נוירופידבק כטיפול בנדודי שינה, קשיי שינה ואינסומניה

קשיי שינה נפוצים מאוד, כאשר לפי הערכות שליש מהמבוגרים ברחבי העולם אינם מרוצים משנתם.
אינסומניה או נדודי שינה היא הפרעת שינה שכיחה  המתבטאת בקושי להירדם , קושי להישאר ישן או התעוררות מוקדמת מדי ולא להצליח לחזור לישון. סביר גם שאתם עדיין עלולים להרגיש עייפים כשאתם מתעוררים. נדודי שינה יכולים להשפיע לרעה בצורה דרמטית לא רק על רמת האנרגיה ועל מצב הרוח, אלא גם על  הבריאות הפיזית, הביצועים בעבודה (או בנהיגה) ואיכות החיים הכוללת .נדודי שינה עשויים להיות הבעיה העיקרית, או שהם עשויים להיות קשורים למצבים רפואיים אחרים או לתרופות.

טיפול נוירופידבק, הידוע גם בשם ביופידבק א.א. ג. (EEG), הוא טכניקה לא פולשנית המשתמשת במשוב בזמן אמת כדי לעזור לאנשים ללמוד לשלוט בפעילות המוח שלהם. טיפול נוירופידבק הוכח כיעיל בטיפול במגוון רחב של מצבים, כולל קשיי שינה כגון אינסומניה.

כמה שינה מספיקה לך-זה נתון המשתנה מאדם לאדם, אבל רוב המבוגרים זקוקים לשבע עד שמונה שעות בלילה. ישנם שני סוגים עיקריים של נדודי שינה: אקוטי (חריף) וכרוני.

נדודי שינה חריפים הם בדרך כלל קצרי מועד ולעיתים קרובות נובעים מאירוע מלחיץ או שינוי פתאומי בסביבה.  סוג זה של נדודי שינה עשוי להימשך מספר ימים או שבועות, אך בדרך כלל חולף מעצמו כאשר מטפלים בגורם הלחץ או הגורם הבסיסי.

נדודי שינה כרוניים, לעומת זאת, נמשכים תקופה ארוכה יותר ועשויים להתרחש ללא סיבה נראית לעין. זה יכול להיגרם ממגוון גורמים, הכוללים מצבים רפואיים כמו כאב כרוני, בעיות נשימה או הפרעות נוירולוגיות. נדודי שינה כרוניים יכולים להיגרם גם מגורמים פסיכולוגיים כמו דיכאון, חרדה ומתח.

טיפולים מסורתיים לנדודי שינה כוללים לרוב תרופות או טיפול פסיכולוגי התנהגותי, אך טיפולים אלו אינם יעילים עבור כולם. טיפול נוירופידבק עשוי להציע גישה חלופית לטיפול בנדודי שינה שהיא בטוחה ויעילה כאחד.

גורמים נפוצים לנדודי שינה כרוניים:

לחץ: דאגות לגבי עבודה, בית ספר, בריאות, כספים או בעיות משפחתיות. דאגות אלו יכולות  לשמור על המוח שלך פעיל בלילה, מה שמקשה על השינה. אירועי חיים מלחיצים או טראומות - כמו מוות או מחלה של אדם אהוב, גירושין או אובדן עבודה - עלולים גם הם להוביל לנדודי שינה.

לוח זמנים לא סדיר ומשתנה בנסיעות או עבודה. המקצבים הגופניים הצירקדיים שלך פועלים כשעון פנימי, המנחה גורמים כמו מחזור השינה-ערות, חילוף החומרים וטמפרטורת הגוף. שיבוש המקצבים הצירקדיים של הגוף שלך יכול להוביל לנדודי שינה. הסיבות כוללות ג'ט לג מנסיעה על פני מספר אזורי זמן, עבודה במשמרת מאוחרת או מוקדמת, או החלפת משמרות תכופות.

הרגלי שינה גרועים: הרגלי שינה לקויים כוללים לוח זמנים לא סדיר של שעות שינה, תנומות, פעילויות מעוררות לפני השינה, סביבת שינה לא נוחה ושימוש במיטה לעבודה, אכילה או צפייה בטלוויזיה.שימוש במחשבים, טלוויזיות, משחקי וידאו, סמארטפונים או מסכים אחרים ממש לפני השינה יכולים להפריע למחזור השינה שלך.

