאות . מאידך אותו מתח של סתירות פנימיות הוא גם המרכיב היצירתי בתוכנו. יצירתיות בנויה על מתחים הנובעים מ"דברים שלא מתיישבים" זה עם זה. וזה נכון לגבי המדע, האמנות והחיים האישיים שלנו.

. ג'ורדן פיטרסון הוא פסיכולוג קליני ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו, אבל מעבר לזה הוא גם סוג של גורו, תופעה תרבותית ופרדוקס מהלך. קל לשנוא אתו בשל התפיסות החד משמעיות שלו. מי כותב ספר כמו "12 כללים לחיים"-"שמטרתו לסייע לאנשים ברחבי העולם להכניס סדר בחייהם בתוך עולם  כאוטי ולא צפוי." הכולל הנחיות חד משמעיות כמו-זוג שלא עושה סקס לפחות פעם בשבוע, נמצא בבעיה; נשים צעירות צריכות להיכנס מהר להיריון ).

קוביית אפוקסי-עולם בזעיר אנפין, קורסי אפוקסי-הפסיכולוגיה של שבירת הסדר. "מסתבר שסוג מפחיד של כאוס יכול לארוב מאחורי חזית של סדר - ובכל זאת, עמוק בתוך הכאוס מסתתר סוג מפחיד עוד יותר של סדר."- דאגלס ר. הופשטטר, נושאים מטאמאגיים: חיפוש אחר מהות הנפש והדפוס. פסיכולוגים רחובות על הפחד מכאוס והפחד העמוק יותר מגילוי סדר הסותר אותנו.

אבל ג'ורדן פטרסון מעניין כיוון שלמרות האיכות היודעת כול של נאומי ההטפה שלו, יש בו גם קול של פסיכולוג קליני מוכשר שיש לו מה להגיד. הוא מעניין גם, כיוון שהוא אדם ממשי ואני חושד גם מורכב,  ששמע את צחוק הגורל וראה כיצד מערכת הכללים והאמונות שלו מתפרקת מול המציאות.

  רק שלוש שנים עוברות בן ספרו 12 כללים לחיים (2018) שזכה להצלחה מטורפת לסיפרו ״להיות אדם - 12 כללים נוספים לחיים״ בשלוש השנים שחלפו בין ספרו הראשון לשני, עברו פיטרסון ומשפחתו תקופה ארוכה של בעיות בריאות המפורטות בהקדמה לספר (אשתו חלתה בסרטן כליות ונלחמה על חייה, הוא עצמו סבל מתסמונת גמילה קשה מתרופות נגד דיכאון וחרדה וטופל ברוסיה, שם לקה גם בדלקת ריאות-עד כדי מצב בו היה מורדם ומונשם). בהקדמה לספרו האחרון הוא כותב:

: ״איני מאמין בכך ומעולם לא טענתי, בספרי הקודם או בספר הזה, כי הכרחי לחיות את החיים על פי הכללים שתיארתי. אני חושב, מקווה, שמה שטענתי הוא כי בשעה שהכאוס מפציע, וטורף אותך; כשהטבע מקלל אותך או את אוהביך במחלה; כשעריצות מפרקת דבר שהשגת בעמל רב - בהכרת הסיפור המלא טמונים כוחות מבריאים. חוסר המזל הוא רק מחציתה המרירה של מעשיית הקיום״, הוא כותב. ״יש להביא בחשבון גם את הפן ההרואי של הגאולה, את אצילות הרוח האנושית הנדרשת לשאת באחריות".

קורסי פיסול קרמי- הפסיכולוגיה של סדר ומעבר לו. "הסדר שהמוחנו מדמיין הוא כמו רשת, או כמו סולם, שנבנה כדי להשיג משהו. אבל אחר כך אתה חייב לזרוק את הסולם, כי אתה מגלה שגם אם זה היה שימושי,  הוא היה חסר משמעות."- אומברטו אקו, שם הוורד. פסיכולוג רחובות על שימוש בסדר כככלי עבודה המאפשר לזנוח אותו.

כלל מספר 6-במסגרת 12 הכללים החדשים לחיים שפטרסון מציע מנוסח כך:

"היפטרו מאידיאולוגיות. הן נראות כמו הדרך הקלה למציאת משמעות, אבל הן מסוכנות."

