החלום" פסיכותרפיה, ציור ופיסול

החלום: פסיכולוגיה ואמנות

" אני חולם את הציורים שלי, ומצייר את החלומות"-ואן גוך.

"הרביתי לחלום, החלומות טרפו אותי"-צמח בר-רחל שפירא.

.   חוגי אמנות:  גויה

 חוגי אמנות: "תרדמת התבונה מולידה מפלצות" -פרנצסקו גויה

חלומות וציורים משתמשים באותה שפה- השפה הוויזואלית, ולא רק כאמצעי טכני ,אלא גם כצורת חשיבה שאינה פועלת על פי ההיגיון המציאותי והמילולי של ההסבר, העקביות והסיבתיות . הציור הפיסול והאמנות בכלל (ובעיקר השירה), מאפשרים להשתמש בצורות חשיבה לא רציונליות  ולא לינאריות, או עם רציונל שונה.  יש מחקרים הרואים בחלומות מטפורות ודימויים חזותיים.
 חלימה, ציור, ואמנות משתמשות בדמיון. הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו ביטא זאת כך: "כל פעולה של דמיון שואבת מהחלום... החלום הוא התנאי הראשוני לאפשרות הקיום שלה." . החלום הוא גרעין הדמיון, והדמיון הוא גרעין האמנות והיצירתיות וכולם יחד, הם חלק מהפיזיקה של הכוחות הבלתי נראים ולכאורה לא ממשיים המפעילים את עולם המציאות הנראית, מפרשים אותו, מעבדים אותו, ומאפשרים חיים בתוכו.

אנו זקוקים למושג או מילה המתארים אובייקט ,מחשבה או רגש כדי לחוות אותו, לחשוב אותו, או אפילו כדי בכלל לראות אותו (אני לא אחזור על עשרות הניסויים שהוכיחו זאת כדי להגיע לסיפור האהוב עלי, על האינדיאנים בדרום אמריקה שלא ראו את ספינות הספרדים, כיוון שלא היה להם מושג או מילים לתאר את ספינות המלחמה ). החלומות, הציור, הפיסול, כמו כל האמנויות הלא מילוליות- מוסיקה ריקוד קולנוע, פרפורמנס-וגם אלו המילוליות כמו השירה וגם בדרך מסוימת הפרוזה-  עוקפים את מנגנון החשיבה הלינארי המילולי- המחפש זהות בן מושג לאובייקט ומאפשרים להעלות תכנים בצורה מורכבת וחתרנית-אל המציאות. בלעדיהם נחווה אותה מצונזרת על ידי ההיגיון והצווים הפנימים והחיצוניים של המוסר והחברה. החלום כמו האמנות חיוניים כדי לחוות אותה בצורה מלאה.  העמימות, אי הידיעה, חוסר הרציונליות ואי המובנות הם מנגנון ההגנה של החלום והאמנות המאפשרים העלאת תכנים קשים ומפחידים, תכנים שאנו נמנעים מהם במודע.