קורסי אמנות וחוגי אמנות למבוגרים-רחובות

.רבות מהקבוצות שלי הן של חוגי אמנות למבוגרים בתל אביב ורחובות.  אני עצמי כבר לא צעיר אבל אני משתדל לא לספר את זה לעצמי-ומתרחק מהשתקפויות בחלונות ראווה .

אין קשר בין סטריאוטיפים אודות חוגי ציור למבוגרים ויצירתיות מבוגרים למציאות באמת.

מכל הדעות הקדומות שעליהן מדברים. הרי זו שעוסקת באנשים מבוגרים וביצירה בגיל מאוחר היא זו הפחות מדוברת והפחות נזעקת.

אנרי פייר רושה מפרסם את רומן הביכורים שלו ג'יל וג'ים כשהיה בן 74. פרנק לויד רייט עדיין עיצב באופן פעיל אדריכלות בשנות ה-90 לחייו, וג'ורג'יה אוקיף המשיכה לצייר למרות לקות הראייה עד שנות ה-90 המאוחרות לחייה. האמנית לואיז בורז'ואה יצרה את מיטב עבודותיה בגילאי ה 90, 80 ויש עוד רבים ורבות. 

 אנשים משתנים ומתפתחים כל הזמן,חלקם כמו חיים גורי וקלינט איסטווד עושים את הקפיצה המשמעותית ביותר אחרי גיל שבעים. 

יותר משתלוי הדבר ביכולת טכנית. מדובר כאן בדפוסי חשיבה ובאמונה רגשית,  שהדבר אפשרי.

זה עתה צפיתי בסרט ניאד אודות השחיינית -דיאנה נייאד שהייתה הראשונה שצלחה את המרחק בין קובה לפלורידה ללא כלוב כרישים בגיל 64- אחרי שנכשלה בניסיון דומה 30 שנה קודם. ועשתה 4 ניסיונות קודמים. נייאד היא דמות מורכבת והסיפור שלה מורכב. אבל זהו סיפור על אדם שפורץ גבולות אנושיים ומשתמש בגיל המבוגר שלו ובמה שהגיל נתן לו-אמונה, כוח סבל והתמדה-ככלים יצירתיים והנעה.

סרט אחר וישן יותר המתעד מקרה אמיתי  על שבירת גבולות ספורטיביים על ידי אדם מבוגר הוא "The World's Fastest Indian" בכיכובו של אנתוני הופקינס. הסרט מספר  את סיפורו של ברט מונרו, יליד ניו זילנד, ששקד במשך יותר מ־40 שנה על שיפור אופנוע אינדיאן סקאוט כדי לשבור את שיא המהירות לאופנוע אינדיאן במֶכּה של שיאי המהירות - משטחי המלח האינסופיים בבונוויל, יוטה. הוא עושה זאת בגיל 67 בעת שהוא רוכב על אופנוע בן 47. שיאו לא נשבר עד היום.

מחקרים מראים שמבוגרים יצירתיים לא פחות מצעירים, אבל אופי היצירתיות שלהם משתנה.

האבולוציה של יצירתיות בגיל מאוחר: פרספקטיבה מדעית

יצירתיות נחשבת לעתים קרובות לשדה המשחק של האדם הצעיר-הפורץ גבולות-הטיפש מספיק והאמיץ דיו- לקחת סיכונים כנגד כל הסיכויים (למרות שהדוגמאות של נייאד וברט מונרו מראות שאומץ כמו גם טיפשות-הם לא מונופול של צעירים).

כשחושבים על יצירתיות אמנותית עולים דימויים של אמנים צעירים ותוססים, מלאי אלכוהול ותשוקה, ציירים, סופרים וממציאים השוקקים באנרגיה וברעיונות חדשים.

