טיפול פסיכולוגי אונליין לגברים, כמענה מותאם

פסיכולוג אונליין יכול לספק מענה לאנשים הזקוקים לו ביותר והנמנעים ממנו ביותר.

"גברים קשוחים שלא בוכים
כבר לא תמצא בינינו, לא
גברים קשוחים לובשים מדים
ומגנים עלינו

גברים קשוחים אחים לדם
תמיד רצים קדימה
בג'בלאות של החיים
כל עוד בלבב פנימה

גברים קשוחים מתים חיים
בשדות הפקר שלנו..." 

גברים קשוחים, יהודה פוליקר.

חוגי פיסול-תומס הוסגו-הפסיכולוגיה של משבר נפשי גברי

"עמדותיהם של גברים כלפי פנייה לעזרה נפשית, נכונותם לפנות ופנייתם הלכה למעשה ממשיכות להיות אחד הנושאים היותר מדאיגים בתחום בריאות הגברים, ומיעוט הפניות של גברים לשירותים בתחום הפסיכולוגיה מהווה את אחד הנתונים היציבים יותר בתחום המחקר בכל הקשור לפנייה לעזרה נפשית" (Rochlen, 2014. p 3)."

כפסיכולוגים בתל אביב אנו מודעים לסטטיסטיקה מכאיבה. גברים מתאבדים בשיעור גבוה פי ארבעה מנשים בארה"ב ופי שלוש בישראל , למרות העובדה שלנשים יש סיכוי גבוה יותר לפתח דיכאון ומחשבות אובדניות. חוקרי התאבדות קוראים לזה "פרדוקס המגדר", ומאמצי הטיפול הפסיכולוגי והמניעה המסורתיים  נכשלו בניסיון להתגבר עליו.

מדוע יש סיכוי גבוה יותר שגברים יתאבדו? מכיוון שהם נוטים להיות לא מוכנים להכיר בבעיות בריאות הנפש או לחפש תמיכה.  . מספר מחקרים אקדמיים מצאו כי תפקידים מגדריים מסורתיים כופים לעתים קרובות עמדות שליליות כלפי הבעת רגשות על גברים, מה שגורם להם פחות להפגין "חולשה", או לבקש עזרה, שמא הזהות הגברית שלהם תהיה מאוימת. גברים נוטים לשמור את רגשותיהם לעצמם, מה שבתורו גורם להם להרגיש מבודדים יותר. הם חסרים שפה רגשית כדי לדבר על מה שהם מרגישים. למעשה הם מרגישים ששפה בה מדברים על רגשות היא שפה נשית .גברים "יחששו לפעול בניגוד למכבש הגבריות בשל החרדה מנוכחות של נשיות ב"עצמי" שלהם ובשל הסנקציות החברתיות העלולות להתלוות לכך". (O'Neil et al., 1986; O'Neil, 1990).

פסיכולוגיה גברית

"גברים נוטים להיות שונים מנשים באופן שבו הם מתמודדים עם גורמי לחץ", אמר אנתוני ג'רנט, פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה דייוויס, שמתמקד במניעת התאבדות אצל גברים בגיל העמידה (שיעור ההתאבדויות  הגבוה ביותר בישראל בקרב גברים ונשים, נמצא בגיל 75 ומעלה, ובין הגילאים  -65- עד74.) הנטייה של גברים לשתוק ולהימנע מרשתות תמיכה מהווה קושי  אמתי עבור בני משפחה חברים וגורמי עזרה נפשית שאינם יכולים לעזור כאשר הם לא יודעים שמשהו לא בסדר.

 כפסיכולוג תל אביב בסדנה לתהליכים יצירתיים אני יכול לספר שגברים משתמשים בשירותי טיפול נפשי בשיעור נמוך בהרבה מנשים, ורק לעתים רחוקות מביעים דאגה לבריאותם הנפשית. גברים פונים פחות לעזרה נפשית מקצועית בהשוואה לנשים גם כאשר הם חווים אותה עוצמת מצוקה (Kessler, Brown & Bromen, 1981) וכאשר הם סובלים מדיכאון, מבעיות התמכרות ומאירועי חיים מעוררי לחץ (Mansfield, Addis & Mahalik, 2003) ולכן, אין זה צריך להפתיע שמודלים קיימים של מניעת התאבדות, ובמיוחד התערבות במשבר, הוכיחו את עצמם כיעילים הרבה יותר עם נשים, שיש להן סיכוי גבוה יותר לנצל אותם מלכתחילה.

