רסין אפוקסי, אפוקסי רזין

רסין אפוקסי, או אפוקסי רזין, או בעברית-שרף אפוקסי. 

אנו מציעים שרפי אפוקסי למכירה משתים מהחברות הגדולות בעולם בתחום: 

 לקנייה לחץ על אפוקסי מחיר.

שרף (רזין או רסין) הינו שם כללי לחומרים נוזליים או נוזליים למחצה, צמיגיים מאוד, המתקשים במגע עם אוויר (מתחמצנים במגע עם חמצן). ישנם שרפים ממקורות טבעיים או סינתטיים (שהינם סוג של פולימרים, כמו האפוקסי רסין, פוליאסטר, ויניל, שרף סיליקון ועוד). 

 שרפים טבעיים הם הפרשות פחמימניות של צמחים רבים, במיוחד עצי מחט כגון אורן, אבל לא רק. (עץ האשכוליות הזקן  בכניסה לבית שלי, עם החור בגזע, מפיק שרף בכמויות אדירות. פסלי הבטון של הדס דיאמונט המשתמשת בעץ- כדי להשעין עליו דמויות עומדות-מדממים שרף).

הדס דיאמנט-עבודות מהקורס לפיסול בבטון. רשת מתכת ,בטון, ציפוי אפוקסי לחיזוק וברק.

  צמחים מפרישים שרפים בתגובה לפציעה. זו הדרך שלהם לגרום לפצע להגליד. השרף מגן על הצמח מפני חרקים, פטריות רעילות וריקבון. 

לאפוקסי רסין (אפוקסי רזין) ,יש דימוי פלסטיק-סינתטי אצל אנשים רבים. ולא פעם דווקא העיסוק המוגזם  בליטוש והברקת משטחי אפוקסי, מחזק את הכיוון הזה. השילוב עם חומרים טבעיים או כאלו בעלי מרקם גס כמו בטון או אבן- יכול להפוך את יציקת האפוקסי השקופה או הצבעונית לבעלת איכות מורכבת יותר. מבחינה זו- התחושה שלי היא שתהליך גילוי האפוקסי רסין לצרכי עיצוב רק בחיתוליו. רוב העבודות המופיעות באינטרנט, עושות שימוש דומה מאוד בחומר, ומנצלות את האיכויות שלו בדרך דומה. אני למשל לעיתים מעדיף יציקות אפוקסי אטומות למחצה ומחוספסות מעט, היוצרות איכות כמו של אבני זכוכית שלוטשו על ידי אבני הים.

יציקת אפוקסי במרקם מחוספס -איכות של זכוכית שלוטשה על ידי הים.

שולחנות אפוקסי ועץ. שברי זכוכית ואפוקסי קריסטלי.

אפוקסי שקוף ליציקה, שילוב עם חומרים אחרים בפיסול.

בטון ואפוקסי שקוף ליציקה-שילוב מאזן .

אפוקסי לעץ, אפוקסי ועץ הם שילוב טבעי מאוד. אפוקסי מאפשר לחבר בן עצים , ולהשתמש בעץ שבכל דרך אחרת היה נזרק. בניגוד לנגרים, אני בא מתחום האמנות-והתפיסה שלי את עץ היא כסוג של חומר פיסולי. פגמים, שברים, סדקים, ריקבון והנזקים שמעוללים מזיקי עץ (כמובן לאחר טיפול חיטוי ואידוי להכחדתם) -יכולים רק להוסיף עומק, טקסטורות ועניין. אחד ממקורות ההשראה שלי הוא הענבר, שרף עצים שהתאבן לפני מיליוני שנים. ענבר שייך לקבוצת אבני החן היקרות והנדירות שמקורן ביולוגי ולא מינרלי כמו הפנינה. 

"סילאס לא אמר דבר בשעה שהוביל את בניו בשדה האברש ובחזרה לתוך היער. האוויר נעשה מעט צונן יותר, אבל השמש זרחה עדיין בשמיים ממערב והשחילה קרניים ארוכות  בעד האשוחים הגבוהים.

"אנחנו צריכים למצוא עץ פצוע", אמר לבסוף, ירד מהשביל והתקרב אל בן כמה אורנים. "נסו למצוא עץ שהקליפה שלו ניזוקה", מוגנס מצא עץ מתאים בתוך שניות ספורות. הנה צעק בקול רם כל כך שאפשר היה לחשוב שמצא זהב.

מוגנס מצא את העץ המושלם כי סילאס הורדר ידע היטב שבאותו מקום ממש עומד אורן שבגזעו פצע בדיוק בגובה ראשיהם של הילדים, הוא הכיר את כל העצים שלו.

נהדר. עכשיו תסתכלו עליהם היטב. אתם רואים  את הטיפות הזהובות? זה מין נוזל שזורם בתוך העץ. כשהגזע נפצע הנוזל ממלא את הפצע ונעשה סמיך. הוא נועד  לרפא את העץ וגם להרחיק מזיקים. תנסו לגעת בו...הוא דביק... ואחר כך תריחו את האצבעות שלכם."

"יש לזה ריח מגעיל" אמר מוגנס.

"לדעתי זה דווקא מריח טוב", אמר ינס

"לדעתך, הניחוח טוב", תיקן אותו סילאס בחביבות, ואז הוציא את גוש הענבר עם הנמלה מכיסו. "מה שאתם רואים על העץ נקרא שרף. וגוש הענבר הקטן הזה הוא שרף ישן מעץ עתיק." 

"...שנמלה עתיקה נכלאה בו?"

"בדיוק".

"אבל מה לגבי הילדים?" שאל ינס שלא שכח את המשפט שאביו פתח בו אבל לא השלים כשעמדו על שפת המים.

""אה נכון, נזכרתי שהמצרים הקדמונים-כלומר אנשים שחיו מזמן -מזמן-השתמשו בשרף כדי לחנוט את המתים שלהם".

הנערים הביטו בו בפליאה?

"אתם מבינים, המצרים האמינו שהנשמה תמשיך לחיות בגוף המת אם הגוף יטופל באופן שימנע את ההתפוררות שלו. ולמטרה זו , הם השתמשו בשרף".

The Women:
by Kristin Hannah