 עם זאת, ככל שמחקרים מעמיקים בטבעה של יצירתיות בגיל מאוחר, הם חושפים נרטיב בעל גוונים מורכבים יותר. הצורה, הביטוי וההקשר של היצירתיות עוברים שינוי משמעותי ככל שהאדם מתבגר. התפתחות זו אינה  יכולה להימדד רק דרך מושגים של התקדמות ופריצת גבולות , עלייה או הפחתה- אלא דרך מדדים שונים ומורכבים יותר.

מדובר פעמים רבות  על  עיצוב מחדש, או "מסגור מחדש" שעינינו תובנות המושפעות מחיים שלמים של חוויות, תהליכים קוגניטיביים משתנים ושינויים בפרספקטיבה. כפסיכולוג בתל אביב אני יודע כמה הכללות הן בעייתיות -עם זאת נדמה לי שבחוגי האמנות למבוגרים יש פנאי ועניין רב יותר -לאו דווקא  בבניית בית חדש ומלחמות חדשות (למרות שגם בזה אני נתקל )-אלא בעיצוב פנים, בחינה מחודשת של שלל המלחמות והצלקות שצברנו בחיים וסוף סוף שלוות הנפש המאפשרת לבחון אותן ולהבין את משמעותם. 

הבנת היצירתיות בגיל מאוחר

המעבר מחידוש ליכולת לגלות גווונים ומורכבות

יצירתיות מוגדרת בדרכים שונות וסותרות וכל דרך שבה אגדיר אותה תחשוף חוסרים ובעייתיות. עם זאת כהכללה- אנשים צעירים יותר נוטים לרדוף אחר חידושים,(וחוששים להישאר מאחור ולפעמים זו בדיוק המגבלה שלהם).  לעתים קרובות אנו כפסיכולוגים בתל אביב- מגדירים יצירתיות כיצירת משהו חדש ,מקוריות. לעומת זאת, בשלב מאוחר יותר, יצירתיות מתבטאת לעתים קרובות באמצעות חידוד והעמקה של רעיונות קיימים. מבוגרים מסתמכים יותר על מאגר עשיר של ידע וניסיון כדי לצבוע צורות מבוססות בעדינות ומורכבות רבה יותר.

מחקר של באר וקאופמן הנקרא בשם: "הזדקנות, יצירתיות ואמנות: פרספקטיבה חיובית על התפתחות מאוחרת בחיים" מצביע על כך שמבוגרים נוטים לייצר עבודה שהיא פחות חדשנית אך יותר מטא -תמטית (כלומר הם חושבים על הדרך בה הם חושבים)  ומעמיקה מבחינה רגשית (בתוך "כלליות וספציפיות מגשרת: המודל התיאורטי של לונה פארק (APT) של יצירתיות Baer & Kaufman, 2005).

שינויים קוגניטיביים והסתגלות יצירתית

בעוד שתפקודים קוגניטיביים מסוימים, כמו מהירות עיבוד וזיכרון עבודה, עשויים לרדת עם הגיל, 'אינטליגנציה גבישית', הכוללת ידע, ניסיון ואוצר מילים מצטבר, נשארת לרוב יציבה או משתפרת. יצירתיות בשלב מאוחר יותר בחיים מסתגלת לשינויים הללו, ועוברת  מהתפרצות מהירה של רעיונות לתהליך יותר מהורהר, רפלקטיבי.

מחקר ב"Journal of Gerontology" מצא שמבוגרים מבוגרים יכולים לפצות על ירידה באינטליגנציה הנוזלית באמצעות האינטליגנציה הגבישית המוגברת שלהם, התומכת בתהליך היצירתי בדרכים שונות (Cornelius & Caspi, 1987). 

סקירת תפקיד החיים ביצירתיות

סקירת חיים, תהליך הרפלקציה על חוויות החיים של האדם, הופך לחלק בולט יותר בתהליך היצירה בשנים מאוחרות יותר. התבוננות פנימית זו יכולה להוביל ליצירת יצירות אישיות, מהורהרות ועתירות הקשרים עמוקים. מחקר של ולאד גלבניו בשם-"Creativity: A New Vocabulary" מדגיש כיצד סקירת חיים יכולה לתרום ליצירתיות בכך שהיא מאפשרת למבוגרים לפרש מחדש את חוויות העבר שלהם בצורות יצירתיות חדשות. 