אכילה כבדה ומופרזת  בשעות הערב המאוחרות עלולה לגרום לך להרגיש אי נוחות פיזית בזמן שכיבה. אנשים רבים חווים גם צרבת, זרימה חוזרת של חומצה ומזון מהקיבה אל הוושט לאחר אכילה, מה שעלול להשאיר אותך ער/ה.

מצבים רפואיים: נדודי שינה כרוניים עשויים להיות קשורים גם למצבים רפואיים או לשימוש בתרופות מסוימות. טיפול במצב הרפואי עשוי לסייע בשיפור השינה, אך נדודי השינה עלולים להימשך גם  לאחר שיפור המצב הרפואי. דוגמאות למצבים הקשורים לנדודי שינה כוללים כאב כרוני, סרטן, סוכרת, מחלות לב, אסטמה, מחלת ריפלוקס גסטרו-וופגיאלי (GERD), פעילות יתר של בלוטת התריס, מחלת פרקינסון ומחלת אלצהיימר.

 מצבים רפואיים נוספים: דום נשימה בשינה גורם לך להפסיק לנשום מעת לעת לאורך כל הלילה, מה שמפריע לשינה. תסמונת הרגליים חסרות המנוחה גורמת לתחושות לא נעימות ברגליים ולרצון כמעט שאין לעמוד בפניו להזיז אותן, מה שעשוי למנוע ממך להירדם.

תרופות: תרופות מרשם רבות יכולות להפריע לשינה, כגון תרופות נוגדות דיכאון מסוימות ותרופות לאסתמה או לחץ דם. תרופות רבות ללא מרשם - כמו כמה תרופות נגד כאבים, תרופות לאלרגיה והצטננות ומוצרים להרזיה - מכילות קפאין וחומרים ממריצים אחרים שעלולים לשבש את השינה.

חומרים מעוררים: .קפאין, ניקוטין ואלכוהול. קפה, תה, קולה ומשקאות אחרים המכילים קפאין הם ממריצים. שתייתם בשעות אחר הצהריים המאוחרות או הערב יכולה למנוע ממך להירדם בלילה. 

הפרעות פסיכולוגיות ונפשיות. הפרעות חרדה, כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית, עלולות לשבש את השינה שלך. התעוררות מוקדמת מדי יכולה להיות סימן לדיכאון. נדודי שינה מתרחשים לעתים קרובות גם עם הפרעות בריאות נפשיות אחרות.

 להלן סיכום מחקר מטא אנליזה מ-2021 -המסכם 12 מחקרים על טיפול נוירופידבק בקשיי שינה :

" בשלב מסוים, מבוגרים רבים חווים נדודי שינה קצרי טווח (חריפים), הנמשכים ימים או שבועות. זה בדרך כלל תוצאה של מתח או אירוע טראומטי. אבל יש אנשים שיש להם נדודי שינה ארוכי טווח (כרוניים) שנמשכים חודש או יותר. 

 יתר על כן, כ-6%-13% מהאוכלוסייה הכללית עומדים בכל הקריטריונים הדרושים לאבחון הפרעת נדודי שינה או אינסומניה. האבחנה מוגדרת כך  "נדודי שינה היא הפרעת שינה המאופיינת בחוסר שביעות רצון מכמות ו/או איכות השינה. חוסר שביעות רצון זה צריך להיות קשור לקושי להירדם, לשמור על השינה ו/או להתעורר מוקדם בבוקר. קשיים אלו חייבים להיות קיימים לפחות 3 לילות בשבוע במשך 3 החודשים האחרונים וחייבים לגרום למצוקה או לפגיעה בתפקוד."

נדודי שינה אינם גורמים מבודדים למצוקה, הם קשורים להפרעות נפשיות רבות. למעשה, יש 40% התאמה משולבת בין תסמינים של  נדודי שינה ומחלות נפש. נדודי שינה קשורים גם לבעיות בריאות מרובות, כגון מחלות נשימה ולב. נדודי שינה משפיעים על כל אחד בצורה שונה, והפרופיל של אנשים הסובלים ממנה הוא הטרוגני מאוד. עם זאת, ידוע כי  עוררות יתר ממלאת תפקיד חשוב בנדודי שינה. (לכן אנשים וילדים עם הפרעות קשב סובלים לעיתים קרובות מנדודי שינה) לדוגמה, נדודי שינה קשורים לקצב לב מוגבר למתח מוגבר של שרירי הפנים ולשיעור גבוה יותר של הפעלת קליפת המוח. לפי Bonnet and Arand[], נדודי שינה היא הפרעת עוררות יתר והטיפול בה צריך לכוון להפחתת העוררות.

