לעוף, ליפול, לצמוח-The Phantom Tollbooth

ציטוטי חוכמה פסיכולוגית מספר הילדים של נורטון ג'סטר

לפני כמה זמן בשיחה עם חברה שלא איבדה את היכולת להסחת דעת ובהייה שאולי צריך לקרוא לה כנפיים, ואולי הליכה לאיבוד- דיברנו על לעוף וליפול ועל הטרגדיה של  וויילי קיוטי-הדמות מהסרטים המצוירים שמסוגלת לרוץ מעל לתהום כול עוד היא לא מודעת לתהום -אבל אז לכשהיא יודעת שזו תהום, אין לה ברירה אלא ליפול.

 דנה דיברה על ארתור דנט  מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שלמד לעוף כשנפל מעץ, ודעתו הוסחה רגע לפני שפגע בקרקע.  וכמו שהוא אמר ש-  "לעוף זה ליפול ולפספס את הקרקע". ואני חשבתי על מילו  מphantom tollbooth  מאת נורטון ג'סטר (שתורגם לעברית לפני שנים תחת שני שמות-"המגדל הפורח באוויר" ו"מיילו בממלכת החוכמה").  ועל כך ש"דברים רבים הם אפשריים כל עוד אינך יודע שאינם אפשריים."-אימרה המסכמת את הסיבה שמבוגרים פחות יצירתיים מצעירים מצד אחד ועל הצורך מאידך-לצמוח אל עבר הקרקע או אל המגע במציאות- שמיצג בספר -אלכס בינגס, אשר במשפחה שלו-''כל אחד נולד באוויר, עם הראש שלו בדיוק בגובה שבו הוא הולך להיות כשהוא יהיה מבוגר, ואז כולנו גדלים לכיוון האדמה''. כמובן אלו המצליחים לגדול מספיק.

 ושלצמוח כלפי מטה-הגיוני באותה מידה כמו לצמוח כלפי מעלה וחלק חשוב מעבודתו של פסיכולוג  היא לגרום לאנשים לצמוח כלפי מטה, אבל הקרקע והאדמה היא דבר שונה לגבי כל אחד מאתנו, כמו שהבית הוא משהו אחר עבור כל אחד. וחלקה החשוב של הצמיחה כלפי מטה עבורנו היא איך לא להרוס ולרסק את מי שאנחנו תוך כדי.

שמי זיו אייל. אני פסיכותרפיסט, אמן ומורה לאמנות. מנהל "הסדנה" -מרכז להוראת אמנות ולטיפול פסיכולוגי יצירתי המאגד, הן מורים לאמנות בתחומים שונים, והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בחיות ובבריאות הנפשית . אני בוגר הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה אנליטית המוכר על ידי American Psychological Association - ובעל .M.A בפסיכולוגיה ואמנות (התמחות בתהליכים יצירתיים). בעל ניסיון רב בטיפולי פנים אל פנים וטיפול מרחוק (שירות פסיכולוג אונליין). אני רואה ביצירתיות -במובנה הרחב והעמוק ביותר, את מרכזה של היכולת שלנו כבני אדם להתמודד עם המציאות- זו הפנימית וזו החיצונית.  "להיות אותנטי" -כותבת סימון דה בבואר-"פירושו להפוך ליצירתיים ולתבוע בעלות על מי שאנחנו, על האני שלנו, המעוצב באמצעות הבחירות שלנו."

למידע נוסף עלי ועל אפשרויות טיפול-ניתן ללחוץ  על הצילום המשמש קישור:

"האם זה יהיה אפשרי עבורי לראות משהו מלמעלה?" שאל מיילו בנימוס.

"אתה יכול," אמר אלכס, "אבל רק אם אתה מתאמץ מאוד להסתכל על הדברים כפי שאדם מבוגר עושה."

מילוא ניסה ככל יכולתו, ובעת שעשה זאת, רגליו ריחפו לאט מגובה פני הקרקע עד שעמד באוויר ליד אלכס בינגס. הוא הביט סביבו במהירות רבה, ורגע לאחר מכן, התרסק שוב אל האדמה.

"מעניין, לא?" שאל אלכס.

"כן, זה היה," הסכים מילו, משפשף את ראשו ומנקה אבק מעצמו, "אבל אני חושב שאני אמשיך לראות דברים כילד. זה פחות מרחק ליפול."

