הדיאלוג הפנימי ותקשורת תוך אישית

הקול בראש, טיפול פסיכולוגי בנס ציונה

"חשיבה היא שיחה של שניים באחד, דיאלוג חרישי ביני ובן עצמי, מצב זה של שנים באחד מחייב יכולת לראות את העולם מפרספקטיבה של אדם אחר. "חנה ארנדט-"The Life of the Mind".

..יש לנו מערכת יחסים בתוך עצמנו... העולם הבן אישי חשוב, אבל לא חשוב לדעתי כמו העולם הפנימי. איזו מערכת יחסים יש לנו עם עצמנו? איזו סוג של שיחה יש לנו עם עצמנו? ...החיים הפנימיים שלנו הם הדבר החשוב ביותר שיש לנו"-כריסטופר בולאס -כאב נפשי.

אנחנו מדברים עם עצמנו כל הזמן, לפעמים יותר מידי, עד התשה, עד שיש לנו צורך לכבות את עצמנו.  הדיאלוג הפנימי הזה, יותר מדיאלוג,  הרב שיח בן כל הקולות בפנים הוא עצם תהליך החשיבה וההרגשה.  זהו הפס קול של חיינו, אנשים משמעותיים מקבלים קולות בפנים. אבל ושכול, אהבה, פרידה, כאב, שמחה גדולה, יוצרים קולות חדשים או מחזירים קולות מהעבר. מרקם וטמפרטורת השיחה הפנימית מושפעת ממה שקורה סביבנו. ויכוחים בעולם נגררים פנימה, אל תוך הדיאלוג הפנימי.  יש תהליך מתמיד של השפעה וויסות של הפנים את החוץ והחוץ את הפנים, פעולה במרחב וזמן. טראומות הן הרס של השיחה והעולם הפנימי בו היא מתקיימת- כמו כדור ברזל ענקי ששובר את הקיר. השיחה כבר לא אמינה, לא מצליחה ליצור מציאות פנימית יציבה, אנחנו לא מאמינים לעצמנו. כבר לא שיחה, רעש מחריש אוזניים מהחוץ גובר על הקולות.

 בספר "הקולות שבפנים"-חוקר צ׳ארלס פרניהו את מורכבות השיחה הפנימית והמחשבה. השיחה הפנימית נוצרת במקביל לרכישת השפה על ידי הילד, או ליתר דיוק-למידת השפה החברתית. הרעיון הוצג לראשונה על ידי הפסיכולוג הרוסי יהודי, לב ויגוצקי, ב1920; שהבחין שכשילדים לומדים לדבר עם אחרים, הם לומדים לדבר עם עצמם, תחילה בקול רם, ולבסוף בתוך ראשם.  הדיבור הפנימי אומר פרניהו אינו נתון במגבלות הדיבור הקולי, הוא מתרחש בקצב מהיר פי עשר ועם זאת הוא שומר על מבנה של דיאלוג בעולם החיצוני. כפי שלשיח בעולם החיצוני יש תפקידים רבים -כך גם לדיאלוג הפנימי יש תפקידים רבים; מוטיבציה, ויסות וניהול עצמי, ביטוי עצמי רגשי, תובנה, דמיון, חשיבה מופשטת ועוד.

Morimura Yasumasa -הדיאלוג הפנימי עם פרידה קאלו. "האדם אומר את הדברים שהוא מרגיש שיש לו צורך לומר, ושאחר לא יבין: האדם מדבר אל עצמו בלבד."- מרסל פרוסט. פסיכולוג תל אביב על הדיאלוג שלנו עם אחרים כתוצר של הדיאלוג הפנימי או כהנצחה שלו. 

תקשורת תוך אישית או תקשורת פנימית

תקשורת תוך אישית היא תקשורת עם עצמך.  היא מתרחשת בתוך האדם. לארי בארקר וגורדון ויסמן מגדירים אותה כ"יצירה, תפקוד והערכה של תהליכים סמליים הפועלים בעיקר בתוך האדם עצמו". צורותיו האופייניות ביותר הן דיבור עצמי ודיאלוג פנימי. דוגמא לכך היא כשאת חושבת לעצמך "בפעם הבאה אעשה יותר טוב". בדרך כלל נכללות בה גם חוויות פנימיות אחרות, כגון דמיון, הדמיה וזיכרון. 

