האם פסיכולוגיה חיובית-חיובית?

 "את התשתית לסוג האושר הזה מספקת הפסיכולוגיה החיובית, שיחד עם אחותה הממזרית תעשיית הקואצ'ינג, הפכו לענפים שמגלגלים מיליארדי דולרים תוך הישענות פסאודו־מדעית על מדדי אושר שנהגו כדי "לבדוק אם למרות הירידה הנמשכת במדדים אובייקטיביים אחרים של איכות חיים ושוויון חברתי, בני אדם עדיין מרגישים בסדר" (מתוך "שלטון האושר"-אווה אילוז ואדגר קבאנאס).

 הפסיכולוגיה החיובית פרצה לתודעה ב20 השנים האחרונות וקשה להכחיש את השפעתה על מגוון צורות חשיבה "חיובייות" החל מ"מדעי האושר" ועד לדפוסי חשיבה המשנים את הביולוגיה שלנו ואת המלחמה שלנו במחלות כמו הסרטן. כפסיכולוג תל אביב ב"סדנה לתהליכים יצירתיים", המייצג תפיסת עולם של פסיכולוגיה יצירתית, יש כמה וכמה נושאים המעוררים בי התנגדות. 

הראשון שבהם הוא שהפסיכולוגיה החיובית הפכה לסוג של אמונה מונוליטית באופטימיות אופורטוניסטית (כמו גם חלק מהתפישות הפופולריות של מיינדפולנס המתיימרות להיות תרופה לכל).
 הפסיכולוגיה החיובית כמו ספרי עזרה עצמית רבים עוסקת בשיפור ה"אני" או ב"אני" טוב יותר, במקום  להעמיד אותו במתח מול להפוך ל"יותר אני" -יותר אותנטי, או בזהוי השפה האישית הפנימית.
זו תפיסה המנסה לפתור את הפרדוקסים והסתירות בקיום האנושי בצורה פשטנית במקום לקבל אותם כחלק מהקיום, ומעמידה במרכז את האינדיוידואל מבלי לראות שלעולם הוא נמצא במתח ובדיאלוג עם מערכת הקשרים שלתוכה נולד והנוצרת סביבו (היו אלו הוגות פמינסטיות כמו קארן באראד ורוזי בראידוטי ששמו במרכז את רעיון השזירה entanglement. -נשים עוסקות בקשרים וביחסים וגברים עוסקים באינדווידואל).

 עם זאת כפסיכולוגים בתל אביב, אנו סבורים שאם לא מקבלים את הפסיכולוגיה החיובית כהשקפת עולם שלמה,  ובוחנים לגופם את המחקרים והרעיונות שחוסים תחת המטריה הכללית- חלקם בעלי ערך עמוק.

המחקרים:

 ב2023 התפרסמה סקירה מקיפה  על ידי סבסטיאן רוטמן וללולין ואן זיל בשם: 

.Grand Challenges for Positive Psychology: Future Perspectives and Opportunities.

שבחנה את הפסיכולוגיה החיובית והקשיים שהיא מציבה הן מבחינה מדעית והן מבחינה רעיונית. הציטוטים להלן מתבססים עליה ועל מחקרם (The critiques and criticisms of positive psychology) של: van Zyl, L. E., Gaffaney, J., van der Vaart, L., Dik, B. J., & Donaldson. 

