הסדר הפוסט מודרניסטי
הפוסט מודרניזם טוען שכל סדר הוא עניין של סיווג והגדרה - אין סדר שאין מאחוריו אקסיומה מהותית. אין סדר שלא מקדם תפיסת עולם או אינטרסים. אין סדר שהוא לא למעשה -ממסד השומר על זכויותיו. כמו שאין דבר כזה מידע ניטרלי, אין סדר ניטרלי. עלינו לחשוד ולשאול שאלות על כל צורת סדר, כיוון שכל סדר עלול להיות צורה של משטור, שליטה ודיכוי, (ראו פוקו). כל סדר מגביל אותנו וחייב להרס בבוא היום. השאלה היא במידה רבה, אינה אם הסדר נכון ואמיתי או כוזב, אלא מי מרוויח ממנו ומי מפסיד, מהו המנגנון לשבירת הסדר ולשינויים בסדר ומה העקרונות מאחוריו.
|זה כיום הוויכוח בין שמרנים לפרוגרסיביים. הראשונים דוגלים בתיקונים קוסמטיים איטיים, והאחרונים (והקיצוניים שבהם צמחו באיטליה: התנועה הפוטוריסטית והאנרכיזם)-דוגלים בהתקדמות דרך מהפכה והרס הישן.
הסדר המדעי
"נטייתנו לתור אחר חוקיות ולכפות חוקים על הטבע מובילה לתופעה הפסיכולוגית של חשיבה דוגמאטית, או, באופן כללי יותר, התנהגות דוגמאטית: אנו מצפים לחוקיות בכל מקום, ומנסים למצוא אותה אפילו במקום שאיננה; לאירועים שאינם נענים לניסיונות אלו אנו נוטים להתייחס כאל מין "רעש רקע". …(קרל פופר, השערות והפרכות).
הרעיון של המדע כמציג אמת מוחלטת אודות סדר אובייקטיבי חיצוני בעולם, כלומר את המציאות, כבר מזמן - לא תקף.
כבר בשנות השישים של המאה העשרים כותב תומס קון את "המבנה של מהפכות מדעיות". המציג את הפרדיגמה המדעית כנוצרת דרך שינויים חברתיים וממסדיים. הכלים המדעיים הם כלים של שלילה- או עיקרון ההפרכה שטבע פופר. כלומר מעצם טבעו של המדע הוא בוחר שלא לראות או לכלול את כל התופעות. המדע מצמצם את עצמו לא רק לאובייקטיבי -כלומר שולל את התודעה הסובייקטיבית, אלא שגם בתוך העולם האובייקטיבי הוא מצמצם את עצמו לאופנה המדעית השולטת. (סיפורו של דרו ויסמן זוכה פרס נובל לרפואה 2023 שבמשך 25 שנה התעלמו ממחקריו והם לא פורסמו מדגים זאת).
(אחת ההשלכות של תפיסת עולם זו- משפיעה על תפיסתנו את האדם עצמו כמכונה -ראו הפסיכולוגיה של הרגשות).
פול פייראבנד, פילוסוף של המדע בן המאה ה-20, טוען כי כל ניסיון לכפות שיטה רציונאלית ואחידה על המדע תסתיים בהכחדת המדע. בחינה היסטורית של המדע מראה כי ההתפתחות המדעית כרוכה בהחלטות לא-רציונאליות, בשיקולים פוליטיים ופסיכולוגיים, בשיטות לא קונבנציונאליות, ובהשפעות חוץ-מדעיות מגוונות. ה"שגיאות", ה"טעויות" והסטיות" מהמסלול המדעי המקובל, הן תנאי הכרחי להתפתחות מדעית. המדע הוא עולם כאוטי וסבוך, כמו העולם אותו הוא חוקר, וכל ניסיון להגביל את השיטות בהן הוא משתמש יכול להביא רק להגבלת המדע ולעצירת התפתחותו. ללא כאוס לא ייווצר ידע. השיטה היחידה שלא תגביל את המדע היא אנטי-שיטה אנרכיסטית ופלורליסטית, שסיסמתה – הכול הולך, "anything goes".
הסדר הסיפורי
אחד הסדרים הסובייקטיביים העומדים מול הסדר האובייקטיבי לכאורה. הוא הסדר הסיפורי או הנרטיבי.
