המכחולים הטובים ביותר לציור

ציור, מותר לי להגיד, כיוון שאני עוסק בתחום עשרות שנים, דומה לפעמים לכת או לדת.
למסורת, לטקסים ולפרוטוקולים, לאגדות ולנהלי עבודה מורכבים כמעט מאגיים, יש מקום רב.

וכך גם לגבי מכחולים. כל כמה שאמנות כתחום וכתפיסה- תצהיר על הצורך למרוד ולשבור תפיסות ולחדש. אמנים ובעיקר אמנים מתחילים-הם מודל לשמרנות נוקשה. הם תמיד ידבקו במסורות , בחומרים ובכלים שחברות מסחריות והמדיה מוכרות להם, כאילו היו הסודות האמיתיים שיאפשרו להם לצייר ציורי מופת. ההיגיון הפנימי של הנטייה הזו מובן.  לכולנו יש צורך בטקסים, ובמיוחד לפרפקציוניסטים שבנו.  מאידך הכלים והטכניקות שלנו מהותיים-כלי או חומר חדש יכול לשנות את האפשרויות שלנו ואת ראיית המציאות שלנו. והסטוריית הציור מלאה בדוגמאות. החל בהמצאת או גילוי הפרספקטיבה ברנסנס, דרך פיתוח צבע השמן במאה ה15 ועד לעידן הפוסט אינטרנט, האמנות הדיגיטלית וה AI. 

אחרי ההקדמה המצננת הזו, נדבר על מכחולים לציור. יש עשרות סוגי מכחולים לציור  והם עשויים חומרים שונים בהרכבים שונים -המבחר מבלבל-אנסה לעשות סדר באפשרויות ובהתאמה לסוג הצבע, הטכניקה וסגנון הציור.

צורת המכחול

1. מכחול עגול: אידאלי לדיוק ולהוספת פרטים עדינים. מכחולים עגולים נוצרים מדחיסת שיער מכחול בצורה עגולה עם ראש מחודד. הם משמשים לרישום בצבע בשלב ההתחלתי, למינוי משטחי צבע קטנים ויצירת קווים. לי ידי שינו הלחץ על המכחול ניתן לעבור מיצירת קווים עבים לדקיקים. מכחולים עגולים משמשים בדרך כלל לצבעים לא סמיכים-כצבעי מים.

2. מכחול שטוח: יש מכחולים שטוחים בעלי שערות ארוכות  קצרות ובאורך בינוני. מכחולים שטוחים יכולים לשמש לכל מטרה ממילוי שטח גדול בצבע, יצירת משיחות עזות, אימפרסטו, או שימוש בצע מדולל (washes). ניתן גם לצייר קווים דקים בעזרת קצוות המכחול.

3.  bright מכחול ברייט - הוא מכחול שטוח בעל שערות קצרות וקשות המתעגלות מעט לעבר המרכז. הם מיועדים לצבע עבה, בדרך כלל צבעי שמן ואקריליק. הם מעולים לאימפרסטו עם צבע עבה או לדחיסת הצבע לבד כשמשתמשים בצבע לא סמיך. לא נהוג להשתמש בהם בטכניקה של רטוב על רטוב מאחר והם מסירים את שכבת הקודמת.

4. מכחולים בצורת אגוז. מכחולים אלה הם בדרך כלל בעלי שיער ארוך או בינוני. הם משלבים את הטוב שבתכונות המכחולים השטוחים והעגולים, כלומר הם יכולים לשמש לציור פרטים כמו גם ליצירת משטחי צבע.

5. מכחולי מניפה: השיער המתפשט של מכחול המניפה יוצר אפקט טקסטורה מעניין ומשמש לציור עצים, עננים, ומרקמים טבעיים אחרים. שיער טבעי רך המכחול מניפה אידאלי לערבוב ומיזוג של צבעים, ומאפשר נגיעות רכות מאוד היוצרות טקסטורות עדינות. שיער סינטטי גמיש ונוקשה ישמש ליצירת טקסטורות.

6. מכחול זוויתי: מכחולים זוויתיים הם מכחולים שטוחים הגזורים בצורה זוויתית, הם שימושיים במיוחד ליצירת קווים מתעגלים. או למילוי משטחי צבע בפינות. אני אוהב להשתמש בהם בשל הוורסטיליות הגדולה שלהם-אחד המכחולים השימושיים ביותר לדעתי.

