המוח שלנו צריך מלאכת יד ואמנות

הפעלת ידיים יצירתית  מועילה למוח

מחקרים מראים שמלאכת יד ואמנות לסוגיה יש השפעה חיובית מרכזית על המוח והנפש. פעילות פיזית מפעילה את המוח היא משפרת זיכרון, יצירתיות ואינטליגנציה. יש הסכמה מדעית גורפת שפעילות פיזית היא המרכיב החשוב ביותר בשמירה על כשירות המוח ומניעת דמנציה. יש קשר בין אמנות לספורט. מלאכת יד מפעילה מוטוריקה עדינה. מחקרים מראים שלימוד קואורדינציה מוטורית עדינה משנה את המוח ויוצר קשרים חדשים בתוכו ותורם למגוון כישורים.

 המגע בחומר עוזר לווסת את המצבים הנפשיים שלנו באמצעות כלים המאפשרים מצבי זרימה. היצירה בידיים עצמה מגבירה ומשנה את הפלסטיות של המוח. לימוד מיומנויות חדשות דרך פעולה פיזית יוצר קשרים סינפטיים חדשים במוח. במיינדפולנס- המגע הפיזי בחומרים שונים, והמודעות לגוף, נלמדים כחלק מהמודעות להווה ולנוכחות.

מיינדפולנס נקשר תיאורטית ואמפירית לרווחה פסיכולוגית. המרכיבים של מיינדפולנס, דהיינו מודעות וקבלה לא שיפוטית של החוויה לרגע של האדם, נחשבים כתרופה יעילה נגד צורות נפוצות של מצוקה פסיכולוגית -דיכאון, חרדה, דאגה, פחד, כעס וכדומה - (Hayes & Feldman, 2004; Kabat-Zinn, 1990).

מלאכת יד ואמנות מאפשרים לנו להתנסות בכישלונות, שגיאות, ותסכולים ולהתגבר עליהם ולטפל ברגשות שלנו. נוסף לכך הם מאפשרים פעילות חברתית עבור אנשים רבים הנמצאים בסיכון לבדידות.

הפסיכולוגיה של הידיים.

הידיים האנושיות הן פלא של הטבע. לאף יצור אחר על פני כדור הארץ, אפילו לא לקרובי משפחתנו הפרימטים הקרובים ביותר, יש ידיים כמו שלנו, המסוגלות לאחוז, לגעת ולתמרן כלים בצורה כה מדויקת. הידיים שלנו מעורבות באופן מרכזי ברבות מהפעילויות היומיומיות שלנו. אנו מושיטים יד לחפצים אוחזים בהם ומשתמשים בהם כמעט ללא מאמץ. לא משנה מה הידיים שלנו עושות, זה תמיד נראה לנו פשוט מאוד. עם זאת, כילדים אנו זקוקים לשנים רבות כדי ללמוד כיצד להשתמש בידיים שלנו בדרכים מתוחכמות יותר ויותר כדי להרגיש, לחקור, לתפוס ולתפעל חפצים.
בהמשך, אנו לומדים להשתמש במגוון גדול של כלים כדי להרחיב את היכולות הידניות שלנו עוד יותר ולחבר אותן עם מיומנויות קוגניטיביות שונות. הידיים שלנו הן לא רק דרך ליצור קשר עם הסביבה הן גם אמצעי ראשוני למגע חברתי: מהילדות המוקדמת יש להן חשיבות מכרעת ביצירת קשר עם אחרים הן משמשות כצורת הבעה, סוג של לשון, כדי להרגיש, לסמן רגשות ואמפתיה ולהעשיר את התקשורת שלנו כחלק משפת הגוף. החל מהפעולות היומיומיות ביותר ועד להישג הנשגב ביותר שלנו, היד עזרה לנו לעצב את העולם ונתנה לנו הבנה מעמיקה יותר של מקומנו בו.