אם הסדר הכרונולוגי היא סדר האירועים ברציפות בזמן והסדר הסטטיסטי מניח קשר ויחסים בין נתונים. הסדר הנרטיבי מניח סיבתיות מנקודת מבטו של המוסר או הצופה בהסבר.
הנרטיב נושא עמו אפוא מרכיב של הבנה ופרשנות. בעוד שסדרים אובייקטיבים כמו קשרים סטטיסטיים או כרונולוגיים, הם לכאורה ניטרליים מטבעם. נרטיב, לעומת זאת, הוא סידור שנעשה בדרך כלל במודע על ידי מחבר שיש לו כוונה על ידי הסידור המסוים, ואשר, ללא תלות בכוונת המחבר, נתון לפרשנות על ידי הנמענים.
המוח של כולנו- מספר סיפורים. רוב בני האדם -מקבלים כמובן מאליו שהנרטיבים שלהם מסבירים את האירועים והתופעות, ומחזיקים באמונה לא מוצהרת שנרטיבים כאלה מתמקדים בסיבה שהאירועים בזמן נוצרו כפי שנוצרו, וקשה להם לקבל שיכולים להיות הסברים רבים לאירוע.
נרטיבים מסבירים כיצד דברים קורים ומדוע דברים קורים. לכאורה יש הבדל עצום בין הסדרים האובייקטיבים כמו הסדר המדעי לבין הסדר הסיפורי.
אבל גם מדענים לא פעם משתמשים בצורת ההסבר הנרטיבית בעבודתם המדעית. זה מעלה מיד את השאלה: האם נרטיבים במדע פועלים כמו נרטיבים בהיסטוריה, או כנרטיבים באופן כללי?
בהחלט יש מי שמפקפק בכך שנרטיבים יכולים להיות הסבריים במדע. באמצע המאה ה-20, הפילוסופים של המדע (המפל, 1965) טענו שההיסטוריה אינה מדע (במונחים שלהם): לא היו חוקים בהיסטוריה, ונרטיבים היסטוריים יכלו להיות, והיו רק, בערך פרטיים - ולכן לא יכלו להציע הסברים מדעיים (מבוססים על חוקיות). לאחרונה, פילוסופים של המדע מציעים רעיון אחר: הסברים ניתנים כתשובות לשאלות 'למה? (van Fraassen, 1980), ופותחים את הדלת לסוגים מכניסטיים וסיבתיים של הסברים במדעים (ראה Crasnow, 2017).
מדענים, עבור סוגים מסוימים של תופעות, משתמשים בקביעות בנרטיבים ומה שנרטיבים עושים מעל הכל- הוא ליצור סדר פרודוקטיבי בין אירועים וחומרים במטרה לענות על שאלות למה ואיך. סופרים בוחרים אירועים מסוימים, יחסים מסוימים, ומחברים בניהם על מנת ליצור סיפור מרתק; האופי של תשובות לשאלות או פתרון הבעיות ניכר בסיפורי בלשים למשל. באופן דומה, היסטוריונים בוחרים עובדות מסוימות, אירועים מסוימים, יחסים מסוימים, ומחברים אותם על מנת ליצור תיאור סיפורי בתשובה לשאלות או בעיות היסטוריות. ולמרות שאנו חושבים בדרך כלל על הזמן כקו הדומיננטי שעליו שזורים אלמנטים אלה יחדיו, הרעיון החשוב כאן אינו זמן אלא סדר, שעבורו הזמן מציע עיקרון נוח מאוד, עיקרון שעשוי להסוות עקרונות סדר אחרים . היכולת והאפשרות לקחת נתונים ואירועים ולשזור אותם יחד ליצירת הסברים - ללא קשר אם העיוות הוא חוט זמן, או חוט חלל, או חוט תיאורטי או רעיוני - הוא המאפיין את הנרטיב.
אנו רואים איפה שהסדר הוא מושג מורכב ודיפוזי, מה שנראה אוביקטיבי, בבחינה מדוקדקת יותר מתגלה כסוביקטיבי ולהפך. ההכרה שלנו היא גורם מרכזי בעולם התופעות. (ראו הפיזיקאית והפילוסופית העכשווית קארן באראד.)
