5 חרטות לפני מוות ו-20 החרטות בחיים.
הפסיכולוגיה של החרטות
החיים מלאים בבחירות שעשינו ובדרכים שלא הלכנו בהן, זה לא מפתיע שאנשים לפעמים מרגישים חרטה על ההחלטות שקיבלו ועל אלה שלא קיבלו.
חרטה יכולה להיות רגש כואב להפליא, אך יכולה להיות גם בעלת השפעה מטיבה חזקה על חייכם כאן ועכשיו ולתקן את חייכם בעתיד.
מה זה חרטה?
חרטה היא מצב קוגניטיבי או רגשי שלילי הכולל האשמת עצמנו בתוצאה רעה, הרגשה של אובדן או צער על מה שהיה יכול להיות, או רצון שנוכל לבטל בחירה קודמת שעשינו.
עבור צעירים במיוחד, חרטה, למרות שכואב לחוות אותה, יכולה להיות רגש מועיל. כאב החרטה יכול לגרום להתמקדות בהחלטות, לנקיטת פעולה מתקנת או יציאה לדרך חדשה. עם זאת, ככל שיש פחות הזדמנות לשנות את המצב, כך גדל הסיכוי שחרטה יכולה להפוך להרהורים מעגליים ולעורר לחץ ומתח כרוני שפוגע בנפש ובגוף.
5 הדברים שתתחרט עליהם לפני המוות
"חמשת החרטות המובילות של הגוססים" הוא ספר רב מכר משנת 2011 שתורגם ל32 שפות מאת האחות הפליאטיבית ברוני וור, בהשראת הדברים ששמעה בטיפול שלה באנשים לפני מותם. זו הרשימה:
הלוואי שהיה לי את האומץ לחיות חיים נאמנים לעצמי, לא לחיים שאחרים ציפו ממני.
הלוואי שלא הייתי עובד כל כך קשה.
הלוואי שהיה לי את האומץ לבטא את רגשותיי.
הלוואי שהייתי נשאר בקשר עם החברים שלי.
הלוואי והייתי נותן לעצמי להיות מאושר יותר.
חרטות כהבנייה תרבותית- ישראל וארצות הברית.
היינו רוצים להאמין שמול המוות החרטות שלנו מבטאות אמת עמוקה ויתכן שכך. אבל מחקרים על חרטות מצביעים על כך שחרטות מובנות חברתית וקשורות לציפיות חברתיות.
מטא אנליזה של מחקרים על חרטות שפורסמה ב2005 בשם: "על מה אנחנו הכי מתחרטים... ולמה" בחנה מחקרים קודמים על חרטה ודירוגי החרטות הגדולות ביותר של אנשים בחיים.
האמריקנים מתחרטים הכי הרבה על בחירות שנעשו בהקשר של חינוך והשכלה.
חרטות על קריירה.
חרטות ביחסים וקשרים רומנטיים.
חרטות הורות
חרטות ביטוי העצמי או רגש.
חרטות לגבי פנאי. והאיזון בין בית ועבודה.
המחקר מסכם: "ניתן לחזות הבדלים בולטים בין תרבויות על בסיס אילוצים חברתיים-מבניים על התנהגות אינדיבידואלית. בחברה האמריקנית העכשווית, אנשים נהנים מחופש בחירה גדול בכל הנוגע לחינוך וקריירה, אך בחברות מבוססות קאסטות, כמו אלו שהיו בעבר הקרוב בהודו ובבריטניה, החינוך והקריירה היו מוגבלים מלידה. זה נראה סביר ביותר שאנשים בחברות מבוססות מעמדות חווים הרבה פחות חרטות חיים המתמקדות בחינוך ובקריירה מאשר אמריקאים בני זמננו. באותה מידה, לאמריקאים בני זמננו יש חופש עצום בדייטים, נישואים וגירושין, אך לא תמיד זה היה כך. ייתכן שהחרטות המתמקדות ברומנטיקה נפוצות יותר כיום מאשר לפני מאה שנה, כאשר אנשים התחתנו צעירים, התגרשו לעיתים רחוקות, וראו מעט הזדמנויות לשותפים רומנטיים אלטרנטיביים."
