נרקיסיסטים מתקדמים לניהול במהירות.

"לא אכפת לי מה אתה חושב אלא אם כן זה עלי."- קורט קוביין

אנחנו חיים בתרבות הנעשית נרקיסיסטית יותר ויותר ואני  מתכוון בעיקר לתחושה שיחסי הציבור הפכו להיות חשובים יותר מהתוכן, שהחוץ מחפה על חלל בפנים,  שהיכולת להרשים יכולה לגייס מיליארדים, לעיתים מבלי שיעמוד מאחוריה דבר. והדוגמה הראשונה העולה בראשי היא של אדם נוימן שלנו, מייסד חברת WeWork, כפי שדמותו מוצגת בסדרה  “WeCrashed" .

נכתב המון  על הסכנות ומעט גם על היתרונות, של המנכ"לים הנרקיסיסטים (ראה אילון מאסק). הם נוטים להטמיע תרבות אינדיבידואליסטית בכל התאגיד, מה שמפחית את שיתוף הפעולה והיושרה.   ידוע שהם מקבלים החלטות פזיזות ומסוכנות שעלולות להחליש את החוסן ארוך הטווח של החברה, והם נוטים יותר לעסוק בהימנעויות והתחמקויות  מס אגרסיביות ולבצע הונאות ניהוליות.  אנחנו לא נקנה מהם מכונית משומשת, אבל מתברר שנשקיע בהם מיליארדים ונבחר בהם לראשי מדינות.

למרות החששות הרציניים הללו לגבי מנהיגות נרקיסיסטית, בעידן של נשיאים ומנהגי מדינות פופוליסטים  דמויי טראמפ.  באופן מפתיע לא ידוע כמעט על הדרך שבה אנשים מרוכזים בעצמם ובטוחים מדי בעצמם אלו, מגיעים לעמדות הכוח שלהם מלכתחילה. האם השאפתנות וההיבריס של הנרקיסיזם עוזרים להם באופן פעיל להתקדם, כך שיש להם סיכוי גבוה יותר להגיע לפסגה מאשר האדם הממוצע? או שמא מנהיגים נרקיסיסטים הם תופעה רעילה, טעות של ההיסטוריה, הסתעפות חסרת מוצא של האבולוציה, זנב הטווס, תאונה חולפת  ונדירה למדי?

מחקר חדש של חוקרים איטלקים מנסה לסגור את הפער הזה בידע שלנו - ויש לו כמה השלכות רציניות על הדרכים שבהן חברות בוחרות ומתגמלות את העובדים שלהן.

הפסיכולגיה של  האישיות הנרקיסיסטית-סדנת אומנות-קולאז'

איך זה ש'כוכב' נולד?

יש הרבה סיבות טובות לחשוד שנרקיסיסטים עשויים להתקדם מהר יותר מעמיתיהם. הם נטולי ענווה היוצרת עכבות אצל אחרים.  נרקיסיסטים עשויים להיות טובים במיוחד בקידום עצמי ובהבטחה שתרומתם תזכה להכרה - גם אם הם אינם ראויים להערכה כה גבוהה. (מחקר משנת 2017 מצא שההערכה הגבוהה של נרקיסיסטים לביצועים שלהם עצמם אינה תואמת מדדים אובייקטיביים של הישגיהם בפועל - שאינם מדהימים יותר מאלה של האנשים סביבם.)

הודות לתפיסה המנופחת שלהם על עצמם, נרקיסיסטים עשויים להציג גם תכניות שאפתניות יותר לעתיד, שיכולות להרשים את הבוסים, את וועדות המינויים, או את הבוחרים- עד שיגיעו בסופו של דבר לתפקיד המפקד העליון והמזוודה עם הכפתור האדום תהיה בהישג ידם.

עם זאת ניתן לטעון מאידך שהם יוצרים אנטגוניזם מידי, ולעיתים אפילו מעוררים את רפלקס ההקאה.  שהתחרות המתמדת של נרקיסיסט על תשומת הלב מרחיקה את האנשים סביבם. ושרק מטומטמים הצביעו עבור טראמפ. 

בעולם צודק לכאורה , היהירות המופרכת שלהם תתגלה עד מהרה, בעוד שעמיתים צנועים יותר יזכו להכרה על עבודתם הקשה האמתית. (אי אפשר לשקר את כולם כל הזמן -ככה טוענים או טענו קודם, אלא שהאמת מתברר יחסית ונתונה לוויכוח, אומר פרקליט ההגנה).

שרף אפוקסי שקוף, פיסול בחומרים שקופים-סדנת אפוקסי-הפסיכולוגיה של של  האישיות הנרקיסיסטית

עד כה, לא היה ברור איזה משני התרחישים הללו נפוץ יותר - עובדה שנתנה השראה לפאולה רובלי, עוזרת פרופסור באוניברסיטה החופשית של בוזן-בולצאנו, וקמילה קורניס, דוקטורנטית באוניברסיטה הפוליטכנית של מילאנו, לחקור תחת אזהרה, את  ההנהלה הבכירה של איטליה, (ארץ המתהדרת בהיסטוריה של מנהיגים פופוליסטיים משלה, החל מבניטו מוסולני וכלה בסילביו ברלוסקוני).