פסיכולוגיה חיובית היא אחת התפיסות הצומחות ביותר בפסיכולוגיה (Donaldson et al., 2021; Martín-del-Río et al., 2021) והתבססה כמדע בין תחומי אמיתי (Lomas et al., 2021). עם יישומים הנעים בין מדעי המוח לארכיטקטורה ומשינויי אקלים לקרימינולוגיה (גרין וסליגמן, 2016; Sander et al., 2019).
 המחקר המדעי של המצבים החיוביים, התכונות וההתנהגויות העומדות בבסיס איכות החיים, צמח בשנים האחרונות בצורה יוצאת דופן.(Bohlmeijer ו-Westerhof, 2021).
 פרדיגמה זו של לימוד "מה נכון" ולא "מה לא בסדר" הובילה גם לביסוסם של מספר תחומי מיקוד, החל מניהול סיכונים חיובי, בריאות חיובית ואימון חיובי (Van Zyl et al., 2020b; Richter et al., 2021), פסיכולוגיה ארגונית חיובית (דונלדסון , 2010), בינה מלאכותית חיובית (דה סילבה, 2020) ומיחשוב חיובי (Jeong et al., 2020).
הפסיכולוגיה החיובית הרחיבה את ההבנה שלנו לגבי המרכיבים העומדים בבסיס הרווחה והגורמים המערערים אותם  (Ng et al., 2021; Worthington and Van Zyl, 2021).
הפסיכולוגיה החיובית הולידה תיאוריות, מתודולוגיות, מסגרות וגישות מהפכניות למדידה, הסבר ופיתוח התנאים הנדרשים לצמיחת הפרט, צמיחת קהילות, וצמיחת חברות. התפתחויות אלו הניבו תובנות משמעותיות לגבי מצב האדם וסיפקו פתרונות חדשניים לבעיות אינדיבידואליות, ארגוניות וחברתיות מורכבות (Worthington and Van Zyl, 2021).

עם זאת, למרות צמיחתה ותרומתה, הפסיכולוגיה החיובית אינה חפה מבעיות. מאז הקמתה הרשמית בשנת 2000, חוקרים רבים הטילו ספק בתרומתה הייחודית של הפרדיגמה וכן בתקפותן של התיאוריות, השיטות, ההתערבויות והפילוסופיה העומדים בבסיס הדיסציפלינה (Brown et al., 2014; Goodman 2017; וונג ורוי, 2017);  אלו בתורם, השפיעו לרעה על האמינות המדעית של הפסיכולוגיה החיובית ועל התפיסה הציבורית (Van Zyl and Ten Klooster, 2022). 

סדנת אפוקסי-יציקות שקופות. "הכלכלה ההתנהגותית לא חושבת שאתה רציונלי, אבל עדיין, הבחירה היא הכל. ודווקא מהכלכלנים ההתנהגותיים לקחתי מושג, שאני מאוד אוהב, “אדריכלי בחירה”. אמרתי או, זה מושג מעניין, כי עכשיו אתה יכול להתחיל לחשוב על מושג של בחירה, מזווית שונה לחלוטין. במקום להסתכל על הסובייקט הבוחר, בוא נסתכל על האנשים ועל התהליכים שבעצם קובעים מה יהיו האפשרויות. מי מעצב את תפריט הבחירה?"-דר' אלי קוק-"המצב הפוסט אנושי"

האבולוציה של הפסיכולוגיה החיובית

 לומס ואיבצן מתארים את הגל הראשון של הפסיכולוגיה החיובית כיריית הפתיחה של התחום, עם הכללה מעט פשטנית של גישות חיוביות יותר להבנת צמיחה ורווחה. הם טוענים שהגל שני של פסיכולוגיה חיובית, מה שוונג מכנה פסיכולוגיה חיובית 2.0, הציג השקפה דיאלקטית יותר של צמיחה שאימצה את האופי המורכב והדינמי של חוויות חיוביות ושליליות. הם מראים כיצד לא כל הגישות ה'חיוביות' מובילות לתוצאות חיוביות (למשל, אופטימיות ותקווה) ולא כל הגישות ה'שליליות' מובילות לתוצאות שליליות (למשל, צמיחה פוסט-טראומטית).

הגל השלישי של המחקר -מטרתו להתרחב מעבר לפרט לכלול מערכות, הקשרים ותרבויות, תוך שימוש במגוון רחב יותר של מתודולוגיות וגישה בינתחומית יותר. כפי שקורה תמיד עם גלים פרדיגמטיים בתוך דיסציפלינה, כל גל עוקב מייצג תגובה לביקורת על הגל הקודם.

