בשבח היומרנות-קורסי יסוד בציור ובפיסול

הפסיכולוגיה מאחורי חשיבות היומרה

קורס יסוד לאדם צעיר ושאפתן- יומרנות.

קורס יסוד בציור , פיסול , אמנות חזותית, משחק, כתיבה, מוזיקה ועוד. 

 ישנו שלב הכרחי שכל אמן צריך לעבור בתהליך העושה אותו אמן, המחייב קפיצת מדרגה. קפיצה מעל לתהום של זהות- בן מה שאת כרגע, לבן מה שאת רוצה להיות. הגדרה עצמית כאמנית, הגדרה עצמית שעוברת דרך הצגה שלך כלפי חוץ. מעשה של יומרה. אני חושבת עליה, כחוזה הראשון לשכירת סטודיו משל עצמך, הכרזה על עצמך כמי שתהיי. ל"יומרנות"  יש משמעות שלילית, מקפיאה, מסרסת. אולם אין בעצם דרך אחרת לזוז. אמן צעיר חייב להיות יומרני, אדם צעיר חייב להיות יומרני, אם הוא שאפתן. ולאמנית צעירה אין ברירה אחרת.  אמנות היא יומרנית מטבעה, ואמנות גדולה כזו שפורצת דרך, חייבת להיות יומרה גדולה מאוד. הפחד מיומרנות הוא הפחד מהמבט המצמית מבחוץ- אולי לכן דווקא לאמן הכרחי לפרוץ אותו. יומרנות מוצגת כניגוד לאוטנטיות, לאמתיות. אני רוצה לטעון שהקושי מיומרנות של האחר, הוא הפחד מכך שהיומרה שלי (המאשימה ביומרנות), להיות אמתית- ריקה. היומרנות של האחר היא מראה שקשה לי להביט בה ולכן יוצרת תגובה אמוציונלית כל כך. 

 "שאפתנים הם יומרנים: הם מעמידים פנים להיות משהו שהם עדיין לא. ראיתי מישהו שכתב שיש לו ילד בן שנה וחצי והוא חושב לכתוב חיבור על אבהות. שנה וחצי! אתה לא יודע מה זה אבא! למעשה הוא מעמיד פנים שהוא אבא. לעתים קרובות אנשים מרגישים הורים בעוצמה הכי גדולה כשיש להם תינוקות. אבל הם בקושי הורים. ההורות מתחילה באמת כשהילד שלך יכול לדבר, ואתה שואל את עצמך, איך אני מתקשר עם הבן אדם הזה? איך אני מקדם את האג'נדה שלי לעומת האג'נדה שלו? זה בשבילי החלק האמיתי, לא הלילות בלי שינה. אבל הנקודה היא שכשאנשים עוברים את הלילות האלה עם תינוק קטן, הם באמת רוצים לחשוב על עצמם כהורים. אנשים באמת רוצים להכריז על עצמם כאבא ואמא, נכון? זה מפני שהיומרה משמעותית מאוד לכך שנהפוך לאנשים שאנחנו מנסים להפוך". -פרופ' אגנס קאלרד.

קורסי רישום וציור, תל אביב-טל. פסיכולוג המלצה ליומרה

"מובן שלא זזתי. נזכרתי בבדיחה שרורה סיפר לי:
מויו עוזב את סרייבו ונוסע לאמריקה, לשיקגו. הוא כותב בקביעות
לסוליו ומנסה לשכנע אותו לבוא, אבל סוליו מסרב, לא בא לו לעזוב
את החברים שלו ואת הקפנה שלו. לבסוף , אחרי כמה שנים, מויו
מצליח לשכנע אותו, וסוליו טס מעל לאוקיינוס, ומויו מחכה לו בנמל
התעופה בקדילק ענקית. הם נוסעים העירה מנמל התעופה ומויו אומר,
רואה את הבניין ההוא בגובה מאה קומות?
רואה , אומר סוליו.,
אז זה הבניין שלי.
נחמד אומר סוליו,
ורואה את הבנק שם בקומת הקרקע?
רואה.
זה הבנק שלי. ורואה את הרולס רויס בצבע כסף  שחונה מולו?
רואה.
זאת הרולס רויס שלי.
כל הכבוד אומר סוליו. הצלחת יפה מאוד
הם נוסעים לפרברים, ומויו מצביע על בית גדול ולבן כמו בית חולים.
רואה את הבית הזה? זה הבית שלי, הוא אומר. ורואה את הבריכה
האולימפית על יד הבית? זאת הבריכה שלי.
ליד הבריכה משתזפת אישה יפהפייה , שופעת, ושלושה ילדים בריאים
שוחים בעליזות.
רואה את האישה הזאת ?זאת אשתי. והילדים האלה הם הילדים שלי.
נחמד מאוד ,אומר סוליו.
אבל מי הבחור השרירי השזוף הזה,
שעושה מסג' לאשתך?
זה. אומר מויו, זה אני." (אלכסנדר המון, "פרויקט לזרוס").