גורמים המשפיעים על יצירתיות בגיל מאוחר

השפעות חברתיות תרבותיות

נרטיבים חברתיים ותרבותיים על הזדקנות יכולים להשפיע על ביטוי היצירתיות בשלב מאוחר יותר בחיים. חברות שמעריכות את החוכמה והתרומות של מבוגרים עשויות לראות תפוקות יצירתיות בולטות יותר מקבוצת גיל זו.

"Journal of Aging Studies" מציג עדויות לכך שלעמדות חברתיות כלפי הזדקנות יש תפקיד משמעותי בטיפוח או בבלימת ביטוי יצירתי בקרב מבוגרים  (Lubart & Sternberg, 1995).

יחסי הגומלין בין בריאות ויצירתיות

לבריאות גופנית יכולה להיות השפעה ישירה על היכולת לעסוק בפעילויות יצירתיות. עם זאת, עיסוק במאמצים יצירתיים יכול גם להועיל לבריאות על ידי קידום גמישות קוגניטיבית, ביטוי רגשי והפחתת מתחים.

מחקר ב"הגרונטולוג" מראה שלעיסוק באמנויות יצירתיות יש השפעות חיוביות על בריאותם ורווחתם של מבוגרים, דבר המצביע על קשר דו-כיווני בין בריאות פיזית ליצירתיות (כהן, 2006).

התקדמות טכנולוגית

לטכנולוגיה יש פוטנציאל של תמיכה וישפור ביטוי יצירתי אצל מבוגרים. מתכניות אמנות דיגיטלית המפצות על מגבלות פיזיות ועד לפלטפורמות מדיה חברתית המחברת בין אמנים מבוגרים לקהל רחב יותר, הטכנולוגיה יכולה לפתוח אפיקים חדשים לעיסוקים יצירתיים.

מחקר שפורסם ב-"מחשבים בהתנהגות אנושית", בוחן את תפקידו של האינטרנט בהגברת היצירתיות של מבוגרים על ידי מתן גישה לידע וצורות ביטוי חדשות. 

סיכום

השינוים ביצירתיות בגיל מאוחר מאופיינים במעבר מהמרדף אחר החדש לחקירת עומק, ממהירות וכוח מתפרץ  לרפלקציה, ממיקוד לפרספקטיבה רחבה, מחדות לרכות ומעבודת סולו ליצירה קהילתית ומורשת. אם יצירתיות בגילאים צעירים יותר, עוסקת ברדוקציה ופירוק על מנת לאפשר בניית סדר חדש. הרי שיצירתיות מאוחרת מבינה את חוסר היכולת של הרדוקציה לתפוס את מורכבות החיים. היא רואה את הבסיס לכל ביחסים בן דברים-מערכות של מתח ואיזון, של רווח ואובדן. 

בניגוד לדימוי החברתי יצירתיות אינה קומלת עם השנים, אלא מחליפה מצב צבירה והופכת למשחק גומלין מורכב של חוכמה, ניסיון ויכולת הסתגלות.

לחברה יש רווח עצום מהכרה וטיפוח היצירתיות המתפתחת הזו, תוך הבטחה שהתובנות והביטויים הייחודיים של מבוגרים יוסיפו  נקודות מבט וישתלבו במרקם התרבותי.

" בכל אדם שעבר את גיל השמונים אתה מבין את הביטוי "גבורות". איני מתכוון לאלה הסובלים מירידת כושר המחשבה דווקא אלא לאלה שמחשבתם ורוחם איתם - גם ביניהם רק לעתים רחוקות אתה פוגש רוח שניצלה היטב את רבות השנים והלכה וגדלה ככל שראתה עוד. העניין אינו כרוך רק בעצם קיומם הבריא של כישורי התודעה. הרי יש ראשים מבריקים שרוחם נקרשת כבר בגיל ארבעים או חמישים וגם אם הם מסגלים שינויים או סגנונות חדשים אתה חש היטב שרק מבחוץ הצטבעו. העניין טמון כנראה בגדילה שאינה נעצרת. בצורך לגדול, ולא פחות מכך - בהסכמה לגדול.