כמה תיאורטיקנים, כמו ג'יימס ווטסון ואן היל, מגבילים את ההגדרה של תקשורת תוך-אישית לחוויות פנימיות או ל"מה שמתרחש בתוך הראש שלנו". אבל במובן רחב יותר, היא כוללת סוגים של תקשורת עצמית המתווכת באמצעים חיצוניים, כמו, צ'ט עם עצמך, כתיבת מכתב לעצמך, כתיבת יומן או רשימת קניות לעצמך, תפילה או קריאת שיר. 

 חשוב רק שהשולח והמקבל הם אותו אדם אך אין זה משנה אם נעשה שימוש באמצעי חיצוני בתהליך.

תפיסה שונה במקצת מוצגת על ידי Piotr K. Oleś et al. הם דוחים את הרעיון שהשולח והמקבל צריכים להיות אותו אדם, ואומרים שאפשר לנהל דיאלוגים דמיוניים עם אנשים אחרים, כמו חבר, מורה, קרוב משפחה אבוד או ידוען. הם קובעים במקום זאת שסימן ההיכר של תקשורת תוך-אישית הוא שהיא מתרחשת רק במוחו של אדם אחד. תקשורת פנימית כוללת תהליכים נפשיים כמו  תכנון, פתרון בעיות, תפיסה, חשיבה, שכנוע עצמי, המשגה ופרשנות של רמזים סביבתיים, עיבוד נתונים, הסקת מסקנות, התבוננות פנימית ותובנה, מדיטציה וחלום כמו גם שיפוטיות לגבי עצמך ואנשים אחרים. 

סדנת אפוקסי יציקות שקופות -הדיאלוג הפנימי. פסיכולוג נס ציונה. "לאמנים רבים יש סוג של טראומה שאותה הם מנסים להבין."(Christian Boltanski, p. 68). פסיכולוג ראשון לציון על אמנות כסוג של דיאלוג פנימי עם כאב שאין לו מילים.

 בין דיבור עצמי לדיאלוג פנימי:

בתקשורת תוך-אישית מילולית, כמו דיבור עצמי ודיאלוג פנימי. מסרים מובעים באמצעות מערכת קידוד סמלית בצורת שפה ומנוגדים לצורות לא מילוליות של דמיון, הדמיה או זיכרון. ניתן להשתמש בתקשורת תוך-אישית, למשל, כדי לחקור כיצד תישמע יצירה מוזיקלית או כיצד יש להמשיך בציור.
אבחנה משמעותית בין צורות מילוליות פנימיות היא בין דיבור עצמי לדיאלוג פנימי. דיבור עצמי כולל רק קול אחד שמדבר אל עצמו. לצורך דיאלוג פנימי, מספר קולות המקושרים לעמדות שונות מתחלפים בצורה של אינטראקציה דמיונית בה נשקלות שתי עמדות או יותר והדיאלוג מתבצע על ידי ניגוד ביניהן. זה קורה בדרך כלל בצורה של קולות שונים המתחלפים בוויכוח על עמדתם. ניתן להמשיג זאת באנלוגיה לתקשורת בין אישית כחילופי סובייקטים, אני או עמדות אני בתוך אותו אדם. לדוגמה, כאשר עומדים בפני החלטה קשה, חלק אחד באדם עשוי לטעון בעד אפשרות אחת בעוד שחלק אחר מעדיף אפשרות אחרת. דיאלוג פנימי יכול גם ללבוש צורה של חילופי דברים עם בן זוג מדומיין. זה המצב כאשר צופים עימות עם בן או בת הזוג או במהלך שיחות דמיוניות עם ידוענים או קרובי משפחה אבודים. לדיבור עצמי או מונולוג פנימי, לעומת זאת, אין פיצול בין עמדות שונות. זהו דיבור המופנה כלפי עצמנו, כמו כאשר מעירים על הביצועים של האדם או כשהוא אומר לעצמו "לנסות שוב". דיבור עצמי יכול להיות חיובי או שלילי בהתאם לאופן שבו האדם מעריך את עצמו. לדוגמה, לאחר שנכשל בבחינה, תלמיד עשוי לעסוק בדיבור עצמי שלילי על ידי אמירת "אני כל כך טיפש" או בדיבור עצמי חיובי, כמו "אל תדאג" או "אני אשתפר בפעם הבאה ".