"היכן שגדלתי, לקרוא לעצמך סופר-היה יומרני"-אנתוני דואר-זוכה פרס פוליצר

מה את עושה? שואלת אותך מישהי שלמדה איתך בכיתה בתיכון בעולם אחר, לפני שעברת לתל אביב, ואת עונה, אני ציירת, אני משוררת, אני מוזיקאית, אני רב תחומית. ואת רואה את המבט שלה,  את מה שעומד מאחורי התגובה הכאילו מתפעלת ושמחה בשמחתך שלה, המתי היא תתבגר?, היא תמיד הייתה כזו סנובית יומרנית. יהיה לה מה לספר לבעלה שהיה עוד החבר שלה באותה שכבה איתך.  ואולי  בעצם את רואה את הרמת הגבה של אמא שלך, או של אבא שלך? היומרנות החלולה הזו, היומרנות הילדותית הזו, ואת נשבעת שלא תצאי שוב מגבולות יפו לכיוון דרום, ותפגשי אנשים שלא מכירים אותך.  כן, הצגת בתערוכה-זה הופך אותך לציירת?. את? שמתעבת משוררי פייסבוק, את אלו המכנים את עצמם אמנים כיוון שהצטרפו לאגודת האמנים בראשון לציון, או למדו בבצלאל, או הוציאו ספר במימון עצמי שנמכר ב50 עותקים למשפחה. את, שהחיפוש אחר אוטנטיות ומשהו אמתי לכאורה הוא מה שמנחה אותך, ושהתחושה של שקר ושל זיוף גורמת לך כאב פיזי ממש, בכזו קלות הכרזת על עצמך -כאמנית?. 

זה תירוץ לשבת  בבתי קפה? ולא לחפש עבודה אמיתית? (שואל אבא שלך בתוך הראש).

יומרנות היא תמיד פשע של אדם אחר, בעצם של אישה אחרת, גברים משום מה יתפסו פחות יומרניים מנשים באותן סיטואציות, אולי כי נשים הן לא רציניות. אולי כי את מכירה אותן בצורה אינטימית , ואמנים הם משהו אחר, מין אחר של בני אדם שלא קשור למציאות. יומרנות קשורה לנרקיסיזם, לחוסר מודעות עצמית, שחצנות, יהירות, התנשאות, רמאות , הונאה , מרמה. התחזות, אפשר להכניס לכלא על זה. יומרנות היא שיחה בן אבא לאימא על השכנה שלובשת מיני וצובעת לבלונד, ובעלה קנה לה מכונית חדשה, מי היא חושבת שהיא, הזונה הזו, מסנן אבא דרך שפתיים חשוקות. .  יומרנות זו בעצם סוד אפל, משהו פלילי, מגעיל אבל גם נחשק בצורה אפלה.  יומרנות זה הגבר המגוחך הזה שנהגנו לצחוק על גודל האיבר המשוער שלו, הלבוש בגדי רכיבה צמודים זוהרים ומשקפי רכיבה צבעוניים ,רוכב כמו טווס לשעורים באוניברסיטה. יומרנות היא להרגיש חלולה, ללכת מעל לתהום ולדעת שהיא שם, להעמיד פנים שהיא איננה. מה יהיה אם מישהו יצביע עליה. יומרנות זה להיות המלך העירום, להסתובב ללא בגדים, לחפש בחרדה, עיניים של ילד שיודע את האמת כל הזמן. יומרנות אלו הטיפוסים הללו, שאת נשבעת שלא יכנסו לחיים שלך, המסוגלים לדבר על יין, או על מכונות הקפה שלהם, העולות כמו מכונית, במשך ערב שלם. יומרנות אלו המזרחיים שמתאשכנזים ומדברים במושגים ומילים לא מתאימות, כמו ילד שמדבר "אנגלית" על ידי הגייה של אותן מילים בעברית, במבטא שלמד מסדרות בטלוויזיה. או החברות שלך, אלו שתמיד חשבת שהן דפוקות, אבל זה מה שטוב בהן, שגילו את האור פתאום, את "הרוחניות" החיוביות,  או הפכו למאמנות אישיות, ומתחילות לספק לך אבחנות על הבעיות שלך, ולתת לך עצות עמוקות, כמו "תנשמי" , כשאת צריכה מישהי מרירה שתבין איתך כמה העולם דפוק.

