רשתות חברתיות והשפעתן על הנפש-15 המחקרים האחרונים.
מה 15 המחקרים המדעיים העכשווים ביותר מצאו באמת לגבי השפעת השימוש ברשתות החברתיות על הבריאות הנפשית של בני נוער ומבוגרים.
כ-20 שנה חלפו מאז נכנסו הרשתות החברתיות לחיינו . מאז הופעתה בתחילת שנות ה-2000, המדיה החברתית שינתה באופן עמוק את הדרך שבה אנשים יוצרים היקשרות ומתקשרים, יוצרים חברות וקשרים חברתיים, מחפשים מידע ומקבלים החלטות. המדיה החברתית הוגדרה כ"קבוצה של יישומים מבוססי אינטרנט המבוססים על היסודות האידיאולוגיים והטכנולוגיים של Web 2.0 המאפשרים יצירה והחלפה של תוכן שנוצר על ידי משתמשים" (Kaplan & Haenlein, 2010). עליית הרשתות החברתיות שינתה את נוף התקשורת הבין-אישית, והציגה אפשרויות חדשות אך גם קשיים ואתגרים הפוגעים בריאות נפשית וברווחה הנפשית.
אין ידע ניטרלי, ידע תמיד יושפע מאידיאולוגיות ולחצים כלכליים תרבותיים וחברתיים והמחקר המדעי אינו חף מכך. המוסד המדעי לעולם נמצא במתח שבין שאיפה לשינוי ולידע חדש והפחד משינוי והיאחזות בגבולות נוקשים ובשומרי הסף. הכלים בהם אנו משתמשים- מעצבים אותנו והם לעולם סכין פיפיות -גם סכין מנתחים המשמשת לריפוי וגם כלי לפגיעה. יותר מכך, השקפתי על הטבע האנושי כפסיכולוג בתל אביב רואה בסתירות והפרדוקסים המרכיבים אותו- לא פגם-אלא מרכיב ביצירתיות שבו ופתח מתמיד לתקווה. הרשתות החברתיות הן חלק מהמציאות כיום-לפיכך צריך לחשוב על הדרכים הנכונות להשתמש בהן-אי אפשר לבטל אותן.
ההשפעה השלילית של רשתות חברתיות:
עד היום, רוב המחקרים בנושא התמקדו במחירי השימוש השליליים ברשתות החברתיות בעידן הפוסט אינטרנט. מתוך הכרה בחומרת הבעיה, ניו יורק נקטה בצעד חסר תקדים של סיווג אתרי רשתות חברתיות כאיום על בריאות הציבור. עיריית ניו יורק, מחלקת החינוך של ניו יורק ותאגיד הבריאות ובתי החולים של העיר ניו יורק הגישו תביעה נגד TikTok, Meta, Snap ויוטיוב הרואה בחברות אחראיות ל" להבערת משבר בריאות הנפש של נוער ברחבי הארץ" . גם ראש שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית ויווק מרת'י, קרא לפלטפורמות המדיה החברתית להוסיף אזהרות שיזכירו להורים ולילדים שייתכן שהאפליקציות אינן בטוחות, תוך ציון שיעור עליית בעיות נפשיות בקרב ילדים ובני נוער. זה לאחר שהוא פרסם בשנה שעברה הודעה על האיום הבריאותי שבדידות יוצרת, שבו הוא כינה את המדיה החברתית "גורם פוטנציאלי לבידוד חברתי". אוסטרליה עשתה קפיצת מדרגה נועזת עם החוק הראשון בעולם האוסר על ילדים מתחת לגיל 16 לגשת לפלטפורמות מדיה חברתית.
כפסיכולוג נוער אני יכול למצוא עדויות לכך שתסמיני בריאות הנפש השליליים בקרב ילדים ובני נוער עלו בחדות החל מ-2007 והקצינו עם מגפת הקרונה. אבל מחקרים על תפקידה של המדיה החברתית בכך הביאו לתוצאות סותרות.
