מחקרים על הפסיכולוגיה של המבט

"ותצלני מעין הרע" -ברכת השחר
"
" כל פלירטוט מתחיל בקשר עין! אתה יכול לדעת שבחורה נמשכת אליך אם היא בצדו האחר של חדר ועדיין יוצרת אתך קשר עין". צ'נדלר פרסונס

מעטים הדברים שגורמים לנו יותר לאי נוחות מאשר אדם זר הבוהה בנו, ויש לנו דרכים רבות לתאר כיצד עיניים יכולות לאותת על איומים. המרחק בן עבירת איומים הקבועה בחוק לבין מבט מאיים יכול להיות קטן.

קטקורי -מבט מאיים- מילון ציורי המנגה -חוגי ציור לנוער תל אביב.

קשר עין-התקשורת הראשונית

מאידך, קשר עין הוא אחת מצורות התקשורת הבסיסיות ביותר, לראות ולהראות זה להתקיים, ותולדות הפסיכולוגיה עוסקות במורכבות הפסיכולוגית והמשמעות של להראות כמו גם לראות את האחר.  אנחנו מתקיימים, מובנים, מתקבלים ומאושרים  דרך מבטו של האחר ויכולים גם להעלם ולהתאיין בעקבות  זה שאנחנו לא נראים, או שהמבט מגלה לנו שאנחנו נראים בצורה לא נכונה לנו.
"אם ניקח אחריות, נוכל באמת לראות איפה אנחנו גם פוגעים בהם; מתי אנחנו מצמצמים את הילד שלנו, איפה אנחנו לא רואים את הטבע האמיתי שלו, מה הציפיות שלנו ממנו. כשנלמד להתבונן עליו כך, נוכל לראות אותו גם מבעד לכאב ולאשמה שלנו".-המפה הלא מודעת של ההורות-צ'לה בניה .
סוג אחר של מבט  וקשר עין קשור  לרומנטיקה ותשוקה. אנחנו יכולים בקלות ללכת לאיבוד בעיניים של אדם הרוצה בנו, ואנו רוצים בו, במיוחד אם הוא "עושה לנו עיניים"

פיסול עיניים מלאכותיות מאפוקסי ליצירה.-סדנת אפוקסי.

"בלונדון אנשים לא יוצרים קשר עין; זה כמעט פרובוקטיבי מדי". אמילי ביצ'ם

"נשים איטלקיות מפורסמות בכך שהן סנוביות ומצפות מגברים לעשות את הצעד הראשון. באמריקה, אם אני לא אצור קשר עין, החבר'ה לא יבואו לדבר. בנות אמריקאיות פשוט עושות את זה. אתם, הגברים, מפונקים." סילביה קולוקה

קשר עין הבנייה במוח

אנחנו מתוכנתים להגיב לקשר עיין
התפקיד החברתי החשוב שממלאות העיניים אינו דבר אנושי בלבד; מבט הוא איתות  חשוב של כוונה כמעט בכל המינים החברתיים, המשדר מסרים של איום, דומיננטיות, כניעה, חיזור ועוד, על ידי שמירה או הימנעות מהמבט או על ידי שינויים בצבע העיניים.
"שימפנזים, בדרך כלל, מתנשקים ומתחבקים לאחר קרבות. תחילה הם יוצרים קשר עין מרחוק כדי לראות את מצב הרוח של האחר. ואז הם מתקרבים ומתנשקים ומתחבקים". פרנס דה ואל.
האבולוציה אפילו ציידה מינים רבים של עשים, פרפרים ודגים בגירויים ויזואליים דמויי עין הנקראים "כתמי עיניים" כדי להטעות ולהפחיד טורפים.

חוגי אמנות לילדים ונוער- העיניים כמרכיב על טבעי בציור.

כמו חיות רבות אחרות, נראה שבני האדם מחווטים מראש להגיב לעיניים. תינוקות אנושיים מוקסמים מעיניים, ומעדיפים להתמקד בהם על פני כמעט כל דבר אחר. קשר עין הוא חלק חיוני מתהליך ההתקשרות בין אימהות לתינוקות. השימוש האסטרטגי באיפור עיניים על ידי בני אדם הוא דרך למשוך תשומת לב לעיניים ולהגביר את יעילותן.
"אנחנו רק מסתכלים ומסתכלים אחד על השני. ואני יכולה להרגיש משהו חדש בינינו, משהו אפילו יותר אינטימי מכל מה שעשינו. עין לעין. זה החיבור הכי חזק בעולם".-- סופי קינסלה
דפוסי המבט שלנו הם חלק בלתי נפרד מוויסות רמת האינטימיות שאנו חולקים עם אחרים ודרך לאיתות על תורו של מי לדבר  בשיחות. בדרך כלל, אנו מסתכלים הרבה יותר על השותפים שלנו לאינטראקציה החברתית כאשר אנו מקשיבים מאשר כאשר אנו מדברים. יצירת קשר עין נקשרת לתוצאות חיוביות, כמו הצלחה ב-speed dating ויצירת רושם טוב בראיונות עבודה, אבל אנחנו בדרך כלל מרגישים אי נוחות אם כמות קשר העין הישיר היא תכופה מדי או ממושכת מדי.

חוגי ציור רמת גן- לתפוס את המרכיב הפסיכולוגי והרגשי של המבט.