סדר בפסיכולוגיה:
המוח האנושי הוא מכונת חיזוי, נפש האדם משתוקקת לתחושת סדר, ודאות וניבוי. כפסיכולוגים בתל אביב אנו יודעים כמה הצורך בסדר מהותי לנו. קשה לנו עם אי ידיעה, אנו מחפשים יציבות ושליטה בחיינו, מפתחים שגרה, מארגנים את הסביבה שלנו ושואפים להבין את העולם הסובב אותנו. צורך זה בסדר בא לידי ביטוי בתיאוריות פסיכולוגיות שונות:
המושג הבסיסי של סדר בפסיכולוגיה
סדר, במונחים פסיכולוגיים, מתייחס לנטייה האנושית לארגן, להבנות ולהבין את הסביבה שלנו. נטייה זו לסדר נעוצה בצורך הבסיסי שלנו לניבוי, שליטה ויציבות. זה בא לידי ביטוי באופן שבו אנו מסדרים את המרחבים הפיזיים שלנו, דבקים בשגרה ושואפים לעקביות בחיינו.
1. פסיכולוגיה קוגניטיבית: בפסיכולוגיה קוגניטיבית, סדר נתפס כחיוני לעיבוד מידע יעיל. המוח שלנו מטבעו מחפש סכמות ודפוסים כדי לפשט את המורכבות של העולם, מסייע בקבלת החלטות ופתרון בעיות.
2.פסיכולוגיה התפתחותית: מנקודת מבט התפתחותית, סביבה מובנית היא חיונית להתפתחות בריאה של הילד. שגרה וסדר צפויים מעניקים תחושת ביטחון ומסייעים בפיתוח מיומנויות ויסות עצמי.
3. פסיכולוגיה חברתית: בפסיכולוגיה חברתית, סדר מתבטא בנורמות חברתיות ובפרקטיקות תרבותיות המספקות מסגרת לאינטראקציות והתנהגות חברתיות.
הפסיכותרפיה והסדר
כ-פסיכולוג בתל אביב אני רואה קשר משמעותי בין תפיסת הסדר לבריאות נפשית. רמה מסוימת של סדר ויכולת חיזוי חיונית לרווחה פסיכולוגית. זה עוזר להפחית חרדה, מספק תחושת שליטה ויכול לשפר את המיקוד והפרודוקטיביות. עם זאת, טיפול נפשי עוסק בשינוי, וסדר נוקשה הוא המכשול העיקרי בפני שינוי.
סדר וצורך מופרז בסדר יכול להוביל לבעיות כמו הפרעה אובססיבית-כפייתית (OCD), שבה הרצון לסדר הופך לצורך כפייתי ומעיק.
חרדה ושליטה: סדר יכול לשמש כמנגנון התמודדות כדי להפחית תחושות של חרדה וחוסר ודאות. שגרות מובנות ומרחבים מאורגנים יכולים לספק תחושת שליטה בעולם בלתי צפוי.
OCD וסדר קיצוני: בהקשר של OCD, הצורך בסדר וסימטריה עלול להפוך להפרעה נפשית, כאשר הפרט מונע על ידי דחף בלתי נשלט להתארגן ולסדר.
פרפקציוניזם: הפחד מחוסר שליטה והתערערות הסדר נמצא בלב הפרפקציוניזם. ציפיות לא מציאותיות מעצמך ומאחרים עלולות לגרום ללחץ, חרדה וספק עצמי.
נוקשות : חוסר גמישות וחוסר יכולת להסתגל לשינוי עלולים לעכב יצירתיות, ספונטניות וצמיחה אישית.
בידוד חברתי: חרדה חברתית דרך עדשת הסדר. הקפדה על סדר עלולה ליצור קשיים ביצירת מערכות יחסים ותחזוקתם, מכיוון שאחרים עשויים למצוא את זה מאתגר לעמוד בסטנדרטים המחמירים של הפרט.
אוטיזם -אוטיזם הוא מבנה נוירולוגי.. אוטיסטים חווים את המציאות כשיטפון של מידע חושי ורגשי שלא ניתן להכיל. קשה להם עם שינויים ומערכות כיאוטיות. לעומת זאת בתפקוד גבוה יש להם יכולת לבנות מערכות חיזוי מתמטיות מורכבות.