זהו פרק שלם נגד אידיאולוגיות - פמיניזם, אנטי-קפיטליזם, קיימות ,  בעצם כל דבר שמסתיים באיזם - המצהיר שהחיים מורכבים מכדי להיות מתוארים במסגרות אינטלקטואליות כאלה. (הערה קטנה לסדר היום: -יש תנועה אקדמית המוקדשת לספקנות כלפי נרטיבים היסטוריים גדולים. היא נקראת פוסט מודרניזם. לפיטרסון גרסה 0.1 היה חשבון נוקב איתה. במסגרת אותה התחשבנות הוא תהה על הפרדוקס הרעיוני שבאידאולוגיה שהיא נגד אידאולוגיות.)

פרק זה מסתיים בייעוץ לקוראים לעשות סדר בחייהם לפני שהם מנסים לשנות את העולם.

פיטרסון  0.2 אומר שבני אדם נוטים הרבה יותר להתחבר לאידיאולוגיה נוקשה מאשר לנווט בעולם הלא ממופה והמורכב.

"החיים באמת מסובכים", מסביר פיטרסון. "אנחנו מוקפים בבעיות שגודלן עולה על יכולת המורכבות החישובית שלנו, עד כדי כך שלעתים קרובות אנחנו אפילו לא יודעים מה הבעיה בפועל."

 למשל, כשאתה קונה רכב, איזו בעיה אתה פותר? על איזה צורך הוא נועד לענות? סטטוס? פתרון כלכלי? צורך מעשי? יציאה לעבודה? מה עם פליטות פחמן הולכות להרוס את כדור הארץ? כל אלה נושאים שצריך לכאורה לשקול, וסביר שיש נושאים רבים אחרים שאתה אפילו לא באמת מודע אליהם. וזוהי החלטה יחסית פשוטה מול מורכבות הבעיות הגדולות בחיים.

קורס פיסול פיגורטיבי-הפסיכולוגיה של  הפיסול דרך סכמות הנדסיות. "סדר והפשטה הם הצעדים הראשונים לקראת שליטה בנושא"
- תומס מאן. פסיכולוג תל אביב על הדרך לעשיית סדר באמצעות הפשטות, ההופכות נושאים מורכבים לפשוטים יותר.

"הדרך שבה אנשים מגנים על עצמם מהמורכבות הזו היא על ידי הזדהות פחות או יותר שרירותית עם מערכת דעות ואז היצמדות לדברים האלה כמו לדבק. אנשים מתבצרים בתוך מבצרי ידע. הם מאוד טריטוריאליים לגבי המבנים האידיאולוגיים שלהם. והם אוהבים להיות שם עם חבורה של אנשים אחרים שחושבים כמוהם". מכאן הפופולריות העצומה של הרשתות החברתיות שהאלגוריתמים שלהם מספק מעין "תא תהודה" של בעלי דעות דומות לשלך. 

איכות זו של הרשתות החברתיות מוצגת במאמר תחת השם "מדוע 10 השנים האחרונות של החיים האמריקאים היו טיפשיות במיוחד"-מאת הפסיכולוג החברתי- ג'ונתן היידט-. במאמר הוא כותב:

זמן קצר לאחר שכפתור ה"אהבתי" שלה התחיל לייצר נתונים לגבי מה הכי "מעסיק" את המשתמשים שלה, פייסבוק פיתחה אלגוריתמים כדי להביא לכל משתמש את התוכן שסביר להניח שיגרום ל"אהבתי" או אינטראקציה אחרת, בסופו של דבר כולל גם את ה"שיתוף" . מחקר מאוחר יותר הראה שפוסטים שמעוררים רגשות - במיוחד כעס על קבוצות חוץ - הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לשיתוף…

כפסיכולוג חברתי שחוקר רגש, מוסר ופוליטיקה, ראיתי גם את זה קורה. הפלטפורמות שהותאמו לאחרונה, תוכננו בצורה כמעט מושלמת כדי להוציא את האני הכי מוסרני והכי פחות רפלקטיבי שלנו. עוצמת הזעם הייתה מזעזעת."

לימודי פיסול-הפסיכולוגיה של הליכה לאיבוד. "יש לי כישרון לסדר ותשוקה לכאוס."- ליי ברדוגו, שלטון הזאבים. פסיכולוגים תל אביב על הצורך שלנו בשבירת הסדר כסוג של חופש. החופש שוכן במקום בו הסדר עדיין לא נעשה.

למען ההגינות, יש יתרון אבולוציוני לנטייה שלנו להצטרף לאחרים בעלי דעות דומות. זה עוזר לנו ליצור ולהצטרף לפעולה משותפת למען מטרה משותפת. אם קבוצה מאמינה שצריך להציל את חוף הים, סביר יותר שנצטרף כדי לנקות אותו. הבעיה מתעוררת כאשר אנו הולכים אחר הדחף הזה רחוק מדי, לתוך צורך נוקשה שהשקפה של הקבוצה שלנו תהיה ההשקפה ה"נכונה" היחידה.