הביקורת על הפסיכולוגיה החיובית קובצה על ידי רוטמן לשישה נושאים מרכזיים.

 (א) לפסיכולוגיה חיובית אין תיאוריות וחשיבה רעיונית נאותה.
(ב) בעייתיות בכל הנוגע למדידה ומתודולוגיות.
(ג) נתפסת כפסאודו-מדע חסר ראיות שלא ניתן לחזור על מחקריו.
(ד) חסרת חדשנות ומבודדת את עצמה מהפסיכולוגיה הקונבנציונלית.
(ה) נובעת מאידיאולוגיה ניאו-ליברלית דה-קונטקסטואלית.
(ו) היא למעשה מיזם עסקי קפיטליסטי .

 1: לפסיכולוגיה חיובית אין תיאוריות וחשיבה רעיונית נאותים.

המבקרים טוענים כי ישנן בעיות יסוד בפילוסופיה העומדת בבסיס הפסיכולוגיה החיובית וכי היא חסרה סט ברור של רעיונות כיצד יש להמשיג, לחקור, לגשת ולהעריך תופעות חיוביות.

לפסיכולוגיה החיובית אין פרספקטיבה מטא-תאורטית מאחדת שעומדת בבסיס הפילוסופיה של המדע שלה. מספר מחברים טוענים שהפסיכולוגיה החיובית לא מצליחה לספק אוסף ברור של רעיונות בסיסיים לגבי מהי פסיכולוגיה 'חיובית' וכיצד יש לחשוב, לחקור ולגשת לתופעות פסיכולוגיות חיוביות (למשל, Cabanas, 2018; Brown et al., 2013 ; Robbins & Friedman).

לפסיכולוגיה החיובית אין הגדרה ברורה או משותפת של מה נחשב "חיובי" וכי "חיוביות" הוגדרה רק על ידי היעדר חוויות שליליות. (Kristjánsson 2013). אם רגשות חיוביים הם פשוט רגשות נעימים, אז נראה שהפסיכולוגיה החיובית קרסה לתוך התיאוריה ההדוניסטית מאוד שמוביליה מתגאים כל כך בוויתור עליה.

 תכונות טובות (סגולות), מרכיב בסיסי בפילוסופיה המדעית של הפסיכולוגיה החיובית, מומשגות בצורה גרועה. בהשראת אתיקה של סגולות אריסטוטלית, סגולות מוזכרות כ"יסודיות לעצם המשמעות של המילה חיובי" (ברייט 2014) כלומר חיובי הוא מושג הנשען על טוב מוסרי.   

הפסיכולוגיה החיובית יצרה חלוקה דיכוטומית בין מה שהיא מחשיבה כחוויות / רגשות / התנהגויות- 'חיוביות' או 'שליליות'. כל החוויות או ההתנהגויות הרגשיות מסווגות, לפיכך, כחיוביות (טובות/רצויות) אם הן קשורות לחוויות נעימות או שליליות (רעות/לא רצויות) אם הן גורמות לחוויות לא נעימות (Held, 2018; Pérez-Álvarez, 2013). הבחנה זו בין חיובי לשלילי "נעשית אפריורית, בלתי תלויה בנסיבות, הן תוך-אישית והן בין-אישית" (Held, 2018).