המחקר שלהם מבוסס על נתונים מסקר  של כ-200 מנכ"לים איטלקיים, שענו בעבר על שאלות מעמיקות על ניהול החברות שלהם. כהמשך, רובלי וקורניס ביקשו מהמנכ"לים להשלים שאלון שנועד למדוד את רמת הביטוי של  האישיות הנרקיסיסטית, שבו היה עליהם לבחור בין 40 זוגות של הצהרות, כגון:

1:

א) יש לי כישרון טבעי להשפיע על אנשים

ב) אני לא טוב בלהשפיע על אנשים

2:

א) כשאנשים מחמיאים לי אני לפעמים נבוך

ב) אני יודע שאני טוב כי כולם כל הזמן אומרים לי את זה

3:

א) המחשבה לשלוט בעולם מפחידה אותי

ב) אם הייתי שולט בעולם זה היה מקום טוב יותר

4:

א) אני מתעקש לקבל את הכבוד המגיע לי

ב) בדרך כלל אני מקבל את הכבוד שמגיע לי

בכל אחד מהמקרים, מניחים שאופציה אחת מתנשאת יותר מהאחרת. (ואני לא אגלה לכם איזו). על ידי ספירה של כמה פעמים אדם בוחר בחלופה הנרקיסיסטית, החוקר אמור להגיע לציון ה-NPI שלו, שנראה כי הוא מנבא התנהגויות רבות מהחיים האמתיים הקשורים ל- תְכוּנָה.

סדנאות פיסול -הפסיכולוגיה של נרקיסיזם

רובלי וקורניס השוו את הציונים הללו לנתונים של המנהלים  מקורות החיים שלהם, כולל מידע על ההשכלה והניסיון המקצועי שלהם, והתפקידים והקידום שלהם בארגונים שלהם.

בסך הכל, הם מצאו שמישהו עם רמה גבוהה של נרקיסיזם היה מהיר יותר בכ-29% בהתקדמות הקריירה שלו לתפקיד מנכ"ל, בהשוואה למועמד הממוצע הלא נרקיסיסט  בעל הכישורים הדומים.

למרבה הצער, אימא שלי צדקה, נראה שהקידום העצמי המתמיד של נרקיסיסטים באמת משתלם בטווח הארוך.

מעניין שזה נכון על פי המחקר הן לעסקים משפחתיים והן ללא משפחתיים. כפי שצופים בתוכניות טלוויזיה כמו היורשים כבר הסיקו,  דבר לא יעמוד בדרכו של  תככן אגואיסטי שנחוש להתקדם.

ראוי לציין גם, שההשפעות של נרקיסיזם על מסלול הקריירה של מישהו כנראה תלויות במינו של המישהו. למרות שיש גם עדויות מעטות מנוגדות כמו המקרה של אליזבת הולמס או אוויטה פרון.

סדנאות ציור-הפסיכולוגיה של נרקיסיזם נשי

הודות לסקסיזם מרומז או מפורש, מגייסים, משקיעים ובוחרים  עשויים בדרך כלל להיות סלחניים יותר לאמביציה אצל גברים מאשר אצל נשים. רובלי וקורניס ציינו שלנשים יש נטייה לציוני נרקיסיזם מעט נמוכים יותר, אך המספר הקטן של מנכ"ליות במדגם שלהן גרם לכך שהן לא הצליחו להגיע למסקנות נחרצות כלשהן - למרות שהן מקווים לחקור את השאלה בעתיד.

יש משהו תמים עד מיתמם, אני חושד כפסיכולוג בתל אביב, במסקנות ה"מרעישות" של רובלי וקורניס, בעולם של מותגים שבו השיווק העצמי הפך מזמן לערך. מציאות הנשלטת על ידי הרשתות החברתיות ופנטזיות גיבורי העל המטופחות על ידי המדיה. עולם שבו תחרותיות היא מצוינות 

.קורס פיסול קרמי-הפסיכולוגיה של הנרקיסיזם האמנותי

" "התוצאות שלנו קצת מדאיגות", הן אומרות, ומציינות שהקידום המהיר של הנרקיסיסטים עלול לגרום לכך שהם יחסרו את הניסיון הדרוש כדי לפעול בתחומי האחריות שלהם - מה שעלול להחריף את ההשפעות של קבלת ההחלטות הפזיזות והלא ישרות שלהם.

"הסדנה לתהליכים יצירתיים" -היא מרכז לטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד פסיכולוגים בתל אביב, פסיכולוגים ברחובות, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים-- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו . אנו רואים ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו." אנו מספקים גם שירות פסיכולוג אונליין לטיפול מרחוק.