סדנה לציור סוריאליסטי -הפסיכולוגיה של האבסורד בשירות הצמיחה

ובכלל חשבתי על אותו צחקוק מעט פסיכי או שתיקה הגורמים לסדקים בתודעה הרציונלית, כל פעם שאני נתקל בספרים המתארים במשפט אחד את הפרדוקסים והאבסורד של הקיום האנושי -והפנטום מלא בהם כמו גם מדריך הטרמפיסט.

"שמעת פעם את השקט הנפלא רגע לפני עלות השחר? או השקט והרוגע בדיוק כשהסערה  מסתיימת? או אולי אתה מכיר את הדממה כשאין לך תשובה לשאלה שנשאלת, או את הדממה של כביש כפרי בלילה, או את ההפוגה המצפה של חדר מלא באנשים כשמישהו בדיוק עומד לדבר, או, היפה מכל, הרגע אחרי שהדלת נסגרת ואתה לבד בכל הבית? כל אחת היא שונה, אתה יודע, וכולן  יפות אם תקשיב היטב."

- נורטון ג'סטר,

ומכיוון שכמעט לא קוראים ואי אפשר להשיג בארץ את תרגום הפנטום שנכנס מכבר לרשימה של ספרי המופת המודרניים,  אספתי מעט ציטוטי חוכמה מהספר שניתן אולי להבין אותם גם בלי הקשר למרות שהלוואי ויוציאו אותו מחדש.

בט סטיצ'ר-סדנה לפיסול קרמי-הפסיכולוגיה של ספרי הילדים כילד מול המלך העירום

בפרק השלישי של הפנטום, הגיבור הצעיר מילו והעוזרת שלו, טוק -מגיעים לשערי העיר דיקטיופוליס, שם הם נתקלים בשומר סף.:

"אי אפשר להיכנס בלי סיבה." הוא חשב לרגע ואז המשיך. "חכה דקה; אולי יש לי אחת ישנה שתוכל להשתמש בה."

הוא לקח מזוודה חבוטה מבית השער והחל לפשפש בה עסוק, ממלמל לעצמו, "לא... לא... לא... זה לא יעזור... לא... ח-מ-מ-מ... אה, זה בסדר," הוא קרא בניצחון, והחזיק במדליון קטן על שרשרת. הוא ניקה  את האבק ממנה וחרט בצד אחד את המילים "למה לא?"

"זו סיבה טובה כמעט לכל דבר - קצת משומש, אולי, אבל די שימושי."

סדנאות אמנות-הפסיכולוגיה של תעופה כנפילה 

"הסיבה החשובה ביותר לנוע  ממקום אחד לאחר היא לראות מה יש ביניהם, והם נהנו מאוד לעשות בדיוק את זה."

---

"אני לא יודע על שום דרך לא נכונה לדיקטיופוליס, אז אם הדרך הזו בכלל מגיעה לדיקטיופוליס היא חייבת להיות הדרך הנכונה, ואם לא,  היא חייבת להיות הדרך הנכונה למקום אחר, כי אין דרכים שגויות לשום מקום. אתה חושב שירד גשם?"

חוגי ציור- הפסיכולוגיה של ההשתקפות בספרי ילדים

"וזכור, גם," הוסיפה נסיכת החריזה המתוקה, "שהרבה מקומות שהיית רוצה לראות נמצאים ממש בדיוק מחוץ למפה ודברים רבים שאתה רוצה לדעת הם בדיוק פשוט מחוץ לטווח הראייה או קצת מעבר להישג ידך. אבל מתישהו תגיע לכולם, כי מה שאתה לומד היום, ללא סיבה כלל, יעזור לך לגלות את כל הסודות הנפלאים של המחר”.

כסא, קורס פיסול בבטון, טכניקה מעורבת-שרון בן יהודה. הפסיכולוגיה של הדימיון בסיפורי ילדים

"אני יודע דבר אחד בוודאות; הרבה יותר קשה לדעת אם אתה אבוד מאשר אם הלכת לאיבוד, שכן בהזדמנויות רבות, לאן שאתה הולך הוא בדיוק המקום שבו אתה נמצא. מצד שני,  אתה מגלה לעתים קרובות שהמקום שבו היית הוא בכלל לא המקום שאיליו היית צריך ללכת, ומכיוון שהרבה יותר קשה למצוא את הדרך חזרה ממקום שמעולם לא עזבת, אני מציע לך ללכת לשם מיד ואז להחליט".