בעוד מחקרים רבים מצאו ששימוש במדיה חברתית נמצא בקורלציה עם ירידה ברווחה, רבים אחרים מצאו את ההיפך. אחת הבעיות עשויה להיות שמונחים כמו "שימוש במדיה חברתית" ו"בריאות נפשית" הוגדרו בצורה רחבה ובלתי עקבית, במאמר זה נבחן כפסיכולוגים בתל אביב את המחקרים האחרונים על השפעה הרב-גונית של הרשתות החברתיות על אנשים, במיוחד תוך התמקדות בהשפעות הפסיכולוגיות שלה. מחקרים עכשווים מצביעים על כך שמדיה חברתית יכולה לטפח תחושת קהילה ושייכות, לספק למשתמשים תמיכה חברתית ובמה לביטוי עצמי. עם זאת, יש לה גם צד אפל יותר, שכן שימוש מופרז עלול להוביל לתחושות מוגברות של חרדה, דיכאון ובדידות. תופעת ההשוואה החברתית מועצמת בפלטפורמות הללו, שבהן ייצוגים מנותקים של החיים ושל הגוף האנושי עלולים לעוות את המציאות, ולהוביל לחוסר שביעות רצון, ניכור מהגוף והערכה עצמית נמוכה בקרב המשתמשים. יתרה מכך, בריונות ברשת ואינטראקציות שליליות עלולות להחמיר עוד יותר בעיות בבריאות הנפשית, במיוחד באוכלוסיות צעירות יותר (ב-2020, 44% מכלל משתמשי האינטרנט בארה"ב אמרו שהם חוו הטרדה מקוונת. בריונות רשת מוגדרת כאשר מישהו מטריד, מתעלל או לועג לאדם אחר, שוב ושוב ובכוונה).
טיפול פסיכולוגי אונליין כהשתקפות והמשך של המדיה החברתית. בנקסי גרפיטי
15 המחקרים המרכזיים מהשנים האחרונות:
נתונים חדשים מהמשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי לאירופה חושפים עלייה חדה בשימוש בעייתי במדיה חברתית בקרב מתבגרים, כאשר שיעור המשתמשים עלה מ-7% ב-2018 ל-11% ב-2022. זאת, יחד עם ממצאים ש-12% מהמתבגרים נמצאים בסיכון נפשי עקב כך, מעלה חששות דחופים לגבי השפעת הטכנולוגיה הדיגיטלית על בריאותם הנפשית ורווחתם של צעירים. ממצאים אלו מגיעים ממחקר התנהגות ובריאות בילדים בגיל בית ספר, שסקר כמעט 280,000 צעירים בני 11, 13 ו-15 ב-44 מדינות ואזורים באירופה, מרכז אסיה וקנדה ב-2022.
הממצאים העיקריים כוללים:
יותר מ11% מהמתבגרים הראו סימנים של התנהגות בעייתית במדיה חברתית, נאבקים לשלוט בתדירות השימוש בה וחווים השלכות שליליות. בנות דיווחו על רמות גבוהות יותר של שימוש בעייתי במדיה חברתית מאשר בנים (13% לעומת 9%).
למעלה משליש (36%) מהצעירים דיווחו על קשר מתמיד עם חברים דרך האינטרנט, עם שיעורים גבוהים יותר בקרב בנות 15 (44%).
שליש (34%) מהמתבגרים שיחקו במשחקים דיגיטליים מדי יום, כאשר יותר מ-22% שיחקו במשך 4 שעות לפחות.
12% מהמתבגרים נמצאים בסיכון למשחק בעייתי, כאשר בנים יותר מבנות מראים סימנים של משחק בעייתי (16% לעומת 7%).
הדוח מגדיר שימוש בעייתי במדיה חברתית כדפוס התנהגות המאופיין בסימפטומים דמויי התמכרות. אלה כוללים חוסר יכולת לשלוט בשימוש במדיה החברתית, חווית גמילה כאשר לא משתמשים בה, הזנחת פעילויות אחרות לטובת מדיה חברתית, והתמודדות עם השלכות שליליות בחיי היומיום עקב שימוש מופרז.
2. מבט דרך עדשה מסננת: השוואה חברתית שלילית במדיה חברתית ורעיונות אובדניים בקרב צעירים. (2023).
