פסיכולוג רחובות-למידה מכישלון

  "הכישלון הגדול ביותר הוא לא ללמוד מהכישלון"-איילת פישבך.

בספרות העזרה העצמית  העוסקת במוטיבציה  ויצירתיות של ימינו, הכישלון והתסכול נתפסים  לעיתים קרובות כאירוע  שיש לחגוג. אכזבות הן אבן דרך חיונית להצלחה; נקודת מפנה בסיפור חיינו שבסופו של דבר יגמר בניצחון. במקום ליפול לייאוש, מעודדים אותנו "להיכשל קדימה".

הלוואי וזה היה כל כך פשוט. בעשור האחרון, שפע של מחקרים פסיכולוגיים הראו שרוב האנשים מתקשים להתמודד עם כישלון בצורה בונה. במקום זאת, אנו מוצאים דרכים להפחית מערך המשימה שבה נכשלנו, כלומר, למעשה יש לנו פחות מוטיבציה להתמיד ולהגיע ליעד שלנו. תופעה זו ידועה בשם "אפקט הענבים החמוצים". לחלופין, אנו עלולים פשוט להתעלם מהטעויות שלנו ולהמשיך כאילו כלום לא קרה, דבר שמונע מאתנו ללמוד אסטרטגיה טובה יותר לשיפור הביצועים שלנו בעתיד.

לפסל התקדמות מתוך כישלונות. טכניקה מעורבת-בטון, חוטי ברזל-אפוקסי-צבע.  "לא נכשלתי. הרגע מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות".- תומס א. אדיסון- פסיכולוג רחובות על הקושי להתמודד עם כישלון כדרך למידה.

דוברים מעוררי השראה אוהבים לצטט את דבריו של הסופר סמואל בקט: "היכשל שוב. היכשל טוב יותר". אבל האמת היא שרובנו נכשלים שוב ונכשלים בדיוק באותה דרך.

מחקרים אחרונים מראים שיש דרכים להימנע ממלכודות נפשיות  אלו. פתרונות אלו הם לרוב מנוגדים לאינטואיציה: אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד מהטעויות שלך, למשל, היא להציע עצות לאדם אחר העשוי להיתקל באתגרים דומים. על ידי סיוע לאחרים להתמודד עם כישלון, מסתבר, אתה יכול גם לשפר את סיכויי ההצלחה שלך.

סדנאות קבוצתיות -להתמודדות עם כישלון דרך יצירתיות -קולאז' -טכניקה מעורבת עם צבע. "הצלחה היא מעידה מכישלון לכישלון ללא אובדן של התלהבות."- ווינסטון ס. צ'רצ'יל, פסיכולוגים ברחובות על הסיבות שאנשים מסוימים עמידים יותר בפני תחושת הכישלון.

"אפקט הענבים החמוצים":

בואו נבחן תחילה את אפקט הענבים החמוצים, שהתגלה על ידי הלגייר סאסטאד (Hallgeir Sjåstad)), פרופסור לפסיכולוגיה ומנהיגות בבית הספר לכלכלה הנורבגית, ועמיתיו.

הלגייר אומר שהוא הסתקרן מהנטייה של אנשים לנטוש את החלומות שלהם בטרם עת. "המחקר היה ניסיון להבין מדוע לפעמים אנחנו מוותרים מוקדם מדי, למרות שהיינו יכולים להצליח אם היינו קצת יותר סבלניים ומוכנים לנסות שנית", הוא אומר.

בניסוי הראשון שלו, סאסטאד ביקש מהמשתתפים לעבור ניסוי של מבחן שנאמר  שנועד  למדוד את הדיוק האינטואיציה שלהם. הם התבקשו להעריך כמה ישקלו 20 תפוחים, למשל - ונאמר להם שניחוש הנופל בטווח של 10% מהתשובה הנכונה  ייחשב סימן לאינטואיציה חזקה. ביצועים גבוהים בכמה שאלות, כך נאמר להם, יהיו בקורלציה חזקה ל"תוצאות חיוביות בחיים, כמו הישגים יוצאי דופן בעבודה וחיים חברתיים מתפקדים היטב" - מסר שנועד להגביר את הרצון שלהם להצליח.

לאחר שענו על כמה שאלות תרגול, המשתתפים קיבלו משוב מדומה - חיובי מאוד או שלילי מאוד. לאחר מכן הם התבקשו לחזות כמה קשה יהיה להצליח במבחן האמתי, ומה הם ירגישו אם יקבלו ציון של 100%.