נכון להיום נפוצים שני סוגי טיפול עיקריים בנדודי שינה : טיפול תרופתי או טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי עבור נדודי שינה. 

טיפול תרופתי הוכח כיעיל לטיפול בנדודי שינה,  אולם השפעותיו הן בעיקר לטווח קצר. למרבה הצער, שימוש ארוך טווח בתרופות גורם לתופעות לוואי בלתי רצויות, כגון בעיות קואורדינציה קוגניטיבית ומוטורית, תלות פיזית ונדודי שינה חוזרים.

מספר מחקרים תומכים ביעילות של CBT בהפחתת תסמיני נדודי שינה, כגון התעוררות לאחר התחלת שינה (WASO) ויעילות שינה. עם זאת, קיים חוסר במחקר הקובע כי CBT-I מוביל לשינויים משמעותיים בהשהיית השינה . כמו כן, חשוב לציין שרק 60% מהאנשים המקבלים טיפול CBT-I מדווחים שהם ישנים טוב לאחר הטיפול. המחקרים מראים שהשפעת CBT-I  בצורה יעילה בהפחתת עוררות יתר היא גם די נדירה. בהקשר זה, Altena et al[24] הראו היפואקטיבציה חזיתית לאחר CBT-I, בעוד Cervena et al[25] הראו עלייה בגלים איטיים וירידה קלה בפעילות בטא לאחר CBT-I.

בעוד שטיפול תרופתי מומלץ רק כטיפול קצר מועד בנדודי שינה עם חוסר יעילות חד משמעית בטווח הארוך לטיפול בנדודי שינה, CBT-I מתמקד בעיקר בהתנהגויות וקוגניציה סביב שינה. מכיוון שעוררות יתר זוהתה כגורם נטייה וגורם משמר בהפרעת נדודי שינה, מומלץ להציע טיפול, כגון נוירופידבק (NF), שמטרתו לווסת עוררות יתר ואשר יכול להציע יתרונות לטווח ארוך.

 נוירופידבק:

NF (נוירופידבק) היא תת-קטגוריה של ביופידבק, טכניקה שבה לומדים לווסת תפקודים גופניים, כמו דופק, באמצעות משוב. לשם כך, ביופידבק משתמש בגירויים שונים התואמים את המאפיינים הפיזיולוגיים של האדם ומציג אותם ללקוח (משוב). לאחר מכן, הלקוח משתמש במידע זה כדי לשנות את התפקוד הפיזיולוגי שלו. במקרה של NF, האותות הפיזיולוגיים המשמשים ומווסתים הם גלי מוח.

בסך הכל נבדקו 12 מחקרים. כל מחקרי הנוירופידבק שנכללו במחקר זה הראו שיפור ברור בשינה סובייקטיבית."

מחקר בשם-  Infra-low frequency neurofeedback and insomnia as a model of CNS dysregulation  מ2022 - כותב במסקנות :

"דוח המקרה המדהים שלעיל הוא רק ראיה אחת התומכת בטיעון, העולה מהפרקטיקה הקלינית הקולקטיבית שלנו, הממליצה על נוירופידבק כטיפול בעל פוטנציאל רב עוצמה עבור מגוון גדול של הפרעות נוירופסיכולוגיות כגון נדודי שינה שטיפולים עכשוויים עבורן מספקים רק לעתים רחוקות החלמה תפקודית. 

בסקירת מחקרים בשם- Neurofeedback in ADHD and insomnia: Vigilance stabilization through sleep spindles and circadian networks - נאמר במסקנות:

במאמר סקירה זה סוכמו ההיסטוריה והסטטוס הנוכחי של נוירופידבק לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ובנדודי שינה. הוכחנו של-SMR ו-SCP נוירופידבק יש את היכולת להשפיע ישירות על מעגל ציר השינה וכתוצאה מכך צפיפות ציר השינה מוגברת במהלך השינה. הוכח כי צפיפות ציר שינה מוגברת קשורה לשיפור איכות השינה, לרבות ירידה בזמן השינה ומשך שינה מוגבר, וכתוצאה מכך נורמליזציה של השינה.