 על פי דוח מחקר אודות עזרה ראשונה נפשית בסביבה מקוונת שדגם את הפניות לערן ושערכו יצחק גילת, חנה עזר ורחל שגיא (2013)-נמצא שפחות משליש מהפניות מתקבלות מגברים, באותה שנה התחלקה העזרה הנפשית באינטרנט שהארגון הציע לשלושה ערוצים מקוונים – צ'ט אישי, דואר אלקטרוני וקבוצת תמיכה מקוונת.

חויאר מרין-פסל ביציקת אפוקסי בתוספת סיבים טבעיים-סדנת אפוקסי-הפסיכולוגיה של משבר נפשי גברי

"אחת התקוות בצ'אט המקוון הייתה שנגיע ליותר גברים", אומר פרופ' יואל קנובלר. "המחשבה שלנו הייתה שעבור גברים, תהיה תקשורת במחשב נוחה יותר מאשר לדבר בצורה ישירה, אבל זה לא התממש . אני חושב שכתיבה על מחשבות ורגשות אינטימיים באינטרנט אולי עדיין טבעית יותר לנשים מאשר לגברים. הנטייה של גברים היא להשתמש במחשב כדי לחקור נושאים  ולחפש מידע, בניגוד לבקשת עזרה."

על מנת שגבר יפנה לעזרה נפשית מקצועית, עליו להודות בנזקקות ולהיות מוכן להתוודות בפני אדם אחר באשר לפגיעותו. כמו כן, פנייה לעזרה נפשית קשורה ביכולת לסמוך על אחרים, בהודאה בצורך בעזרה, בזיהוי של בעיות רגשיות ובחשיפתן בפני האחר – וכל אלו אינם מתיישבים עם המסרים החברתיים לגבי גבריות (Mahalik, Good & Englar-Carlson, 2003). יתרה מזאת, גברים המפנימים תפיסות אלו לומדים להעריך עצמאות, להכחיש פגיעוּת ולראות בגברים הנזקקים לעזרה נפשית "גברים חלשים" (Davies et al., 2000).

אדיס ומהליק (Addis & Mahalik, 2003), , מניחים שההחלטה לפנות לקבלת עזרה נפשית פסיכולוגית מושפעת ממידת הפגיעה בגבריות שהגברים מייחסים לפנייה.

תומאס הוסאגו-הפסיכולוגיה של משבר נפשי גברי

תחת הכותרת "מיעוט שירותים חברתיים לגברים וחוסר נגישות אליהם" כותב יאיר גור-אפטר ב "איפה הגברים כולם?-מודל להסבר המחסומים בפנייה של גברים לעזרה נפשית מקצועית"

"עמוד הבית באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים בישראל מכיל מידע רב לגבי השירותים השונים הניתנים על ידו, כולל מידע על פי אוכלוסיות יעד שונות. בעמוד "קהלי יעד" ניתן לראות שנשים זוכות להתייחסות רחבה. כאשר מעמיקים את החיפוש בדף זה, ניתן לקרוא על השירותים הייחודיים הניתנים לקבוצות נשים שונות, כגון נערות וצעירות, נשים נפגעות התמכרויות, נשים במעגל הזנות, נשים נפגעות אלימות ונשים בהיריון מחוץ לנישואין (molsa.gov.il). עם זאת, גברים אינם זוכים להתייחסות כקבוצה בפני עצמה ומתברר שלא קיימים שירותים ייחודים לגברים. מעיון בספר "עבודה סוציאלית בישראל" בעריכתם של חובב, לונטל וקטן (2012), אשר שם לו למטרה לקבץ ולכלול את מגוון הנושאים שבהם עוסקת העבודה הסוציאלית בישראל, ניתן לראות שיש פרק שלם המוקדש לעבודה סוציאלית פמיניסטית (פלד וקרומר-נבו, 2012) העוסק, כולו, בטיפול רגיש מגדר בנשים. גם כאן, גברים כאוכלוסיית יעד לא זוכים להתייחסות. בהשוואה לנשים, הספרות המקצועית בתחום העבודה הסוציאלית כמעט לא מתייחסת לגברים כקבוצה בעלת צרכים ייחודיים (באום, 2006). זאת אף שבמדינת ישראל מערכת הרווחה והשירותים החברתיים מעניקה עזרה פסיכו-סוציאלית גם לגברים. תופעה זו אינה ייחודית רק לישראל. פארל (Farrell, 1998), הפועל רבות לקידום שיח על גבריות, על גברים ועל שירותים חברתיים בארצות הברית, מתייחס במאמרו "Do We Care More About Saving Whales Than Saving Males" למצבם העגום של השירותים החברתיים בארצו ולחוסר הנראות של מצוקות של גברים בארצות הברית בקרב אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה ושירותי הרווחה."