 דיאלוג פנימי לרוב מורכב יותר. ניתן להשתמש בו כדי לדמות מצבים חברתיים ולבחון נושא מזוויות שונות. מטרתו היא לעתים קרובות לחקור את ההבדלים בין נקודות מבט סותרות ופרדוקסים, להבין נקודת ומבט ופרספקטיבה אחרת ולשלב נקודות מבט רבות בו זמנית. הוא גם ממלא תפקיד מרכזי בבניית זהות ובארגון עצמי וויסות עצמי. תפקידים אחרים הם יצירת המרחק הנכון מעצמנו והמצב, מוטיבציה, הערכה עצמית ושיקוף. דיבור עצמי מתרחש לעתים קרובות בתגובה או ציפייה למצבים מסוימים. הוא יכול לעזור ליזום ולהכין תגובה הולמת. הוא עשוי לשמש גם כדי לווסת רגשות ולהתמודד עם חוויות לא נעימות וכן לשלוט לפקח על עצמך.
דיבור עצמי ודיאלוג פנימי הם תופעות מובחנות אך אחת יכולה להפוך במהירות לאחרת. לדוגמה, תקשורת תוך-אישית עשויה להתחיל כדיבור עצמי ולאחר מכן להתפתח לדיאלוג פנימי ככל שנשקלות עמדות נוספות.

אורי דושי- פיסול בברזל-"דיאלוג הוא חשוב מאוד . זוהי צורת תקשורת שבה שאלה ותשובה ממשיכות להופיע עד ששאלה נותרת ללא תשובה. לפיכך השאלה מושעה בין שני האנשים המעורבים בתשובה ובשאלה זו. זה כמו ניצן עם פריחה שמעולם לא נגעו בה . . . אם השאלה נותרת בלתי נגועה לחלוטין מהמחשבה, אז יש לה תשובה משלה כי השואל והמשיב, כאנשים, נעלמו. זוהי צורת דיאלוג שבה החקירה מגיעה לנקודה מסוימת של עוצמה ועומק, שאז יש לה איכות שמחשבה לעולם לא תוכל להגיע אליה".- ג'ידו קרישנמורטי. פסיכולוג נס ציונה על נקודה שבה דיאלוג חיצוני הופך לדיאלוג פנימי ועל תפיסת הדרהמה הרואה בדיאלוג הפנימי סוג של מילכוד.

מודלים של תקשורת תוך אישית דנים אילו מרכיבים מעורבים וכיצד הם מקיימים אינטראקציה. מודלים רבים גורסים שהתהליך מתחיל בתפיסה ובפירוש של גירויים או רמזים פנימיים וחיצוניים. שלבים מאוחרים יותר כוללים קידוד סמלי של מסר שהופך לגירוי חדש. דגמים מסוימים מזהים את אותו עצמי כשולח והמקבל. אחרים רואים בעצמי ישות מורכבת ומבינים את התהליך כתקשורת בין חלקים שונים בעצמי או בין עצמיים שונים השייכים לאותו אדם.
תקשורת תוך אישית מנוגדת לתקשורת בין אישית, שבה השולח והמקבל הם אנשים נפרדים. שתי התופעות משפיעות זו על זו בדרכים שונות. לדוגמה, משוב חיובי ושלילי שמתקבל מאנשים אחרים משפיע על האופן שבו אדם מדבר אל עצמו. תקשורת תוך אישית מעורבת בפירוש מסרים המתקבלים מאחרים ובגיבוש תגובות. בגלל תפקיד זה, כמה  חוקרים גורסים שתקשורת תוך אישית היא הבסיס לכל תקשורת. אך עמדה זו אינה מקובלת בדרך כלל והעמדה המקובלת רואה בתקשורת תוך אישית גרסה מופנמת של תקשורת בין אישית.