אנו מתחרטים בעיקר על אי בחירה ועשייה
"אחד הסודות הגדולים של החיים. רוב האנשים מתים ממחלת שכל ישר מקפיא, ומגלים מאוחר מדי שהדברים היחידים שאתה אף פעם לא מתחרט עליהם הם הטעויות והשגיאות".-אוסקר ווילד-תמונתו של דוריאן גריי.
אמריקאים וישראלים נוטים יותר להתחרט על הדברים שהם לא עשו מאשר על הדברים שהם עשו. שוב ושוב אנו רואים ששינוי הוא חלק מגילוי עצמי וצמיחה.
כך עולה מסקר של 2,000 מבוגרים בארה"ב מחולקים באופן שווה לפי דורות, שמצא שרק 11% מהאמריקאים אינם מתחרטים.
חרטות נפוצות היו על כך שאנשים לא השמיעו את קולם או הביעו את דעתם (40%), לא ביקרו מספיק משפחה או חברים (36%) לא מימשו את חלומותיהם (35%).
באותו נושא של חיים שהוחמצו -2-ההחמצות הגדולות ביותר עליהם אנשים התחרטו:
לא יצאו לטיול או מסעות של פעם בחיים
2. שלא יצאו ממערכת יחסים רעילה, קשר טראומטי או סתם קשר לא טוב.
הפעולות המובילות שהאמריקאים מתחרטים עליהם כוללות הוצאת כסף או רכישת משהו (49%), מריבות עם חברים או משפחה (43%) והערות מיותרות (36%), האמריקאים גם מתחרטים על הודעות טקסט זועמות ופרידות שעשו.
בסקירת הפוסטים המובילים בנושא באינטרנט בנושא חרטות להלן סיכום של 20 החרטות המובילות, חלקן חופפות במידת מה וחלקן מוצגות מנקודות מבט ופרספקטיבות שונות ומבטאות פרדוקסליות וסתירות בהשקפות עולם, חלקן מבטאות נורמות של אני אידיאלי רוחני או אני אידאלי חברתי, וחלקן מבטאות אינדיבידואליזם ותפיסת עולם הדוניסטית. חלקן עוסקות בנושאים המבטאים מבט מתוך בגרות ובשלות וחלקן מבטאות רעב למצוי חוויות החיים. כפסיכולוגים ברחובות אנו חושבים על העובדה שכל בחירה שלנו מחייבת מעצם מהותה אובדן של בחירה אחרת, ויש תחושה שכך או כך נתחרט על דבר מה. הציפייה לחרטה יכולה להוביל להימנעות מפעולה ואובדן הזדמנויות.
תחושת האקטיביות או הסוכנות היא אחת המטרות של טיפול פסיכולוגי יעיל-גם אם לפעמים תחושת השליטה שלנו בחיים היא הונאה עצמית. אנו פוחדים מההיעדר ומקדשים את היש. התחושה שאנחנו לא נסחפים בזרימה, אלא קובעים אותה בפעולה אקטיבית היא מרכיב חשוב בתחושת הבעלות על החיים. יצירתיות במובן הזה מבטאת בדיוק ובאופן מלא את חווית החיים האותנטיים. חרטה היא המחיר על רצון חופשי-לכן כולנו צריכים לעשות דברים שנתחרט עליהם.
הפסיכולוגיה של הזמן:
מתברר, כי משך הזמן שחלף קשור לצורת החרטה:
לאחר פרקי זמן קצרים (למשל, שנה), אנשים נוטים יותר להתחרט על פעולות שנקטו, כולל טעויות שעשו, מאשר על הזדמנויות שאבדו.
עם חלוף פרקי זמן ארוכים יותר, אנשים נוטים להתחרט על חוסר ההפעולה שלהם יותר מאשר על הטעויות שלהם.