 סאסטאד שיער שהאנשים שקיבלו משוב שלילי על תשובותיהם לתרגול ימעיטו בחשיבות הביצועים העתידיים שלהם והשפעתם על מצבם הרגשי. וזה בדיוק מה שקרה. האנשים שהרגישו שהם נכשלו בבחינת התרגול חזו שציון מושלם יעזור רק מעט בהגברת תחושת האושר המידי שלהם. באופן חד משמעי , זה התברר כלא נכון; כשהם עברו מבחן שני ונאמר להם שהם קיבלו ציונים גבוהים, החדשות הטובות באמת שימחו אותם. הם טעו לחלוטין כשהניחו שהתוצאה לא תגרום להם להיות גאים ושמחים .

לפסל תחושת כישלון-פיסול בעיסת נייר- "אתה עלול להיתקל בתבוסות וכישלונות רבים, אבל אסור לך להיות מובס. למעשה, ייתכן שיהיה צורך להיתקל בתבוסות, כדי שתוכל לדעת מי אתה, ממה אתה יכול להתרומם, איך אתה עדיין יכול לצאת מזה".-מאיה אנג'לו. פסיכולוגים תל אביב על חווית הכישלון כאחת החוויות המעצבות ביותר את האישיות.

 סאסטאד חושב שזה סוג של מנגנון הגנה עצמית. "רובנו רוצים לחשוב על עצמנו כעל אנשים מוכשרים ובעלי יכולת, ולכן כאשר משוב חיצוני מרמז אחרת, הוא מהווה איום רציני על הדימוי העצמי הזה", הוא אומר. "הדרך הקלה ביותר לצאת היא להכחיש או להסביר את האות החיצוני, בצורה בה נוכל להפחית את חוסר העקביות ולשמור על תחושת עצמי חיובית. אני חושב שאנחנו עושים את זה כל הזמן, אפילו בלי לשים לב".

(ראוי לציין שלאחר כל אחד מהניסויים הללו, סאסטאד תחקר את המשתתפים שלו והסביר להם שהתוצאות הי שרירותיות, כך שהם לא יצאו עם רושם מוטעה לגבי היכולות האינטואיטיביות שלהם.)בניסוי שלאחר מכן,  סאסטאד חקר כיצד כישלון בשאלות התרגול השפיע על שיפוטים אחרים של המשתתפים לגבי חשיבות תוצאות המבחן לחייהם. שוב, הוא ראה סימנים ברורים של סימפטום הענבים חמוצים: לאחר שהמשתתפים קיבלו את המשוב השלילי, היה הרבה פחות סיכוי שהם יאמרו שתוצאות הבדיקה משקפות  את "מי שהם כאדם", או מאמינים שהאינטליגנציה האינטואיטיבית שלהם היא מה שיקבע את הצלחתם העתידית בחיים.

הוא גם בדק את אפקט הענבים החמוצים בחיים האמתיים, בקרב סטודנטים באוניברסיטה נורבגית. הוא מצא שעצם האזכור  של ממוצע ציונים נמוך כיום אצל תלמיד, הובילה אותו להפחית באופן משמעותי את היתרונות החזויים של סיום לימודים עם ממוצע A.

לצייר תסכול. "אשמתי, הכישלון שלי, הוא לא בתשוקות שיש בי, אלא בחוסר השליטה שלי בהן."- ג'ק קרואק. פסיכולוג תל אביב על ניהול וויסות רגשי כמפתח להתמודדות עם כישלון.

 סאסטאד חושד שאפקט הענבים החמוצים יכול להשפיע על המוטיבציה בתחומי חיים רבים. אם יש לך ראיון אחד גרוע בדרך לעבודת החלומות שלך, יתכן שתחליט שאתה לא באמת רוצה לעבוד בתחום הזה אחרי הכול, ולכן תפסיק להגיש מועמדות לתפקידים דומים. כך גם אם אתה לא מצליח להרשים במבחן ספורטיבי, או אם מו"ל דוחה את כתב היד שלך בפעם הראשונה ששלחת אותו .

"זה יכול להיות מפתה לתרץ את החסרונות שלנו ולהאשים מישהו או משהו אחר בכישלון, או לנסות לשכנע את עצמנו ש 'תכנית ב' שלנו הייתה בעצם 'תכנית א' שלנו כל הזמן", הוא אומר.

 סאסטאד לא טוען שעלינו להתמיד  בהתמודדות עם כישלון בדרך אל המטרות  שלנו באופן מוחלט; זה יכול להיות בריא לשים את השאיפות שלנו בפרספקטיבה ולשנות מסלול אם התהליך כבר לא משמח אותנו או אם המציאות מוכיחה לנו שהן אינן מותאמות. אבל השפעת אפקט הענבים החמוצים עשויה להוביל אותנו להגיע להחלטה הזו בטרם עת, הוא אומר, במקום לבדוק  אם אנו עשויים ללמוד ולהשתפר.