7. מכחול מוף.- מכחולי מוף הם מכחולים גדולים מאוד בעלי שערות רכות. הם מקובלים מאוד בציור בצבעי מים, ליצירת שכבות של צבע דליל. אולם גם בציור בצבעי שמן אני אוהב להשתמש בהם בטכניקה רב שכביות כדרך ליצור שכבת צבע גליזינג מעל שכבת צבע יבש.

8. מכחול ראש חבל-מכחול דק וארוך בדרך כלל בעל שיער רך. מכחול זה מיועד לצבע דליל ובעיקר ליצירת קווים דקים ופרטים מדויקים. השיער הארוך מאפשר יצירת קו זורם ושימושי לציור ענפים, ריסים וכדומה. זה גם סוג  המכחול המשמש לקליוגרפיה.

ללמוד ציור- Bernard Aubertin "אתה לא חייב להגיד דבר-אתה פשוט יכול להיות"

 מכחולים רכים וקשים לציור

מכחולים יכולים להיות רכים או נוקשים; המברשות הרכות עובדות היטב עם צבעי מים, בעוד שהמברשות הנוקשות עובדות בצורה הטובה ביותר עם צבעי שמן ואקריליק. למברשות סינתטיות יש לרוב גמישות מצוינת, הן שומרות על צורתן (מה שמהותי במכחולים דקים) ויכולות לשאת צבע טוב מאוד. סיבים קשיחים מספקים גבולות חדים ויכולים לשאת צבע סמיך יותר וכמות גדולה יותר. הם יתאימו לציור בשכבה אחת או אימפסטו בצבעי שמן ואקריליק. סיבים רכים, לעומת זאת, משאירים פחות סימני מברשת ויתאימו לטכניקות ציור בצבעי מים, דיו וטכניקות רב שכבתיות בשמן (זיגוג).

טקסטורות בציור: "כשאני אומר אמן אני מתכוון לאיש שבונה דברים - אדם המעצב את האדמה - בין אם זה מישורי המערב - או עפרות הברזל של פן. זה הכל משחק גדול של בנייה - חלקנו עם מכחול - חלקנו באת חפירה - חלקנו בוחרים בעט." ג'קסון פולוק

סוג שיער

מדיות שונות, כגון צבעי מים, אקריליק או  צבעי שמן, דורשות סוגים שונים של מכחולים, והם מגיעים בארבעה סוגים עיקריים:

שיער טבעי

שיער חזיר (זיפים)

שיער סינטטי

תערובות (סינטטיות וטבעיות)

שיער טבעי

מברשות שיער טבעי הן בחירה טובה לעבודה בצבעי מים או גואש, מכיוון שהן נוטות להיות רכות וגמישות יותר ממברשות שיער חזיר. מברשות שיער טבעיות מגיעות בצורות שונות.

מברשות סייבל (דלק סיבירי) שומרות על חוד המכחול וצורתו ומאפשרות שליטה רבה ודיוק. קווצות שערות הסייבל הן חרוטיות, קפיציות ומכוסות בקשקשים זעירים. השילוב של שלושת הגורמים הללו מגדיל את שטח הפנים של המברשת ומאפשר לה לספוג צבע רב מברשות סייבל נחשבות איכותיות מאוד,

מברשות שיער סנאי נושאות צבע טוב מאוד מכיוון שהן יכולות לספוג נוזלים. הן טובות מאוד כמברשות מופ Mop או ווש Wash בצבעי מים , מכיוון שהן אינן מחודדות כמו סייבל.

למברשות עיזים יש גם כושר נשיאת צבע טובה אבל הן נוטות לא לשחרר את הצבע בקלות כמו מכחולי סנאי או סייבל, ואין להן ראש מחודד.

מברשות שיער סוסים (פוני ) מאפשרות להשתמש ביעילות במברשת שיער טבעית עם מדיה עבה יותר. למברשות פוני יש שיער גס ולא גמיש שאינו יוצר ראש מחודד. הקשיחות שלהם שימושית בעת שימוש בשמן או אקריליק.

מכחולים עשויים משיער גמלים נחשבים למכחולים באיכות נמוכה.