ב"עיבל", קובץ השירים החדש של חיים גורי (הקיבוץ המאוחד, 2009), אתה חש במלוא עוזו את משב הרוח החיה הזאת ואת התוקף השייך כולו לזקנה שאינה מתחפשת לנעורים חדשים ואינה מתפתה לרגשנות או געגועים לימי זוהר אבודים. כך נשמעת רוח אנושית שלא פסקה מלצמוח, ולאחר שמונים שנה - נאצרת בה כבר מסה קריטית כזאת המשנה בה משהו עמוק, זו ה"גבורה". הדברים שתשמע ממנה לא יישמעו מאדם צעיר יותר - דברים שזיקוקם זקוק לפחות לשמונים שנה עלי אדמות."

אריאל הירשפלד כותב על חיים גורי בן השמונים ושש שפרסם זה עתה את ספרו האחרון ולטעמי הטוב מכולם-"עיבל" שאולי הוא בכלל אחד מספרי השירה הטובים ביותר שהתפרסמו אצלנו השנה. זוהי לא התבגרות עפי הדגם האמריקני -של השלמה עם העבר -של היעדר ספקות ,להפך זוהי הזדקנות שמרשה לעצמה לא לעשות הנחות,מלאת סתירות פנימיות ומכילה אותן.

 "הכל נהפך לפרה קדושה שנשחטה והשאירה אחריה רק נוסטלגיה וקיטש. אבל אצל גורי אין אשליות ואין הונאות, אין הסבר למה התנוונה תנועת העבודה. שירים טובים לא באים לתת לנו תשובות טובות, אלא לשים לנו לפני העיניים את השאלות הקובעות את חיינו. ואת זה גורי עושה בלי לרחם, לא על עצמו ובטח לא עלינו.

אם תפגוש בצדיקים ההם/ שאל אותם בשמנו, אם אפשר בשקט,/ מה, לעזאזל, היה עלינו לעשות". בגיל 86 כתב חיים גורי שירים צלולים ומרעישים על הרע שלנו הישראלים. רק אל ישלו את עצמם הצדיקים ההם, הרוחצים בניקיון כפיים אל מול הרע מאוד, שהנמר הזקן קהו שיניו. הוא עדיין נושך. "(ניסים קלדרון)

MOONIQ PRIEM

ועוד נמר זקן נושך הוא קלינט איסטווד שבזקנתו  יצר את מיטב סרטיו -סרטים נושכים, השואלים שאלות על החלום האמריקאי וגם לא פוחדים ללעוג למיתוסים שאיסטווד תרם להם בצעירותו.
"מה הם כבר יכולים לעשות לך כשאתה נכנס לשנות השבעים שלך?"הוא שואל.

 כשאתה מזדקן אתה חושש פחות מהספק, הספקות אינן מנהלות את ההצגה, המרכיב של העינוי העצמי ניטל מהספק" (קלינט איסטווד)

"אם הגעתי עד לכאן בוא לא נהרוס את זה על ידי' חשיבה."(הוא אומר באירוניה)

 . 

"את החיים שנשארו חלקנו חרש כחלק שלל,
זכינו בארכה שהענקה. רבים שמרו על שתיקה...

 לפנות בקר נתקלנו בהמשך שלא ידע לאן עליו להמשך,
שבקש עצות בין העצים לבין האבנים.
והחלופה שורטת הפנים הלכה בעקבותינו,
המשיכה לנדנד, שהכל יכול היה להיות אחרת על ההר ההוא
אלו רק שמענו בקולה. "

חיים גורי.