לחשוב עם הידיים:

אנו חושבים באמצעות הגוף שלנו  והידיים שלנו בפרט . (ראו "המוח המורחב") , הפסיכולוגיה של גופניות ומרחב משתמשת במושג התגלמות גופנית (Embodiment)- המתייחס לתהליך הפיכתנו נוכחים בגוף. זה כולל מודעות סנסטית לאיפה אדם נמצא בחלל ובזמן ובעיקר ביחס לאנשים אחרים. קוגניציה מעוגנת גוף (Embodied Cognition),הוא הרעיון שהגוף (תחושות וחוויות גופניות) חיוני להבנתנו את העולם, לבניית ידע מושגי, כמו גם ליצירת משמעות (Fincher-Kiefer, 2019; Leman and Maes, 2014; Varela et al., 1991). ג'ורג' לאקוף ורפאל נונייז מסבירים ב "מאין הגיעה המתמטיקה"-"הטענה הבולטת שעצם מבנה התבונה והתודעה עצמו מגיע מהפרטים של התגלמותנו (הגופניות שלנו)... לפיכך, כדי להבין את התבונה עלינו להבין את הפרטים של מערכת הראייה שלנו, המערכת המוטורית שלנו, והמנגנון הכללי של הקישור העצבי."

 
המגע הפיזי בחומרים שונים נמצא קשור לחוויית למידה ותוצאות למידה.

מיומנויות המוטוריקה העדינה (FMS) של ילדים, למשל נמצאו כבעלי תפקיד בהתפתחות קוגניטיבית, וחזו הישגים אקדמיים (Grissmer, Grimm, Aiyer, Murrah, & Steele, 2010) וביצועים במבחני אינטליגנציה. (Dellatolas et al., 2003). תיאוריות של קוגניציה מגולמת טוענות שהתנסויות סנסו-מוטוריות (Glenberg et al., 2008) ואפילו מיומנויות מוטוריות (Penner-Wilger & Anderson, 2013) עשויות להיות בסיסיות להתפתחות קוגניטיבית ולביצועים. על פי כמה תיאוריות (Penner-Wilger and Anderson, 2013, Suggate and Stoeger, 2017), פעילות מוטורית עדינה מובילה לעיבוד קוגניטיבי יעיל יותר. מחקר של Martzogו- Suggate קושר מוטוריקה עדינה ופיתוח דמיון מנטאלי.

פעולות יכולות להשפיע על האופן שבו אנו חושבים. מחקרים מראים שהמחוות שאנו יוצרים כאשר אנו מדברים יכולות להשפיע גם על האופן שבו אנו חושבים. אם למחווה יש השפעה על המוח הרי לפעולה היוצרת חפץ  בעולם האמיתי, יש השפעה גדולה יותר על החשיבה. אמנות ומלאכת יד משמשות גשר ייחודי בין פעולה למחשבה מופשטת.

מלאכת יד ואמנות כתרפיה:

כפסיכולוגים בתל אביב העוסקים בפסיכותרפיה יצירתית -אנו מאמינים שמגע ישיר בידיים ערומות כמו לצייר עם האצבעות -הוא בעל מרכיבים תרפויטיים עמוקים אבל יותר מכך מגע מקרקע אותנו, הוא קשור בעצם תחושות הקיום שלנו-בלי שניגע ויגעו בנו לא נרגיש קיימים.

אבל כיום, אנחנו עובדים פחות ועושים בידיים עבודה מעשית פחות מורכבת וקשה ממה שעשינו בעבר. אנו חיים יותר ויותר בתוך מוחנו ודרך עינינו. הרבה מהחיים המודרניים כרוכים בתנועות פשוטות, כמו הקשה על מסך ולחיצת על כפתורים, וחלק מהחוקרים מאמינים שההימנעות וההתרחקות שלנו מפעילויות ידיים מורכבות יותר עשויה להיות בעלת השלכות על איך אנחנו חושבים ומרגישים. באמנות ומלאכת יד, החפצים המממשים שאנו יוצרים הם בעלי נוכחות וממשות. ולנוכחות וממשות יש משמעות בפני עצמן , על ידי יצירת חפצים ממשיים ומתן תשומת לב לחומריות אנו הופכים להיות מודעים לחשיבותם של דברים כסוכנים בחיינו בכלל ובתהליכי החלמה עבור אנשים עם קשיי בריאות נפשית בפרט.

