סדנה קבוצתית: רקמה על קנבס מודפס
אני מאמין גדול בקולאז'ים כמדיום יצירתי- לא רק בקולאז'ים הקלאסיים בהם אנו מדביקים חלקי צילומים זה לצד זה ויוצרים משמעות חדשה- אלא בקולאז' כרעיון של חומר מרוכב - חומר בעל שכבות רבות של משמעות המקנות לעבודה הסופית משמעות מורכבת ולעיתים כזו שיוצרת סתירות פנימיות ומתחים של משמעות. . השימוש ברקמה על צילומים מודפסים על קנבס הוא בדיוק דרך כזו.
על גבי צילום שחור לבן המודפס על קנבס לא מתוח-אנו רוקמים בחוטים צבעוניים. כשמדובר על סדנה משפחתית אפשר להזמין מראש צילומים של בני המשפחה ולעטר אותם, אבל אני מחבב בעיקר את הרעיונות היצירתיים המקנים משמעות חדשה לצילומים אייקוניים. האפשרויות היצירתיות הם אין סופיות וכך גם האופי הסופי של התוצאה. אפשרות אחרת למי שלא מיומן ברקמה היא הדבקה של חוטים בעזרת דבק שקוף. לבסוף נמתח את הקנבס בכוחות עצמנו על מסגרת עץ ונקבל פוסטר יצירתי ומרשים שיכול לשדרג כל מרחב בבית.
"אהבה היא מה שנושא אותך, כי היא תמיד שם, אפילו בחושך, או הכי בחושך, אבל היא נוצצת לפעמים כמו תפרי זהב בפיסת רקמה". -וונדל ברי-פסיכולוגים רחובות- רקמה כדימוי לאהבה וליחסים -מערכת מורכבת וסבלנית של קשרים שרק מפרספקטיבה של זמן יוצרת משמעות ודפוס. 
סדנה משפחתית רקמה על צילומים של בני משפחה.
"אם מציאות חיינו הפכה לחידה ערבסקית מטרידה ועדיין נרצה להוסיף לה עוד רקמת פיליגרן. אולי, יום אחד, נצפה לסטות מנקודת ההכרה, לאבד את החוט האחרון, להדחף עד הקצה האשליה ונאלץ לרקוד על סף הכאוס." ("התראה. בצהרי היום." )-אריק פברנג'י. פסיכולוג רחובות על רקמה כדימוי לסדר הממצה את עצמו.
רקמה כדימוי לציור מורכב. חוגי ציור רחובות- המחשבה על שימוש בצבע כתערובת של חוטים בגוונים דקיקים המונחים זה לצד זה. אנדרו וייאת' משתמש בטוויה וברקמה כדימוי לצורה בה הוא משתמש בצבע בציורי המים שלו.
"יש ימים שבהם אני חושבת, שבאמת יש איזה שטיח ארוג ענק של תוכנית במציאות וכולנו שזורים בתוכה - הדפוס המופלא והמורכב הזה של חיים ומוות, מלא במוטיבים חוזרים וגלים של צבע, ואנחנו חוט קטנטן במארג."
- ג'יין ג'ונסון, המתנה העשירית. פסיכולוג תל אביב על "רקמת החיים"-דימוי המאפשר להעביר את מורכבות המציאות והדרך בה אנו משתלבים בה.
"קחי את המחט שלך, ילדתי, ועבדי על הצורה שלך;אט אט זה יהפוך לורד . החיים הם כאלה - תפר אחד בכל פעם נעשה בסבלנות והדפוס יצא בסדר כמו הרקמה". אוליבר וונדל הולמס, האב. פסיכולוגים תל אביב -על רקמה כמודל מורכב- מצד אחד כלי לדיכוי נשי ודחיקה נשית ממוקדי הכוח ומאידך מודל אחר של התקדמות סובלנית וסבלנית.
"עתה האדמה עם פרחים הרבה עוטה את רקמת האביב שלה." -סאפו
"היא התלהבה מהסריגה כי זו אפשרה לה להגיע למצב של שלווה, והיא אהבה לרקום כי זה נתן לה לבטא את היצירתיות שלה. שתי הפעילויות היו משחררות. הן אפשרו לה להתקיים מחוץ לזמן".- לורה אסקוויבל, "מנוקבת על ידי השמש"