אפוקסי ליציקה על עץ -טבעת בשילוב עץ ואפוקסי
אפוקסי ליציקה על עץ -יצירת טבעת אפוקסי ועץ.
אנו משתמשים בעבודה זו באפוקסי נוזלי לעץ במחיר 30 שח'. (השתמשנו בערך בשליש מיכל).
עבודה באפוקסי ועץ בקנה מידה קטן, מחייבת סוג אחר של כלים ותשומת לב לפרטים. זו הזדמנות להכיר את הדרמל, כלי חשמלי קטן ונוח שניתן לעשות עמו מגוון רחב של שימושים, ליטוש, הברקה, שיוף וגילוף, קידוח ועוד.
תכשיטים הם פסלים בקנה מידה קטן, סיפורים ועלילות שמקרבים לעין כדי להבחין בפרטים. אנו משתמשים באפוקסי גם בקורס הפיסול שלנו וגם כדרך ליצירת ציורים מופשטים בקורסי הציור.
מאז ומתמיד אהבתי ספרי וסרטי פנטזיה. ו"חולית" של פרנק הרברט היה אחד החביבים עלי ביותר. כילד הייתי מרותק מכדורי הזכוכית עם השלג שכל אחד מהם כלא עולם, עלילה וסיפור. זה גורם לי לחשוב על הערך של השעמום בחיי ילדים ובכלל. שעות של בהייה שבדרך מסוימת לימדו אותי לחפש פרטים, עלילות וסיפורים. שיטוטים בחצר למטה וחיפוש אבנים מעניינות. אולי ילדי הקרונה יחזרו להיות כאלו. אבל אולי המסכים מושכים לכיוון של פתרונות קלים יותר. אני בעיקר זוכר את ההבטחה של שעות מרתקות בהן הזמן עובר במהירות עצומה והשעמום נשכח-אם הצלחתי להיכנס לשם, לעולם מאחורי המראה. זה לא היה קל, זה הצריך מאמץ הכניסה ופעמים רבות -לא הצלחתי.
ניסיתי ליצור עולם כזה בתוך טבעת האפוקסי. כוכב לכת אחר עם הרים שחורים ורחוקים, וסופות אבק המסוגלות לגרד עורו של כבש מעליו. עולם עוין מיושב על ידי בני אדם קשים שהסתגלו.
התחלתי במוט עץ ששברתי בצורה אקראית. את הקצה השבור, שרפתי בעזרת מבער עד שהפך לגחל שחור עם מרקמים אפורים נוצצים. עץ שרוף יכול להיות עבודת אמנות בפני עצמו. בעזרת מלבן של שקף פלסטיק שקיפלתי לצורת תיבה, בגודל מוט העץ, יצרתי תבנית לאפוקסי הקריסטלי מסביב לקצה השרוף. הדבקתי ואטמתי אותה בעזרת סופר שבע.
שכבה ראשונה דקה של אפוקסי שפכתי כדי לאטום את העץ והפיח. בדיעבד התברר שהייתי צריך יותר משכבה אחת כדי לאטום באמת. שכבה שנייה, אחרי שהראשונה התקשתה, מזגתי כדי ליצור את גוש האפוקסי המוצק הכולא את העץ.
סרטוני היוטיוב העוקבים אחרי תהליכי עבודה, מתארים תהליכים ליניאריים עקביים ונקיים. כאלו שבהם ברור ליוצר מהרגע הראשון לאן הוא רוצה להגיע. אני לא מאמין בתהליכים כאלו, אלו תהליכים המתאימים לנגרים ומהנדסים ולא לאמנים. התהליכים בהם אני מאמין, כוללים חיפוש ותעייה, וניסיונות רבים המגיעים למבוי סתום. אני מאמין שאמן צריך לא לדעת לאן הוא הולך, רק כך הוא מגיע למקום חדש.
קדחתי בעץ את חור האצבע של הטבעת, קדחתי רחוק מידי התברר לי, והיה עלי לקדוח שוב, קרוב יותר לאפוקסי. בעזרת ראש הדרמל עם נייר השיוף הגס עיצבתי את העץ מסביב לחור כטבעת. מפתיע כמה העץ נענה לדרמל, כמו לפסל בחימר.
כעת הגיע שלב הליטוש וההברקה. במשטחים הגדולים השתמשתי במלטשת פחחים עם פד צמר ומשחות הברקה למתכת. קיבעתי את הפולישר וקרבתי איליו את הטבעת. במשטחים הקטנים והפינות השתמשתי בפד הלבד הקטן של הדרמל. ליטוש כמו תמיד מצריך זמן וסבלנות.
באותו בוקר הביאו את חביות האפוקסי למכירה לחצר. התעסקתי בזה כל היום, הזזה שלהם, ברזים וכדומה. לא הספקתי למרוח ווקס על העץ ויציקת האפוקסי, למעשה שכחתי מזה.
בשבת נתתי את הטבעת לאוריה והסברתי לה שזו טבעת קסמים. היא הכניסה אותה לקופסת האוצרות שלה.