ישנם הבדלים וחוסר עקביות בבניית מושגים ותיאוריות בפסיכולוגיה חיובית. יש חילוקי דעות משמעותיים לגבי המשגות של רעיונות כמו רווחה, אושר וצמיחה. למרות שאלו מושגים פונקציונליים בפסיכולוגיה חיובית; אין הסכמה לגבי האופן שבו יש להגדיר אותם.
הפסיכולוגיה החיובית סובלת מ'כשל הג'ינגל-ג'נגל'. המתרחש כאשר מניחים בטעות כי מושגים שונים כגון 'צמיחה' או 'רווחה' זהים בגלל השם המשותף להם.  (Diener, 2012; Keyes, 2002; Seligman ,2011).
 חוויות אינדיבידואליות מופשטות לרמות ארגוניות או חברתיות וחוויות חיוביות מופשטות ל"רווחה". תשומת לב מוגבלת מתמקדת בהתוויית חוויות 'חיוביות' ברמת הצוות, הקבוצתית, הארגונית או החברתית. במקום זאת, פסיכולוגים חיוביים מזרימים את מכלול החוויות הקולקטיביות של קבוצת אנשים כדי לייצג חוויה ברמת צוות/קבוצה/ארגון ( (Diener,2012).
 יש ביסוס תיאורטי מועט למדי בפיתוח של התערבויות פסיכולוגיות חיוביות. התערבויות אינן משלבות מודלים של שינוי מוגדרים בבירור; הם גם לא בנויים על ממצאים אמפיריים או מודלים אמפיריים חיוביים פסיכולוגיים מאומתים.

2: בעיות מדידה ומתודולוגיה

יש בעיות חמורות בביצוע ובמדידה של מבנים פסיכולוגיים חיוביים.

הפיתוח של מכשירים פסיכומטריים אינו מאורגן, מה שמוביל לפיתוח של מספר מדדים למדידת אותו מבנה פסיכולוגי (Bright et al., 2014).
הפסיכולוגיה החיובית מדגישה יתר על המידה את החשיבות של אמפיריציזם וגישות פוזיטיביסטיות. המבקרים טוענים שרוב המחקרים המונעים האמפירית בפסיכולוגיה חיובית מסתמכים על מתודולוגיות פוזיטיביסטיות, תוך שימת דגש על החשיבות של מדדי הערכה כמותיים מוגדרים מראש (Bright et al., 2014; Wong & Roy, 2018). יש, אם כן, הסתמכות יתרה על מתודולוגיות כמותיות כסטנדרט הזהב למחקר מדעי. הסתמכות יתרה זו עושה רדוקציה ורידוד של תכונות טובות לכמויות קטנות הניתנות למדידה, בעוד שצורת חשיבה רדוקציונית זו מפשטת מאוד תופעות פסיכולוגיות מורכבות כגון נהנתנות או אודימוניה ל'נתחים' קטנים מדידים או אטומים" (Nelson & Slife, 2017). אטומיזציה זו עשויה לנבוע מהקשיים בהמשגת המושגים, כך שניתן ללמוד אותם באמצעות גישות מחקר כמותניות סטנדרטיות המועדפות בפסיכולוגיה חיובית (Diener, 2012; Nelson & Slife, 2017).
הפסיכולוגיה החיובית משתמשת בשיטות מחקר גרועות.

 המבקרים טענו כי הפסיכולוגיה החיובית מסתמכת כמעט באופן בלעדי על מחקרי חתך המשתמשים בעיצובים מתאמים עם מדדי דיווח עצמי (Cabanas, 2018; Diener, 2012; Held, 2018; Kristjánsson, 2021). ממצאים מתאמים אלה משמשים לעתים קרובות מדי כדי להסיק סיבתיות, במקום רק להדגיש רק קשרים בין גורמים (Kristjánsson, 2010). חוקרים פסיכולוגיים חיוביים הם, אם כן, 'ערניים מדי לגבי המגבלות של מחקר בין-אישי רוחבי' (Kristjánsson, 2010) ומשתמשים ב'פירושים מפוקפקים של נתונים אמפיריים' כדי לתמוך בטענות מוגזמות לגבי הקשרים בין גורמים (Fernández- Ríos & Vilariño, 2016,). למרות הביקורות והמגבלות הללו של עיצובי מחקר, "פסיכולוגיה חיובית ממשיכה להיות מיושמת […], תוך התייחסות מועטה לאלה" (מקדונלד). בהתחשב בכך שמושגים הבנויים בצורה חיובית מנוסחים בצורה חיובית, תמיד יהיו מתאמים בין גורמים, עם הנמקה תיאורטית מועטה או ללא היגיון תיאורטי עבורם, דרך זו מובילה להסבר "של עובדות לא ברורות עם נימוקים מבלבלים" (Fernández-Ríos & Novo, 2012).