יציקת אפוקסי קריסטלי שקוף במסגרת סדנת אפוקסי. - "אדם חושב רואה במעשיו שלו ניסויים ושאלות - נסיונות לגלות משהו. הצלחה וכישלון הם עבורו תשובות מעל הכל”.- פרידריך ניטשה- פסיכולוגים תל אביב על הקושי שלנו ללמוד מכשלונות.

"אפקט היען":

הפחתת מקור האכזבה והתסכול  שלך הוא רק דרך אחת שבה ההכרה שלנו  עשויה להימנע מהתמודדות בונה עם כישלון; מנגנון התמודדות נוסף הוא לטמון  את הראש בחול, להסיט את תשומת הלב מהמצב המטריד כך שלא תצטרך לעבד אותו.

חוקרים יודעים זה מכבר שלעתים קרובות אנו מעלימים עין מפני חדשות רעות נכנסות. כלכלנים, למשל, מצאו כי משקיעים נוטים פחות לבדוק את מצבם הפיננסי כאשר הונם יורד ולא עולה.

תופעה זו כונתה "אפקט היען", והיא עשויה להיות דוגמה לנטייה רחבה הרבה יותר להתעלם ממידע שלילי, על פי סדרת מחקרים עדכניים של לורן אסקרייס-ווינקלר, עוזרת פרופסור לניהול וארגונים באוניברסיטת נורת'ווסטרן. , ארה"ב, ואיילת פישבך, פרופסור למדעי התנהגות ושיווק בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת שיקגו.

חלק גדול מהמחקר שלהן התרכז סביב מערך ניסוי משחקי בשם "התמודדות עם כישלון", שבו הוצגה למשתתפים סדרה של שאלות או או. הציגו בפניהם זוגות סמלים הדומים להירוגליפים, והם והתבקשו לנחש איזה מהם מייצג חיה, למשל.

לאחר שנתנו את תשובותיהם, נאמר להם אם הם צדקו או לא. מכיוון שהיו רק שתי אפשרויות, כל צורה של משוב - חיובי או שלילי - הייתה אמורה לעזור להם ללמוד את התשובה הנכונה, כדי שיוכלו ליצור ביצועים טובים יותר במבחן שלאחר מכן. והיה גם תמריץ כספי קטן לעשות זאת: הם יקבלו 1.50 דולר עבור כל סמל שהם זכרו בסיבוב הבא.

רישום בדיו- כצורה של חשיבה יצירתית. "העבר שלי הוא כל מה שלא הצלחתי להיות."- פרננדו פסואה, ספר האי-שקט. פסיכולוגים ראשון לציון על חיים שלא נחיו, כצל המעצב את האדם.

רוב האנשים זכרו בהצלחה את התשובות הנכונות שלהם. אולם למרבה הפלא, הם לא הצליחו ללמוד דבר מתשובות שגויות, ולא הצליחו יותר מאשר בצורה מקרית בפריטים אלה. "לעיתים קרובות אנשים לא למדו כלום", אומרת פישבך.

כדי לחקור את הסיבות לתופעה זו, החוקרים ביקשו מקבוצה נוספת של משתתפים לצפות בתשובות של מישהו אחר לסיבוב של משחק התמודדות עם כישלון במקרים אלה, נראה היה שה"משקיפים" מסוגלים להסיק בצורה מושלמת את התשובות הנכונות מהתשובות השגויות של השחקן האחר ולזכור אותן מאוחר יותר. "זה מצביע על כך שהמשימה לא כל כך קשה מבחינה קוגניטיבית", אומרת פישבך. במקום זאת, נראה כי הרגשות הפגועים של הכישלון שלהם פעלו כמחסום למידה עבור האנשים ששיחקו בפועל. במקום להתעמת עם הטעות, משתתפים שטעו בתשובה התעלמו מהפתרון שניצב היישר מול עיניהם, ולא קודדו  את התשובה הנכונה בזיכרונם.

לצייר בלי לחשוב על נכון או לא נכון. "כולנו כישלונות - לפחות הטובים מבינינו-הם."- ג'.מ. בארי. פסיכולוג אונליין על הסתכלות על הכישלונות- כחלל נגטיבי בעל חשיבות לא פחותה מההצלחות.

אסקרייס-ווינקלר ופישבך חקרו עם השנים את משחק התמודדות עם כישלון בהקשרים רבים ושונים, כולל בקבוצות של אנשי טלמרקטינג, שקיבלו הזדמנות ללמוד מידע שימושי על המקצוע שלהם. בכל אחד מהמקרים, המשתתפים היו מסוגלים לחלוטין לזכור את ההצלחות שלהם, אך כמעט שלא למדו דבר מהטעויות שלהם.

לפישבך נוקטת בנימה קלילה כשהיא דנה בתוצאות הללו, אבל היא מאמינה שהן מייצגות אתגר רציני ליכולת שלנו ללמוד ולצמוח בעקבות משברים וכישלונות. "אני צוחקת כי עשיתי את המחקר הזה במשך הרבה זמן, והתוצאות כמעט אבסורדיות , אבל זה די מדכא", היא מודה.

