היתרונות שבתסמונת המתחזה

"לפני כמה שנים הוזמנתי לכינוס של אנשים גדולים וטובים: אמנים ומדענים, כותבים ומגלי דברים. והרגשתי שבכל רגע יבינו שאני לא כשיר להיות שם, בין האנשים האלה שבאמת עשו דברים.

בלילה השני או השלישי שלי שם, עמדתי בחלק האחורי של האולם, בזמן הופעת  בידור מוזיקלי, והתחלתי לדבר עם ג'נטלמן נחמד מאוד, מנומס, מבוגר, על כמה דברים, כולל השם הפרטי המשותף שלנו. ואז הוא הצביע על האולם מלא האנשים, ואמר כמה  מילים שמשמעותן : "אני רק מסתכל על כל האנשים האלה, ואני חושב, מה לעזאזל אני עושה כאן? הם עשו דברים מדהימים. אני פשוט הלכתי לאן שנשלחתי".

ואני אמרתי, "כן. אבל אתה היית האדם הראשון על הירח. אני חושב שזה חשוב ".

והרגשתי קצת יותר טוב. כי אם ניל ארמסטרונג מרגיש כמו מתחזה, אולי כולם  מרגישים זאת. אולי הם  לא היו אנשים מבוגרים וגדולים,  רק אנשים שעבדו קשה וגם התמזל מזלם ומשהו יצא מהעומק שלהם.  כולנו עושים את העבודה הכי טובה שאנו יכולים, וזה כל מה שאנחנו באמת יכולים לקוות לו".- ניל גיימן

שמי זיו אייל. אני פסיכותרפיסט, בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול מרחוק- ("פסיכולוג און ליין"). אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."

למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ  על הצילום המשמש קישור:

תסמונת המתחזה כהנעה

תסמונת המתחזה יכולה לזעזע את ביטחוננו, אבל תחושת אי היותך לא מוכשר/ת לעבודה שלך עשוי למעשה לתת לך יתרון על פני עמיתיך, היותר בטוחים בעצמך.

אין זה פלא שתסמונת המתחזה - התחושה שהישגי העבודה שלך אינם ראויים ושאת/ה צפוי/ה להיחשף כהונאה - נתפסה זה מכבר על ידי אלה שחווים אותה כמזיקה להצלחתם. האמונה שאתם לא ראויים להישגים שלכם ושמישהו בסופו של דבר יראה את ההתחזות שלכם מוסיפה באופן טבעי רובד לא רצוי של לחץ .

אבל על פי הממצאים האחרונים במחקר  של בסימה תופיק (Basima Tewfik ) , פרופסור ללימודי עבודה וארגון במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ההתנהגויות ש'מתחזים' מפגינים בניסיון לפצות על הספק העצמי שלהם יכולות למעשה לקדם אותם.

על ידי הישענות על תחושות חוסר ההתאמה - במקום לנסות להתנגד או להתגבר עליהן - והשקעת מאמץ נוסף בתקשורת, מתחזים יכולים למעשה לעלות על עמיתיהם שאינם חשים מתחזים במיומנויות בינאישיות. המשמעות של זה, אומרת טופיק, היא שתכונה שרוב האנשים לא אוהבים בעצמם עשויה למעשה להניע אותם לביצועים טובים יותר.

לפי כתב העת הבינלאומי למדעי ההתנהגות, יותר מ-70% מהאנשים מושפעים מתסמונת המתחזים במקום העבודה בשלב מסוים בחייהם. ובעוד שנקודות הלחץ ספציפיות במקום העבודה משתנות תוך כדי הקריירה, התסמינים הפנימיים בדרך כלל נשארים זהים.

חוגי פיסול בנס ציונה-הפסיכולוגיה של תסמונת ההתחזות

תסמונת המתחזה ופרפקציוניזם

למתחזים יש נטיות פרפקציוניסטיות, המכילות  צורך סודי להיות הטובים ביותר במה שהם עושים. כאשר הם אינם מסוגלים להגשים את מטרותיהם הפרפקציוניסטיות, "מתחזים חשים לעתים קרובות מוצפים, מאוכזבים, ומכלילים את עצמם ככישלונות.".  כך נוצר מעגל שלילי המזין את עצמו שגורם למתחזים לאסור על עצמם לקבל משוב חיובי על עבודתם.