20 הדברים שתתחרטו עליהם בגיל 40 עד 50.
נתנו לאחרים להגיד לנו מה אנחנו שווים.
היינו עסוקים מדי בלהרשים אחרים ולשכוח את סדרי העדיפויות שלנו.
נתנו לחוסר הוודאות לעצור אותנו.
התמקדנו בכישלונות במקום בהזדמנויות.
נאחזנו חזק מדי באיך שהדברים היו "אמורים" להיות.
שיחקנו את הקורבן יותר מדי זמן.
המתנו, ניתחנו יתר על המידה, ולא עשינו בחירה או נקטנו בפעולה.
היינו עסוקים מכדי להעריך את החיים.
לא בילינו מספיק זמן איכות עם האנשים הנכונים.
לא הבענו את אהבתנו באופן גלוי ומלא.
לא נסענו כשהייתה לנו ההזדמנות.
נישארנו במערכת יחסים רעילה או גרועה.
לא שיחקנו מספיק עם הילדים שלנו.
לא בילנו מספיק זמן עם ההורים שלנו.
לא לקחנו אף פעם סיכון גדול.
לא הפסיקנו לעבוד בעבודה נוראית.
לא הבנו כמה אנו יפים/ת.
נתנו לחרדות ולפחדים שלנו לנהל אותנו ועקב כך החמצנו את החיים.
לא הבענו את דעתנו.
לא שלטנו בכעס ובזעם שלנו.
החרטה כהישג פסיכולוגי וגרעין יצירתי
"בלי חרטה" שרה סיגל אמסלם -שיר שהוא פנטזיה כואבת על מי שהייתה רוצה להיות. שבו ה"שם" רק מדגיש את הכאב "כאן" . "בוא נצייר עולם שהכול בו שלם". "אני רוצה שתגיד שאני, טובה בשבילך טובה בשבילי, אני רוצה להרגיש באמת, בלי הגנות בלי מסכות בלי מלחמות, עם הראש, בלי חרטות"."מושג העמדה הדיכאונית מקובל באופן כללי כרב ערך לעבודה האנליטית הממשית וגם לניסיון לתאר התקדמות בהתפתחות רגשית התקינה. באנליזות שאנו עושים אנו יכולים להגיע לאשמה המתעוררת סביב אימפולסים ורעיונות תוקפניים והרסניים; ולהיות עדים להופעת הלהיטות לתיקון כאשר יש בידי המטופל לקבל אחריות על רגש האשמה, לשאתו ולהחזיק בו. ליצירתיות יש עוד שורשים, אך התיקון מספק חיבור חשוב בין האימפולס היצירתי ובין החיים שהמטופל מנהל. השגת היכולת לעשות תיקון בנוגע לאשמה האישית היא אחד הצעדים החשובים ביותר בהתפתחות האדם הבריא; ועתה אנו תוהים כיצד ביצענו עבודה אנליטית לפני שהשתמשנו ביודעין באמת פשוטה זו." דונלד ו. ויניקוט. "תיקון בהתייחס להגנה המאורגנת של האם נגד דיכאון"- פסיכולוג נס ציונה- הסדנה לתהליכים יצירתיים, על היכולת להתחרט כהישג וגרעין יצירתי.
חוגי ציור נס ציונה-הפסיכולוגיה של החרטה. "ולא, זו לא הייתה בושה שהרגשתי עכשיו, או אשמה, אלא משהו נדיר יותר בחיי וחזק משניהם: חרטה. תחושה שהיא יותר מסובכת, עוסקת בקלקול אמתי וראשונית. שהמאפיין העיקרי שלה הוא שאי אפשר לעשות כלום בנידון: חלף יותר מדי זמן, יותר מדי נזק נגרם, מכדי שניתן יהיה לתקן".- ג'וליאן בארנס, תחושת הסוף. על חרטה כרגש הנע מהכאב אל העצב.
