טיפול פסיכולוגי בזום-עיוותים בתפיסת הגוף והאני.

בזמן הגל הראשון והשני של מגפת הקורונה, בעבודתי כפסיכולוג בתל אביב, אחד המטופלים שלי שעובד כמורה בבית ספר תיכון סיפר על ההתמודדות עם ההוראה דרך זום ועל הדברים שלמד תוך כדי הפעילות.

בתחילה הוא סיפר שהתעקש שכול התלמידים  יפעילו את המצלמות -"זה דבר נורא", הוא אמר, "לדבר אל מסך ריק. אין לי שום מושג מי מקשיב לי ובכלל זו חוויה קשה לנהל ככה שיעור". אולם עם הזמן ובעקבות פניות של הורים, הוא הבין איזה עומס ריגשי יוצרת המצלמה הפתוחה על חלקם של התלמידים, וויתר על חובת פתיחת המצלמה למרות כול הקשיים המורכבים שהנושא יצר.

עלייה בבקשות להתייעצויות  בקשר לבעיות הקשורות למראה במהלך המגיפה

ההשפעות של בהייה בעצמנו במשך שעות בכל פעם במהלך שיחות ועידה בווידאו הביאו להתמוטטות האופן בו אנו תופסים את הדימוי העצמי שלנו. התופעה זכתה לכינוי "זום דיסמורפיה" (עיוות זום) על ידי רופאת העור והפרופסורית בבית הספר לרפואה בהרווארד, ד"ר שאדי קורוש, שהבחינה בעלייה בבקשות להתייעצויות  בקשר לבעיות הקשורות למראה במהלך המגיפה.

"דאגתי שהזמן המושקע בשיחות הווידיאו המצולמות האלה משפיע לרעה על תפיסת האנשים את המראה שלהם", היא אומרת. קורוש משווה את טכנולוגיית שיחות הוועידה בווידאו בזום, באמצעות מצלמת הטלפון למראה מעוותת, כי לדבריה, "[אנשים] לא מסתכלים בהשתקפות אמתית של עצמם. הם לא מבינים שזו מראה מעוותת". היא אומרת שגורמים כמו זווית המצלמה ועד כמה אנחנו קרובים למצלמה מעוותים את איך שאנחנו באמת נראים.

 

חוגי פיסול-הפסיכולוגיה של העיוות בתפיסה העצמי

בתחילת המגיפה, קורוש הבחינה בדפוס מוזר בסוגי הפניות להתייעצות אודות ניתוחים פלסטיים שהיא קיבלה. "אנשים ביקשו להיכנס לניתוחים קוסמטיים בתקופה שבה עודדו אנשים לא לקחת סיכונים רפואיים מיותרים", היא אומרת. "העיסוק באיך אנשים הרגישו שהם נראים, היה יוצא דופן."

 בעיות דימוי עצמי בהמשך לפגישות זום

היא ציינה כי חלה עלייה בבקשות ספציפיות לניתוחי אף והחלקת קמטים במצח. וככל שקורוש בחנה את הנושא יותר, היא תהתה אם אין לזה לזמן שהוקדש לשיחות ועידה בווידאו. "אנשים התלוננו על עור נפול בפנים התחתונות ובצוואר. תהינו אם זה בגלל שאנשים החזיקו את הסמארטפונים שלהם בזוויות מוזרות כשהם מסתכלים למטה", היא אומרת. במרץ השנה דיווחו מנתחים פלסטיים בריטיים על עלייה של 70% בפניות.

קורוש והצוות שלה בדקו יותר לעומק כיצד מצלמות במחשבים ומצלמות קדמיות בטלפונים יכולים לעוות צילומים. "כשאתה מצלם מטווח קרוב אתה נמצא בסכנה גדולה יותר לעוות את התמונה", היא מסבירה. "עם מצלמה קדמית, גילינו שעיוות התמונה חמור יותר ככל שאנו קרובים יותר לפנים שלנו. ואנחנו נוטים לצלם סלפי ולשבת ליד המחשבים הניידים שלנו מטווח קצר."

