הנוירולוגיה של התנועה בחלל
המוח מכיל מנגנונים המאפשרים לנו לעקוב אחר מיקומנו ותנועתנו דרך חללים. דרך אחת לניווט היא ספירת מספר הצעדים. דרך אחרת לניווט היא על ידי יצירת מפות פנימיות של העולם החיצוני. ישנם אזורי מוח וסוגי תאים שונים התומכים בניווט.
אובדן תחושת הזמן:
"עיוורון זמן"- מתרחש במצב הקשב האוטומטי. אנשים עם ADHD, במיוחד צעירים עם הפרעת קשב, חווים אותו לעיתים קרובות, קשה להם לעבור למצב קשב ישיר, אם הם עושים משהו שהם נהנים ממנו, למשל לשחק במשחקי וידאו או להיות בטלפונים שלהם, הם הופכים לעיוורים לזמן. עיוורון זמן יכול גם לפגוע באנשים באבל ואובדן, שיכרות, לחץ וחרדה, חוסר שינה, או בידוד (חטופים, כליאה, אפילו חופשה).
חוג פיסול נס ציונה-הניכור הגופני
מציאויות נוספות
"אתה המציאות האולטימטיבית, שנה את הפרספקטיבה- והחיים שלך הופכים לתעתוע. בדקו מולקולת DNA דרך מיקרוסקופ אלקטרוני, צפו בכדור הארץ ממסלול בחלל, או קחו טיפת LSD למסע פסיכדלי בחלל הפנימי, ותגלו שכבות תקפות לא פחות של היפר-מציאות- הנגישות לנו, בני האדם המודרניים. 'שכבות האמת' הללו ייראו מוזרות מאוד לאיש מערות פרהיסטורי, ורמות חדשות של היפר-מציאות עומדות להתברר כמוזרות בהרבה מהדמיונות הפרועים ביותר שלנו."- אלכס מ' ויקולוב, השערת הסינטלקט: חמש פרדיגמות של התפתחות הנפש.
תפיסות שמרדו במציאות כעובדה אובייקטיבית וראו בה הבנייה נפשית או חברתית, חיפשו אחר מצבי תודעה חדשים המגלים עד כמה המציאות נוזלית וכמה ההכרה יוצרת אותה. הן חיפשו אחר צמיחה רוחנית על ידי הרחבת המרחב הפנימי באמצעות פעילות גופנית, מדיטציה, היפנוזה עצמית, שימוש בסמים משני תודעה או מציאות מדומה.
"גרימה עצמית (Self-Causation) של המציאות מתגלה כאשר מוח פנומנלי, שהוא רשת של דפוסים, הוגה דפוס חדש ותופס אותו. כל מציאויות האנרגיה-מסה, מרחב-זמן, עצמן יוצאות מתוך התודעה. אלו תופעות של תודעה". אלכס מ' ויקולוב
הבנייה חברתית ופסיכולוגית של חלל המציאות
ההבניה החברתית של המציאות היא תיאוריה המציעה שבני אדם יוצרים הבנה משלהם של המציאות, דרך האינטראקציות והתקשורת שלהם עם אחרים. זה כולל את האופן שבו אנו רואים ומפרשים את העולם סביבנו, כמו גם את האופן שבו אנו מתקשרים עם אחרים.
קונסטרוקציוניזם חברתי גורס שהמשמעות של מעשים, התנהגויות ואירועים אינה תכונה אובייקטיבית של אותן תופעות, אלא מיוחסת להן באמצעות אינטראקציות חברתיות. בהשקפה זו, המשמעות מוגדרת ומאורגנת חברתית ובכך נתונה לשינוי חברתי.
התיאוריה הוצעה לראשונה על ידי הסוציולוגים פיטר ברגר ותומס לוקמן בספרם "הבנייה החברתית של המציאות" משנת 1967. בו הם טענו שהחברה נוצרת על ידי בני אדם ואינטראקציה אנושית, שאותה הם מכנים "הרגלה" (Habitualization).
על פי תפיסת ההרגל, "כל פעולה שחוזרת על עצמה לעתים קרובות הופכת לתבנית, אשר לאחר מכן יכולה להתבצע שוב בעתיד באותו אופן ובאותו מאמץ חסכוני" (Berger & Luckmann, 1967).ההבניה החברתית של המציאות היא דרך מועילה להבין כיצד בני אדם יוצרים משמעות לחייהם. זה יכול לעזור להסביר מדוע אנשים רואים את העולם אחרת, ולמה הם מתנהגים בדרכים מסוימות.
לדוגמה, קונסטרוקטיביזם חברתי יכול להשפיע על האם משהו נתפס כפשע או לא, על חומרתו ועל מידת החשש ממנו. האופן שבו חברות מגדירות פשע ומתקנות אותו הוא תוצאה של גורמים מורכבים רבים בין קבוצות שונות של שחקנים.