----

"בין אם תמצא את הדרך שלך ובין אם לא, אתה חייב למצוא דרך כלשהי. אם במקרה תמצא את הדרך שלי, בבקשה החזר אותה,  כי היא אבדה לפני שנים. אני מתאר לעצמי שבינתיים הפכה  די חלודה".

חוגי ציור רחובות-הפסיכולוגיה של החלום באמנות

"אם משהו שם, אתה יכול לראות אותו רק בעיניים פקוחות, אבל אם הוא לא שם, אתה יכול לראות אותו באותה מידה בעיניים עצומות. לכן הרבה יותר קל לראות דברים דמיוניים מאשר אמיתיים".

---

"אתה יכול לשחות כל הימים בים הידע ולא להירטב."

---

"צפו להכול, אני תמיד אומר, והבלתי צפוי אף פעם לא יקרה."

---

.זה מאוד דומה לניסיון שלך להגיע לאינסוף. אתה יודע שזה שם, אתה פשוט לא יודע איפה - אבל זה שאתה אף פעם לא יכול להגיע אליו- לא אומר שלא כדאי לחפש אותו".

הפסיכולוגיה של הציפייה- 

"ציפיות זה המקום שאתה תמיד חייב ללכת אליו לפני שאתה מגיע לאן שאתה הולך."

----

"אבל למה לעשות רק דברים לא חשובים?" שאל מיילו, שנזכר לפתע כמה זמן הוא בילה בכל יום בלעשות אותם.

"תחשוב על כל הצרות שזה חוסך", הסביר האיש, ופניו נראו כאילו הוא מחייך חיוך מרושע - אם בכלל  יכול היה לגחך. "אם אתה רק עושה את העבודות הקלות וחסרות התועלת, לעולם לא תצטרך לדאוג  לגבי העבודות החשובות שהן כל כך קשות. פשוט לא יהיה לך זמן. מכיוון  שתמיד יש מה לעשות כדי למנוע ממך את מה שאתה באמת צריך לעשות  ואלמלא העסק עם הקסם הנורא הזה, לעולם לא היית יודע כמה זמן אתה מבזבז."

----

"מכיוון שהגעת לכאן על ידי כך שלא חשבת, נראה הגיוני לצפות שכדי לצאת, אתה חייב להתחיל לחשוב".

סדנאות אמנות לילדים ונוער-הפסיכולוגיה של הדימוי המשוחרר.

"זה היה מסע ארוך ," אמר מילוא, כשטיפס על הספה עליה ישבו הנסיכות; "אבל היינו מגיעים הרבה יותר מוקדם אם לא הייתי עושה כל כך הרבה טעויות. אני חושש שהכל באשמתי".

"אסור לך להרגיש רע לגבי עשיית טעויות," הסבירה ריזון בשקט, "כל עוד אתה טורח ללמוד מהן. כי לעתים קרובות אתה לומד יותר על ידי כך שאתה טועה  מהסיבות הנכונות מאשר על ידי כך שאתה צודק מהסיבות הלא נכונות. ."

-------

"כשהתרועות נמשכו, חריזה רכנה קדימה ונגעה במילו בעדינות בכתף.

"הם מריעים לך," היא אמרה בחיוך.

"אבל לעולם לא יכולתי לעשות את זה", הוא התנגד, "ללא העזרה של כולם".

"זה אולי נכון," אמרה היגיון  בכובד ראש, "אבל היה לך האומץ לנסות; ומה שאתה יכול לעשות הוא לעתים קרובות פשוט עניין של מה אתה *תעשה*".

"בגלל זה," אמר עזאז, "היה דבר אחד מאוד חשוב במסע שלך שלא יכולנו לדון בו עד שחזרת.

"אני זוכר," אמר מילוא בלהיטות. "הגד  לי עכשיו."

"זה היה בלתי אפשרי," אמר המלך והביט במתמטיקאי.

"בלתי אפשרי לחלוטין," אמר המתמטיקאי והביט במלך.

"האם אתה מתכוון ל----" אמר החרק, שפתאום הרגיש קצת חלש.

"כן, אכן," חזרו שניהם  יחדיו; "אבל אם היינו אומרים לך אז, אולי לא היית הולך --- וכפי שגילית, כל כך הרבה דברים אפשריים רק כל עוד אתה לא יודע שהם בלתי אפשריים."

ובמשך שארית הנסיעה מילוא לא הוציא קול".