היתרונות הפסיכולוגיים של סדר
תחושת שליטה: בעולם לא ודאי, סדר מציע תחושת שליטה ויציבות. על ידי ארגון הסביבה הפיזית והנפשית שלנו, אנו מרגישים חזקים יותר ובעלי משאבים גדולים יותר לנווט את האתגרים ואי הוודאות של החיים.
חרדה מופחתת: הפרעה וכאוס יכולים לעורר חרדה ומתח. יצירת סדר בסביבתנו מספקת תחושת רוגע ועוזרת לנו להרגיש בטוחים יותר.
יעילות משופרת: סדר מקל על חשיבה ופעולה יעילים. לאנשים מאורגנים קל יותר להתמקד, לתעדף משימות ולהשיג את מטרותיהם.
זיכרון משופר: סדר עוזר לנו לזכור מידע בצורה יעילה יותר. סיווג אובייקטים ושיוך שלהם למיקומים ספציפיים מחזק את שימור הזיכרון והשליפה.
משיכה אסתטית: אנשים רבים מוצאים את הסדר מושך מבחינה ויזואלית. חללים נקיים ומאורגנים יוצרים תחושה של הרמוניה ואיזון, התורמים למצב רגשי חיובי.
פרספקטיבה התפתחותית: הצורך בסדר ניכר גם בגיל הרך. תינוקות נמשכים לעבר שגרות צפויות וסביבות מוכרות, ומפגינים רצון למבנה מגיל צעיר. כשהילדים מתפתחים, הם לומדים לארגן את חפציהם, לסווג חפצים ולמלא אחר כללים, כל אלו תורמים לתחושת הסדר והרווחה שלהם.
חשיבות הבלאגן והכאוס
בעוד שסדר מספק תחושת ביטחון ושליטה, כאוס הוא כוח חשוב לא פחות בחוויה האנושית. מעבר לסדר- הוא מייצג יצירתיות, ספונטניות ופוטנציאל לצמיחה ושינוי. כאוס מתבטא בתופעות פסיכולוגיות שונות:
תפיסת הצל של יונג: יונג האמין שלכל פרט יש צל, צד של האישיות המכיל רצונות, פחדים ואינסטינקטים מודחקים. הכרה ושילוב של היבט צל זה חיוניים לצמיחה אישית ושלמות.
חוויית השיא של מאסלו: מאסלו תיאר את חוויות השיא כרגעים של שמחה עזה, יראת כבוד וחיבור הדדי העולים על הרגיל. חוויות אלו, המאופיינות לרוב בתחושת כאוס ופירוק העצמי, יכולות להוביל לתובנות עמוקות ולשינוי.
תפקידם של החלומות והלא מודע: חלומות מציעים צוהר אל המוח הלא מודע, שבו שוכנים רגשות, רצונות ופחדים לא מעובדים. תחום הכאוס הזה יכול להיות מקור ליצירתיות ולתובנה אישית, להציע מרחב לחקירה וצמיחה.
סדר וכאוס באמנות:
המתח בין סדר לכאוס הוא נושא חוזר באמנות על פני סגנונות ותקופות שונות. אמנים משתמשים בטכניקות וביטויים שונים כדי ללכוד את המשחק הדינמי הזה:
פורמליזם: אמנים כמו מונדריאן וקנדינסקי השתמשו בצורות גיאומטריות וקווים נקיים כדי ליצור תחושת סדר ואיזון בציוריהם המופשטים.
אקספרסיוניזם: אמנים כמו ואן גוך ופולוק השתמשו בצבעים עזים, משיכות מכחול וצורות מעוותות כדי לבטא סערה רגשית וכאוס פנימי.
סוריאליזם: אמנים כמו דאלי ומגריט הציבו אובייקטים מוכרים זה לצד זה ויצרו תרחישים לא הגיוניים כדי לאתגר את תפיסת המציאות של הצופים ולחקור את התת מודע.
ספרות: יצירות ספרותיות חוקרות לעתים קרובות את הנושאים הללו. רומנים דיסטופיים עשויים לתאר את הכאוס של קריסה חברתית, בעוד שאחרים עשויים לחקור את האופי המחניק של חברות מסודרות מדי (1984 של אורוול מול בעל זבוב של ויליאם גולדינג.)