במונחים של זהות, הבנייה החברתית משמשת כדי להמחיש את ההשקפה שאופיו של הפרט אינו נתון לחלוטין, אלא נבנה על ידי הפרט במונחים של תפיסות שונות של זהות, מגדר, אתניות, מיניות וכו'', המושפעות מהאישיות האישית. העדפה ותגובות של אחרים.
תפיסות אידאולוגיות כמו המרקסיזם והניגוד המשלים שלו הקפיטליזם (ואיתו הפסיכולוגיה החיובית)- טוענות שהקונפליקט בין העולם הפנימי לחיצוני-צריך להיות מנוהל ולהיפתר בצורה שונה- שלהפריד בין האדם והקיום שלו, לסביבה שלו- זה לא הגיוני ומסוכן. ככל שהאדם מבודד יותר, כך החברה לא אישית יותר. התוצאות יכולות להיות טרגיות. להיות אדם עם עולם פנימי משולב (אינטגרטיבי) זה להיות אדם חיצוני פרודוקטיבי. אחרת השחיקה של הרווחה הפסיכולוגית והרוחנית היא בלתי נמנעת.
קריסת המרחב והזמן- התמוטטות נפשית, טראומה ופוסט טראומה
" הן אלו שסובלים מהתמוטטות פסיכוטית מאנית דפרסיבית והן אלו שסובלים מהתמוטטות סכיזופרנית , מאבדים את מקומם בחלל ובזמן. די-אסוציאציה קיצונית פרושה איבוד המיקום שלך...בשלב הבא הסכיזופרני יהיה חייב להמציא זמן ומקום משלו וכך אם התהליך ימשיך , הם יגידו -אני מכוכב לכת אחר." כריסטופר בולאס -כאב נפשי.
הטראומה מקריסה את תחושת הרציפות של הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו, המשמעות, הסיבתיות והעקביות. טראומה גורמת לקריסת המרחב, הזמן והזהות וההמשכיות הגופנית (לכן גם טיפולים עצמיים רבים בפוסט טראומה מתחילים מהגוף והחזרת השליטה והמודעות לגוף). בטראומה המרחב הפנימי שלנו (הבית) -מתמוטט. לכן אנו כפסיכולוגים בתל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים מאמינים שצמיחה פוסט טראומטית מתחילה בגרעינים הגופניים הראשוניים ביותר -נשימה וגוף ומתרחבת את תוך המרחב החיצוני ומבנה אותו. אביאל גודמן כתב, "הדיכוטומיה המקובלת בין פיזי (אורגני) לנפשי (פונקציונלי) היא לשונית/מושגית ולא טבועה בטבע, וכל האירועים והתהליכים המעורבים באטיולוגיה, פתוגנזה, ביטוי סימפטומטי וטיפול בהפרעות פסיכיאטריות הם בו זמנית ביולוגיים ופסיכולוגיים."
חוג פיסול רחובות: הגוף כתנועה
קוגניציה מעוגנת גוף
"גוף האדם אינו מכשיר לשימוש, אלא מציאות אנושית שיש לחוות, לחקור ודרכה לחנך" - תומס האנה.
"הגוף שלך הוא המטאפורה הבסיסית של חייך, הביטוי לקיום שלך. זה התנ"ך שלך, האנציקלופדיה שלך, סיפור חייך". – גבריאלה רוט.
קוגניציה גופנית, או קוגניציה מעוגנת גוף (Embodied Cognition) היא התאוריה שהנפש (כאן אני עושה שימוש במונח נפש כתרגום למונח mind שאין לו תרגום מדויק בעברית) לא קשורה רק לגוף אלא שהגוף משפיע על הנפש והתודעה. הוא מייצג ניגוד חד לדואליזם, תיאוריית הנפש המפורסמת שהציג רנה דקארט במאה ה-17, כאשר טען כי "יש הבדל גדול בין הנפש לגוף, מכיוון שהגוף מטבעו תמיד מתחלק, והנפש (התודעה) אינה ניתנת לחלוקה לחלוטין. ... הנפש או הנשמה של האדם שונים לחלוטין מהגוף." במאות השנים שחלפו, הרעיון של המוח חסר הגוף פרח. מתוכו התפתחה המחשבה המערבית דרך שני רעיונות בסיסיים: התבונה נטולת גוף מכיוון שהנפש נטולת גוף והתבונה היא טרנסצנדנטית ואוניברסלית. עם זאת, כפי שג'ורג' לאקוף ורפאל נונייז מסבירים ב -Where Mathematics Come From: How the Embodied Mind Brings Mathematics into Being:
"התודעה.. [הנפש] נובעת מהטבע של המוח, הגוף והחוויות הגופניות שלנו. זו לא רק הטענה התמימה והברורה שאנחנו צריכים גוף כדי לנמק; אלא, זו הטענה הבולטת שעצם מבנה התבונה והתודעה עצמו מגיע מהפרטים של התגלמותנו (הגופניות שלנו)... לפיכך, כדי להבין את התבונה עלינו להבין את הפרטים של מערכת הראייה שלנו, המערכת המוטורית שלנו, והמנגנון הכללי של הקישור העצבי."