תקשורת תוך אישית אינה מנותקת מהשפעות חיצוניות ולעתים קרובות מתרחשת כתגובה אליהן. לדוגמה, שמיעת יצירה מוזיקלית מוכרת עשויה לעורר זיכרונות שמובילים לדיאלוג פנימי עם נקודת המבט והמספר בזיכרון.  תקשורת תוך-אישית אינה מוגבלת למצבים בהם אדם נמצא לבד., זה קורה גם בנסיבות חברתיות ועלול להתרחש במקביל לתקשורת בין אישית. כך, למשל, כאשר מפרשים את מה שאמר אדם אחר וכאשר מנסחים תגובה לפני ביטוייה. כמה תיאורטיקנים, כמו מרי ג'יי פארלי, סבורים שתקשורת תוך-אישית היא חלק מהותי מכל תקשורת, ולכן, תמיד מלווה תקשורת בין-אישית.

קורס פיסול קרמי -"יש לי ציפור קטנה בלב / והיא עושה בי מנגינות/ של סתיו ושל אביב חולף." פסיכולוג רמת גן על אינסוף הישויות הפנימיות שלנו והדיאלוג עימן.

בגלל תפקידיה והשפעותיה הרבות, תקשורת תוך אישית מובנת בדרך כלל כתופעה פסיכולוגית משמעותית. הוא ממלאת תפקיד מפתח בבריאות הנפש, במיוחד ביחס לדיבור עצמי חיובי ושלילי. דיבור עצמי שלילי מתמקד בהיבטים שליליים של העצמי, לפעמים בצורה ביקורתית מדי. אולו קשורים ללחץ פסיכולוגי, חרדה ודיכאון. התמודדות עם דיבור עצמי שלילי נעשית דרך מודעות לדפוסי חשיבה שליליים. כפסיכולוגים בתל אביב אנו מנסים  לערער על שיפוטים ביקורתיים מדי או פרפקציוניסטים ולטפח דפוסי חשיבה חיוביים יותר. חשובה במיוחד בהקשר זהה תפיסה העצמית, כלומר כיצד אדם רואה את עצמו, במיוחד את ההערכה העצמית שלו או כיצד הוא מעריך את יכולותיו ומאפייניו.

אנחנו משמשים בשיחה הפנימית כדי להרהר בעבר ובעתיד ויש לו תפקיד בדמיון וביצירת מציאויות חלופיות. פס הקול הפנימי נושא איתנו את האנשים המשמעותיים לנו בכל מקום ובכל זמן. בעיתות מצוקה, הדיאלוג הפנימי מתגבר ועולה אל פני השטח. מדיטציות, מיינדפולנס ותפיסות מזרחיות אחרות מנסות להפסיק את הדיאלוג והפיצול הפנימי, וטוענות שהתוצאה היא סוג של נירוונה או שקט פנימי (תמיד טוב שיש כפתור ווליום). ויש גם אנשים, מתברר, שנטולי דיבור פנימי. 

כפסיכולוג בתל אביב אני חושב על הדיאלוג הפנימי (והחיצוני) כמערכת עיכול פנימית . תרפיות למינן עוסקות בניסיון השפעה על הדיאלוג הפנימי-לעתים דרך מבנים צורניים (כמו למשל הרחבת השפה או שינוי שלה) ולעתים דרך משמעויות ותוכן (דרך הכנסת קול המטפל אל השיחה הפנימית).(אולי עלינו לחשוב על טיפול נפשי כטיפול משפחתי, טיפול למגוון האנשים הנפשות שיש בנו, ללמוד להקשיב לאחר, להזדהות עם נקודת המבט שלו, אבל גם לשנות מקצב, לדבר בחדר אחר, לגעת תוך כדי שיחה, לצאת לטיול ברגל יחד.). גם החלקים הלא מודעים משתתפים בשיחה ומשפיעים על עיצוב וטמפרטורת הדיאלוג, הצבעים והתכנים בצורות שאנו לא תמיד מבינים, או מוכנים להבין.

פיסול בטכניקה מעורבת - חימר ויציקת אפוקסי שקוף. "לגלות את הזהות שלי אין פירושו של דבר שעלי לעבוד על זה בבידוד, אלא שאני מנהל את התהליך הזה באמצעות דיאלוג, חלקו גלוי, חלקו פנימי, עם אחרים."- צ'רלס טיילור, רב-תרבותיות. פסיכולוגים רחובות על זהות כתוצר של דיאלוג שחלקו פנימי וחלקו חיצוני.