"כל אחד צריך ידע ודעות", אומר פיטרסון. "השאלה היא איזו גישה יש לך לגבי הידע הזה. גישה אחת היא, 'טוב, אני מתאר לעצמי שאני יודע כמה דברים שימושיים. אבל אם אסתום את הפה ואקשיב, אולי אלמד עוד כמה דברים שימושיים'". אבל גישה אחרת  (ונפוצה יותר) היא, "'לעזאזל עדיף לי להיות צודק, כי העולם הוא מקום מורכב, ואם אני לא צודק, אני דפוק." להיות 'צודק' זה כמו לכלוא את עצמך בתוך מבצר", מסביר פיטרסון. "אולי תרעב שם, אבל אתה בטוח."

הצורך "להיות צודק" מתעצם גם בגלל הצורך התמידי  שלנו לשפר את, או להחזיק  במעמד היררכי. אם שכחתם איך זה עובד בשיחות סלון.

"בני אדם הם יצורים מודעים מאוד  לסטטוס", אומר פיטרסון. "הם שונאים להפסיד [סטטוס] יותר מכל דבר. אז אם אני מנסה לצבור נקודות באופן מתמיד מול עצמי ומול הסביבה על ידי הוכחה שאני צודק, אנחנו לא מנהלים דיון או מנסים לפתור בעיה, אנחנו מעורבים בסכסוך היררכי של פרימטים."

במילים אחרות, יש לנו מניעים רבים  להתקרב לפינה כזו או אחרת ולהישאר שם, ככול שהמציאות הופכת מורכבת יותר וקצב השינויים מואץ. הוויכוח שנושא אופי רגשי אלים בן מתנגדי החיסונים לתומכי החיסונים הוא דוגמה לכך. שני הצדדים מתבצרים בעמדות ההולכות ומקצינות וקובעות אידאולוגיות רחבות יותר."מכחישי החיסונים רצו להפנות עורף למדינה, למדע, לחברה כולה. הקורונה היתה רק תירוץ".-קובע תומר פרסיקו במאמר בהארץ.

חוגי ציור -הפסיכולוגיה של האחזות במוכר. "כל סדר היא פעולת איזון של הפחד שלנו כשאנו עומדים על סף התהום." -ולטר בנימין, הארות: מסות והרהורים. פסיכולוגים בתל אביב על עשיית סדר כפעולה המונעת על ידי חרדה בפני הכאוס המאיים לטרוף אותנו.

, יש סכנה בכניעה לנוחות של וודאות אידיאולוגית ולהנאה שב"להיות צודק". מזהיר פיטרסון, "מסתבר שרוב קבוצות הדעות הן כלים די בוטים. הם לא באמת נועדו להציע פתרון בעיות מפורט  ומורכב שיסייע לך בחיים". תפיסת עולם, במילים אחרות, יכולה להפריע לראות בבהירות, או לראות דרכים ואפשרויות יצירתיות ובלתי שגרתיות שעשויות להתקיים. בנוסף, ככל שאנו מבלים יותר זמן במבצרים האידיאולוגיים שלנו, אומר פיטרסון, כך נהיה פחות מסוגלים לעזוב אותם אי פעם.

"כשאתה מתחיל להטיל ספק בהנחות היסוד שלך לגבי טבע העולם", הוא מסביר, "אתה מגיע למקום שאתה לא כל כך מבין. וכשאתה במקום הזה, אותו לא כל כך מבין. ובכן, אתה צריך לבטוח בעצמך שתוכל  למצוא את הדרך שלך. ואתה לא תבטח בעצמך אלא אם למדת איך ללכת לאיבוד לפעמים. מה שקורה לאנשים זה בדיוק מה שאלכסנדר סולז'ניצין אמר שקורה להם. הם מוחקים את יכולתם לפעול בשטח מחוץ לתחום הוודאות שלהם, כי הם חסרי ביטחון ביכולתם לחשוב בצורה עצמאית".

"חוקיות הדואליות הבסיסית הזו  צריכה להיות מאוזנת: רגל אחת נטועה היטב בסדר ובביטחון, והשנייה בכאוס, אפשרות, צמיחה והרפתקה. כשהחיים מתגלים לפתע כאינטנסיביים, סוחפים ובעלי משמעות; כשהזמן עובר ואתה כל כך שקוע במה שאתה עושה עד  שאתה לא שם לב - זה שם- ואז אתה נמצא בדיוק על הגבול בין סדר לכאוס".- ג'ורדן ב. פיטרסון, 12 כללים לחיים: תרופה נגד כאוס. פסיכולוגים רמת גן על המתח בן סדר לכאוס כעיקרון ארגון של החיים.