סדנת אפוקסי-יציקת פסלים שקופים: Maria-Luise Bodirsky
חיבור גוף-נפש-חלל
כפסיכולוג בתל אביב אני חושב על הנפש והגוף כישויות לא מבודדות; הן מקיימות אינטראקציה בדרכים מורכבות המשפיעות על המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו. חיבור הדדי זה הוא הליבה של חיבור גוף-נפש. ככל שהמחקר בפסיכולוגיה ובמדעי המוח מתקדם, מתברר יותר ויותר שמצבנו הנפשי יכול להשפיע על הבריאות הפיזית שלנו ולהיפך. אבל יותר מכך ההבנה שהנפש או התודעה שלנו לא שוכנת רק במוחנו היא הבסיס להתרחבות נוספת לחלל שגופנו מאכלס ונע בו והיחסים שלנו איתו . תאוריית המוח המורחב טוענת שהחשיבה אינה נמצאת באופן אקסקלוסיבי במוח או אפילו לא רק בגוף אלא מתרחבת אל תוך העולם הפיזי הסובב אותנו. התזה מציעה שחלק מהחפצים בסביבה החיצונית יכולים להיות חלק מהתהליך הקוגניטיבי ולמעשה מתפקדים כשלוחה של המוח עצמו. הזיכרון שלנו נמצא היום במידה רבה בתוך הטלפון שלנו למשל. וצורת הקשר אל-והתנועה שלנו במרחב סביבנו קובעת במידה רבה את מבנה התודעה שלנו והחוויה הרגשית שלנו. כך למשל הכל התפתחות רעיון הפרספקטיבה בציור מבוסס על המעבר לעיר-הפסרפקטיבה המערבית נבנתה דרך חשיבה של תיבה ריבועית.
התגלמות: חווית הגוף בחלל.
."התגלמות( גופנית) היא מי אנחנו. זה איך שאנחנו פועלים.
מטרת הגוף שלנו - במיוחד דפוסי היציבה, התנועה, המתח ודפוסי המודעות הגופנית שלנו- אינה רק פונקציונלית (מבחינת מה שמעביר הראש ביעילות), אלא היא ביטוי מוצק של מערכת הרגלים שאנו מכנים -עצמנו.
הדרך בה אנו מחזיקים את הגוף, מסתובבים, משתתפים ומתכוונים דרך הגוף, היא דרך לנהל ולבטא את מי שאנחנו. העצמי הלא מודע, ובפוטנציה העצמי שנוצר במודע, היא הקרביים שלנו.
העיצוב הגופני שלנו הוא מיצוק של תנאי העבר ודרך לעצב את העתיד על סמך אלה, כמו גם תגובה הולמת להווה.
הצורה הפיזית שלנו היא העדשה התפיסתית, הקוגניטיבית, הרגשית, מעוררת ההשראה, ההתייחסות וההתנהגות שלנו - זוהי הדרך בה אנו רואים, חושבים, מרגישים, יוצרים, מתייחסים ופועלים. איך אנחנו זזים זה איך שאנחנו, ואנחנו ממש "נוטים" לחיים כאלה או אחרים.
התגלמות היא לא רק מגורים בגוף - או להיות מודע לגוף (מה שמרמז על משהו נפרד שמודע לגוף בתור "זה") אלא להיות מודע כגוף - הגוף כאני.
להיות מודע לעיצוב האישי הלא מודע שלנו של הגוף בדרך כלל, פיתוח מגוון האפשרויות בהקשר זה, וחופש הבחירה כתוצאה מכך, הוא המשמעות של "התגלמות".
באופן פואטי יותר, כאשר מודעות והתגלמות משתלבות, הגוף הופך מבית סוהר לשאלה – שאלה של רוח, של אהבה ושל משמעות. באופן תמציתי יותר, ובמובן המלא: התגלמות היא ההיבט הסובייקטיבי של הגוף. אם כל זה היה קצת מילולי - "איך אנחנו עושים" ו"איך שאנחנו" הן הגדרות טובות כמו כל הגדרה." - מארק וולש.