מוזיקה:
מוזיקה מגלמת גם את המושגים הללו, עם יצירות הנעות בין המובנה (באך ) לכאוטי יותר. אלתור ג'אז ומוזיקה אקספרימנטלית.
"בהרכבי ג'אז אלתור הוא הכל. יש כמה תבניות זמינות, אבל אין סדר מתוכנן מראש, אי אפשר לצפות מה יקרה, והנגנים מתמודדים עם הלא ידוע. הם פועלים בסוג של בלגן, שבו הם ממציאים תוך כדי התקדמות. הם מאלתרים, מקבלים תנועה שמתרחשת, פתוחים לרעיונות חדשים, מגיבים לפידבקים ויודעים שהם יכולים לגרום לדברים לעבוד בצורה מתואמת. זה מה שהופך הרכב ג'אז למצליח".
את התובנות על מנהיגות שאפשר ללמוד מעולם הג'אז ריכז בארט בספר ששמו "כן לבלגן: שיעורי מנהיגות מפתיעים מג'אז", שיצא לאור בחודש שעבר. אפשר לקרוא שם על מיילס דיוויס, "שהיה מאסטר בלדחוף את המוזיקאים שלו לנסות דברים חדשים ולאלתר בצורה שתייצר משהו רענן ומקורי", מסביר בארט. "אחד העקרונות בג'אז הוא להיפטר מידע קודם כדי להשתחרר מהרגלים, והוא היה אלוף בלגרום לנגנים סביבו להיפטר משגרה ולהגיב לדברים שמתרחשים באותו רגע".
מחקרים ומאמרים:
The Systems Model of Creativity: The Collected Works of Mihaly Csikszentmihalyi-חוקר את תפקידם של סדר וכאוס בתהליך היצירה כאחד, בטענה שאיזון בין השניים הכרחי ליצירת רעיונות חדשים.
The Sense of Order: A Study in the Psychology of Decorative ArT" מאת א.ה. גומבריץ' בוחן כיצד אמנים לאורך ההיסטוריה השתמשו בטכניקות שונות כדי לבטא את הכוחות המנוגדים של סדר וכאוס ביצירותיהם.
Order and chaos in thoughts, feelings, and actions-A Ovid'ko
"סדר הדברים" מאת מישל פוקו: עבודה רבת השפעה זו בוחנת את ההבניה ההיסטורית והתרבותית של סדר בתחומים שונים, כולל ידע, מדע ושפה."
לימודי אמנות: סדר וכאוטיות- .Will Ryman יוצר מבנים מ-200,000 ממברשות צבע שהוא אסף.
אי סדר הוא מושג יסודי בתפיסה האנושית, החל מנוכחותו במיתוסי בריאת העולם כדוגמת ה"תוהו ובוהו" התנ"כי והכאוס במיתולוגיה היוונית וכלה במושגי האנטרופיה והכאוס בתאוריות פיזיקליות מודרניות. החיים (התרבותיים?) עפ"י המיתוסים תמיד כרוכים בעשיית סדר. לעומת זאת במובן הפיזיקלי התנועה היא חד כיוונית מסדר לאנטרופיה-זה הכיוון היחידי של חץ הזמן -סדר הוא יצירת קטגוריות, אבל ברגע ששברתי את החלוקה לקטגוריות, דברים מתערבבים ומייצרים מפגשים לא צפויים. המון מחקרים מראים שמשרד יעיל וארגון לומד מייצרים הזדמנויות למפגשים בלתי אמצעיים. שנים תכננו משרדים לפי מחלקות, כל אחד בקבוצה שלו, והיום מנסים לשבור את היציבות כך שאנשים ממחלקות שונות ייפגשו - טיפה לבלגן, לשבור קטגוריות, ליצור קטגוריות נזילות. כך אני מתייחס לבלגן, זה משהו שנותן לי אפשרות להפסיק להיות בקופסה".