"לא בוכים על חלב שנשפך"
כפסיכולוג בתל אביב, יצא לי לפגוש בחיי, אנשים שהצהירו על זה שהם לא מבזבזים מבט לאחור אף פעם. בזמן שאני התייסרתי בסופן של מערכות יחסים בחרטות ואשמה, חזרה אל העבר וחיפוש של דרכים שבהן הכול היה יכול להיות אחרת , נתיבים וטעויות שאילו לא בחרתי בהם הייתי או היינו במקום אחר.
חיים לא ממומשים, פוטנציאלים שלא מומשו, או החוויה של זקנה ללא התבגרות- הן עוד תחושות חרטה שפגשתי באנשים רבים.
חסרי החרטה- טוענים שאפשר וצריך לחתוך את העבר ולהשאיר אותו מאחור. למה אתה סוחב גוויות על הגב? סוגרים את הדלת וממשיכים הלאה מבלי להביט לאחור. "אִילִי פָאת מָאת"- אמרה לי בערבית סבתא שלי כשרצתה לנחם אותי- מה שעבר מת.
החיים ללא חרטה נראים לכאורה כסוג של שלמות וכוח, ביטול ההססנות, כוח גברי נדמה לי, יותר מאשר נשי, יכולת של האגו להיות שלם עם עצמו. יכולת של השכל הרציונלי לגבור על הרגש. ב "My Way"- מתאר פרנק סינטרה, אדם כזה. השלם עם עצמו בצורה מעוררת הערצה "חרטות?, היו לי כמה, אך שוב, מעטות מידי מכדי להזכירן."
. "בלי חרטות " אומרים הילדים אחרי שהם מחליפים צעצועים, או דברי ערך, כדרך לחתוך ולסגור את העסקה.
חוגי ציור-הפסיכולוגיה של החרטה. "במונחים שלי, הסתפקתי בחיים המציאותיים, ונכנעתי לצרכיהם: אם הדברים הם כאלה, אז צריך לנהוג כך, וכך עברו השנים. במונחים של אדריאן, ויתרתי על החיים, ויתרתי על בדיקתם, לקחתי אותם כמו שהם באים. וכך, לראשונה, התחלתי להרגיש חרטה כללית יותר – תחושה שהיא איפשהו בין רחמים עצמיים לשנאה עצמית – על כל חיי. כל זה. איבדתי את החברים של נעוריי. איבדתי את אהבתה של אשתי. נטשתי את השאיפות בהן שיחקתי. רציתי שהחיים לא יטרידו אותי יותר מדי, והצלחתי - וכמה מצער זה היה".- ג'וליאן בארנס, תחושת הסוף. פסיכולוגים רחובות על החרטות המלוות אנשים בסוף חייהם.
סקר החרטה העולמי
. בשנת 2020, השיק דניאל פינק את סקר החרטה העולמי, הסקר הגדול ביותר בנושא שנערך אי פעם. עם צוות המחקר שלו, פינק שאל יותר מ-15,000 אנשים ב-105 מדינות, "באיזו תדירות אתה מביט אחורה על חייך וחושב -הלוואי שהיית עושה דברים אחרת?"
82 אחוז הסכימו להצהרה שהחרטה היא חלק מסוים חייהם; 21 אחוז אמרו שהם מרגישים חרטה "כל הזמן". רק אחוז אחד אמר שהם אף פעם לא מרגישים חרטה.
כמו תחושות קשות אחרות, לחרטה יש מרכיבים חשובים וחיוניים. מרכיבים ההופכים אותנו לאנושיים. אפשר לחשוב על "אנושי" במובן הזה כסוג של חולשה. פסיכופטים אינם סובלים מחרטות. במחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, חוקרים גילו שמי שמציג תכונות פסיכופתיות לא חש חרטה, ולא משנה את התנהגותו עקב כך.