התגלמות" או "גופניות" (Embodied) היא התופעה שבאמצעותה חוויות, רגשות ואפילו תהליכים קוגניטיביים מושפעים ממצב הגוף שלנו. כאשר אתה מרגיש חרדה, קצב הלב שלך עשוי להאיץ, כפות הידיים שלך עלולות להזיע, והשרירים שלך עלולים להימתח והחשיבה שלך הופכת ממוקדת בדבר אחד. תגובות גופניות, נוירולוגיות ומחשבתיות אלו- אינן רק תופעות לוואי של חרדה; הם חלק בלתי נפרד מהחוויה של פחד. מושג ההתגלמות מעיד על כך שהרגשות שלנו שזורים עמוק בתחושות הגוף שלנו. נוירו פידבק וביופידבק הן דרכים בהן אנו יכולים להשתמש בגוף ובתהליכים נוירולוגיים כדי להשפיע על ולשנות את החוויה הרגשית שלנו. אחת הטכניקות היעילות ביותר להתמודד עם התקף חרדה היא באמצעות טכניקה של נשימה. ראו -טיפול בחרדה: 8 טכניקות נשימה.
קורס ציור-הגוף כהיעדר
תנועה:
"תנועה היא מה שאנחנו, לא משהו שאנחנו עושים" - אמילי קונרד.
-הגוף הוא תנועה, רטט, קצב. הגוף אינו דבר נייח, תנועת הגוף במרחב היא הקשר אל המציאות. החושים והתפיסה שלנו מכוונים החוצה, הדרך היחידה שלנו לתיקוף הרגשות, התחושות וחווית המציאות שלנו, היא באמצעות דיאלוג עם הסביבה והמרחב סביבנו. באמצעות התנועה שלנו בחלל אנו לא רק חוקרים אותו-אנו למעשה מגדירים את עצמנו ומאמתים את קיומנו. המגע שלנו בחוץ מגדיר את האני שלנו. "אם אנחנו לא ננגעים ונוגעים, אנחנו מתחילים לחשוד שאנחנו לא כאן, לא קיימים." אומרת קטלין וודוורד.
חשיבות חיבור הגוף
"מעטים מאיתנו איבדו את שפיותנו , אבל רובנו כבר מזמן איבדנו את הגוף" - קן וילבר- Integral psychology.
ויסות רגשי:
כפסיכולוגים בתל אביב אנו יודעים שפיתוח קשר חזק לגופנו מאפשר לנו לווסת טוב יותר את הרגשות שלנו. כאשר אנו שמים לב לתחושות הגוף שלנו, אנו יכולים לזהות את הרמזים הפיזיים המעידים על מצבנו הרגשי. אנו למעשה יודעים איך אנו מרגישים -דרך הגוף. מודעות זו מאפשרת לנו לטפל ברגשות שליליים בצורה יעילה יותר ולעסוק בפרקטיות של טיפול עצמי המקדמות רווחה רגשית.
טיפוח חיבור גוף-נפש
תרגילי מיינדפולנס: מדיטציית מיינדפולנס ותרגילי סריקת גוף הם דרכים יעילות לטפח את המודעות לתחושות הגוף. תרגולים אלה הכוללים התבוננות וקבלת תחושות ללא שיפוט, מטפחים קשר עמוק יותר לגוף.
שינוי גבולות הגוף
"שום דבר לא משתנה עד שמשהו זז" - איינשטיין
"אנחנו המערכת הראשונה שעלינו ללמוד לנהל" - סטיוארט הלר Dance of Becoming: Living Life as a Martial Art.
מעבר לגישת הגוף-נפש ואולי כהשלמה לה, מחקרים חדשים שחלקם נוצרו בעקבות מציאות מדומה מדגישים כמה חווית הגוף שלנו והפיזיולוגיה שלנו מושפעים ונקבעים על ידי התודעה וההתנסויות שלנו בעולם (בין אם הוא פיזי ובין אם הוא וירטואלי). דפוסי החשיבה שלנו קובעים ברמה עמוקה מאוד את הפיזיולוגיה שלנו.
ויסות רגשי:
כפסיכולוגים ברחובות אנו יודעים שפיתוח קשר חזק לגופנו מאפשר לנו לווסת טוב יותר את הרגשות שלנו. כאשר אנו שמים לב לתחושות הגוף שלנו, אנו יכולים לזהות את הרמזים הפיזיים המעידים על מצבנו הרגשי. אנו למעשה יודעים איך אנו מרגישים -דרך הגוף. מודעות זו מאפשרת לנו לטפל ברגשות שליליים בצורה יעילה יותר ולעסוק בפרקטיקות של טיפול עצמי המקדמות רווחה רגשית.
טיפוח חיבור גוף-נפש
תרגילי מיינדפולנס: מדיטציית מיינדפולנס ותרגילי סריקת גוף הם דרכים יעילות לטפח את המודעות לתחושות הגוף. תרגולים אלה הכוללים התבוננות וקבלת תחושות ללא שיפוט, מטפחים קשר עמוק יותר לגוף.
פיסול בחימר- לאכלס את הגוף