מבט הדדי:

קשר עין, או "מבט הדדי", כפי שהוא מכונה לעתים קרובות על ידי חוקרים החוקרים תקשורת לא מילולית, יכול להיות מטריד מכיוון שהוא מסמן שהאדם המביט בנו מתכוון לעסוק בהתנהגות כלשהי המערבת אותנו. ההתנהגות המיועדת עשויה להיות טובה ומרגשת או לא רצויה ומפחידה, אבל בכל מקרה, מבטו של האדם האחר מעורר וממריץ אותנו לחפש תגובה מתאימה. במצבים שבהם אנחנו פשוט לא יכולים להבין למה האדם השני מתכוון, אנחנו מתפלשים בחוסר נוחות תחושת המוזרות או הקריפיות של אנשים קשורה בדרך בה הם מביטים בנו.

חוגי ציור- הפסיכולוגיה  של המבט הקריפי.

ישנן עדויות רבות לכך שהמבט למעשה, מעורר.
קצב הלב ואינדיקטורים פיזיולוגיים אחרים של רמות עוררות מוגברות עולים במהלך קשר עין בבני אדם כמו גם בפרימטים אחרים. מחקרי שטח שבהם אנשים נועצים מבטים בזרים מגלים כי אלו שנמצאים במוקד  מבטם של אחרים הולכים מהר יותר, עובדים יותר, ואפילו נוסעים בצמתים מהר יותר כאשר הם יודעים שמישהו מסתכל עליהם. יש עדויות לכך שקשר עין יכול להיות גורם לעורר התקפות (גם מכלבים).

לכן, באופן לא מפתיע, אנשים בעלי צורך בעוררות תחושתית ורגשית, טובים יותר בשמירה על קשר עין עם זרים מאשר אנשים רגישים הצריכים לווסת את רמת העוררות שלהם באופן מתמיד (כמו למשל אוטיסטים או אנשים מופנמים).

קורסי רישום תל אביב- עיניים-הפסיכולוגיה של המבט האנושי. קשר עין מגביר את עוצמת האינטראקציות.

איך קשר עין משפיע על הרגשות שלנו?

דימוי שימושי המסביר את ההשפעה של קשר העין על הרגשות הוא לחשוב כיצד אנו מגיבים למוזיקה כאשר עוצמת הקול שלה עולה. אם אנחנו מאזינים למוזיקה שאנחנו אוהבים, הגברת הווליום מאפשרת לנו ליהנות ממנה אפילו יותר. מצד שני, אם השכנים שלנו מגבירים את הווליום של מוזיקה האהובה עליהם, שאינכם אוהבים, החוויה הופכת לא נעימה עד אלימה.

קשר העין הוא סוג של כפתור הגברה , אנו רואים רמות גבוהות יותר של קשר עין הן באינטראקציות חיוביות מאוד והן באינטראקציות שליליות מאוד. רגשות התשוקה וחשמל מיני ניזונים מקשר עין ממושך בין שני אוהבים .מצד שני ויכוחים אלימים מתאפיינים במבט חודר שאינו מופנה או מוסט. הביטוי "מי ימצמץ קודם" תופס את הקונפליקט, התוקפנות והאלימות  המיוצגים והמופנמים במבט.
ניסויים מאשרים שבמצבים  שבהם מראיין מעביר פידבקים חיוביים , דעתו של המרואיין על האדם מוגברת עוד יותר ככל שהמראיין יוצר קשר עין. כאשר המראיין מספק משוב שלילי או מידע מעליב, לעומת זאת, יותר קשר עין גורם למרואיין לחוש דחוי ורע עם עצמו ולפתח תחושות שליליות כלפי המראיין.

סדנאות לקבוצות-קולאג' -הפסיכולוגיה של איסוף מבטים.

"אופיה. כל כך הרבה אפשר לומר במבט אחד. עוצמה כה מעורפלת, גם פולשנית וגם פגיעה - שחור נוצץ, חסר תחתית ואטום. העין היא חור מנעול, שדרכו עולם זורם פנימה ועולם זורם החוצה. ולכמה שניות אתה יכול להציץ לתוך כספת שמכילה את כל מה שהם. אבל אם העיניים הן חלונות הנשמה או דלתות התפיסה, זה לא משנה: אתה עדיין עומד בצידו החיצוני של הבית. קשר עין אינו מגע. זהו רק מבט חטוף, כמעט החמצה, שאתה יכול להרגיש רק כשהיא חומקת על פניך.

יש כל כך הרבה שאנחנו שומרים בחדרים אחוריים. אנחנו מציעים דוגמית של מי שאנחנו, של מה שאנחנו חושבים שאנשים רוצים שנהיה. אבל לעתים רחוקות כל כך אנחנו עוצרים להסתכל פנימה, ונותנים לעיניים שלנו להסתגל, ולראות מה באמת יש שם. כי גם כאתה מציץ מאחורי הדלת שלך. אתה מניח את עצמך בחוץ, מנסה להחליט כמה מהעולם להכניס פנימה.

 זה קל למדי עבור אחרים להגדיל אותך כדי לראות אותך ולהמשיך בדרכם. הם יכולים לראות אותך בצורה ברורה יותר ממה שאי פעם יכולת. והכספת שלך היא הכספת היחידה שאתה לא יכול לראות לתוכה, שאתה לא יכול להגדיל אותה ברגע.

אז כולנו רק מחליפים מבטים, מנסים לספר אחד לשני מי אנחנו, מנסים להציץ בעצמנו, מרגישים בחושך".
― מילון הצער המעורפל-ג'ון-קוניג


המשך -היסטוריה מקוצרת של ההגות הפסיכולוגית והאמנותית של המבט במאה העשרים.
וגם -אישה מציירת את עצמה.