אם חרדה מביצועים נמוכים מובילה אותם להתכוננות יתר למצגת, למשל, גם אם המצגת מוצלחת, הם ירגישו שהם השקיעו יותר מדי מאמץ בתהליך - ביצוע המשימה היה צריך להיות קל יותר. מצד שני, אם הם מתמהמהים עם משימה ועדיין מצליחים להגיש אותה בזמן, הם מייחסים את הצלחתם למזל ולא ליכולת שלהם.

במחקר שלה, הראשון מסוגו המצביע  על יתרונות מוחשיים שיכולים לצמוח ממחשבות של בעלי תסמונת המתחזים, טופיק טוענת שאחד ההגדרות העיקריות  של תסמונת המתחזה הוא פער בן האופן שבו אנשים תופסים את היכולות של עצמם בהשוואה למידת יכולתם בפועל. . תופיק רצתה לגלות כיצד פער הכשירות הנתפס הזה, עשוי להשפיע על הקריירה של מתחזים - הן מבחינת איכות עבודתם והן מבחינת מעמדם החברתי בקרב עמיתים.

יאנג וינג-צילום תלת ממדי באפוקסי-סדנת אפוקסי-המרכיב המשלים שבפסיכולוגית הספק העצמי

היא התחילה בעבודה עם מפקחים בחברת ייעוץ השקעות, שצפו וציינו את הכישורים הבין-אישיים של העובדים שלהם - שחלקם חוו מחשבות מתחזות - במשך חודשיים. מה שתופיק מצאה הוא שלמרות הספקות העצמיים שלהם, עובדי חברת ההשקעות שחוו מחשבות מתחזים, דורגו למעשה כיעילים יותר מבחינה בין-אישית מאשר חבריהם שאינם מתחזים; מנהלים תיארו אותם כמשתפי פעולה טובים יותר שעבדו היטב עם עמיתים.

לאחר מכן היא עבדה עם קבוצה של סטודנטים לרפואה בשלבים מאוחרים של לימודיהם  שעומדים להיכנס לסטאז''  הקליני שלהם. במחקר גרמה להם לחוש חווית ההתחזות על ידי כתיבה על תקופה שבה חוו אותן בעבר - תהליך שמייצר למעשה את התנאים של תסמונת המתחזה גם בסביבה מבוקרת, אומרת תופיק. לאחר מכן הוטל על התלמידים לאבחן את מחלותיהם של שחקנים שהוכשרו להציג את הסימפטומים וההתנהגות של מישהו עם מחלה מסוימת. שוב, תופיק גילתה שהתלמידים המתחזים קיבלו דירוגים גבוהים יותר על הטיפול שלהם  מהמטופלים.

תסמונת המתחזה וביצועים

"הם היו אמפתיים יותר, הם היו מאזינים טובים יותר, הם שאלו שאלות טובות יותר", היא אומרת, ומציינת שהתלמידים המתחזים נצפו גם כמחזיקים בקשר עין תכוף יותר, רוכנים קדימה יותר ומאשרים טוב יותר את הסימפטומים שהמטופלים שלהם תיארו.

בניסוי אחרון, תופיק צפתה בקבוצת נבדקים שהתחזו למחפשי עבודה במהלך "צ'אט קפה" לפני הריאיון עם מנהל גיוס עובדים. אם הם ירשימו את המנהל ויראו כשירים לתפקיד, תינתן להם ההזדמנות להתראיין באופן רשמי. כמו במבחן הקודם, המרואיינים שלהם נגרם לחוות מחשבות של מתחזים דורגו כיעילים יותר מבחינה בין-אישית על ידי מנהלים להעסקת עובדים מאשר עמיתיהם שאינם מתחזים - הם בחרו לשאול שאלות מרתקות יותר וסיפקו תשובות מושכות יותר.

חוגי ציור בנס ציונה-הפסיכולוגיה של תסמונת המתחזה

ולמרות שאולי הרגישו כמוליכי שולל, ניתוחים ראשוניים מראים שהמרואיינים המתחזים ביצעו את הריאיון ברמה דומה לעמיתיהם  עם "התנהגות הכשירות" - הם לא נחשבו כשירים פחות להתקדם לראיון רשמי. באופן דומה, הסטודנטים המתחזה לרפואה מהניסוי הקודם עשו אבחנות נכונות באותה רמה במהלך ההערכה שלהם כמו האחרים.