"כשאתה מסתכל על הנדל"ן של המוח - איך הוא מחולק, והיכן המשאבים שלו מושקעים - חלק עצום ממנו מוקדש לתנועה, ובעיקר להנעה רצונית של הידיים", טוענת קלי למברט, פרופסור לנוירולוגיה התנהגותית באוניברסיטת ריצ'מונד בווירג'יניה.

ד"ר למברט, החוקרת תגמולים מבוססי מאמץ, אומרת כי היא חוקרת את "הקשר בין המאמץ שאנו משקיעים במשהו לבין התגמול שאנו מקבלים ממנו" וכי היא מאמינה שעבודה עם הידיים שלנו עשויה להיות מספקת במיוחד.

קורס פיסול בחימר וקרמיקה- מגע והפעלת מוטוריקה עדינה כשינוי המוח.

השפעת מלאכת יד על הנפש

בעת הסגרים של הקורונה -כולנו גילינו שאפייה למשל של לחמים היא סוג של תרפיה. בחנויות ספרים סיפרו לי שספרי צביעה למבוגרים כציורי מנדלות, זכו בתקופה זו לשיאי מכירה שלא נראו כמותם. כפסיכולוג תל אביב של הסדנה לתהליכים יצירתיים אני יכול לספר שבחודשים הראשונים של המלחמה מיד לאחר שהתפוגג ההלם הראשוני חלה עליה עצומה בפניות לחוגי אמנות וסדנאות אמנות , קורסי הפיסול וחוגי הציור עלו על גדותיהם ונאלצנו לפתוח קבוצות ציור נוספות.

במחקריה על בעלי חיים, ד"ר למברט ועמיתיה גילו שחולדות שהשתמשו בכפותיהן כדי לחפור מזון היו בעלות פרופיל הורמוני לחץ בריא יותר והן היו טובות יותר בפתרון בעיות בהשוואה לחולדות שקיבלו מזון מבלי לחפור.

היא רואה כמה קווי דמיון במחקרים על אנשים, שמצאו שמגוון שלם של פעילויות מעשית - כמו כתיבה ביד, סריגה, גינון ציור וצביעה - קשורות ליתרונות קוגניטיביים ורגשיים, כולל שיפורים בזיכרון ובקשב, כמו גם הפחתה בתסמיני חרדה ודיכאון. אנו יודעים שפעילות גופנית ארובית או אימוני כוח משפיעות בצורה טובה על ויסות רגשי בעיקר בתחומים כפוסט טראומה, ודיכאון.

מחקרים אלה לא הראו שהפעלת הידיים, באופן ספציפי, היא שיוצרת את השינוי . החוקרים שבדקו ציור, למשל, שיערו שזה עשוי לקדם מיינדפולנס, שיכול להיות מועיל לבריאות הנפש. גם על סריגה נטען משהו דומה. "הקצב והחזרות בסריגה על תבנית מוכרת או מבוססת, מרגיעים כמו מדיטציה", אמרה קתרין בקמן, פרופסור אמריטוס לריפוי בעיסוק באוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה, שחקרה את הקשר בין סריגה לרווחה נפשית.

קורס רישום וציור רחובות -ציור כזרימה עמוקה.

יצירה עם הידיים כהתמודדות עם דיכאון

עם זאת, ד"ר בקמן אומרת שהרעיון שעבודה עם הידיים יכולה להועיל לנפשו ולרווחתו של אדם נראה הגיוני. משימות מעשיות שמושכות את תשומת הלב שלנו במלואה - ואפילו מאתגרות אותנו במידה קלה - יכולות לתמוך בלמידה, הוסיפה.

לד"ר למברט יש השערה נוספת. "בדיכאון, אנשים חווים חוסר אונים נלמד, שבו הם מרגישים שזה לא משנה מה הם עושים, שום דבר לא עובד", אמרה. היא מאמינה שעבודה עם הידיים מעוררת את המוח, ושהיא יכולה אפילו לעזור לנטרל את חוסר האונים הנלמד הזה. "כשאתה עושה מאמץ ויכול לראות את התוצר של זה, כמו צעיף שסרגת, אני חושבת שזה בונה תחושה של הישג ושליטה על העולם שלך", אמרה.