יתרה מכך, ככל שהעולם משתנה והופך מורכב יותר, יש פחות מקומות ומצבים שבהם אלו שנמצאים בפינות אידיאולוגיות נוקשות – משני צדי הוויכוח – יכולים להרגיש בנוח או "צודקים" לחלוטין, מה שדוחק  אותם יותר ויותר לפינה. והסכנות של תהליך זה הן של חיפוש אחר מנהיגים חזקים או אידאולוגיות המתיימרות לפתור את הבעיות כולן. זהו נושאו של החיבור הקלאסי "הבריחה מהחופש", שכתב אריך פרום ב-1941 על המשיכה של הטוטליטריות, לאחר שצפה בעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה שנפגעה כלכלית.

"העובדה שאנשים נוטים לכיוון טוטליטריות היא... בעיה איומה ורצחנית", אומר פיטרסון בכובד ראש. "מיליוני אנשים מתו במאה ה-20 כי אנשים היו צריכים להיות צודקים. זה נורא. זו ללא ספק הבעיה הגרועה ביותר שיש לנו".

בני אדם, אומר פיטרסון, הם הרבה יותר חזקים ממה שאנשים מבינים - אם הם מוכנים להוות דוגמה. הוא מצביע על אלכסנדר סולז'ניצין, שכתב בארכיפלג גולאג שאדם אחד שיפסיק לשקר יכול להפיל את העריצות.

"אתה מבין שאנשים אוהבים להישאר בטריטוריה הקטנה שלהם, אבל יש תמיד מרחב מחוץ לה שלא מופה, הדבר הבא שאתה עושה הוא להראות לאנשים איך ללכת  בשטח לא ממופה", הוא אומר. "לחיות כך יש יותר השפעה ממה שאנשים מבינים. גנדי היה דוגמה טובה. ואצלב האוול בצ'כוסלובקיה. מנדלה בדרום אפריקה. סולז'ניצין ברוסיה. מה שאתה עושה זה לחיות את חייך מחוץ לאידיאולוגיה. זו התשובה הנכונה".

חוגי ציור ברחובות-הפסיכולוגיה של מעבר לסדר. "אמנות וסדר, קרובי המשפחה המסרבים להתקרב."- אלפרידה ילינק, המורה לפסנתר. פסיכולוג נס ציונה על היחסים המורכבים שבן אמנות, ביטוי עצמי וסדר.

במאמר ביקורתי על פיטרסון באטלנטיק כותבת הלן לואיס:

"לחשוב שפיטרסון פופולרי למרות הסתירות והחולשות האנושיות שלו - הדברים המטריפים את מבקריו - זו טעות: הוא פופולרי בגללם.

בדור שאיבד את אמונתו בדת ובפוליטיקה, הוא אחד הדמויות הבולטות הבודדות שמוכנות להתמודד עם השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום: מה הטעם להיות בחיים? איזה סוג של מסע אישי מעניק לקיום שלנו משמעות? הוא, במובנים רבים, אנטי תרבותי. הוא לא מציע דרכים להתעשר מהר, או טכניקות להשגת בחורה . הוא לא ליברטיני או אנטי ליברטיני. הוא מבטיח שהחיים הם מאבק, אבל שבסופו של דבר הם משתלמים.

לרשום סדר,לרשום כאוס- "הסדר שמצאתי היה סדר של חוסר הסדר"- וויליאם סרויאן. פסיכולוגים ראשון לציון על חיפוש סדר כחיפוש משמעות ועל אובדן סדר-כסוג של יאוש.

שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וייעוץ פסיכולוגי אונליין. אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." 'הסדנה' מציעה גם טיפולי נוירופידבק ברחובות בתל אביב וראשון לציון כאפשרות לטיפול קצר מועד או משלים לפסיכותרפיה.

למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ  על הצילום המשמש קישור:

"עמוק בלא-מודע האנושי נמצא צורך נרחב ביקום הגיוני שיש לו משמעות. אבל היקום האמיתי הוא תמיד צעד אחד מעבר להיגיון".- פרנק הרברט, חולית. פסיכולוג ביבנה על הפרדוקס של הצורך האנושי בסדר והמתח של עם המציאות.