יומרנות היא הניגוד של אוטנטיות ואמת-היא התחזות למישהו שאתה לא. ומול התחזות מצלצלים כל פעמוני האזהרה שלנו. אבל האשמה ביומרנות הייתה תמיד דרך לשמר את מבנה הכוח הקיים. את המונופול על האמת,  המעמד הגבוה מאשים את המעמד הנמוך בהתחזות אליו. הכסף הישן מאשים את הנובו-רישים, גברים תמיד האשימו נשים בהתחזות אליהן. האשמה ביומרנות היא תמיד סוג של טהרנות, הפרדה בן טמא לכשר, בן קודש לחול, בן אנחנו והם, והגדרה שלנו כטובים, כנכונים, כאמתיים. האשמה ביומרנות היא המנגנון כנגד מוביליות, כנגד תנועה, כנגד שינוי, בדרך כלל חברתי. ככל שחברה מעמדית יותר, גזענית יותר, כך המושג ירווח יותר. pretentious במבטא בריטי גבוה, מועדון שלא מקבל מי שאינו ג'נטלמן. אבל גם מעמדות אחרים ישמרו על עצמם מפני תנועה, מאשימים ביומרנות כל מי שמנסה לחרוג או לאמץ שפה או התנהגות שונה מזו שהם מחשיבים כאוטנטית. כל מי ש"סמולן" ו"מתאשכנז".   ומתחת לזה רוחשת ההיסטוריה וכל האגדות המעידות שיומרנות מגלה דווקא את האמת ומי שמאשים ביומרנות מסתיר אותה והוא היומרה האמתית והריקה. נשים שהתחזו לגברים והנהיגו צבאות, האפפיורית יוהנה, בן המלך והעני, הפשפש עלה למעלה, מולאן.

 אבל שינוי מעמד חברתי הוא רק המדרגה הנמוכה של יומרה, מעליה יעמוד שינוי גזע, ולאום. יהודים המתחזים לארים, ערבים המתחזים ליהודים, שחורים המתחזים ללבנים, אובמה כנשיא ארצות הברית. 

 לג'נדר יש מקום של כבוד ביומרנות. גברים שמתחזים לנשים, נשים שמתחזות לגברים. מעבר בן מינים הוא היומרני שבמעברים, וטְרַנְסְגֶ'נְדֶּרים, טרנסקסואלים, קרוס-דרסרס, דראג קווינז ודראג קינגס, משחקים במגרש היומרנות עד כדי פרודיה על עצמו.

אוטנטיות היא מילת באזז- אוטנטי באוכל, אורגני, בלאדי, לאכול "נכון". ונכון בדרך מוזרה ולא רציונלית בהכרח, מחזיר תמיד אל העבר, אל החקלאות הישנה, אל הדרך שבה חיינו פעם, אל האיטי, ותמיד לאמץ את האוטנטי זו פריווילגיה של כסף ופנאי, מי שחרד לקיום שלו , מי שעוסק בהישרדות כלכלית אמתית, לא יכול להרשות לעצמו ולא מתעסק באוטנטי.

האשמה בניכוס תרבותי הופכת להיות חלק מהפוליטיקלי קורקט, היומרה הופכת להיות אישום פלילי. להתלבש בבגדים של האחר, לגלם תפקיד של אחר, לנסות לחשוב או לכתוב כמו האחר, זה סוג של גזל.

  העיסוק ביומרנות של האחר, הוא הפחד מכך שהיומרה שלך להיות אמתי ריקה, שהמקום שאתה תופס , לא רשום על שמך בטאבו.  באמנות שלכאורה הבינה כבר מזמן שהיומרני הוא הנכון-ההאשמה היומרנות אולי הנפוצה ביותר. והחיפוש אחר האוטנטי הפך למרכז. ציור אוטנטי שמה שהופך אותו לכזה הוא החתימה, עולה מיליונים בעוד שרפרודוקציה  נמכרת בתחנה המרכזית תמורת מנת פלאפל. הפחד מהחיקוי, מה"סימולקרה"  רודף אותנו כי אנו מבינים שאין לנו דרך להבחין באמת. אנדי וורהול מבין את זה, ג'ף קונץ מבין את זה. את הבדיחה שהם מספרים עלינו, אנחנו קונים במיליונים. הגבוה והנמוך מתערבבים מזה עידנים, ועדיין האשמה ביומרנות היא הביקורת האמנותית הנפוצה ביותר.

קורס ציור ורישום בתל אביב-טל

קורס רישום וציור -תל אביב-מיכל שוסטקוביץ

קערה במחרטה, אפוקסי שקוף לעץ , פיסות סיסם הודי

אפוקסי ליצירה סדנאות אפוקסי לתכשיטים. מרים כהן.