מבוגרים צעירים שעוסקים בהשוואות עצמם לאחרים במדיה החברתית, מרגישים רע עם עצמם ונוטים יותר לחשוב על התאבדות. החוקרים שאלו 456 סטודנטים לגבי תדירות השימוש שלהם במדיה חברתית והעריכו את נטייתם של המשתתפים לעסוק בהשוואה חברתית שלילית באינסטגרם ובפייסבוק, רמת המחשבות האובדניות וסולם השייכות המסוכלת (כלומר, עד כמה הם מרגישים חסרי קשרים או מערכות יחסים משמעותיות עם אחרים). התוצאות הצביעו על כך שמשתתפים שעסקו בהשוואות חברתיות שליליות נטו יותר לדווח על רעיונות אובדניים מאשר אלה שלא. באינסטגרם במיוחד, אלו שהשוו את עצמם בצורה שלילית יותר לאחרים, הראו גם את הרמות הגבוהות ביותר של קשר בין השתייכות מסוכלת לרעיונות אובדניים.
3. השפעת המדיה החברתית על בריאותם הנפשית של מתבגרים וצעירים: סקירה שיטתית (אוג' 2023).
" מחקרים מראים שילד ממוצע לא ייפגע משימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, אבל זה לא אומר שאין מצבים בהם הוא יכול להיפגע . במחקר זה גילינו קשר בין שימוש במדיה חברתית ודיכאון של מתבגרים. החיים החברתיים והאישיים של צעירים מושפעים מאוד מהמדיה החברתית...מדיניות המגבילה את הגישה של בני נוער אליהן עלולה להיות לא יעילה."
4..מדיה חברתית ובריאות נפשית: בחינת ההשפעה של קישוריות דיגיטלית (יוני -2024)
הקשר בין המדיה החברתית לבריאות הנפש מורכב עם השלכות חיוביות ושליליות כאחת על רווחתו של הפרט. בעוד שהמדיה החברתית מציעה הזדמנויות לחיבור, ביטוי עצמי ותמיכה, היא גם מציגה סיכונים כמו השוואה חברתית, בריונות ברשת ו-FOMO.
5. חמלה עצמית וחוויית נשים בתכני מדיה חברתית המתארים בחיוב גוף ומראה אידיאלי. (2023).
סוג התוכן של מדיה חברתית שנשים רואות יכול להשפיע על הקבלה העצמית והחמלה העצמית שלהן , כמו גם עד כמה הדיאלוג הפנימי שלהן חיובי והן מקבלות את הפגמים שלהן. בשני ניסויים, 247 נשים צפו בתוכן המציג גוף ומראה אידאלי ( גוף חטוב, פנים עם איפור), תוכן ניטרלי למראה (נופים), או תוכן חיובי לגוף (תמונות גוף מציאותיות, ציטוטים חיוביים על הגוף , פנים ללא איפור). בשני הניסויים, נשים שצפו בתוכן הראשון דיווחו על ירידה בחמלה העצמית ומחשבות שופטניות ושליליות יותר על עצמן. נשים עם תפיסה עצמית נמוכה או עם תסמינים הפרעות אכילה כאנורקסיה היו המושפעות ביותר לרעה מצפייה בתכנים התואמים את האידיאלים של המראה החיצוני.
6. הפחתת השימוש ברשתות חברתיות משפרת את המראה החיצוני ואת ההערכה למשקל אצל נוער עם מצוקה רגשית (2023).
הפחתת השימוש במדיה חברתית בסמארטפון לשעה אחת ביום עשויה לשפר את דימוי הגוף ואת הערכת המשקל אצל בני נוער עם מצוקה רגשית שהם משתמשי מדיה חברתית כבדים. החוקרים הקצו באופן אקראי 220 משתתפים (בני 17 עד 25 שהשתמשו במדיה חברתית לפחות שעתיים ביום) לניסוי של 4 שבועות שבה הם הגבילו את השימוש שלהם במדיה החברתית לשעה אחת ביום או לקבוצת בקרה עם גישה בלתי מוגבלת. לאחר 4 שבועות, הקבוצה עם שימוש מוגבל במדיה החברתית הרגישה טוב יותר לגבי המראה והמשקל שלה מאשר לפני הניסוי , בעוד שהקבוצה השנייה לא הראתה שינוי. לפיכך, צמצום השימוש בסמארטפון ברשתות חברתיות נראה כשיטה טובה לשפר את ההרגשה של בני נוער לגבי המראה והמשקל שלהם ועלולה להפוך למרכיב במניעה וטיפול בהפרעות הקשורות לדימוי הגוף.
קורסי ציור רחובות: לצייר דיוקן עצמי כהשתקפות ברשת החברתית.
7. אין ראיות לכך שזמן השהות במדיה החברתית נמצא בקורלציה עם בעיות נפשיות של מתבגרים: ממצאים ממטא-אנליזה.