סדנת אפוקסי. עיבוד עץ . יצירה כסולם 

כתיבה ביד ועיבוד מידע

במחקר שבוצע על סטודנטים באוניברסיטה שפורסם בינואר, חוקרים נורבגים השוו את ההשפעות הנוירולוגיות של כתיבה ביד עם הקלדה על מקלדת. כתב יד היה קשור לפעילות מוחית "הרבה יותר מורכבת" מכתיבת מקלדת, מצאו החוקרים.

"עם כתב יד, אתה צריך ליצור את האותיות המורכבות האלה על ידי ביצוע תנועות ידיים ואצבעות מבוקרות היטב", כותבת אודרי ואן דר מיר, אחת ממחברות המחקר ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה הנורבגית למדע וטכנולוגיה. כל אות שונה, הסבירה, ודורשת פעולת יד אחרת.

ד"ר ואן דר מיר אמרה כי פעולת יצירת האות מפעילה זיכרונות ייחודיים ומסלולי מוח הקשורים למה שאותה אות מייצגת (כגון הצליל שהיא משמיעה והמילים הכוללות אותה). "אבל כשאתה מקליד, כל אות נוצרת מאותה תנועת אצבע מאוד פשוטה, וכתוצאה מכך אתה משתמש בכל המוח שלך הרבה פחות מאשר כשאתה כותב ביד".

המחקר של ד"ר ואן דר מיר הוא האחרון בסדרה של מחקרים שבהם היא ועמיתיה גילו שנראה כי כתיבה וציור מעסיקים ומפעילים את המוח יותר מאשר הקלדה על מקלדת. "מיומנויות הכרוכות בשליטה מוטורית עדינה של הידיים הן אימון מצוין וגירוי על למוח", אמרה. "המוח הוא כמו שריר, ואם נמשיך לקחת את התנועות המורכבות האלה מחיי היומיום שלנו - במיוחד תנועות מוטוריות עדינות - אני חושבת שהשריר הזה ייחלש". בעוד שדרוש מחקר נוסף, ד"ר ואן דר מיר טוענת שחוסר גירוי של המוח עלול להוביל בסופו של דבר לחוסר קשב, קושי בהיווצרות זיכרון ופתרון בעיות.

פיסול בחוטי ברזל. מיומנות של הנפש והמוח

השילוב המנצח: יצירתיות בידיים

אבל כמו בסריגה וצביעה, כמה מומחים מפקפקים במנגנונים הבסיסיים שפועלים.

"בתוצאות המחקר הזה, אני חושב שקשה להבחין בין אם זו התנועה הפיזית של הידיים שמייצרת תועלת, או אם זה הריכוז או החידוש או האתגר הקוגניטיבי הכרוך בכך", אמר ראסטי גייג', פרופסור במכון סאלק למחקרים ביולוגיים בסן דייגו. כתבנו כבר על רישום כתרפיה, ועל התמודדות עם טראומה דרך אמנות.  

ד"ר גייג' חוקר כיצד פעילויות מסוימות יכולות לעורר את הצמיחה של תאים חדשים במוח. "אני חושב שאם אתה עושה עבודה מורכבת שכוללת קבלת החלטות, פעולה יצירתית  ותכנון, זה עשוי להיות חשוב יותר מאשר אם אתה משתמש בידיים שלך", אמר.

עם זאת, היתרונות של פעילויות מעשיות רבות אינם מוטלים בספק. יחד עם גינון ומלאכת יד, מחקר מצא שעיסוקים כמו יצירת אמנות ונגינה בכלי נגינה גם עושים לנו טוב. "אתה יודע, התפתחנו בעולם תלת מימדי, והתפתחנו לאינטראקציה עם העולם הזה דרך הידיים שלנו", אומר ד"ר למברט. "אני חושב שיש הרבה סיבות לכך שעבודה עם הידיים שלנו עשויה להיות מועילה למוח שלנו."