כ-פסיכולוגים בתל אביב, אנו חושבים שלא במקרה אנחנו חשים חרטה. לתחושת החרטה כמו לתחושת הכאב, והחרדה, יש מרכיבים הישרדותיים השומרים עלנו ומהווים דרך לעבד רגשית את המציאות והעבר, כדי ללמוד ולהשתנות מול העתיד ולעשות החלטות טובות יותר.
אפוקסי ליצירה, פיסול בקורס אפוקסי-הפסיכולוגיה של החרטה. "חרטה היא סטייה אלימה של הנפש, אבל קשה מאוד לטפל בה כי אי אפשר אפילו להגדיר אותה, כי לא הכל זהב מנצנץ ולא הכל דמעה נוצצת, וחרטה של אדם אחד היא זיכרון מאושר של אדם אחר"- אוגדן נאש, אני זר כאן בעצמי. פסיכולוג תל אביב על חיים שלא נחיו. כל בחירה היא חרטה על הדרך בה לא הלכנו.
החרטה עושה אותנו אנושיים
נכון, אדם החי את חייו בתחושת חרטה מתמדת, חי באומללות. אבל הקיצוניות השנייה עשויה להיות אפילו גרועה יותר. לנתק את עצמך מהחרטות שלך לא הופך אותך לחופשי; זה רק מאפשר לך לחזור על אותן טעויות שוב ושוב. חופש אמתי מחייב אותנו לשים את חרטה במקומה הראוי בחיינו. לא במקרה היהדות המציאה את יום כיפור, יום של עיסוק מחשבתי ורגשי עמוק בחרטה ואשמה. אבל גם יום המאפשר סגירת מעגל של חרטה. הנחת החרטה בעבר והתפנות לעתיד. את המשפט - מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ (ברכות ל״ד ב:כ״א-כ״ב) -ניתן להבין גם כתמיכה בכוחה של החרטה.
"כוחה של חרטה יפה בעקירה, ואילו תכליתה נעוצה בהנחה. לא שהמהרהר חרטה יש בו ממידתו של הפכפך שמניח את שעקר, אלא הוא עוקר את זה ומניח את שכנגדו, נוזף במחשבה ראשונה שהביאה לידי מעשה שאינו מתוקן ומסלסל במחשבה אחרונה שמביאה לידי בתירתו.
סוף מעשה במחשבה תחילה, וכיון שסופו נעוץ בתחילתו בשעת עשייתו שוב אין זיקתם פוסקת אף לאחר מכן, ואי אתה יכול להפריד בין הדבקים אלא בנטילת נשמה." (משה אליהו ז'רננסקי)
חרטה כהישג קוגניטיבי ורגשי
כל כמה שהיא כואבת, חרטה היא הישג קוגניטיבי מדהים. הישג של הדמיון ויכולת הניתוח שלנו. זה מחייב אותנו לחזור לתרחיש העבר, לדמיין איך יכולנו לפעול אחרת כדי לשנות אותו, ועם התרחיש החדש הזה בראש, לדמיין הווה אחר - ואז, להשוות את ההווה הבדיוני הזה לזה שאנחנו חווים במציאות.
לא כל החרטות זהות, כפי שכותב פינק בספרו החדש, "כוחה של חרטה: כיצד מבט לאחור מניע אותנו קדימה".
לפסל אדם זקן. הפסיכולוגיה של החרטה בגיל מאוחר."חרטה ואשמה" היא סוגיה דיאלקטית על מה שנעשה, על מה שהיה צריך להעשות ועל מה שלא היה צריך לעשות." ("אי של חרטה. אי של אשמה")-אריק פברנג'י פסיכולוג רמת גן על שלבים בחיים של חשבון נפש.
סוגי חרטות
חרטות מופיעות בארבעה סוגים בסיסיים, על פי פינק, וחוויה של חרטה יכולה לכלול אחד מהם או שילוב.