סדנת אמנות: הוראס ריכטר: ציור מופשט

שיער חזיר (bristle)

אם מציירים בשמן או באקריליק, מכחולי שיער חזיר טבעי הן בחירה טובה. הם נוקשים באופן טבעי, גמישים במיוחד וכל זיף מפוצל לשניים או שלושה בקצה. הפיצולים הללו נקראים flags והם מאפשרים למברשת להיאחז בעוד צבע ולמרוח אותו בצורה אחידה., מברשות חזיר מגיעות בגוונים שונים; אם הסיבים לבנים, וודאו שהצבע טבעי ולא מולבן, מה שיחליש את הזיפים. שיער חזיר מגיע באיכויות שונות.

מכחולים סינטטיים

למכחולים סינטטיים אין תכונות טבעיות ולכן הם יכולים להיות רכים או קשיחים, לשאת צבע בצורות שונות ולעבוד היטב עם צבעים שונים. יש מכחולים סינטטיים באיכות גבוהה שיכולים להתחרות בקלות בשיער טבעי. מכחולים סינטטיים זולים בדרך כלל מאלו משיער טבעי.

מכחולים עם שיער מעורב

חברות שונות יצרו מכחולים מתערובת של סיבים החל מסיבים טבעיים מעורבים ועד לתערובות של שיער טיבעי וסינטטי כמו Scepter Gold II של וינסור וניוטון.

קורס ציור רחובות-שרון בן יהודה.

האבולוציה של המכחול

ניתן לאתר את מקורות מכחול הציור בתרבויות עתיקות, שבהן אמנים ביקשו לבטא את היצירתיות שלהם באמצעות חומרים זמינים. אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר של מברשת צבע מגיעה מסין העתיקה, בסביבות 3000 לפני הספירה. אמנים סינים השתמשו במקלות במבוק עם שיער בעלי חיים קשור בקצה, והולידו את הצורה המוקדמת ביותר של המברשת שאנו מכירים כיום.

במצרים העתיקה, אמנים השתמשו בגישה שונה על ידי יצירת מברשות צבע באמצעות קנים או זרדים דקים. הכלים הבסיסיים הללו אפשרו להם ליצור ציורי קיר וציורים על פפירוס. 

ככל שהתפתחו הציביליזציות, כך התפתחו השיטות ליצירת מברשות צבע. ברומא העתיקה, מברשות נוצרו משיער בעלי חיים, בדרך כלל מסוסים או חזירים, או מספוג טבעי שהוצמד למקל (Xylospongium).

 ביפן, מברשות נוצרו בטכניקות עדינות ומדויקות, ובשיטה מסורתית (KUMANO-FUDE) תוך שימוש בשיער סנאי, עיזים וסמור.
בעידן הזהב האסלאמי, אמנות הציור המיניאטורי שגשגה, ואמנים השתמשו במברשות שנעשו מהשיער העדין ביותר של בעלי חיים שונים, לרבות סייבל, נמייה וגמל. המברשות הללו היו דקות להפליא ואיפשרו לאמנים לייצר יצירות אמנות מורכבות ומפורטות.
לאורך ימי הביניים והרנסנס, מברשת הצבע התפתחה בצורה מהפכנית עם התפתחות השימוש בצבעי שמן. אמנים חידדו את העיצוב שלה כדי להתאים אותה לצרכים הספציפיים שלהם. ידיות המברשת הפכו ארגונומיות יותר, ואפשרו שליטה ונוחות טובים יותר במהלך תהליכי ציור ארוכים. במהלך תקופה זו, צצו מברשות עם ראשים מחודדים עדינים יותר, שאפשרו לאמנים ליצור קווים ופרטים עדינים יותר ביצירות האמנות שלהם.

במאות ה17, ה-18 וה-19.  המהפכה התעשייתית  הביאה להתקדמות בייצור מכחולים וכלי ציור אחרים. טכניקות ייצור המוני אפשרו עקביות ומחיר סביר, מה שהפך אותן לנגישות למגוון רחב יותר של אמנים. כמו כן פותחו סיבים סינתטיים, המציעים חלופות לשערות חיות טבעיות ומתן מענה לחששות אתיים.

רישום-חומרים-רישום בדיו, Justin Lee Williams