 

קורסי ציור בתל אביב- הפסיכולוגיה של העיוות בתפיסה העצמי

ובעוד דיסמורפיה של סנאפצ'ט  (מסנני הסלפי שהם הגורם המוביל לעלייה בשימוש בבוטוקס) קיימת מאז 2015 וקשורה למה שנקרא "פרצוף חיזר" (עיניים גדולות, עצמות לחיים מורמות בצורה חריגה), הדיסמורפיה של זום שונה במובן מרכזי. "[עם דיסמורפיה של Snapchat] מטופלים נוהגים להגיע  לפגישה עם יועצת הקוסמטיקה עם תמונה שלהם שעברה פילטר בצורה כבדה, [עם זאת יש  מודעות מטעם המטופל שהפילטר יוצר עיוות כלשהוא", אומרת קורוש. "אבל עם דיסמורפיה של זום זה לא מודע. אנשים לא יודעים על העיוות שנוצר על ידי  המצלמות שלהם".

 לדבריה, הסגר יצר "סערה מושלמת" של בעיות דימוי עצמי. "בנוסף לכך שאנשים הסתכלו בעצמם בשיחות ועידה בווידאו, אנשים חיו בבידוד, ובילו את זמנם הפנוי בהסתכלות על תמונות מעוותות מאוד של אנשים אחרים ברשתות החברתיות. אני מאמינה  שזו בעיה פסיכולוגית בבריאות הנפש".

 

קורסי פיסול קרמי- הפסיכולוגיה של העיוות בתפיסה העצמית הגופנית

סקר שכלל 134 מנתחים פלסטיים קוסמטיים אישר כי 56.7%  מהרופאים שלהם חוו עלייה במספר הפניות להתייעצויות קוסמטיות במהלך המגיפה המתמשכת. 86.4% טענו גם כי המטופלים שלהם רצו את הטיפולים הללו עקב שיחות הווידאו, כאשר 82.7% מהרופאים  גם אישרו שהמטופלים לא היו מרוצים מאיך שהם נראים מאז שעברו לשימוש בשיחות ועידה בווידאו. ההליכים הנפוצים ביותר שסופקו היו "נוירומודולטורים (כגון בוטוקס, 94%), חומרי מילוי עוריים (82.3%) וטיפולי לייזר (65.4%)" 

זום כטריגר

בשנת 2020, ד"ר קתרין פיליפס, פסיכיאטרית מבית החולים ניו יורק-פרסביטריאן הזהירה מפני אפשרות של עלייה בדיסמורפיה בגוף, אצל אלו שכבר נפגעו ואלו בסיכון. היא ציינה שאפילו תמונה קטנה של הפנים שלנו בפלטפורמות כאלה יכולה להיות טריגר מניע  לשינויים תפיסתיים שונים.

ניתן לאמץ ולעודד מספר צעדים קטנים וטכניים כדי להפחית את הההשפעה של ה"זום דיסמורפיה" ולטפל בבעיה. שיטות פשוטות וקלות כמו שיפור איכות התמונה,  שימוש בתאורת טבעת, מצלמה ברזולוציה גבוהה יותר, ושינוי מיקום המצלמה והרחקתה מהפנים .

 בשירות "פסיכולוג אונליין" אני מעודד מטופלים העובדים דרך זום, להיות מודעים לעיוות שיוצרת המצלמה ובמקום להתמקד במראה להתמקד באיכות עבודתם ולהעריך היבטים אחרים בחייהם. גם החברות העושות שימוש בשיחות ועידה בווידאו צריכות למלא תפקיד בהתמודדות עם הנושא. מחלקת משאבי אנוש צריכה לקדם צ'אטים לרווחה נפשית עם העובדים שלהם במהלך העבודה, והעובדים צריכים להיות מסוגלים לשמור את המצלמה שלהם כבויה אלא אם כן נדרש.

קורסי פיסול ברחובות-הפסיכולוגיה של המראה המעוותת

ככל הנראה  שיטות העבודה מהבית והשימוש בהן בשיחות ועידת וידאו ישמשו בעתיד הנראה לעין. לכן, חיוני להבין את הנושא, לספק עזרה נאותה לאלה שנפגעים , ולהימנע מסטיגמות בנושא.

לבסוף, מנתחים פלסטיים צריכים לוודא שהמטופלים מקבלים תמיכה, עזרה והבנה מספקת של הנושא לפני ביצוע פרוצדורות דרסטיות כלשהן.