הלוואי שהיית יותר טוב עם ההורה שלי או עם בן הזוג שלי -היא דוגמה לחרטה על קשר, שבו אנחנו כואבים על התנהגות שפגעה במערכת יחסים חשובה, . חרטות קשר וחיבור רבות חופפות במרכיבים רבים לחרטות מוסריות, שבהן אתה מפר את מערכת הערכים שלך. לדוגמה, אתה עשוי לחשוב על עצמך כאדם טוב , אוהב ומעניק ולהרגיש חרטה שלא עמדת בתדמית הזו במערכת היחסים שפגעת בה. חרטות מוסריות יכולות לעסוק באחרים או רק בנו עצמנו, אנחנו יכולים להתחרט על זה שהפרנו הבטחה לחבר, או שהפרנו הבטחה לעצמנו למשל לא לאכול יותר דברים מתוקים.
שתי קטגוריות החרטות האחרות של פינק כוללות בחירות בחיים. חרטות יסוד הן אלו שבהן מתחרט על משהו שעשית והשפיע על מהלך חייך בצורה שאתה לא אוהב. דוגמה קלאסית היא הלוואי שהייתי ממשיך ללמוד, או הלוואי שהייתי נשאר שכיר.
יציקת אפוקסי שקוף. ליצור עולם מושלם. "אני רואה את הכל בצורה מושלמת כעת; ישנם שני פתרונות אפשריים - אפשר לעשות את זה או לעשות את ההפך. דעתי הכנה והעצה הידידותית שלי היא זו: אם תעשה זאת או לא תעשה זאת - אתה תתחרט בשני המקרים".- סרן קירקגור, או/או: שבריר חיים. פסיכולוג אשדוד על חרטה כמרכיב בלתי נמנע בחיים.
חרטות של העזה הן ההיפך: הן עוסקות בחרטה על חוסר פעולה והזדמנויות שאבדו. זה מה שאתה מרגיש כשאתה בועט בעצמך על שבאי לקיחת סיכון, כמו חבל שלא הפכתי להיות עצמאי, או הייתי צריכה להתחיל אתו, אז...
"חרטה נכונה"
כמו תחושות קשות אחרות היכולת לחוש בחרטה היא חיובית רק במינון מסוים ובדרך מסוימת. כל סוג של חרטה יכול להפוך לרעל רגשי. קל לחרטה להפוך לדיכאון ולחרדה. אין בעברית מושג המתרגם את המושג רומינציה -אותו כלא של חשיבה מעגלית החוזרת על עצמה, העלאת גירה, גירוד בלתי פוסק בפצע שאינו מאפשר לו להחלים, מחשבה טורדנית הקודחת בך שוב ושוב, הרהורים אוטומטיים שאי אפשר להיפטר מהם. חרטה ההופכת לרומנציה היא עינוי שלא ניתן לתאר.
חרטה מוגזמת עלולה להשפיע לרעה על המערכת ההורמונלית ועל המערכת החיסונית שלנו .: ב2013, חוקרים ביקשו מקבוצה אחת של משתתפים בניסוי לתאר את ''החרטה הכי קשה' שלהם ממש לפני השינה; לקח להם 61 אחוז יותר זמן להירדם מאשר לקבוצת הביקורת לה אמרו לחשוב על יום רגיל וטיפוסי.
קורסי פיסול קרמי-הפסיכולוגיה של החרטה. "חרטה כרונית, כפי שמסכימים כל העוסקים במוסר, היא תחושה מאוד לא רצויה. אם התנהגת רע, חזור בתשובה, תקן את מה שאתה יכול ופנה למשימה להתנהג טוב יותר בפעם הבאה. בשום פנים ואופן לא אל תהרהר ללא הפסקה בעוולות שעשית. להתגלגל בבוץ זו לא הדרך הטובה ביותר להתנקות".אלדוס האקסלי, עולם חדש ואמיץ. פסיכולוג רחובות על חרטה כחשיבה מעגלית וכמלכודת נפשית.
8 דרכים להשתמש בחרטות בצורה בונה
חרטה נכונה מחייבת סוג של ניהול רגשי. החוכמה היא לא לגרש את ההרגשה הרעה; אלא להכיר בה ולהשתמש בה ללמידה ושיפור.