קורס ציור נס ציונה-צבע וסדר- Stephan Balleux- אמן בלגי שעוסק בחוויה העכשווית של החיים
הסיפור של פסח ביהדות הוא סיפור של מתח בן סדר לאי סדר. לכאורה עומד בסיס החג הזה רעיון קיצוני של סדר,של ביעור החמץ , של ניקיון,אבל כשיושבים שם ליד השולחן ומחכים לאוכל. ומנסים לגרום לילד ההיפראקטיבי שיושב לידך לא לקום מהכיסא ,ברור שהסדר הזה הוא ניסיון לשלוט בהתפרצות שהיא בסיס החג, אחרי הכל זה חג המדבר על התקוממות כנגד הסדר הקיים, על שחרור, על יציאה מעבדות לחירות , על אביב -הרי בכל עם אחר זה הזמן לחגיגות פאגאניות , להילולות פרועות. ואצלנו סדר.
קורס ציור תל אביב , טקסטורות -Cristiano Mangione
המחברים בוחנים את העלות הגבוהה של השמירה על ארגון וסדר - בושה, מריבות משפחתיות וכסף מבוזבז. הם תוהים מדוע טוב יותר לדחוס עוד ועוד פעילויות ביום אחד, ולפי אילו סטנדרטים נחשבים מי שדוחים משימות ליעילים פחות מעמיתיהם שיודעים לארגן היטב את זמנם.
כפי שציינו, מושג האנטרופיה מתייחס למידת אי הסדר של המערכת. ועל כן אנו מסיקים שהאנטרופיה של היקום גדלה כל הזמן או במילים אחרות, "אי הסדר" ביקום תמיד הולך וגדל. אחת המסקנות מכאן היא שכיוון התקדמות הזמן נמדד עם כיוון שינוי האנטרופיה. על פי הוקינג, עליית אי הסדר (האנטרופיה) עם הזמן היא למעשה דוגמה למה שקרוי חץ הזמן, הכיוון שמבדיל בין עבר לעתיד. במובן זה ניתן לייחס לחץ הזמן, בין היתר, משמעות תרומודינמית שבו כיוון הזמן הוא הכיוון שבו האנטרופיה גדלה.
חוג ציור-Mungo Thomso-חלל נגטיבי. אנטרופיה וכאוטיות מול סדר
האי-סדר חסון וסתגלן,... הוא שלם, משום שהוא מאמץ לתוכו מרכיבים אקראיים שונים ומשונים; הוא מספר סיפור; בסדר אין שום נרטיב או אישיות; והאי-סדר הוא גם טבעי, וחוסך זמן.
ואכן, הרווח העיקרי של החיים עם הבלגן הוא ככל הנראה זמן
"האמונה המקובלת היא שסביבה מבולגנת יוצרת מוח מבולגן", כתבו החוקרים, "אבל המחקר הזה מציע שכאשר חווים בלגן זה מוביל דווקא לנטייה לפשט דברים". ולכן, הם מוסיפים, "שולחנות עבודה מבולגנים מגרים שיטות לפתרון בעיות, שיכולות לעודד יעילות בעבודה ולהגביר את היצירתיות של העובדים בפתרון בעיות".(הצעה לאי סדר)
קורסי אמנות רמת גן -Encirclement עבודה של בלילי ליו - פיסול עשוי עשרות של פרחי גדילן.
"חקר המוח העדכני מלמד שכל פעולה שאנחנו עושים משפיעה על הארגון של הנוירונים
במוחנו, וכאשר אנחנו חוזרים על פעולות שוב ושוב, הדבר משפיע על מבנה מוחנו, ולא
רק בקרב ילדים אלא בכל גיל. דבקות בתבניות מסוימות גורמת לכך שהמעגלים
הרלבנטיים להן במוח מתחזקים, ואלה שנזנחו נחלשים ולבסוף נעלמים.(משבר היצירתיות)
קורסי ציור יבנה וגדרה -PETER RAVN -אמנות ואלימות
האמנות האנטרופית מכילה את הקטסטרופה, השיבושים, הטעויות והסתירות. היא מביטה אל הלא-נודע וחוגגת את העיוות, את שגיאת החישוב, את האקראי ואת יד המקרה של האלגוריתם. היא מפנה דרך לאל-אנושי, או לאנושיות אחרת. הרעש של העולם אינו מסונן יותר על ידי החוויה האנושית, אלא מתווך דרכה. ההפרעה הכרחית למשמעות, אינה נתפסת כזרה לה.(אנטרופיה עכשיו)
שמי זיו אייל. אני אמן, מורה לאמנות ופסיכותרפיסט, בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association )- ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול פסיכולוגי מרחוק.