המטה-אנליזה הסתמכה על מחקרים ממגוון אזורים כולל בריטניה, אירופה, ארה"ב ואוסטרליה. כאשר שילבו את הראיות מכל המחקרים, פרופסור קיי ועמיתיה מצאו כי ההשפעה של שימוש כללי במדיה חברתית על בריאות הנפש הייתה קרובה לאפס, בעוד שלמשתנים אחרים, כגון גיל, מגדר וקשרים משפחתיים, הייתה השפעה גדולה יותר. הראיות אכן הצביעו על כך שבנות היו בעלות מעט יותר סיכוי מאשר בנים, לחוות השפעה שלילית על המצב הנפשי כתוצאה משימוש ברשתות חברתיות.
8. התערבויות להפחתת ההשפעה השלילית של שימוש ברשתות חברתיות חזותיות על בריאות הנפש: סקירת היקף.
בסקירה זו, חוקרים סקרו 39 מחקרים שפורסמו בין 2011 ל-2022 ובחנו כיצד התערבויות שנועדו לצמצם את ההשפעה השלילית של שימוש ברשתות חברתיות מקוונות (למשל, פייסבוק, אינסטגרם) השפיעו על בריאות הנפש. רוב המחקרים נערכו על מבוגרים במערב מתחת לגיל 35 והיו מגוונים מאוד מבחינת המשתנים שהוערכו, מה שמקשה על הדגשת המסקנות הכוללות. התוצאות מצביעות על כך שהתערבויות המתמקדות בהפחתת החשיפה לפלטפורמות מדיה חברתית ויזואליות הועילו לרווחה אך עשויות גם להפחית את החיבור החברתי הבא לביטוי בקשרים ויחסים. התערבויות המתמקדות בתוכניות אוריינות מדיה חברתית, עשויות להפחית את ההתמכרות ולשפר את דימוי הגוף.
לפי מחקר זה שימוש כבד במדיה חברתית בצורה פסיבית עשוי להיות קשור לתחושה חלשה יותר של קשר ורווחה חברתית. בשני מחקרים המבוססי סקר על 226 משתתפים בארצות הברית, חוקרים מצאו שמעורבות פסיבית במדיה חברתית (צפייה במדיה חברתית אך לא פרסום באופן קבוע או אינטראקציה דרך הפלטפורמה) קשורה לחיבור חברתי פחות, רווחה נמוכה יותר ולחץ נפשי גבוה יותר. במחקר שלישי, עם 160 משתתפים, החוקרים ביקשו מהמשתתפים להשתמש במדיה חברתית לאורך זמן (10 דקות) או פחות(5 דקות) ולעסוק בה באופן אקטיבי או פסיבי. התוצאות הצביעו על כך שלשימוש כבד במדיה חברתית הייתה השפעה שלילית על תחושות החיבור החברתי בשימוש פסיבי, אך השפעה חיובית בשימוש אקטיבי.
10. שימוש במדיה חברתית קשור לידע נמוך יותר על חרדה ושימוש חסר הבחנה באסטרטגיות התמודדות עם חרדה. (2024)
מדיה חברתית אינה המקור הטוב ביותר ללמוד על חרדה וכיצד להתמודד איתה, כך עולה ממחקר זה. מבוגרים צעירים השיבו לסקר מקוון שבו דיווחו על מקורות המידע שלהם לגבי חרדה, דרכי הטיפול והתמודדות עם חרדה ותסמיני החרדה וחומרתם. החוקרים בדקו גם את הידע של המשתתפים לגבי פחד וחרדה. המשתתפים דירגו את האינטרנט (לדוגמה, ויקיפדיה, אתרי רפואה) כמקור המידע הנפוץ ביותר שלהם, ואחריו חברים ובני משפחה, טיפול ומדיה חברתית. משתתפים עם אבחנה של חרדה או תסמינים חמורים חיפשו מידע ברשתות החברתיות בתדירות גבוהה יותר מאשר המשתתפים האחרים. בקרב כל המשתתפים, אלו שחיפשו מידע במדיה החברתית הראו רמת ידע נמוכה יותר לגבי חרדה ודווחו יותר על שימוש באסטרטגיות לא יעילות להפחתת חרדה. השימוש באינטרנט (לא ברשתות החברתיות)היה קשור ליותר ידע על חרדה.