הפסיכולוגיה החיובית אינה מצליחה להשתמש בגישות מחקר חזקות יותר.

 לפסיכולוגים חיוביים יש "הבנה צרה של המדע [שמורכבת אך ורק ממחקר כמותי, אמפירי" (Kristjánsson,2010). הדגשת יתר על אמפיריציזם וכימות בפסיכולוגיה חיובית מובילה לאמונה השגויה שרק שיטות כמותיות נדרשות לקידום גילוי מדעי. פסיכולוגיה חיובית, אם כן, שוללת את החשיבות של מחקר איכותי, שיטות מעורבות וניסויים (Banicki, 2014; DeRobertis & Bland, ; Kristjánsson,2010). אפילו במסגרת הגישה המכומתת מדי שלה, הפסיכולוגיה החיובית כמעט ואינה משתמשת בעיצובים כמותיים חזקים כמו גישות מחקר אורך (Held, 2018; Kristjánsson, 2010).

פסיכולוגיה חיובית היא פסאודו-מדע: שחזור לקוי וחוסר ראיות

לא ניתן לשחזר מודלים, ממצאים והתערבויות פסיכולוגיים חיוביים פופולריים (Coyne & Tennen, 2010; N. J. L. Brown et al., 2013; Wong & Roy, 2018). לדוגמה, טכניקת הכרת התודה הפופולרית (שזכתה לשבחים כמופת להתערבויות פסיכולוגיות חיוביות) הניבה תוצאות מעורבות במסגרות שונות ואף הפחיתה את הרווחה (Kristjánsson, 2012).
ישנה כמות ניכרת של הטיית אישור בפסיכולוגיה חיובית (Coyne et al., 2010; Fernández-Ríos & Novo, 2012; Fernández-Ríos & Vilariño, 2016; Held, 2018; Qureshi & Evangelidou, 2018).

בהסתמכות היתר של הפסיכולוגיה החיובית על אמפיריציזם, חוקרים פסיכולוגיים חיוביים מסתירים תוצאות בלתי צפויות מאחורי טכניקות ניתוח סטטיסטי מורכבות ומשתמשים בהן כדי להצדיק את חשיבות הממצאים שלהם (N.J.L. Brown et al., 2013).
 חוקרים עוסקים בפרקטיקות מחקר מפוקפקות כגון p-hacking, הסרת חריגים וכדומה כאמצעים להמצאת תמיכה להשערותיהם (N. J. L. Brown et al., 2013).
 לבסוף, מבקרים טוענים כי פסיכולוגיה חיובית עוסקת באופן פעיל ב"היגיון מעגלי" (למשל, מטרה של אינדיבידואל מתפקד היטב חייבת להיות להיות הצבת מטרה והניעה למטרה), טאוטולוגיות (למשל, אנשים אופטימיים זקוקים לתחושת רווחה סובייקטיבית כדי להשיג אופטימיות), יצירת קורלציה כאשר אינה מוצדקת (למשל, הצלחה מושגת על ידי אנשים מאושרים), והצעת הכללות לא מוצדקות (למשל, התערבויות חיוביות ספציפיות יכולות להפוך כל אדם לאדם אופטימי, מרוצה ומצליח)" (Yakushko & Blodgett).

חוגי פיסול: "Portrait of a Roman", "החיים שלנו מלאי סתירות ואפורים", ."וכל זה חלק מביום של עצמך. אתה מביים. והאושר, אני חוששת, זה גם חלק מהביום העצמי הזה". אווה אילוז, ראיון.