1. קבלת החלטות משופרת
חרטות יכולות לשפר את ההחלטות העתידיות שלנו
2. האצת ביצועים
כיוון שחרטות רבות נוגעות להחמצת הזדמנויות הקשורות לבחירה בזמן. חרטה יכולה להוביל אותנו לדפוס קבלת החלטות אחר ופחות הססני.
3. ראייה וחיפוש הזדמנויות-או דלתות פתוחות.
בראייה לאחור כולנו מזהים אפשרויות שלא נתפסו בזמן ההתרחשות כדרך טובה יותר. זה יכול ללמד אותנו לחשוב בצורות חדשות על המשברים העתידיים שלנו כאפשרויות לצמיחה.
4. גיוס אומץ
בדיעבד, כולנו חשים ומבינים שהיינו צריכים להיות אמיצים ולא לאפשר לפחד לנתב אותנו. פעמים רבות ראיתי בעבודתי כמטפל כיצד התובנה הזו משנה דרך התנהלות של מטופל.
5. שינוי מערכות יחסים עם אנשים קרובים.
רבות מהחרטות הכואבות ביותר נוגעות לקשרים רגשיים, עם בני זוג, הורים, ילדים או חברים. זהו גורם שינוי רב עוצמה בשינוי לטובה של היחסים.
6. הימנעות מדחייה של דברים חשובים
אנו מתחרטים על הדברים שלא עשינו בזמן הנכון, כמו להיות יותר עם ילדנו. מחקר מ-2011 (Neimeyer et al.) מדגיש כיצד אחת החרטות הגדולות של חולי הוספיס היא על החמצת פעולות או החלטות שקשורות בגיל או במצב הקשור בגיל. מטופלים רבים שלי מגיעים לתחושה ש" עכשיו אני". שלא תהיה הזדמנות אחרת לעשות את הדברים החשובים.
7. הבחנה בין הדברים החשובים לדברים הדחופים.
חלק גדול מהחרטות שלנו נוגע לכך שהגבנו ללחצים שהמציאות יצרה במקום להכתיב את את מה שחשוב. חרטה יכולה ללמד אותנו "לכבות" (את הטלפון למשל) או להתעלם מהדחוף ולהתרכז ב"חשוב".
8. תחושה של השלמה והימנעות מייאוש. זקנה אותנטית.
זקנה, ייאוש ואושר. השלב השמיני והאחרון שלנו בחיים, לפי שלבי ההתפתחות של אריק אריקסון, ידוע כשלב שלמות האגו לעומת ייאוש. במיתולוגיות רבות המוות מוצג כיועץ היושב על כתפו של האדם, גם החרטות הן כאלו. חרטות העבר יכולות ללמד אותנו איך להיות שלמים יותר עם עצמנו, הן מלמדות אותנו קבלה עצמית וחמלה עצמית כיוון שכולנו בני אדם וחלק מזה זו אותה הליכה לאיבוד, הכישלונות והאובדנים.
לצייר חרטה כמשקל שאי אפשר לשאת. "התחלתי לחשוב שהחיים הם דבר מצומצם הרבה יותר ממה שמבינים אלה הנמצאים בעיצומה של מערבולת החיים. האור מאיר אל תוך מעשה החיים רק לרגע הקצר ביותר - אולי רק עניין של שניות. ברגע שהוא נעלם ואחד לא הצליח לתפוס את הגילוי שהציע, אין הזדמנות שנייה. ייתכן שיהיה עליך לחיות את שארית חייך בעומקים חסרי תקווה של בדידות וחרטה. בעולם הדמדומים הזה, אי אפשר עוד לצפות לכלום. כל מה שאדם כזה מחזיק בידיו הוא הגופה הקמלה של מה שהיה צריך להיות".― הורוקי מורקמי. פסיכולוגים ראשון לציון על דיכאון כחווית חרטה כרונית.