תומאס הוסאגו-פיסול-הפסיכולוגיה של משבר נפשי גברי

מיזם אמריקאי בשם  Man Therapy   ,  "טיפול כמו שגבר היה עושה אותו", שואף לשבור את הסטיגמה הגברית סביב בעיות בריאות הנפש ולספק דרך ידידותית לגברים לפנות  לתמיכה.

"הבנו שיש מעט מאוד קמפיינים או משאבים לבריאות הנפש שנוצרו עבור גברים בארה"ב, ולא רק רצינו ליצור עוד קו חם למשברים", אמר ג'ו קונרד, מייסד ומנכ"ל קקטוס סוכנות פרסום המקדמת את המיזם. "היינו מעוניינים במניעה, אבל התנהגות של חיפוש עזרה היא לא חלק מהנפש והתרבות הגברית. רצינו לבנות גשר לגברים המרגישים שמשהו לא בסדר, כדי  שידעו שאם הם צריכים עזרה  יש דרך לקבל אותה".

במוקד של Man Therapy עומד המטפל הבדיוני ד"ר ריץ' מהגוני. ד"ר מהגוני, גבר משופם ובוגר למראה, יושב במשרד עם פוחלץ ראש איילים  על הקיר ולוח חצים, ולא מעט אביזרים גבריים נוספים, ומקבל את פני הפונים  למקום שבו "גברים יכולים לבוא להיות גברים". הוא גם מתמודד עם סטיגמות גבריות ,בגובה העיניים , ומתייחס לנושאים כמו דיכאון, גירושין ומחשבות אובדניות מנקודת מבט גברית.

האתר מנחה את המבקרים למלא  שאלון "בדיקת ראש" בן 18 נקודות המשמש ליצירת כרטיס דיווח על בעיות ומציע המלצות כיצד לטפל בהן. הוא גם מספק מדריכי מידע, הצעות עשה זאת בעצמך וקישורים לעזרה מקצועית.

"מה שלמדנו הוא שהרבה גברים ,לא רוצים ליצור אינטראקציה עם אף אחד, אפילו בעילום שם", אומר קונרד. "הם לא רוצים לבקש הנחיות או לבקש עזרה. הם רוצים להבין ולפתור את זה בעצמם, ולקבל את המשאבים והידע  שהם צריכים כדי לתקן את עצמם".

ברט זכמן התראיין לאטלנטיק כמשתמש שהשתלב ב-Man Therapy לאחר שעבר תקופה קשה בחייו, שכללה גירושים, מעבר דירה ופתיחת עסק בפרק זמן קצר. הוא אמר שגדל כספורטאי ועבד במגזר הפיננסי, הוא לא השקיע זמן רב במחשבה על הרגשות שלו. הוא בחר ב"מסלול המאצ'יסמו" כדי להתמודד עם הלחץ שלו ובסופו של דבר קיבל התקף פאניקה, ואז הבין שהוא צריך לעשות שינוי.

"גברים לא יתעסקו בדברים כאלה - זה הישרדות החזקים. אנחנו מבודדים, אבל זו גישה לא נכונה", אמר זכמן בראיון. "אהבתי ש-Man Therapy מנסה לקחת את הרעיון של בריאות נפשית גברית ולהעביר אותו בצורה פופולרית, בצורה שלא כרוכה באמירה לגברים שהם דפוקים."

זכמן אמר שההיבט ההומוריסטי של הפלטפורמה חיוני מכיוון שהוא עוזר לגברים לשבור את הקרח כשהם מתמודדים עם נושאים לא נוחים - וכך גם האנונימיות.

"עם מטפל או יועץ, לפחות אדם אחד יודע את הסודות האפלים והעמוקים שלך", אמר. "באינטרנט, אתה לא משלם 200 דולר לשעה כדי להיפתח ולספר למישהו, איך הרסת את חייך ולאוורר את הכביסה המלוכלכת שלך".

מאז ההשקה ב-2012, Man Therapy משך 800,000 מבקרים ייחודיים ו-85,000 גברים סיימו את בדיקת הראש בת 18 הנקודות. מבין המבקרים הללו, 15 אחוז ממשיכים להשתמש במשאבים נוספים שהאתר מספק, למרות שקשה לאסוף נתונים על המדד הזה מכיוון שהאתר אנונימי. 51 אחוז מהמבקרים הסכימו או הסכימו מאוד, שיש להם סיכוי גבוה יותר לבקש עזרה לאחר ביקור באתר.