הפסיכולוגיה החיובית אינה מחדשת והתועלת שלה כתחום עצמאי מוטלת בספק. 

חלק מהמבקרים סבורים כי חקר ה'חיובי' הוא חלק מהותי מכל הגישות הפסיכולוגיות, שכן המטרה הבסיסית של הפסיכולוגיה היא להקל על הסבל ולקדם רווחה (Fernández-Ríos & Novo, 2012; Kristjánsson, 2013 ין, 2010). יתר על כן, ההיבטים ה'חיוביים' של תפקוד אנושי כמו מוטיבציה ואושר כבר נחקרו 'לפני עשורים רבים', ומחברים כמו אברהם מאסלו, מארי ג'הודה ונורמן ברדבורן הפיקו 'תובנות חשובות' (דינר, 2012).

חוקרי פסיכולוגיה חיובית גם מגזימים ב"חדשנותם של השקפותיהם וממצאיהם" כדי להגביר את החשיבות התפיסתית או ההשפעה של הדיסציפלינה (Fernández-Ríos & Novo,2012; Peters & Tesar, 2019; Yakushko & Blodgett, 2021). 

חוקרים בדיסציפלינה זו משלימים עם הממצאים המדעיים, ומקבלים אותם ללא עוררין או ללא הרהור משמעותי. Coyne et al. 2010). פסיכולוגים חיוביים טוענים יותר מדי טענות מוגזמות לגבי ממצאיהם וכי "הגיע הזמן שתהיה הכרה רחבה יותר של (א) היעדר ראיות הקושרות מצבים פסיכולוגיים חיוביים לביולוגיה של הסרטן, (ב) הכרה שאין ראיות עקביות לכך שהתערבויות פסיכולוגיות מאריכות את ההישרדות במחלות, וכן (ג) שעדיין יש לבסס קשרים סיבתיים בין הפרמטרים של תפקוד מערכת החיסון שנחקרו ביחס למצבים פסיכולוגיים חיוביים והתערבויות פסיכולוגיות' (Fernández-Ríos & Novo,2012).
 
הפסיכולוגיה החיובית בודדה את עצמה מדיסציפלינות אחרות וחסרה אינטגרציה עם המדע הפסיכולוגי המרכזי. המבקרים טוענים שהפסיכולוגיה החיובית מיקמה בכוונה את הפסיכולוגיה המרכזית כבעלת 'הטיה שלילית'(שלדון, 2011). זה נעשה על מנת ליצור נתח שוק עבורה במדע הפסיכולוגי (Wong & Roy, 2018). היא התרחקה במודע ממה שהיא חשבה כ'פסיכולוגיה שלילית' וסירבה לשלב למידה מתחומים מבוססים אחרים כמו רפואה (Banicki, 2014; Coyne et al., 2010).
הפסיכולוגיה החיובית מספקת פרשנויות רדודות של המציאות ואינה רפלקטיבית לגבי ביקורת/ביקורת עליה (Banicki, 2014; Kristjánsson,2013; Yakushko & Blodgett, 2021). זה, בתורו, פועל כמחסום בפני גילוי וחקירה מדעית משמעותית (Coyne et al., 2010).
לבסוף, רוב המבקרים גם טוענים שהפסיכולוגיה החיובית מתעלמת מהמקורות ההיסטוריים של הדיסציפלינה ושוללת/מתעלמת מחשיבותן של גילויים מדעיים בתחומים שקדמו לה. זה ניכר בוויכוחים על ההבדלים בן פסיכותרפיה הומניסטית וחיובית (DeRobertis & Bland, 2021; Joseph, 2021).