"הרבה אנשים מציירים את [תסמונת המתחזה] כדבר הזה שמעכב אותך. אז היינו מצפים, למשל, שאולי זה יגרום לביצוע גרוע  או לכך שתיתפס כפחות מוכשר", אומרת טופיק. "למעשה אין הבדל משמעותי [ביכולת] בין אלה שגורמים להם לחשוב מחשבות מתחזה לבין אלה שלא."

מה שהמחקר שלה מציע עד כה הוא שפער הכשירות הנתפס הזה - הרעיון שהמתחזים למעשה מתחזים למישהו המסוגל יותר  ממה שהם באמת - אולי לא משפיע לרעה על איכות עבודתם. ואם הספק העצמי שלהם מוביל אותם להשקיע מאמץ נוסף בקשרים הבין אישיים שלהם, זה אפילו עשוי לעזור להם להתעלות על עמיתיהם שאינם מתחזים.

למרות שמתחזים עשויים להרגיש שהם לא מוסמכים דיים, אלה עם ספקות עצמיים יכולים למעשה להתעלות על חבריהם שאינם מתחזים במיומנויות בינאישיות.

"כל זה ביחד גורם לי להתרגשות", היא אומרת. "יכול להיות שיש את הצד החיובי הזה, ואולי כדאי שנתחיל לחשוב על רתימתו".

חוגי ציור לנוער-הפסיכולוגיה של תסמונת המתחזה

תסמונת המתחזה והצלחה מקצועית

תסמונת המתחזה נחקרה במשך עשרות שנים, אך מעט מאוד מחקרים דברו על השלכותיה על ההצלחה. עד שתופיק חשפה את הממצאים החדשים ביותר שלה, ההנחה הרווחת  הייתה שהמצב מתיש, לפי אדם גרנט, פסיכולוג ארגוני ופרופסור בבית הספר לעסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה.

"המחקר שלה פורץ דרך בהדגשה שמחשבות התחזות יכולות להיות מקור הנעה", הוא אומר. "זה יכול להניע אותנו לעבוד קשה יותר כדי להוכיח את עצמנו ולעבוד חכם יותר כדי למלא פערים בידע ובכישורים שלנו."

למרות שישנן המלצות רבות ודרכי טיפול פסיכולוגי כדי לעזור למטופלים להתגבר על רגשותיהם כמתחזים , מומחים מאמינים שהמטרה האמתית צריכה להיות לשנות את ההנחה הבסיסית שתסמונת המתחזה היא מזיקה בלבד. נכון שחלק מהאנשים הם בעלי אמונה כרונית שהם מרמים, אבל אצל רובנו זה מתבטא כספקות רגילים בכישורנו,  אם אנחנו עומדים באתגרים איתם אנו מתמודדים, אומר גרנט.

ולמרות שספקנות עצמית זו יכולה לעורר מתח, פחד או ערעור הביטחון העצמי, המחקר של תופיק "מגלה שהספקות הללו הם נורמליים ואפילו בריאים. במקום לעכב אותנו, הם יכולים להניע אותנו קדימה", הוא מוסיף.

סדנאות למבוגרים באמנות-הפסיכולוגיה של תסמונת המתחזה

לדברי סקוט גאלווי, יזם ופרופסור לשיווק באוניברסיטת ניו יורק, דרך הפעולה הטובה ביותר עבור עובדים שמקווים לרתום את הפוטנציאל החדש הזה היא לעבור את מרכיב הרגשי השלילי ולהשתמש ברגשות  ההתחזות כהנעה. התמקדות בפער היכולות כפי שהוא נתפס בראשך  בינך לבין עמיתיך - והשקעת האנרגיה שלך לשם סגירתו - רק עשויה לתת לך את היתרון שאתה מחפש.

"באותם רגעים שבהם אתה מרגיש כמו מתחזה... אתה מבין 'יש לי מה להוכיח', אז אתה לא שאנן", הוא אומר .