11. השפעת השימוש בטכנולוגיה של האם והתינוק וגורמים משפחתיים אחרים על התפתחות התינוק (אוקט' 2024).
מחקר זה נועד לחקור את הקשר בין שימוש בטכנולוגיה של תינוקות ואימהות והתפתחות תינוקות של 12 חודשים, תוך התחשבות בגורמים משפחתיים אחרים .מחקר זה לכאורה ערער את התפיסה שלשימוש כבד במדיה החברתית יש השפעה משמעותית על בריאות הנפש, ומצא מעט או שום קשר בין השנים. עם זאת, מובילת המחקר, קלואי ג'ונס, הדגישה שהממצאים אינם מצביעים על כך ששימוש במדיה חברתית אינו מזיק או שאין לו השפעה על בריאות הנפש, אלא שהקשר בין השניים כנראה מורכב.
קורסי ציור: הרשתות החברתיות כמרכיב במציאות הנפשית שחייבים לצייר.
12. השפעת המדיה החברתית על בריאות הנפש והרווחה (2024 , ספט').
המחקר טוען שלרשתות החברתיות יש מערכת יחסים מורכבת עם בריאות הנפש, ומציג השפעות חיוביות ושליליות כאחד. בצד החיובי, פלטפורמות המדיה החברתית מקלות על חיבור ובניית קהילה, ומאפשרות לאנשים לשמור על קשרים עם בני משפחה וחברים. הם גם מספקים פלטפורמה לביטוי עצמי והעצמה, במיוחד עבור קולות שוליים, המאפשרים למשתמשים לשתף סיפורים אישיים ולסייע למטרות חברתיות. יתר על כן, מדיה חברתית יכולה לשפר את המודעות לבריאות הנפש, להציע משאבים ותמיכה באמצעות קהילות מקוונות וקבוצות תמיכה. עם זאת, ההשפעות השליליות של המדיה החברתית על בריאות הנפש הן משמעותיות והולכות וגוברות. תופעת ההשוואה החברתית עלולה להוביל לתחושות של חוסר התאמה והערכה עצמית נמוכה במיוחד בקרב מתבגרים. הצגת דימויים וסגנונות חיים אידיאליים לכאורה יכולה לעוות את דימוי הגוף ולתרום לנושאים כמו חרדה ודיכאון. בריונות ברשת היא תוצאה חמורה נוספת, המובילה למצוקה פסיכולוגית ולסערה רגשית עבור משתמשים רבים. בנוסף, שימוש מופרז במדיה חברתית עלול לגרום להתמכרות, המאופיינת בבדיקה כפייתית של הודעות ופחד מפספוס (FOMO), אשר מחמיר עוד יותר את החרדה ויכול לשבש אינטראקציות ודפוסי שינה בעולם האמיתי.
13. ההשפעה של סוגים שונים של שימוש במדיה חברתית על הבריאות הנפשית של מבוגרים בבריטניה: מחקר תצפית אורכי (אוקטובר 2024).
מצא שתדירות גבוהה של פרסום ברשתות חברתיות קשור לבעיות נפשיות מוגברות שנה לאחר מכן. עם זאת, לא מצאנו עדות לקשר דומה על סמך תדירות הצפייה בתכני מדיה חברתית. זה מספק הוכחה לכך שלכמה סוגים של שימוש פעיל במדיה חברתית (כלומר, פרסום) יש קשר חזק יותר לתוצאות שליליות בבריאות הנפש מאשר סוגים של שימוש פסיבי במדיה חברתית (צפייה).
14. שימוש במדיה חברתית, בריאות נפשית ושינה: סקירה שיטתית במטא-אנליזות ( דצמבר 2024).
המחקר מספק עדויות לקשר בין שימוש במדיה חברתית בריאות נפשית ירודה ודפוסי שינה לא בריאים.
15. ההשפעה הפסיכולוגית של מדיה חברתית על דור Z (דצמבר 2024)
מאמר זה מגיע למסקנה שמדיה חברתית משפיעה מאוד על המצב הפסיכולוגי של אנשים, שיש לו השפעות טובות ורעות על אנשים. אין הוכחות מדעיות ברורות לכך שהמדיה החברתית גורמת לבעיות נפשיות בקרב צעירים.
חוגי אמנות לנוער וילדים: בנקסי-אמנות רחוב, השפעת העולם הדיגיטלי והרשתות החברתיות על הדרך בה ילדים מציירים.