חוגי אמנות, האדם החושב-רודן. "חלק מהתכונות החיוביות האלה, יכול להיות שמה שהן גוררות אחריהן זה סוג של חוסר חדירות, שאדם חסין זה בעצם אדם לא חדיר. ואין לך שום אפשרות להבחין בין האדם החיובי הטוב לבין המנותק הלא־חדיר".הבעיה במושג חוסן רגשי היא שאתה לא יודע להבחין בין חוסן נפשי וניתוק".-אווה אילוז

פסיכולוגיה חיובית היא אידיאולוגיה ניאו-ליברלית דה-קונטקסטואלית שגורמת נזק

הפסיכולוגיה החיובית מזניחה את תפקידם של ההקשר והסביבה בהבנת מאפיינים חיוביים באמצעות מיצוב עצמה כ"נייטרלית ערכית". יתר על כן, היא למעשה אידיאולוגיה ניאו-ליברליסטית שבה תפקוד ופריחה אופטימליים נתפסים כמפעל אינדיבידואלי וכתוצאה של בחירות החיים של האדם עצמו. לבסוף, האידיאולוגיה הניאו-ליברליסטית מבטלת זו מקלה על הטיות תרבותיות ומגדריות וגורמת נזק (Englar-Carlson & Smart).

 Burr and Dick, טוענים שפסיכולוגיה חיובית היא לא מדע, אלא אידיאולוגיה ניאו-ליברליסטית שבה "כמעט כל הישג או בעיה חברתית ואינדיבידואלית ניתן לייחס לעודף או להיעדר אושר".
הפסיכולוגיה החיובית טוענת ש"יחידים ממוקמים כצרכנים או סוכנים שההצלחות שלהם בחיים מובנות בעיקר כתוצאה מבחירות חייהם, המתאפשרות על ידי חופש משליטת המדינה ומקלות על אינספור הדרכים הזמינות להיות [מאושר] "המתאפשרות על ידי הקפיטליזם". אידיאולוגיה ניאו-ליברליסטית זו, שהפסיכולוגיה החיובית מקלה עליה, היא, אם כן, כלי פוליטי להקלת שליטה, כוח והשפעה על יחידים. האידיאולוגיה של הפסיכולוגיה החיובית היא שכל המחשבות, הרגשות וההתנהגויות הינן אינסטרומנטליות בטבען. אינסטרומנטליות זו מורכבת ממאמצים מניפולטיביים או אינסטרומנטליים המיושמים על ידי הפרט כאמצעי להשגת שליטה על עולמו הטבעי או החברתי (Banicki, 2014).

מודלים, תיאוריות והתערבויות פסיכולוגיות חיוביות יכולים גם להוביל להשלכות שליליות ולגרום נזק. המבקרים טוענים שהפסיכולוגיה החיובית הופכת לפתולוגיות את התהליך החברתי ה"נורמלי" של החיים (Englar-Carlson & Smart, 2014; Fernández-Ríos & Novo, 2012; Fernández-Ríos & Vilariño, 2016). חוויות נורמליות של מתח או חרדה מוחלפות ב"מגיפה" כביכול של דיכאון ומדיקליזציה של מופנמות וביישנות" (Fernández-Ríos & Novo, 2012). פסיכולוגיה חיובית מציבה ציפיות לא מציאותיות לגבי מה ש"החיים הטובים והמספקים" כוללים וטוענת "שאנשים לעולם לא יוכלו ליהנות ממינימום של אושר אם לא יעזרו להם מטפלים בפסיכולוגיה חיובית" (Fernández-Ríos & Novo, 2012) . באמצעות זה, הפסיכולוגיה החיובית מקלה על התפיסה ש"כל בני האדם יכולים וחייבים לתפקד מעבר ליכולות שלהם" כדי "להשיג אושר שבני אדם לעולם לא יהיו יוכלו להגיע אליו" (Fernández-Ríos & Novo, 2012). כתוצאה מכך, יש דגש יתר על אופטימיות לא רציונלית ויצירת ציפיות לא מציאותיות אצל אנשים (Fernández-Ríos & Novo, 2012). התוצאה היא אובססיה לא הגיונית לאשליית האושר, שעלולה לגרום לנזק משמעותי בטווח הארוך בשל עיסוקים וטכניקות לא מוצלחות לנהל את "החיים הטובים ביותר" (Fernández-Ríos & Novo, 2012; Fernández-Ríos & Vilariño, 2016; Thompson,2018,). זה, בתורו, מכניס אנשים רגילים להתערבויות טיפוליות "למען הגברת כמיהת שווא לאושר אשלייתי" (Fernández-Ríos & Novo, 2012). פסיכולוגיה חיובית, אם כן, מקלה על מדיקליזציה של חוויות חיוביות, מה שיכול להוביל ל"התמכרות לסמים ולחיפוש בלתי מוגבל אחר גירויים חדשים שייצרו כביכול השפעות חיוביות" (Fernández-Ríos & Novo, 2012).