פיסול בחוט ברזל. אדם מתמתח מעבר לעצמו. "המדע, בחורי שלי, מורכב מטעויות, אבל אלו הן טעויות שמועיל לעשות, כי הן מובילות לאט לאט לאמת." ז'ול ורן, מסע למרכז כדור הארץ פסיכולוגים רמת גן על התקדמות מדעית כתהליך של כישלון מתמיד המוביל לאמת.

איך בכל זאת ניתן ללמוד מכישלונות:

המחקר של פישבך עם אסקרייס-ווינקלר מצביע על כך שיש כמה אסטרטגיות שבכל זאת עוזרות להתגבר על המחסומים הרגשיים בהתמודדות עם כישלון.

הראשונה  הוא תהליך שנקרא 'התרחקות עצמית', שבו אתה מאמץ נקודת מבט ופרספקטיבה של גוף שלישי. במקום לשאול "למה נכשלתי?" אני יכול לשאול "למה דוד נכשל?", למשל. מחקרים רבים של הפסיכולוג איתן קרוס מאוניברסיטת מישיגן מראים שהתרחקות עצמית עוזרת לרכך את התגובות הרגשיות השליליות שלנו, ומאפשרת לנו לראות אירועים מטרידים בצורה אובייקטיבית יותר. במקרה זה, זה אמור להשפיע כך שהכישלון יחוש  פחות מאיים על האגו, וכך נוכל לנתח טוב יותר את הסיבות לאכזבה - ללא אפקט הענבים החמוצים או מבלי שננקוט בהתגוננות בדרך של לטמון  את הראש בחול.

אסטרטגיה שנייה כוללת מתן עצות לאחרים שעשויים להיות באותו עמדה כמוך, שאסקרייס-ווינקלר ופישבך בדקו עם אנג'לה דאקוורת', פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה. הן גילו שהסיפוק שבעזרה לאדם אחר מספק דחיפה אישית של האגו, כך שאנשים מרגישים בטוחים יותר להתמודד עם הכישלונות של עצמם. "זה מאלץ אנשים לעסוק בניסיון שלהם ובמה שהם למדו ממנו", אומרת פישבך.

פיסול בחימר-טביעות אצבעות של עשרות כישלונות כדרך ליצירת מרקם של אדם. "עוף החול חייב להישרף כדי להוולד מחדש."- ג'נט פיץ', הולאנדר לבן. פסיכולוגים נס ציונה על הכישלון כתנאי הכרחי לכל הצלחה שהיא.

אנשים שנאבקו בירידה במשקל, למשל, כתבו טיפים המבוססים על הכישלונות שלהם עבור אנשים אחרים שמנסים לדבוק בדיאטה. לאחר מכן, הם הרגישו מוטיבציה רבה יותר להמשיך ולהתמיד בתהליך הדיאטה שלהם. תלמידי חטיבת ביניים, התבקשו לתאר דרכים להתגברות על חוסר מוטיבציה אקדמית לתלמיד אחר, צעיר יותר; במהלך ארבעת השבועות הבאים, הם התגברו על הדחיינות של עצמם והשלימו שיעורי בית בצורה משמעותית יותר, בהשוואה לסטודנטים שקיבלו במקום זאת מכתב מתן עצות.

 סאסטאד מציין כי כישלונות הם חלק בלתי נמנע מהחיים. "אם אתה אף פעם לא נכשל, אתה כנראה מכוון מראש נמוך מדי", הוא אומר. ועל ידי למידה להתעמת עם האכזבה וללמוד מהלקחים שלהם, אתה עשוי למצוא את הדרך להצלחה קצת יותר קלה לניווט.

לצייר הישג- לצייר ידיים-"ההצלחה נקבעת לא על ידי השאלה אם אתה מתמודד עם מכשולים או לא, אלא לפי התגובה שלך אליהם. אם אתה מסתכל על המכשולים האלה כגדר מגבילה -כגבול , הם הופכים לתירוץ שלך לכישלון. אם אתה מסתכל עליהם כעל מכשול שיש לעבור, כל אחד מהם מחזק אותך לקראת הבא".- בן קרסון, ידיים מחוננות: סיפורו של  בן קרסון.  פסיכולוגים אשדוד על האפשרות לראות בכישלון מרכיב מדרבן ומחזק.

"הסדנה לתהליכים יצירתיים" -היא מרכז לאמנות וטיפול פסיכולוגי, המאגד פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אנו רואים ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו.". בנוסף לטיפולי פסיכותרפיה רגילים-אנו מציעים גם טיפול בנוירופידבק, טכניקה לטיפול קצר מועד יעיל ומוכח בדיכאון, חרדה, פוסט טראומה ועוד.