הפסיכולוגיה החיובית מסווגת או 'מאבחנת' את בריאות הנפש (ומושגים קשורים) באותו אופן שבו מודל המחלה עושה עם מחלות נפש. כל מערכת אבחון יוצרת בשוגג הבחנה בין קבוצות של אנשים (Thompson, 2018).

פסיכולוגיה חיובית אינה רק מוטה תרבותית היא גם חסרת רגישות להבדלים בין המינים; ומחזקת סטריאוטיפים מגדריים/תרבותיים. לדוגמה, Englar-Carlson ו-Smart 2014) טוענים ש"התמקדות בתכונות מגדריות "חיוביות" (או "נשיות" או "גבריות") […] מיישמת את התכונות הללו כשייכות באופן בלעדי למגדר ומחזקת סטריאוטיפים".

במובן מעשי יותר, וונג ורוי (2018) גם מדגישים שהתערבויות פסיכולוגיות חיוביות אינן מניבות תוצאות מועילות באופן אוניברסלי או חיוביות ללא תנאי,  ושאלה גם עלולות לגרום לנזק.
בעת פיתוח ויישום התערבויות פסיכולוגיות חיוביות, החוקרים/המתרגלים אינם מצליחים לצפות או לשלוט בהשלכות השליליות הפוטנציאליות של התערבויות אלו. לדוגמה, התערבויות הכרת תודה יכולות להוביל לחוויה מוגברת של אומללות ומצוקה פסיכולוגית המאופיינת בהגברת רגשות האשמה, המחויבות, המבוכה והחובות. יתרה מזאת, התעלמות או הפחתת חוויות שליליות בטיפול או בהתערבויות פסיכולוגיות היא לא רק חסרת תועלת, אלא גם עלולה לדכא והרסנית .

קורס פיסול תל אביב-Pietà- מיכלאנג'לו, "חוסר זה המהות של התשוקה, זה ממש בהוויה של האדם. לכן השאלה היא אם אתה חושב שאפשר לחיות בלי החוסר הזה. אני חושבת שלא".-אווה אילוז

פסיכולוגיה חיובית היא מיזם קפיטליסטי

פסיכולוגיה חיובית היא מיזם קפיטליסטי, המונע מרצון להרוויח ומנצל חלומות בלתי אפשריים.פסיכולוגיה חיובית היא כלי קפיטליסטי לקידום חיוביות ואינדיבידואליזם, צרכנות ומסחור של חוויות חיוביות (Fernández-Ríos & Vilariño, 2016). השיח של הפסיכולוגיה החיובית מדגיש את הצורך של אנשים להיות "מאושרים" וטוען ש"אושר" נדרש כדי שלא נחיה בצורה שלילית. הפסיכולוגיה החיובית  כמו תעשיית היופי יצרה שוק לאושר באמצעות ניצול החלום הבלתי אפשרי להיות מאושר תמיד.  לכן, הפסיכולוגיה החיובית הקלה בהצלחה על מדיקליזציה של חוויות חיוביות ויצרה שוק לחברות הערכה פסיכולוגיות, יועצים, ספרי עזרה עצמית וכו' כדי לאפשר 'אושר' בעלות כספית משמעותית (Thompson, 2018).